מחוקק העליון: כשהאקטיביזם של היועץ המשפטי לממשלה יוצא משליטה

זוכרים את הדיון שהתנהל כאן רק לפני עשרה ימים, אחרי שהיועץ המשפטי לממשלה התעקש גם להציג בבג"ץ עמדה הפוכה לזו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, וגם לא לאפשר לאוחנה להציג בפני השופטים את עמדתו שלו? ובכן, שימו את הסיפור הזה בצד, משום שמה שתקראו פה בשורות הבאות, על התנהלותו של היועץ אביחי מנדלבליט, מטורף עוד הרבה יותר.

בסיפור שנגולל כאן - שאותו חוקר עו"ד דוד פטר מפורום קהלת - נראה כיצד היועמ"ש מבטל לא רק את עמדתם של שרי הממשלה, אלא גם את עמדתם של חברי הכנסת. מה זאת אומרת מבטל? ובכן, הוא עקב אחרי הליכי חקיקה שהתנהלו בכנסת, לא אהב את השורה התחתונה שלהם, כלומר את החוק שהעבירו הח"כים, ומאחורי גבם השליך אל פח האשפה את החוק שחוקקו, כשהוא מנסח עם אנשיו במשרד המשפטים גרסה אחרת לגמרי לחוק, וכופה על המערכת להתייחס אליה כאילו הייתה היצירה שקיבלה הכנסת. את חלקו הראשון של הסיפור הזה גוללנו כאן לפני כמה חודשים. ההתפתחות של הימים האחרונים הופכת את האירוע למשהו שספק אם יצא לכם לראות.

על הפרק, בקליפת אגוז, רצונה של הכנסת לשלול ממחבלים את הרישיון לישיבת קבע בישראל, יחד עם הזכויות הסוציאליות שאנחנו מעניקים להם. על אילו מחבלים אנחנו מדברים? לדוגמה, על עבד דוויאת, שהשליך אבנים על מכוניות של יהודים והורשע בהריגתו של אלכסנדר לבלוביץ ז"ל; על בלאל אבו גאנם, שרצח שלושה אנשים בפיגוע ירי ודקירה באוטובוס בקו 78 בירושלים; על אסחאק עארפה, שהניח מטען חבלה ליד בנייני האומה בירושלים ורצח שתי נשים; ועל מוניר רג'בי, שהורשע ונידון למאסר עולם בגין מעורבותו בפיגוע ההתאבדות בקו 37 בחיפה ב־2003, שבו נרצחו 17 בני אדם, כמחציתם בני נוער.

כשרג'בי ישתחרר, רק כדי להבין במה מדובר, וזה יקרה בעוד פחות משלוש שנים - הוא יהיה זכאי לסדרה של קצבאות שישלמו לו אזרחי ישראל באמצעות הביטוח הלאומי. אם לא ימצא עבודה, הוא יזכה להבטחת הכנסה. אם יפוטר, ייהנה מדמי אבטלה (מופחתים, ובכל זאת). אם ייפצע, תשלם לו המדינה, שנגדה נלחם, קצבת נכות. אחרי שימות, תישא מדינת ישראל בעלות הקבורה שלו, וגם תוסיף מענק פטירה לבני משפחתו. כל אלה, במקביל לתמיכה הכספית של הרשות הפלסטינית בו ובמשפחתו, בזמן מאסרו, והבטחה למענק ולתעסוקה, עם שחרורו.

החוק והתכלית
לפני כמעט שלוש שנים, כשהחלה ועדת הפנים של הכנסת לדון בתיקון לחוק הכניסה לישראל - כדי שזה יסמיך את שר הפנים לשלול את תושבותם של מחבלים - התברר שיש שתי סוגיות מרכזיות שנמצאות במחלוקת בין חברי הכנסת מזה, לבין נציגי משרד המשפטים מזה.
הסוגיה הראשונה נגעה לדרישה שהציב משרד המשפטים, שלפיה אפשר יהיה לשלול תושבות ממחבל רק "בהסכמתו בכתב של היועץ המשפטי לממשלה". חברי הוועדה סירבו בכל תוקף לדרישה הזו. אם החוק קובע ששר הפנים הוא שרשאי לשלול תושבות, טענו, מה פתאום שסמכות ההכרעה תעבור לידיו של היועץ המשפטי? בנקודה הזו נחל היועץ המשפטי לממשלה, לפחות באופן רשמי, מפלה ניצחת. חברי הכנסת מחקו אותו מהחוק, וקבעו, למעשה, כי לעמדתו לא תהיה שום משמעות בהחלטה של שר הפנים.

הנקודה השנייה הייתה נפיצה לא פחות. החוק קובע שאי אפשר לשלול תושבות מאדם ולהותיר אותו באוויר, חסר מעמד, שהרי הוא חייב להיות מחובר לאן שהוא. עכשיו היה צריך להחליט איזה מעמד יינתן לאותו מחבל, ששר הפנים פעל נגדו, ושאין לו אפשרות להיות בעל מעמד בשום מקום אחר. למדינה יש כמה סוגים של בעלי מעמד, לכל אחד מהם הכללים שלו, לא ניכנס לפרטי ההבדלים ביניהם, רק נגיד שלחברי הכנסת היה חשוב מאוד שאחרי שלילת תושבותו של המחבל המדובר, המעמד החדש שלו ישלול ממנו, אוטומטית, את האפשרות לקבל ממדינת ישראל את קצבאות הביטוח לאומי. שהרי אם גם לא גירשנו אותו מכאן, בהיעדר מקום אחר שבו יש לו זכות תושבות, וגם הותרנו בידיו את כל הזכויות הסוציאליות, ההחלטה של שר הפנים לא באמת תזיז לו.

"מוצע לציין, ברחל בתך הקטנה", נכתב בדברי ההסבר שהוגשו לוועדת הפנים, "כי סמכותו של שר הפנים משתרעת גם לעניין שלילת רישיון לישיבת קבע, ובכלל זה ההטבות הנלוות לו (תקבולי ביטוח לאומי, קצבאות וכו')...". חברי ועדת הפנים, שהכינו את נוסח החוק, היו ברורים בעמדתם, גם בנושא הזה. "זה חייב להיות מוגדר כירידה במעמד, ובעצם שלילת כל ההטבות הסוציאליות", אמרה ח"כ ענת ברקו, "הוא לא יכול להיות גם בחמאס וגם לקבל קצבה, זה ההיגיון". חברי הכנסת אמיר אוחנה, בצלאל סמוטריץ' ואחרים חזרו והבהירו שזו, מבחינתם, תכלית החוק. אנחנו רוצים שהמעמד החדש שלו "לא ייתן לו זכויות, לא ביטוח לאומי ולא ביטוח בריאות", אמר ח"כ יואב קיש, "...אנחנו לא רוצים שמי שהורשע בטרור, ייהנה מזכויות במדינת ישראל, זו האווירה שאנחנו רוצים לשדר בהצעת החוק הזו".