1. מצאו את האוצר
הסיפור הבא מעיד יותר מכל על הדרך שבה מתקבלות ההחלטות בצמרת האוצר בשבועות האחרונים. הרופאים בבתי החולים הציבוריים, כמו שערי צדק והדסה, הודיעו כי ביום שני תתקיים הפגנה מול משרד האוצר בדרישה לתוספות תקציביות. אלא שיום קודם לכן נקראו נציגיהם ללשכתו של ישראל כ"ץ, שהתחייב להיענות לדרישותיהם. ההפגנה טורפדה, ואכן כבר ביום שלישי ניתנה להם התחייבות לתוספת תקציבית של 630 מיליון שקל עד יוני.
למי שמתמצא בתהליכי קבלת החלטות במגזר ציבורי, מדובר בזמן שיא לטיפול במשבר. הכסף הועבר ללא בחינה מעמיקה או תנאים מוקדמים, וזה לא קרה מעולם. וזה צפוי להתדרדר מיום ליום: בשבוע וקצת שנותרו עד לבחירות צפוי מופע כניעה לכל קבוצת לחץ שהיא - מארגון העגלונים ביפו־ת"א ועד יערני קק"ל.
בחתירה לשקט תעשייתי, שר האוצר יפעל בניגוד לחוות דעתם המקצועית של יועציו במשרד. "אדוני השר, זה לא בסמכותך", נוהג היועץ המשפטי של המשרד אסי מסינג לחזור מעת לעת על אזהרותיו כמו תוכי.
"רק אני מחליט, הפקידים לא יכתיבו לי מה לעשות", מתריס השר בתגובה.
קבוצת לחץ נוספת, אפקטיבית הרבה יותר, היא מערכת הביטחון. בהיעדר תקציב מדינה הצליח צה"ל, בזכות יצירתיות חשבונאית, לסחוט תוספת של 2 מיליארד שקל. זה קורה בימים שבהם תקציבי משרדי הממשלה האחרים וגופי סמך כמו רשות החדשנות (שהקפיאה את תוכנית המענקים) מיובשים. אבל בעיני בנימין נתניהו, ישראל כ"ץ וכמובן שר הביטחון בני גנץ, הביטחון עדיין מקודש, אף שבמשבר הקורונה כולם התחייבו להצטופף מתחת לאלונקה.
הרופאים ומערכת הביטחון אינם היחידים. קדמו להם האחיות והעובדים הסוציאליים, שההיענות לדרישותיהם הייתה כמעט אוטומטית. והרשימה עוד ארוכה. שבועיים לפני הבחירות הושלמה הפעימה השנייה של המענק לנכים בהיקף 560 מיליון שקל למרות היעדר תקציב. הנכים, כמו צה"ל, נחשבים לפרה קדושה, והכסף שאושר עקרונית מגיע להם כדין. אבל אלמלא היותם קבוצת לחץ אפקטיבית, הם היו נאלצים להמתין בתור כמו שאר הגופים הממשלתיים שעדיין לא קיבלו הקצאה כספית בגלל אי־אישור תקציב.
וזה עוד לא הסוף: שבועיים לפני הבחירות שר האוצר ניכס לעצמו תוספת של 50 מיליון שקל לסל התרופות, שיעמוד על 550 מיליון שקל. גם כאן, התוספת תגיע מכסף שאין. באותה הזדמנות הוחלט לוותר ל־145 אלף מעסיקים שעובדיהם יצאו לחל"ת על תשלום ביטוח לאומי בהיקף 50 מיליון שקל. רק עיוור לא רואה שהמהלך, שעדיין לא אושר בממשלה או בכנסת, קשור בטבורו לבחירות.
לכל "הטוב הזה" יש להוסיף גם את ההחלטה לשלם לעובדים החוזרים מחל"ת לעבודה אחרי 75 ימים מענק של 5,000 שקל לארבעה חודשים. באוצר יודעים לספר שהבוס דרש מפקידיו להקדיש את כל סוף השבוע האחרון לכך שהתקנות יושלמו בתיאום עם הביטוח הלאומי. המהלך, הרווי באדי בחירות, הובא לאישור היועץ המשפטי לממשלה כדי להימנע מהליך חקיקה מסודר. כ"ץ הגיע למנדלבליט כי הבין שאין סיכוי שהמהלך יאושר על ידי חברי הכנסת, הטוענים כי מדובר בכלכלת בחירות.
