במהלך 23 השנים שאני משדר את התוכנית "זהבי עצבני" ברדיו 103FM קיבלתי מאות פקסים מאיימים, מטנפים, מלכלכים, ואני חייב להודות שהגיעו גם מספר כפול ומכופל של מילות עידוד, תודה וברכה. אחד הפקסים ששמרתי ונזכרתי בו בימים אלו היה של אחד שחתם "יהודה היהודי" "כהנא חי". וזו לשון הפקס:
בס"ד
לזהבי העצבני והצבוע,
אתה יכול לומר למה אתה משמיץ את נתניהו, כבר 10 שנים אתה מקלל אותו, כי אתה שמאלני חלאה. אני מעדיף מחבל פלשתיני עליך, כי את המחבל אפשר להרוג ואותך לא, אתה כל הזמן בבית, באולפן או במונית! הכי טוב שתפרוש בשיא, אתה בן עוולה, חבל שהצורר לא חיסל את כל השמאלנים! יחי שפטל, יחי, יחי, יחי!
יהודה היהודי "כהנא חי".
"חבל שהצורר לא חיסל את כל השמאלנים", כתב יהודה היהודי. בלי להיות פרשן מלומד ברמות של גדול הדור ד"ר אבישי בן חיים, ברור לי שהכוונה לצורר אדולף היטלר, והשמאלנים שחבל שלא השמיד את כולם, רק שישה מיליון, הם האשכנזים.
רוחות רעות ומסוכנות נושבות בישראל 2020. לפני כשבועיים ביצע פרזיט ידוע, בן למשפחת אצולה אשכנזית פריבילגית, קישור כלשהו בין האידיאולוגיה של התנועה הקיבוצית לבין האידיאולוגיה של גרמניה הנאצית. לפרזיט בן האצולה מותר הכל בישראל. יש סביבו סוללת יועצים מומחים בתחום התקשורת ויחסי הציבור שמקבלת משכורת מ"אבו פרזיט" או ליתר דיוק מהמדינה, כי חבורת החכמולוגים משמשת את האבא.
קיבוצניקים ותיקים ששמעו וקראו את דברי הפרזיט חטפו ג'ננה. שניים מהם, אחד צנחן נכה צה"ל ממלחמת ההתשה, משותק בחצי הגוף התחתון, והשני, סגן מפקד יחידה מובחרת שמעוטר כמעט בכל עיטור שקיים בצבא, התקשרו אליי ושאלו בקול רועד "מה עושים עם החרא הזה", והוסיפו סדרת קללות. מאחר שאני לא רוצה להסתבך אני מעדיף לא לספר לכם מה עניתי להם לגבי דרכי התגובה שנראות לי.
בלי קשר, נזכרתי השבוע בתיק שנפתח נגדי פעם בהוראת הפרקליט הבכיר עו"ד דן אלדד, שכמעט מונה לאחרונה לתפקיד פרקליט המדינה. מי שטיפל בתיק היה צוות חקירה מיוחד במשטרת מרחב דן. עילת החקירה הייתה פנייתי לאנשי כוחות הביטחון - שב"כ, מג"ב ומשטרה כחולה - והצעתי לכל מי מהם שישברו את הפה של כל מי שיקרא להם "נאצים". אם ייעצרו, אמרתי, אתן 1,000 שקלים לשוברי הלסתות על כל יום מעצר. מן הראוי לציין שבאותה תקופה אפשר היה לראות מדי יום מתפרעים תוקפים את אנשי כוחות הביטחון ומטיחים בהם שהם נאצים ושבאותם ימים הציע רב ידוע 1,000 שקל ליום לכל חייל שייעצר בגין סירוב פקודה לפנות מתנחלים. ההצעה שלי שימשה כקונטרה להצעת הרב.
לאורך השנים הרבות שבהן אני עובד בתקשורת ומשמש כפעיל חברתי, שמעתי בהמון מקרים את השימוש במילה "נאצים" כלפי אנשי כוחות הביטחון, בעיקר באירועים שבהם המשטרה השתמשה בכוח מופרז ובאלימות נגד אזרחים מפגינים. שמעתי את זה בהפגנות הפנתרים השחורים שדוכאו באכזריות בידי שוטרים, שחלקם, כמו גם במקרים אחרים, השתמשו באלימות מופרזת, לעתים על גבול הסדיסטית. באחת מהפגנות הפנתרים צילמתי שוטרים מפוצצים באלות את המפגינים.
באחת הפעמים, כשמנהיגי הפנתרים היו דרושים לחקירה, עזרתי להם להיעלם והחבאתי אותם בתל אביב. אני חייב לומר שזה הטריף את חוקרי המשטרה וצוותי הבלשים שחיפשו אחריהם. מאוחר יותר הבאתי אותם במכונית מוסטנג מפוארת לכיכר ציון בירושלים, שם, בקטע מתוקשר, הם הסגירו את עצמם. השוטרים לא סלחו על זה, וזמן קצר לאחר האירוע סגרו איתי חשבון.
