לאחר ניתוחים מעמיקים של מצב המשק ועל רקע הסגר השני ונתוני התחלואה, החליטה אתמול (חמישי) הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בראשות פרופ' אמיר ירון להותיר את הריבית ללא שינוי (0.1% לשנה).
ההחלטה התקבלה בהפתעה מסוימת. לפי מחלקת המחקר בבנק ישראל, בתסריט האופטימי ביותר הצמיחה השנה תהיה שלילית בגובה 5%, וב־2021 חיובית בגובה 6.5%. בתרחיש הפסימי, הכולל גלי תחלואה נוספים, הצמיחה ב־2020 תהיה שלילית בגובה 6.5%, וב־2021 חיובית בגובה 1% בלבד.
הנגיד מודאג מאוד מהמצב ועוד יותר מהיעדר תקציב מדינה מאושר, אך למרות זאת הוא נמנע מקבלת החלטה נחרצת יותר כמו הורדת הריבית. חברים בוועדה המוניטרית תמכו בהפחתת הריבית - ולו כצעד סמלי שידגיש את חומרת המצב.
בשיחות סגורות שב ומתריע פרופ' ירון בשבועות האחרונים מאי־הוודאות הכלכלית שנוצרה בעקבות אי־אישור התקציב וקבירתן של רפורמות שונות. הטון בדבריו הולך ומחריף. השבוע נפגש עם שר הביטחון בני גנץ והדגיש בפניו את החשיבות באישור מיידי של התקציב. גנץ מודע לא רק לחשיבות הכלכלית אלא בעיקר לחשיבותו הפוליטית. הוא מנסה למנוע מנתניהו תחנת מילוט שתמנע את קיום הסכם הרוטציה בראשות הממשלה, ולכן בשבועות האחרונים פצח בסדרת איומים כלפי נתניהו.
הנגיד מצדו מעדיף להתמקד במגרש הכלכלי בלבד, והוא עושה כל שביכולתו למנוע מצב שבו אוזלת היד הכלכלית הפוליטית תגרור בעקבותיה מטה את המערכת הפיננסית. מבין חלופות הסיוע, הוחלט שהפחתת הריבית, המזערית ממילא, תהיה הכי פחות אפקטיבית. כדי לסייע להתאוששות השווקים הוחלט על תוכנית רכישות נוספת של איגרות חוב ממשלתיות בהיקף 35 מיליארד שקל, והענקת אשראי נוסף לעסקים קטנים בריבית מופחתת של פריים+1.3%.
בדבריו אתמול ציין הנגיד: "אני שב ומדגיש את ההכרח בהצגת תוכנית כלכלית מקיפה, שתבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה לשנת 2021 שאותו צריך לאשר בכנסת בהקדם האפשרי".
עם כל הכבוד לדבריו, הנגיד חייב לנקוט פעילות נחרצת יותר. תוכנית רכישת איגרות חוב כבר הייתה לנו, והבעיה הנוכחית אינה המצב בבורסה. עסקים קטנים הנמצאים בקשיים לא יעזו לקחת אשראי נוסף גם אם הוא יינתן בריבית של פריים בלבד. בסופו של דבר, את הכסף חייבים להחזיר. המערכת העסקית זקוקה כעת לתמריצים כספיים ישירים (מענקים, דחיית ארנונה ועוד).
דווקא באי־הוודאות הנוכחית, הכוללת היעדר תקציב וחוסר בהירות בשאלה אם המשק הולך לסגר נוסף, הנגיד היה חייב להוריד את הריבית ולו רק כצעד סמלי. ריבית פריים נמוכה יותר הייתה מסייעת במישרין לציבור ולאנשי העסקים.
תערובת מזרחית
בימים האחרונים לא חולף יום ללא ידיעה על עוד הסכם לשיתוף פעולה עם איחוד האמירויות בכלל ואבו דאבי בפרט. הנסיכויות הפכו למרענן הרשמי של עידן הקורונה, והישראלים בהחלט מתלהבים.