אבל מה שמתסכל את נתניהו וכ"ץ במיוחד הוא שהתוכנית "צ'ק לכל אזרח", בעלות של 5.5 מיליארד שקל, נפסלה על ידי גנץ, היועמ"ש ופקידי האוצר.
כל המהלכים הפופוליסטיים האלה נעשים כאשר קופת האוצר מחוררת והגירעון התקציבי כבר זינק ל־174 מיליארד שקל. הבור התקציבי הולך וגדל, אבל מי סופר. ובכל זאת, מניין יגיע הכסף? על חשבון אחת מ"קופסאות הקורונה". לו כ"ץ ונתניהו היו לקוחות בבנק, הם היו הופכים מזמן ללקוחות מוגבלים, אבל הקורונה מעניקה להם לכאורה מסגרת אשראי בלתי מוגבלת.
מגבלת כלל ההוצאה התקציבית נעקפת בדרכים יצירתיות, תוך צפצוף על אנשי המקצוע. אבל ברור שמרבית הבטחות הסיוע היא צ'קים ללא כיסוי, המונחים על קרן הצבי. גם את התחייבות שר האוצר שלא להעלות מסים ב־2021 יש לקבל בעירבון מוגבל, כי הכל תלוי בתוצאות הבחירות.
2. מגדל של בעיות
בתום דיון אינטנסיבי בן חמש שעות, שבו התבקש להחליט מי ימשיך בצמרת הניהולית של החברה - המנכ"ל רן עוז או יו"ר הדירקטוריון מוטי רוזן – התפזר השבוע דירקטוריון מגדל ביטוח ללא החלטה.
ההחלטה הייתה מסובכת יותר מהאותיות הקטנות בפוליסת ביטוח, שכן בעל הבית שלמה אליהו הטיל לפני הדיון את מלוא כובד משקלו כדי שתימצא פשרה שתשאיר את השניים. במכתב לדירקטורים קודם לישיבה הבהיר: "טובת החברה מחייבת שגם מוטי וגם רן ימשיכו לכהן בתפקידם. כשהצעתי בזמנו את מועמדותו של מוטי רוזן חשבתי שכישוריו משלימים את הניסיון של רן עוז וששניהם יחד יובילו את החברה. אני עדיין מאמין שהדבר אפשרי".
אלא שניסיונות הפשרה בין שני המנהלים הדומיננטיים נכשלו, ורוזן נאלץ ללכת הביתה. בישיבה נוספת, שהתקיימה יממה לאחר מכן, העדיף הדירקטוריון את המנכ"ל, והחברה תיאלץ לפצות את רוזן בכמה מיליוני שקלים על שבירת ההסכם. על זה כבר נאמר – שברת, שילמת.
מביך מאוד להיפרד מיו"ר שנכנס לתפקידו רק לפני חודשיים. בכספי הסכמי ההעסקה והפרידה שפיזר אליהו למנהליו בשלוש השנים האחרונות (רוזן למשל יקבל כמה מיליוני שקלים עבור חודשיים עבודה) ניתן היה להעסיק את המנכ"ל המוכשר ביותר בענף לכל ימי חייו. עם כל הכבוד לבעל הבית, מגדל היא חברה ציבורית, והכסף בא גם על חשבון בעלי המניות. אליהו מחויב כעת לשקט ניהולי לפחות לכמה שנים. אסור יהיה לו להרהר אפילו על החלפת מנהל המזנון בחברה.
התוצאה הניהולית של המשבר במגדל, שבה יו"ר דירקטוריון פורש מתפקידו כחודשיים לאחר כניסתו, מעידה על כישלון חמור, ואת המחיר משלמים החברה ובעלי המניות. והאחריות לפאשלה המהדהדת היא בראש ובראש של בעל הבית. קודם למינויו של רוזן הוזהר אליהו על ידי דירקטורים כמו חיים רמון כי מדובר במינוי בעייתי, שכן רוזן הוא מנהל דעתן ומערכת היחסים שלו עם המנכ"ל תעלה על שרטון. למען האמת, אף אחד לא חשב שזה יקרה כל כך מהר.
