אני זוכר שבילדותי הייתי מתלווה אל אבי לקלפי כדי לבחור, ותעודת הזהות שלו הייתה מוחתמת בחותמת כחולה, קטנה ועגולה, כהוכחה שהוא הצביע ולא ייעשה, חס וחלילה, ניסיון נוסף לבחור עם אותה תעודה. עבור אבא שלי זה היה יותר מזה. עבורו זו הייתה ההוכחה שהוא מימש את זכותו לבחור. אבא שלי ראה את ההשתתפות בבחירות גם כזכות וגם כחובה, ומשתי הסיבות לא עלה בדעתו להתחמק מללכת לקלפי.
בחירות עולות הון תועפות למשק. עלות עצירת פעילות המשק ביום הבחירות מגיעה ליותר ממיליארד שקלים. בינינו, מדובר ביום שבו עלינו להקדיש מספר דקות על מנת להצביע. אין שום הצדקה ליום שבתון. מצד שני, אלפים ניצלו את היום הזה לקניות. הקניונים היו מלאים, ושמחתי שלפחות בעלי החנויות יראו מעט רווח לאחר הסגר הארוך.
הקורונה, שהיא עדיין חלק גדול מחיינו, הכתיבה גם היא את מהלך ההכנות לבחירות. ועדת הבחירות השקיעה הרבה זמן, מחשבה וכסף על מנת להכשיר קלפיות שבהן יוכלו להצביע כ־30 אלף חולים ומבודדים. כמה חבל שמעט עשו בהן שימוש.
אינני מוכן לקבל את הסיבות והתירוצים שגרמו לרבים כל כך להדיר את רגליהם מנקודות ההצבעה. אם אין לאדם במי לבחור, שישים פתק לבן בקלפי. אם אינו הולך להצביע, שייחשב יום הבחירות כיום חופש על חשבונו ולא כיום חג הבוחר על חשבונו של הציבור.
*
עוד טרם פורסמו התוצאות הסופיות, כבר נעשו ניסיונות להטיל ספק באמינותה וביושרה של ועדת הבחירות, בטענות כזב, והוכן הרקע לטענות על זיופים. קל לנצח בכבוד, אבל צריך ללמוד גם להפסיד בכבוד. דומה שכבר עכשיו יש המכינים את הרקע לזעקת הקוזאק הנגזל וזריעת הפייק ניוז על זיהום הבחירות וזיוף הספירות.