השם של המדען הבכיר האיראני, מוחסן פחרי־זאדה, לא אמר הרבה לציבור בישראל, עד שלשום. אולם חשיבותו של האיש בצמרת מערכת הביטחון האיראנית ידועה לכל ארגון ביון מערבי שעוסק בנושא הגרעין. כבר שנים ארוכות שהוא נמצא על הכוונת - גם של ישראל.
יותר משמונה שנים חלפו מאז חוסל מדען הגרעין האחרון באיראן. החיסול בסוף השבוע, לאחר שנים ארוכות של הימנעות מחיסולים, הוא גם החשוב והמשמעותי ביותר. אין ספק שאם איראן הייתה בוחרת בחודשים הקרובים לפרוץ לעבר הפצצה הגרעינית - פחרי־זאדה היה איש המפתח לביצוע המשימה. עד חיסולו הוא היה האיש שאמון על שמירת הכשירות והידע של איראן ליום שבו תחליט שהיא מסתכנת בעימות גלוי עם העולם - ופורצת לעבר יכולת גרעינית.
הסכם הגרעין עם ארה"ב והמעצמות בלם את תוכנית הגרעין הצבאית לשנים ארוכות. אולם לארגוני הביון במערב לא היה ספק שמאחורי הקלעים נותרו אנשים ודמויות מפתח בעלי הכשירות המתאימה, שעוסקים בנושא הזה מדי יום. בהם, פחרי־זאדה היה החשוב ביותר - ובפער אדיר. מדעני גרעין מחוננים יש רבים באיראן. אולם מדען שהוא גם בעל יכולות ניהול אופרטיביות־מבצעיות מוכחות וגם נהנה מקשר ישיר לצמרת ההנהגה הרוחנית והשלטונית באיראן, היה רק אחד – פחרי־זאדה.
כמו קאסם סולימאני, שחוסל בתחילת השנה על יד האמריקאים בעיראק, גם פחרי־זאדה נחשב לאחת הדמויות הביטחוניות החשובות באיראן, הרבה מעבר להגדרת תפקידיו הרשמית ודרגתו. כמו סולימאני, שחיסולו פגע מאוד בהיקף ובאיכות פעילות כוח קודס האיראני בשנה האחרונה, גם מותו של פחרי־זאדה צפוי לגרום נזק רב לתוכנית הגרעין של איראן. אולם, כמו במקרה הראשון, שבולם אך לא עוצר את פעילות כוח קודס, כך גם לגבי המשך תוכנית הגרעין האיראנית. היא אומנם ספגה מכה קשה, אך תמשיך להתקיים.
עד לסוף השבוע סברו במערכת הביטחון כי איראן תשמור על איפוק בחודשים הקרובים, עד כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן בוושינגטון. גם ההפרות האחרונות של הסכם הגרעין נתפסו בשלב הזה יותר כאיתותים ופחות כפעולות דרמטיות, המבשרות על החלטה דרמטית שהתקבלה באיראן לפרוץ לעבר הגרעין האיראני.
גם לגבי המתרחש בסוריה ובמזרח התיכון זיהו במערכת הביטחון שעת כושר להפעיל יותר לחץ לאחרונה. גם המשבר הכלכלי החריף באיראן והשפעות מגיפת הקורונה והסנקציות של המערב, עשו את שלהם. לכן ההערכה המובילה בישראל הייתה שטהרן לא תמהר להיכנס להרפתקאות מיותרות מול נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, רגע לפני כניסתו לבית הלבן של ביידן, שכבר הצהיר במהלך קמפיין הבחירות כי בכוונתו לחדש את השיח מול איראן.
אלא שהחיסול שלשום משנה את כללי המשחק ומגביר באופן מיידי את רמת המתיחות באזור. ישראל אומנם שומרת על שתיקה והאמריקאים לא לקחו כל אחריות, אבל באיראן כבר מפנים את האצבע המאשימה כלפי ישראל. לכן המשמעות היא שבחודשים הקרובים רמת הכוננות, לנוכח אפשרות של נקמה איראנית ביעדים ישראלים בעולם, או בפעילות עוינת אחרת, תידרש להישמר ברמות הגבוהות ביותר - ולאורך זמן.
עם זאת, נדמה שחיסול פחרי־זאדה מכניס את ההנהגה באיראן לדילמה באשר לתגובה שלהם. מצד אחד טראמפ, שממתין בימי שלטונו האחרונים לטעות מצד האיראנים, שתוביל לתגובה אמריקאית קשה. מפעולה כזו חוששים באיראן, במיוחד לקראת ימים של ממשל אמריקאי חדש, איתו אולי אפשר יהיה לפתוח בדף חדש לקראת חידוש ההסכם.
מנגד, מדובר אולי בשנה הקשה ביותר לאיראן בעשרות השנים האחרונות – החל מחיסולו של סולימאני, דרך הפגיעה בכור הגרעיני בנתנז, ועד החיסולים האחרונים של בכיר אלקעידה ופחראיזדה. וכך איראן, שלא הצליחה להוציא אל הפועל תגובה לאירועים הללו, נמצאת במבוכה גדולה.
במצב הזה, שבו ממשל האייתולות צריך לבחור בתבונה את דרך התגובה שלו מבלי להיגרר לעימות מסוכן עם האמריקאים, לא מן הנמנע כי המהירות שבה בחר הממשל באיראן להפנות את האצבע המאשימה כלפי ישראל, גם מרמזת במידה רבה על התגובה הצפויה. לכן בחודשים הקרובים, מערכת הביטחון – המוסד, השב"כ וצה"ל - תידרש להיות ערוכה לאפשרות של נסיון פגיעה במטרה ישראלית - בעולם, לאורך הגבולות או בתוך ישראל.