אחת הסיבות הנוספות למתרחש במגדל היא המבנה המשפטי הבעייתי בענף הביטוח: חברת ביטוח ומעליה חברת החזקות. מגדל ביטוח נשלטת על ידי חברת החזקות שמניותיה נסחרות בבורסה. לחברת הביטוח יש מנכ"ל, דירקטוריון ויו"ר נפרדים, וכך גם לחברת ההחזקות. אז האם מנכ"ל חברת ההחזקות - רוזן לצורך העניין - אחראי לנעשה בחברת הבת? האם למשל הוא רשאי לפסול מפגש עם אנליסטים שתואם על ידי מנכ"ל חברת הביטוח (הפרטית)? מנכ"ל חברת הביטוח רן עוז ראה בכך התערבות פסולה והתנהגות של פיל בחנות חרסינה. מצד שני רוזן, מנכ"ל חברת ההחזקות, ראה בהתערבותו מהלך לגיטימי, שכן המצגת לאנליסטים רלוונטית לחברת ההחזקות הבורסאית ולא לחברת הביטוח הפרטית.
ייתכן שחלוקת הסמכויות הייתה עובדת, לו ליו"ר הדירקטוריון היה רקורד ציבורי מרשים אבל ניסיון מועט בענף הביטוח. במקרה זה, הוא היה משאיר את העבודה המקצועית השוטפת למנכ"ל, ואת האסטרטגיה ארוכת הטווח היה מתווה בעצמו.
סידור עבודה דומה מקובל בבנקים ועובד לא רע. הדוגמה הטובה ביותר היא בבנק הבינלאומי. בעל הבית הדומיננטי בינו צדיק משאיר את העבודה השוטפת למנכ"לית סמדר ברבר־צדיק, והתערבותו בשלט רחוק נעשית באמצעות יו"ר הדירקטוריון, שהוא בפועל עושה דברו.
3. תובנות קורונה בנקאית
הדוחות הכספיים השנתיים של שלושת הבנקים הגדולים ל־2020 מאפשרים לשחרר אנחת רווחה גדולה. בניגוד למשברי העבר, שבהם הדוחות ביטאו הפסדים, דוחות הקורונה הסתיימו ברווחים, ובשום רבעון לא נרשם הפסד. בולטים לחיוב הדוחות של בנק מזרחי טפחות, עם תשואה פנטסטית של 9.5% על ההון.
אתמול פרסם בנק הפועלים את דוחות 2020, המזכירים לא במעט את אלה של לאומי. מנכ"ל הפועלים דב קוטלר סבור כי "תמונת המשבר לא התבהרה לחלוטין ואי־הוודאות עודנה כאן". הבנק סיים את השנה ברווח של 2 מיליארד שקל, המשקף תשואה של 5.3% על ההון העצמי.
עם פרוץ הקורונה במרץ 2020 היו חששות לעתיד רווחיות הבנקים. הם הונחו להגדיל את הרזרבות ההוניות ולהפריש יותר לחובות בעייתיים. ברבעון הרביעי ניכרים סימני חזרה לשגרה. הבנקים מפרטים בדוחות כיצד פעלו למען לקוחותיהם ופרסו את חובותיהם (בעיקר בתחום המשכנתאות). למרות האופציה לדחייה נוספת שניתנה להם, מתברר שמרביתם כבר פרעו את ההלוואות.
אבל אי־הוודאות עדיין גבוהה, והדבר ניכר בזינוק בפיקדונות. בפועלים הם זינקו ב־20.3% ל־435 מיליארד שקל (מתוכם 218.5 מיליארד שקל של לקוחות פרטיים), בלאומי המריאו ב־19.6% ל־447 מיליארד שקל, ובמזרחי טפחות גדלו ב־17% ל־247 מיליארד שקל. סך הפיקדונות הגיע לראשונה למספר חסר תקדים של 1.13 טריליון שקל.
הסיבה לכך ברורה: משבר הקורונה והבורסה המתנפחת העצימו את חרדת המשקיעים. רמת הסיכון גבוהה, ורבים שלקו בחרדת נטישה מעדיפים שהכסף ינוח בעו"ש עד להודעה חדשה. חלק מהגידול בפיקדונות נובע מהירידה בצריכה הפרטית, וחלק מחיסול ההשקעות בבורסה.