הנהלת חברת קצא"א (קו צינור הנפט אילת־אשקלון) חתמה על הסכם לשיתוף פעולה לשינוע מטעני נפט ותזקיקים באמצעות הצינור מאילת לאשקלון ומשם למדינות אגן הים התיכון. בנק לאומי דיווח כי המנכ"ל חנן פרידמן ויו"ר הדירקטוריון סאמר חאג' יחיא נפגשו שלשום בתל אביב עם הסולטן אחמד בן סלים, יו"ר ומנכ"ל חברת הסחר הבינלאומית DP WORLD מדובאי, להעמקת שיתופי הפעולה הפיננסיים. חברת המימון החוץ־בנקאית בלנדר השתתפה באירוע "אבו דאבי פינטק", שבמהלכו הציגה עם ארבע חברות פינטק ישראליות את פעילותה בתחום. מדובר באירוע מקדים לכנס מרכזי שייערך באבו דאבי ב־24 בנובמבר.
הסכמי שיתופי פעולה נוספים נחתמו השבוע גם בתחומי התעופה (28 טיסות שבועיות ממדינות המפרץ), ובקרוב יחלו ביקורי התיירים. אמיר שני, סגן נשיא איגוד לשכות המסחר ומנהל המחלקה הבינלאומית, מגלה שעד היום נחתמו שלושה הסכמים לשיתופי פעולה: הסכם מול לשכת המסחר בדובאי שמטרתו העברת מידע בין הצדדים על עסקאות יבוא ויצוא; הסכם לשיתוף פעולה על אזור סחר חופשי בג'בל עלי שבדובאי; והסכם סחר לניצול אזור הסחר החופשי בנמל התעופה של דובאי ובחריין.
"ההסכמים יוזילו מאוד את עלויות הסחר, כולל השינוע הימי. עד היום המסחר התנהל בשו־שו דרך צדדים שלישיים, אבל מעתה נעבוד במישרין, נסחר עם מדינות שעד היום לא היו לנו קשרים איתן ונחתוך עלויות. בניגוד לבירוקרטיה בישראל, כאן בתוך שמונה ימים אפשר להקים חברה", אומר שני.
אך עם כל הכבוד לצד המסחרי, הישראלי המצוי מתעניין בימים אלה ובמיוחד על רקע הסגר בתחום התיירות. זו הפעם הראשונה שישראלים יוכלו לטוס לאיחוד האמירויות עם דרכון ישראלי וללא ויזה. סוכני הנסיעות כבר קפצו על המציאה ועובדים שעות נוספות. לטיולים המאורגנים שם יש כבר אלפי נרשמים. שלמה ביטוח היא הראשונה שתטיס בעוד חודש מאה סוכני ביטוח מצטיינים לטיול בדובאי, כולל ביקור במגדל בורג' ח'ליפה בשילוב יום עיון עם בכירי ענף הביטוח באיחוד אמירויות.
איחוד האמירויות היא איחוד של שבע נסיכויות המונות כ־10 מיליון תושבים, ובירתה אבו דאבי. כ־80% מהתושבים הם עובדים זרים. הנסיכות השנייה בגודלה היא דובאי. אבו דאבי היא מעין מטרופולין בינלאומי המארח כ־200 בני לאומים שונים (בעיקר ממדינות מזרח אסיה ומזרח אירופה). בעיר יש שש אטרקציות תיירותיות בולטות, ואחת מהן היא שלוחת מוזיאון הלובר שבפריז. מתקיימות בה גם תחרויות בינלאומיות כמו מרוץ פורמולה 1. התושבים הזרים עוסקים בעיקר בעבודות שירותים, תחזוקה ובנייה. אבו דאבי היא נסיכות מוסלמית סונית, שחוקי השריעה עדיין חלים בה. לא צריך להיבהל, כי היחס לתיירים מרוכך, אך האורחים חייבים לכבד את מנהגי המקום.