הייתי בסביבה בזמן ששוטרים עצרו את ג'ימי "היפה" מעצר אלים, שנעשה אלים עוד יותר כשהתברר להם שבשקית שהחזיק בידו לא היה חשיש אלא סטייק שהביא לחבר חולה ברחוב יורדי הסירה. כשהכניסו אותו למכונית באלימות והכו אותו בתוכה, רכנתי לחלון הקורטינה של הבילוש ואמרתי לקצין האחראי: "תראו באיזו אלימות אתם מתנהגים, ואחרי זה אתם כועסים שקוראים לכם נאצים". התגובה הייתה מיידית - הבלשים יצאו מהמכונית וכיסחו לי את הצורה.
בפינוי גוש קטיף השתמשו מתנחלים שפונו בכינוי "נאצים" כלפי אנשי כוחות הביטחון שפינו אותם. נערי הגבעות צולמו לא פעם קוראים כך לחיילים שהתעמתו איתם. כנגד עובדי רשות ההגירה שעסקו "בציד" מסתננים, פליטים ומהגרי עבודה נשמעו הקריאות "נאצים", וזה התגבר כשהשלטונות ביקשו לגרש ילדים שנולדו בארץ, אף שאין הם מכירים את השפה, את המנהגים ואת כל מה שקשור לארצות שמהן באו האמהות שלהם.
ביום שני התפרסם פסק דין נגד הזמר אסף אמדורסקי, שכינה בפייסבוק את עובדי רשות ההגירה "נאצים". אמדורסקי הסביר שמכוח היותו אומן ואיש תרבות, חלה עליו חובה מוסרית וחברתית להביע את עמדתו. השופט דחה את טענותיו, וקבע: "זו אינה דרך לגיטימית להבעת דעה נגד עובד ציבור". השופט נעם רף מבית משפט השלום ברמלה החליט שאמדורסקי יפצה את ארבעת עובדי רשות ההגירה שתבעו אותו תביעת לשון הרע ב־50 אלף שקלים פלוס הוצאות שכר טרחת עורכי הדין.אמדורסקי כתב את הפוסט באוגוסט 2019 בדף הפייסבוק של עמותה הנאבקת בגירושם של ילדי העובדים הזרים, אחרי שראה את הפעילות המבצעית שעשו עובדי רשות ההגירה. "הנאצים פה", הוא כתב. במשפט הסביר כי לא התכוון ספציפית לעובדי רשות ההגירה, אלא למדיניות של הרשויות למעצר ילדים.
אם הייתי תובע כל מפרסם פוסט או שולח פקסים שכינה אותי ואת הוריי נאצים או משתפי פעולה עם הנאצים, ובית המשפט היה מפצה אותי ב־50 אלף שקלים, הייתי יכול לקנות פנטהאוז דופלקס במגדלי יו, אבל התחשבתי בעובדה שזה יעמיס טונה עבודה על בתי המשפט, ושבסופו של יום רוב האנשים שהייתי צריך לתבוע אותם הם רפי שכל, מוסתים, קורבנות של קונספירציות הזויות שמפיצים כל מיני משיחיסטים שמשסים ומסכסכים את החברה הישראלית בתיאוריות מוטרפות על ישראל הראשונה, השנייה והשלישית, על ישראל הלבנה והשחורה והחומה, על האליטה האשכנזית והדפוקים הספרדים. למרבה הפלא, יש לתיאוריות האלו קהל שהולך וגדל, והתוצאה הבלתי נמנעת שתתרחש בארץ הקודש היא מלחמת אזרחים ודם ברחובות.
לפי התיאוריות ההזויות, אני אליטיסט אשכנזי פריבילגי מישראל הראשונה, ממדכאי ישראל השנייה והשלישית, דור שני לפריבילגים שקיבלו תנאים והטבות מופלגות. בארכיון הפרטי שלי מצאתי תמונה שצולמה ב־1926. בין הפועלים והפועלות מצולם אבא שלי, שהגיע לארץ שנה קודם. האליטיסט הפריבילגי יעקב זהבי נשלח לגור בסככה בפרדס בפתח תקווה. החלוץ בן ה־23 עבד בקטיף בעבור לחם, גבינה וזיתים, ויצא לעבוד בסלילת כבישים ובייבוש ביצות. במקום לקבל מכונית ודירה וג'וב של מנכ"ל, הוא קיבל מלריה וקדחת.
הוא והחלוצים האשכנזים השמאלנים, מפיצי המחלות, היו בין אלו שהקימו מדינה לתפארת, שהולכת ונהרסת בקצב מהיר בהרבה מהקצב שבו נבנתה. האבא התמים והטמבל שלי מעולם לא ניצל אנשים, מעולם לא זכה להשכלה גבוהה, מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, מעולם לא דיכא ולא השפיל, לא התנשא ולא התעמר. ואם היה חי היום ושומע ורואה את המתרחש, אולי בפעם הראשונה בחייו היה יוצא להפגין נגד הממשלה ונגד העכוזונים, עושי דברה, ועל בטוח היה מפגין נגד החלאות שמפיצים דיבתם של בוני הארץ רעה.