הנהלות הבנקים ניצלו את המשבר להתייעלות מקיפה. הופעלו תוכניות פרישה, סניפים נסגרו, פקידים נשלחו לעבוד מהבית, ולקוחות הופנו למוקדים טלפוניים. בנק הפועלים צמצם בשנה האחרונה 400 משרות נטו. מקדם ההתייעלות (הוצאות תפעוליות חלקי הכנסות תפעוליות) כבר מתקרב ל־50% ונחשב ליחס הנמוך ביותר בשנים האחרונות. ההנהלות ניצלו את המשבר לקיצוץ של עשרות אחוזים בבונוסים לעובדים, מה שגרם לתסכול אצל עובדי מזרחי טפחות והפועלים.
שנת הקורונה גם נוצלה לניתוב השקעות לתחומי החדשנות והדיגיטל, ובהיערכות לכניסת מתחרים בתחום הבנקאות כמו הבנק הדיגיטלי, או לכניסת אפליקציות התשלומים המקומיים והבינלאומיים של אפל או גוגל.
למרות החזרה לנורמליות, שהתבטאה במיוחד ברבעון האחרון של 2020, הפיקוח על הבנקים מסרב לשחרר את החגורה וכופה את המשך הריסון הפיננסי. כתוצאה מכך חלוקת הדיווידנד נדחתה, אף שכריות ההון המוגדלות אפשרו חלוקה של מאות מיליוני שקלים לבעלי המניות.
4. צרות של עשירים
משה לארי נכנס לניהול בנק מזרחי טפחות בספטמבר 2020, אבל לתחושתו הוא נמצא בתפקיד מאז ומתמיד. "נכון שהכרתי את הבנק מתפקידיי הקודמים בצמרת הבנק, אבל כמו שאריק שרון נהג לומר - דברים שרואים משם לא רואים מכאן", אומר לארי.
מהו סיכום הביניים שלך למשבר הקורונה?
"עם פרוץ המשבר בחודש מרץ זיהינו מיד שמדובר באירוע חריג, ובאופן מיידי הענקנו דחייה וולונטרית של המשכנתאות בארבעה חודשים. הסברנו שזה הדבר הנכון לעשות, כי מרבית ההוצאה של משק הבית היא על משכנתה, ונתח השוק שלנו הוא הגדול ביותר. אני גאה על זה שהבנק ועובדיו ידעו להתייצב מיידית לרשות לקוחותיו. היינו הבנק היחיד שפתח באופן מלא ברמת כל הסניפים, עם כל הסיכון והזהירות. כמובן שהיו לנו גם שיקולים עסקיים. בסופו של דבר, מרבית הלקוחות פרעו את המשכנתאות".
מה דעתך על מצב המשק כיום, בעקבות החיסונים והתחזיות האופטימיות של האוצר?
"גם להערכתנו התחזית למצב המשק אופטימית ממה שנטינו לחשוב בעבר. יש מקום לראות קרן אור חיובית, וזה התבטא ברמה הנמוכה יחסית של ההוצאה להפסדי אשראי ברבעון האחרון. חשוב לראות את המגמה של חזרה לנורמה. אם כל מגבלות הקורונה יוסרו, המשק יצמח ביותר מ־6%, ומה שיוביל את זה הוא הצריכה הפרטית. נראה עדיין פה ושם פשיטות רגל, אבל בגדול אני אופטימי. כדי שהצמיחה תהיה ארוכת טווח, המדינה חייבת לקדם פרויקטים בתחומי התשתית, האנרגיה והתחבורה. כמובן, חייבים גם לפתור את בעיית האבטלה. אי־הוודאות עדיין גבוהה".
מה מצב המיזוג עם בנק אגוד, והאם באמת תוכלו לתת פייט לבנקים הגדולים, כפי שהבטחתם?
"ברבעון הרביעי השלמנו את האיחוד של בנק אגוד, אבל תהליך המיזוג יימשך שנים. אנחנו במו"מ עם ועדי העובדים של אגוד, המאוגדים בהסכם קיבוצי, לפרישתם של מאות עובדים בתנאים הוגנים ומכבדים, ואני מקווה שהמו"מ יסתיים בשבועות הקרובים. כמובן שנתחרה מול הבנקים. בשנת 2020 הבנקים היו הגופים היחידים שנתנו אשראי. נמשיך לתת הצעות ערך מול הבנקים בתחום המשכנתאות, שם התחרות גדלה והולכת. המיזוג עם אגוד יאפשר לנו לתת הצעות ערך ללקוחות גם בתחום המסחרי. הובלנו בשנה האחרונה מספר עסקות ענק למימון אשראי. כך למשל בעסקת רמת חובב עמדנו בראש קונסורציום של הבנקים. לו היית אומר לי לפני כמה שנים שהיינו מובילים מימון כזה, לא הייתי מאמין".