תושבי אבו דאבי והאמירויות נחשבים מכניסי אורחים ומאירי פנים לזרים באופן חריג לחיוב, ובבתי המלון כבר נערכים לקראת התייר הישראלי, בין השאר דרך הצטיידות במזון כשר. המחיר ללינה בחדר מלון הוא 100־200 דולר ללילה. רמת המחירים הכללית בעיר גבוהה יחסית, אם כי הנסיעה בתחבורה הציבורית ובמוניות זולה (מחירו של ליטר בנזין עומד על כ־2 שקלים לליטר), והאנגלית שגורה בפי כל.
כמו בכל העולם, גם באבו דאבי מתמודדים עם הקורונה. עד כה התגלו כ־120 אלף חולים, וכדי להגן על עצמה הנסיכות נסגרה לביקורי תיירים (סביר שהיא תיפתח מחדש לקראת דצמבר). אפילו נוסעים מאבו דאבי לערים אחרות באמירויות כפופים למגבלות. בעיר מבקרים מדי שנה כ־11 מיליון תיירים, לעומת כ־4 מיליון תיירים בישראל.
עם פתיחת השמיים לטיסות סדירות התחרות בין חברות התעופה על הנוסע הישראלי תהיה חריפה מאוד. עלות טיסה רגילה תגיע ל־350 דולר לשני הכיוונים אבל מחיר טיסת שכר (שתצא משדה רמון) תהיה נמוכה בכ־100 דולר.
לחברת התעופה הלאומית של אבו דאבי, איתיחאד (הנמצאת בבעלות ממשלתית), יהיה יתרון יחסי בזכות הטיסות הזולות שתוכל להציע לטיסות המשך למדינות מזרח אסיה. כדי לפתות את הישראלים, חברת התעופה מתכננת לסבסד לטסים בטיסות המשך להודו ולתאילנד שהיית ביניים מוזלת בעיר.
מול איתיחאד יתחרו כמובן החברות הישראליות וחברת טורקיש איירליינס, שתיאלץ לחתוך מחירים אם תרצה להישאר על מפת התעופה. סביר להניח שאמירייטס (החברה של איחוד האמירויות) לא תתחרה באיתיחאד של אבו דאבי.
לוגיסטיקה מעופפת
חברת ממן בניהול בועז צפריר רואה בשלום עם איחוד האמירויות הזדמנות עסקית חריגה לפיתוח פעילותה. החברה נשלטת על ידי תעבורה (65%) של משפחת לבנת ואלייד לוגיסטיקה (22%) בראשות פרופ' יצחק סוארי. שאר המניות בידי הציבור. המניות רשומות למסחר, והבעלים יצאו באחרונה בהצעת רכש בניסיון למחוק את ממן מהבורסה. ממן מגלגלת באמצעות עשר חברות בנות כ־950 מיליון שקל בשנה ומעוניינת בשנה הבאה לחצות את קו המיליארד שקל.
ממן נחשבת לקבוצת הלוגיסטיקה הגדולה בישראל, והיא פועלת בארבעה תחומי פעילות עיקריים: מסוף מטענים בנתב״ג, שירותים לוגיסטיים, שירותי תעופה ונדל״ן מניב. מספר העובדים בקבוצה, כולל עובדי קבלן, מגיע ל־2,800.
לקבוצה זיכיון מרשות שדות התעופה להפעלת מסוף המטענים עד 2029 עם אופציית הארכה לארבע שנים נוספות. כחלק מההיערכות וצמיחת האי־קומרס החלה ממן להפעיל ב־2019 מרכז מיון אוטומטי המשתרע על שטח של 4,500 מ"ר, עם יכולת מיון של יותר מ־4,000 פריטים בשעה.
השבוע הופעלה הטיסה המסחרית הראשונה לאבו דאבי, בשיתוף פעולה בין ממן לבין איתיחאד. ממן הטיסה מנתב"ג לאבו דאבי מטען בהיקף 12 טונות, ובטיסה חזרה המטען זינק ל־30 טונות.
יו"ר דירקטוריון ממן היא נחמה רונן, והמנכ"ל הוא בועז צפריר. רונן רואה בהסכמים המסחריים עם מדינות המפרץ הזדמנות עסקית חריגה. "הבהרנו לשותפינו באבו דאבי שישראל וקבוצת ממן ערוכות לתפעול מיידי של קו התעופה. בקרוב מאוד תתקבל החלטה לגבי מועד תחילת הטיסות המסחריות בין המדינות", אומרת רונן.
