על המדרכה, לסף חנויות רחוב סגורות ברחוב מרכזי בתל אביב, מופיעה הכתובת המתריסה באדום: "סָגור בגללו". בגלל מי? בגללו. כולם יודעים למי הכוונה. כי רק אדם אחד, מנהיג־פלצבו, פרנואיד, שקרן מועד, שמפחיד ומשסה ומפלג, הוא זה שמחליט (רק אם כדאי לו להחליט), על סגרים וכתרים ועל מה לפתוח, מתי, למי והיכן; אם יהיה בזמן תקציב 2021 (והוא ימרח שוב את גנצשכנזי); אם נלך לבחירות, אם ייפתחו העסקים הקטנים, בשלבים או במדרגות, באכיפה הדוקה או בהעלמת עין.
לא מזיז לו ואולי אפילו רצוי לו שאין אכיפה של ההתעוררות המגפתית המחודשת במגזר הערבי והחרדי; שכ"ץ נלחם על חורבות הכלכלה באדלשטיין המגמגם ממערכת הבריאות הדלה; שהפרויקטורים המתחלפים זועקים בשל חוסר סמכויותיהם; שאלוף החינוך גלנט משתבש במערכותיו, עם איוולת הקפסולות והמסיכות בבוקר, והצהרונים וההסעות בצהריים, ושבנט צומח באשליית סקריו, אך אין לו ביצים לאתגר פוליטית את האדון הדון, שעושה בשנים האחרונות רק מה שמיטיב עם ביתו, כיסאו וחילוצו בכל מחיר ממשפטו הפלילי, ומנווט את כולנו לפי הפרספקטיבה שלו.
מי האיש הזה, שהכל נעשה בדברו ובגללו? דני אלחרר, איש חנויות הרחוב, זעק מדם לבו בחדשות 12: "כולנו יודעים שזה רק אתה, אדון ביבי". כולם יודעים שהמדינה, כמו אקורדיון, נפתחת ונסגרת כרצונו. רק על ההפגנות, בבלפור, בכיכר רבין, ברחובות, על הגשרים ובצמתים, במספרים שמתעצמים, למרות האוחנה, אין לו שליטה (כמו שאינו שולט בבחירות בארצות הברית היום, שישפיעו על עתיד העולם ועתידנו).
לכן, רבותיי הנדכאים, החל"תניקים, המפוטרים, המובטלים, בעלי העסקים וחנויות הרחוב שנדפקו, העצמאים שלא זכאים לעזרת הממשלה, הזכאים שלא קיבלו כלום; אלה שקיבלו טיפה או שתיים, ואלה שנקלעו לחובות כבדים, אלה שהגיעו לפת לחם ואלה שפתחו את עסקיהם, במרי אזרחי, אלה הקרובים לאובדן, ואלה שרשתות הענק החלו למכור את מותגיהם ולהתעשר עוד יותר על חשבונם, ההורים אובדי העצות שיושבים בבית וממתינים לאיזו יציאה מהבלגן לילדיהם ולהם; אתם, כל הנפגעים שמוחים בייאוש ובמרי, אך מהססים לכוון את זעמכם לאיש הזה, שמא יגנו אתכם מחולל הכאוס ונגרריו, כפוליטיים, סמולנים או אנרכיסטים – דעו שהכל פוליטי, והוא לא סופר אתכם, ולכם אין אופציה אחרת למאבק, אלא להצטרף להמוני המפגינים בכל הארץ נגד המישהו הזה; שבגללו. הוא האחראי הראשי והבלעדי למצבכם.
הפגנות המחאה נועדו להוביל תהליך דמוקרטי לסילוקו מכיסאו ומשלטון היחיד שלו, דרך ועדת חקירה ודרך משפטו וללא אלימות. את היבבה שיש הסתה לרצח כלפיו וכלפי משפחתו, ו"איש אינו פוצה פה", וההשוואה החצופה לאיומים על ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, מוטב שישמיע לצבא העצום של מאבטחיו ומאבטחי משפחתו.
רק אם תצטרפו למחאה הכל־ארצית, ובה ימין ושמאל, חילונים ודתיים, מזרחים ואשכנזים, צעירים וקשישים, נשים וגברים; רק אם תהיו הוויסקונסין, הפלורידה, האריזונה והטקסס, שיטו את הכף לבחירה ולתמיכה בדרישה הציבורית הנכונה, בחירה בין שליט יחיד ומשחית ובין שלטון חדש, דמוקרטי, ליברלי, נקי כפיים, יעיל, שוויוני וחכם, שיצמח כאן מתוך המחאה; רק כך תישמע ותשפיע זעקתכם, עם הקולות המהדהדים, "צא לנו מהחיים ועמוד לחקירותיך ולמשפטיך. לך!".