הצגתם תשואה על ההון של 9.5% והיא פנטסטית. לו הייתם מציגים 10% הייתם מחויבים בתשלום בונוס. העובדים מתוסכלים מקיצוץ הבונוסים לאחר שהשקיעו את מרב מאמציהם בשנת הקורונה.
"אנחנו לא נוהגים לדבר על בונוסים וזה קשור ליחסים עם העובדים. אין ספק שמגיע לעובדים תגמול על 2020, ותאמין לי שנדע כיצד לתגמל, במיוחד לאחר השנה הקשה שעברה עליהם. אני לא רוצה להיכנס לפרטים".
סיימתם את התוכנית האסטרטגית הקודמת. מה עם תוכנית עסקית חדשה לשנים הבאות?
"אנחנו נערכים לפרסום תוכנית חדשה לחמש השנים הקרובות, ומקווים שעל אף האילוצים ניתן יהיה להגשים את יעדיה: מדובר בהמשך המובילות בתחום המשכנתאות, הובלת עסקאות משמעותיות והגדלת הצעות הערך ללקוחות. המיזוג עם אגוד יאפשר לנו להיות הרבה יותר תחרותיים בתחום העסקי. אך כאמור אי־הוודאות עדיין גדולה למרות האופטימיות, ובנק ישראל מנסה לשמור את המשק מוכן למצב של התפרצות תחלואה".
מה בנוגע לחלוקת דיווידנד במזומן? במצבכם ההוני אתם יכולים לחלק.
"יש לנו יחסי הון טובים גם בלי ההקלות ביחסי ההון שניתנו על ידי בנק ישראל. הפיקוח ביקש לעצור את חלוקת הדיווידנד מטעמי שמרנות. במצבנו אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחלק 40% מהרווח כדיווידנד, אבל בכוונתנו לכבד את הוראת בנק ישראל, שדואג ליציבות הבנקים, אף שאני חושב שניתן היה לחלק. בבנק ישראל נערכים מטעמי שמרנות לתרחישים אחרים, שאולי יחייבו את הבנקים להרחבת אשראי. תפקידו של בנק ישראל הוא לדאוג ליציבות, אך אני מאמין ומקווה שבמחצית השנייה של 2021 נפתח בשיח כדי לנסות לשכנע לשנות את ההחלטה".
מה דעתך על מצב תחום המשכנתאות ושוק הדיור?
"בינואר ופברואר 2021 מורגשים היקפים גבוהים של לקיחת משכנתאות, ולדעתי זה ימשיך לתוך 2021. הציבור מבין שסביבת הריבית תמשיך להיות נמוכה. זאת הזדמנות לממש נכסים נזילים לרכישת דירות. גם בנק ישראל סייע להוזלת המשכנתאות, וזה יתרום לביקוש. אנחנו לא צופים בקרוב תוכנית סיוע ממשלתית בתחום הדיור, כך שהציבור הפסיק לשבת על הגדר, ומבחינתו יפה שעה אחת קודם. הביקוש למשכנתאות מעיד על תחום נדל"ן פעיל. מחירי הדיור יציבים עם נטייה לעלייה. בכל מקרה, אין מצב שמחירי הדיור יירדו בממוצע. המחירים בשוק מושפעים לא רק מהריבית אלא מעניין של היצע וביקוש. קיים מחסור דירות, אין מכרזי קרקעות, ולכן קשה לראות ירידת מחירים".
מה בנוגע למצב הבורסה ושוק ההון?
"בנק ישראל דואג לרמת ריביות נמוכה באיגרות החוב הממשלה. באיגרות הקונצרניות ראינו פתיחה של המרווחים ששיקפה גידול סיכון. ככל שמצב המשק ישתפר, הצמיחה תגדל והאבטלה תרד, גם מרווחי איגרות החוב יצומצמו. אני מאמין ששוק ההון יהיה תוסס גם ב־2021. השוק התחיל אומנם את 2020 במצב רע, אבל התאושש. אני מאמין שתחת התרחיש האופטימי, ב־2021 נראה תשואות חיוביות גם באג"ח וגם בשוק המניות".