צפריר, ששימש עד לפני שנתיים וחצי כמנכ"ל רכבת ישראל, אומר: "אנחנו משרתים כיום את כל חברות השילוח הבינלאומיות כמו DHL. ההסכמים עם אבו דאבי בתחום התיירות והשילוח מהווים עבורנו מנוע צמיחה. מבחינת הפוטנציאל לשיתוף פעולה השמיים הם הגבול. אבו דאבי מטיסה בכל שנה 600 אלף טונות - כפול מהיקף היצוא והיבוא לישראל. הם מאוד מעוניינים לעשות עסקים עם ישראל בתחומי ההייטק, הציוד הרפואי והטכנולוגיה. אנחנו נערכים לכך ורעבים מאוד לעשות עסקים".
כיצד השפיעה הקורונה על היקפי הסחר הבינלאומיים?
"מאז המשבר מורגשת ירידה של 20% בסחר האווירי, ומשום שמדובר במוצרים טכנולוגיים בעלי ערך מוסף, ההשפעה על הכלכלה הישראלית משמעותית יותר. בתחום הנוסעים יש צניחה של 95%, וכחברה המספקת שירותים לוגיסטיים לסוכנים הדבר משפיע עלינו. חלק מהחברות טסות לחו"ל וחוזרות עם מטוסים ריקים רק כדי לשמר את הפעילות המסחרית. בחלק מהמקרים מעמיסים על המטוסים לא רק נוסעים אלא גם ציוד מסחרי".
מה הפוטנציאל העסקי שיש לממן עם איחוד האמירויות בכלל ואבו דאבי בפרט?
"מדובר בשני תחומים עיקריים: תיירות וטיסות מטען. בתחום התיירות אבו דאבי מהווה עולם חדש עבור הישראלים וגם ישראל מעניינת אותם. השבוע המריאו איתנו לאבו דאבי עשרות סוכני נסיעות שבקרוב יוציאו לשם חבילות וטיולים מאורגנים. הפוטנציאל המסחרי הנוסף הוא בתחום טיסות המטען והקונקשן. אבו דאבי מהווה 'האב' ענק לכל העולם הערבי ובעיקר למדינות המזרח. אנחנו מצפים לשיתוף פעולה נרחב בתחומים אלה. הצוות המקצועי שלנו מאוד רעב לעסקים החדשים וכבר נערך לקשר החדש. כבר בטיסה הראשונה הצלחנו לשנע כמות מסחרית גדולה בהרבה ביחס להערכות הראשונות. זו לא פעם ראשונה שאנחנו מבקרים באבו דאבי, ואני יודע שאנשי העסקים כאן כמהים ומצפים לשיתוף פעולה איתנו".
מה היית ממליץ לאיש עסקים המעוניין לעשות עסקים באבו דאבי?
"ראשית, חייבים לדעת שהעסקים שם אינם פראיירים. הם אומנם מנומסים ומכניסי אורחים בצורת יוצאת מהכלל, אבל יש להם גאווה לאומית. הכבוד שלהם הוא חלק חשוב מאוד במשא ומתן, וצריך לשמור עליו. זה גם מתאים לדנ"א שלנו בחברת ממן. התרבות במדינות המפרץ שונה, וזה לא אותו מזרח תיכון שאנחנו מכירים. חשוב להקשיב להם ולדעת בדיוק מה הם צריכים. הם רכשו בשנים האחרונות הרבה מאוד ידע מערבי. נהוג לכנות את ישראל אומת הסטארט־אפ, אבל אני יכול לומר לך שבתחומים טכנולוגיים מסוימים הם כבר עברו אותנו. כדי להתחיל את העסק צריך לדעת עם מי לדבר, וזה חייב להיות בגובה העיניים. השימוש באנשי קשר הוא לא בהכרח נכון, וכדאי לשאוף לקשר ישיר באמצעות שותפויות מקומיות. בכל מקרה, הם מייחסים חשיבות רבה לקשר האישי ולכימיה".
בקרוב תוצף המדינה בתיירים ישראלים, ואני שומע כבר על אלפי נרשמים במשרדי הנסיעות. מה היית ממליץ לתייר הישראלי?
"חשוב לזכור שאבו דאבי זו לא אנטליה, ואין שם בתי קזינו או הימורים. מדובר במדינה הרבה יותר מערבית ממה שנוטים לייחס לה. זה מתבטא בסגנון הדיבור (אנגלית שם היא שפה שוטפת), מרכזי קניות ענקיים בסגנון מערבי ושקט שרחוק מלהיות בזאר טורקי. הישראלים חייבים לכבד את המקום ואת עצמם. חשוב שלא לצעוק בקניונים או בטיסות. הם מארחים בצורה יוצאת מהכלל, אבל אסור לטעות וחייבים לכבד את המארחים. בקיצור, אבו דאבי זה לא טורקיה. אגב למרות היותם מדינה מוסלמית הם מגלים פתיחות רבה כלפי נשים, והרבה מהן נמצאות בעמדות השפעה פוליטיות".
מה הם חושבים על הישראלים?
"הם חושבים שישראל והיהודים הם עם מיוחד ומאוחד. הם עוקבים אחרינו בתקשורת ולא מבינים את מהות חילוקי הדעות הפנימיים בתוך ישראל שיש בזמן האחרון. זה לא מסתדר להם. אנחנו קיבלנו עצמאות ב־1948, והם הקימו את המדינה ב־1972 ולמרות כל ההבדלים אנחנו דומים להם מבחינת קצב ההתפתחויות. ויש להם כמובן את משאבי הטבע והנפט שנותנים להם את העוצמה הכלכלית. לנו יש את המוח היהודי המפורסם, וזה מה שהם מחפשים. הם לא רוצים מאיתנו כסף או כוח עבודה זול, שיש להם מספיק ממנו מכל העולם. הם מחפשים אצלנו כרגע שיתופי פעולה בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, והם מודעים למוניטין שצברנו בתחום".
חגיגת שופינג
העוסקים בתחום הקמעונאות והסחר נרגשים בימים האחרונים. הם יודעים שחודש נובמבר הפך באופן מסורתי לחג הקניות ברשת, לא רק בישראל אלא בעולם כולו, ועל רקע עידן הקורונה מדובר בבשורה של ממש. אתרי סחר כמו שופינג IL יפתחו בימים הראשונים של נובמבר את חגיגת המבצעים. להם יש להוסיף את יום הרווקים הסיני ב־11 בנובמבר, בלק פריידי (27 בנובמבר) וסייבר מאנדיי שיפלוש ל־2 בדצמבר.
כדי להבין על איזו בוננזת מכירות מדובר, די אם נציין שחברת עליבאבא גרפה באירוע המכירות של השנה שעברה 38.4 מיליארד דולר בתוך יממה אחת.
כאמור, חגיגת הקניות הזאת מקבלת השנה נקודת מבט מיוחדת בגלל הקורונה. היקפי המכירות בחגי תשרי ירדו בגלל הסגר, ובכלל, ישראלים רבים ממעטים לצאת מהבית וקונים בעיקר אונליין. המוצרים הפופולריים הם מכשירי חשמל ואלקטרוניקה כמו קונסולות משחקים, מקפיאים, מעבדי מזון ומכשירי סלולר.
הרשתות הקמעונאיות הישראליות אינן ממתינות לחגי הקניות הבינלאומיים ומקדימות את היערכותן לחגי המכירות. ברשת א.ל.מ, שבניהול אורי להב, מתחילים לתגבר את מספר היועצים בקו החם ולהגדיל את כוח האדם בחנויות ובשירות אונליין. בימים אלה מתחילה הרשת לגבש את המבצעים שתציע במהלך בלאק פריידי.
מאיה שלו שרוני, סמנכ"לית השיווק: "חגיגות המבצעים בנובמבר מגדילות את המכירות בעשרות אחוזים, ולרוב זהו החודש הרווחי ביותר בשנה בענף החשמל. השנה בגלל הקורונה אנחנו לא רוצים לפספס את ההזדמנות".
רשת מחסני חשמל, שבניהול יורם בדש ושמואל מנדביצקי, התחילה השבוע במבצעי מכירות. "נובמבר הפך בשנים האחרונות לחג הקניות האינטרנטי, והשנה הוא עתיד להיות מוצלח במיוחד בגלל הקורונה. השנה הלקוחות קונים מוצרי חשמל וגאדג'טים מאתרי סחר מקומיים כדוגמת אתר payngo.co.il ולא מאתרים בינלאומיים. בשנת 2020 הפך האתר להיות חנות ה־e-commerce הגדולה והמובילה בישראל למוצרי חשמל אלקטרוניקה וסלולר", מוסרים מהרשת.
לאתר הסחר של החברה גויסו 100 מוקדני שירות, מערכות התפעול והלוגיסטיקה שודרגו, ונרכשו מסופים לשליחים שיסייעו לסייע לצמצום זמני ההפצה ל־48 שעות. כדי להיות מסוגלים לספק את המוצרים בזמן קצר הצטיידו ברשת במלאי מסכים, מקררים, טלפונים סלולריים ומחשבים ניידים.
האם הלקוחות הישראלים ישנו בעקבות משבר הקורונה את דפוסי הקנייה? האם הרשתות יחזיקו מעמד לנוכח מתקפת הקניות בימים הקרובים? אני רוצה להאמין שלנוכח מצב האבטלה, המתקרב למיליון לא מועסקים, היציאה לחל"ת והצמצום במקורות ההכנסה, הצעירים בישראל יורידו השנה הילוך ולא ישתתפו בקדחת הקניות כמו בשנים קודמות. אבל כשמדובר בישראלים לעולם אי אפשר לדעת. ובכל זאת, סביר שהפעם העסקאות יהיו רציונליות. מהירות שליפת כרטיס האשראי מהכיס תהיה נמוכה הרבה יותר.
בכל מקרה, השנה פחות משתלם להמתין לאתרי הקניות הבינלאומיים בנובמבר. רשתות החשמל והאלקטרוניקה המקומיים הבינו את הפרינציפ ולא ייתנו למתחרים מהאתרים הבינלאומיים להקדים אותן. הן כאמור כבר הקדימו את לוחות הזמנים של מבצעי המכירות אונליין. אלה שממש רוצים לנצל את ההזדמנות מוזמנים לרדת לאילת ולהרוויח גם את הפטור ממע"מ או לקנות כרגיל באונליין.
יש עם מי לדבר
מיה יניב, יו"ר ועד עובדי סלקום מאז 2014 (השנה שבה הוקם הוועד), היא אחת מהדמויות הצבעוניות ויוצאות הדופן בתחום יחסי העבודה. השגרתיות היא ממנה והלאה. כבר בעת חתימת ההסכם הקיבוצי הראשון עבור 4,000 העובדים, בהנהלת סלקום הבינו עם מי יש להם עסק. יניב מדברת בביטחון רב, יודעת לחתוך עניינים ופועלת הרבה מעבר לתחום אחריותה. עם מינויו של אבי גבאי למנכ"ל לפני שמונה חודשים נוצרה בין השניים כימיה מיידית.
אחד ההישגים החריגים שלה הוא מינוי של נציגי העובדים לדירקטוריון החברה, מהלך שנחשב ליוצא דופן במערכת יחסי העבודה בחברות ציבוריות. לצד הפעילות המקצועית החלה יניב בימים האחרונים בהפעלת מיזם התנדבותי הנוגע לעתידם התעסוקתי של 50 עובדי הניקיון בסלקום. יו"ר הוועד החליטה שלא להמתין עם ההכשרות המקצועיות שהמדינה הבטיחה לתת.
"הכל התחיל בסוף יולי כשקיבלתי פתאום טלפון לא צפוי מאחד מחברי הוועד, שביקש להתייעץ איתי על בעיה בלתי צפויה. עובד ניקיון חטף אלרגיה לחומרי ניקיון ולא היה מסוגל לעשות שום דבר אחר בחברה. לאחר חיפושים אותר תפקיד שבו יוכל להשתלב בסלקום כמחסנאי", משחזרת יניב. "רק אז הבנתי שלא מדובר במקרה בודד אלא על תופעה רוחבית, והחלטנו לייסד את 'מכוונים גבוה', תוכנית העשרה הכוללת ידע על עולמות המחשב הבסיסיים ועל כישורי חיים נוספים, שנתפרה במיוחד ובמדויק לאוכלוסיית עובדי הניקיון".
הקורס מתקיים על חשבון שעות העבודה, איננו מצריך נסיעה מיוחדת או הגעה למקום מסוים ונעשה במימון מלא של ועד העובדים. המדריכים הם אנשי צוותי ההדרכה בסלקום שהתגייסו בהתנדבות בשיתוף ההנהלה.
כיצד ההנהלה משתפת איתכם פעולה?
"אבי גבאי מעולף על היוזמה שבה משתתפת גם מנהלת משאבי אנוש אורלי פסקל, שהגיעה אלינו מחברת טבע. הם כל כך התלהבו מהרעיון שהם נותנים לי להשתמש בכיתות ההדרכה של החברה. ראש מערך ההדרכה אבי דנגור גייס ליוזמה את המדריכים הכי אנושיים בסלקום. בשבוע שעבר יצא לדרך הקורס הראשון בהשתתפות 20 עובדי ניקיון. הם יעשו הסבה מקצועית עם השלמת קורס המחשבים הבסיסי שיהיה בן שבעה מפגשים. אעשה גם אולפן לעברית. בעתיד העובדים הללו יוכלו להשתלב גם במכרזים פנימיים. הוועד מממן את הכל, והם לא צריכים לשלם כלום. יש כאן פתרון חשוב לאנשים במצב סוציו־אקונומי קשה, שעד היום לא יכלו לעשות שום דבר אחר חוץ מניקיון".
מדוע דווקא עובדי ניקיון, ולמה את עושה את זה כיו"ר ועד העובדים?
"לקחתי את עובדי הניקיון בגלל המקרה הספציפי שאליו נחשפתי. במקצוע הניקיון אין הכשרות, אין קורסים, ואין התפתחות אישית, וזה אומר שמי שהחל כעובד ניקיון אמור להישאר במקצוע הזה לתמיד ולא להיפרד ממנו כל החיים. אני רוצה לתת להם הזדמנויות. אני מודה שאין יוזמה כזאת בכל הארץ. החלטתי לקחת את היוזמה על עצמי, כי אני מאמינה בצורך לתקן עוולות. לא חיכיתי למשאבי האנוש והחלטתי להרים את הכפפה בעצמי. אני עושה הרבה דברים מעבר לגבולות הגזרה הצרים שנקבעו לוועד. כשיש בעיה אני אוהבת לפתור אותה מהשורש".
מצד אחד את עושה אולי פעולה חשובה, אבל קיימות עדיין טענות רבות כלפי חברות הסלולר בעניין התעריפים והיחס ללקוחות. למה כאן את לא מתערבת?
"תגיד לי אתה, איך עושקים את הצרכנים אם המחיר של דמי המינוי החודשיים הוא של מנת פלאפל? המחירים בישראל הם מהנמוכים ביותר בעולם. שר התקשורת מבין את הדבר הזה ורוצה לקחת אותנו קדימה ולא רק להתעסק בפוליטיקה ושטויות. כשאבי גבאי נכנס לניהול החברה לפני שמונה חודשים, הוא הרים לחלוטין את הרמה של הארגון וגם הלקוחות נהנים מכך. אם תבקר בסלקום, לא תכיר היום את מחלקת השירות בארגון. המנכ"ל חושב כמוני, שצריך להעריך גם את הלקוחות, שהם לצד העובדים הנכס החשוב ביותר של החברה".