מה שנראה כמו סחרור, עושה רעש של סחרור ומאבד שליטה כמו סחרור, זה סחרור. במהלך נאום ה"אני מאשים" שלו אתמול, דומה היה שבנימין נתניהו מאבד את זה.
מה הוא ניסה להשיג, חוץ מהדגמה בשידור חי של קריסת מנהיג, המנסה לפרק את מוסדותיה של מדינתו מבפנים? אם זה ישפיע על השופטים, הרי שההשפעה תהיה מנוגדת לאינטרס של נתניהו. גם דעת הקהל, בואו נאמר בעדינות, לא באמת תזדעזע מאוסף השקרים שהנאשם פיזר אתמול בנדיבות לא אופיינית.
כשכתב לעצמו את מילות השטנה שהשמיע באוזנינו, היה נתניהו משוכנע שגדעון סער ימליץ על יאיר לפיד ובעקבותיו גם שניים או שלושה ח"כים מהמשותפת. לפיד יקבל את המנדט, ירכיב ממשלה ומישהו יצטרך לעלות לאגף המגורים ולהודיע לה שצריך להתחיל לארוז. נתניהו הבין שסוגרים עליו. ש"המזימה הגדולה", שעליה הוא מדבר עוד מהצניחה במתלה, סוף־סוף מגיעה. אז הוא אץ־רץ לעשות את הדבר היחיד שהוא עוד עושה מתוך הרגל, כלומר לדבר בטלוויזיה.
בדיעבד התברר שאצל סער, בנט ולפיד העניינים קצת יגעים. אז מה בכל זאת השיג נתניהו באותה הופעה הזויה? אם הוא ניסה לדבר ללבם של השחקנים הפוליטיים, גם כאן המטרה לא הושגה. נתניהו הרע את מצבו, במקום לשפר אותו. הוא נראה כמו גלית דיסטל אטבריאן על סטרואידים. היא נשאה בבוקר את "נאום המתנקשים" הבלתי נתפס שלה. בערב הגיע נתניהו והרים את הרף.
אם נתעלם רגע מ־52 הח"כים שתומכים בו, האם נתניהו באמת מאמין שנאום מהסוג הזה, שכולו הפקרות ובעיטה ברגל גסה של מנהיג במדינתו, יכול לשכנע את נפתלי בנט להעדיף אותו על פני האלטרנטיבה? הרי נתניהו יודע מה בנט באמת חושב עליו. הוא הרוויח את כל זה ביושר. אז עכשיו הוא הוכיח לבנט שהוא לא כשיר עוד לנהל את המדינה.
קשה לעכל את העובדה, החוזרת ונשנית, שהאיש העומד לכאורה בראש המדינה ממשיך להסתער עליה כדי לפרק אותה מבפנים. הוא לא מחסיר פעימה, לא מסמיק ולא מגמגם, בעודו מאשים את המוסדות החשובים ביותר של המדינה הזו ב"הפיכה שלטונית" ושאר הזיות. שימו לב לטיעונים: על הנייד של אילן ישועה, טען נתניהו, היו שיחות שנמחקו! שיחות טלפון עם איריס אלוביץ' שישועה מחק!! אוי לאותה מזימה! אוי לאותו ניסיון הפיכה!
הוא אפילו הקריא ציטוט מאחת השיחות הללו, שבמהלכה הגב' אלוביץ' אומרת שהיא רוצה שאתר וואלה יהיה "מאוזן". הנה, נתניהו מצא את התותח המעשן. הוא בסך הכל רצה לאזן את וואלה. הוא בא בטוב. זה השמאלנים המשוקצים בפרקליטות, במשטרה, בתקשורת ובקרן החדשה שתפרו לו תיק.
אז ככה: אף שיחה לא נמחקה. מומחה מטעם ההגנה, שבדק את הנייד של ישועה, גילה שם אפליקציה שהתביעה לא ידעה על קיומה. באפליקציה היו 10 שיחות מוקלטות נוספות, שלא היו ידועות עד כה. מתוכן, 7 שיחות רלוונטיות לתיק 4000. הן תומללו ותוכנן הועבר להגנה. ככל שידוע לי, הן מרעות את מצבה של איריס אלוביץ', לא משפרות אותו, ואינן רלוונטיות כלל למצבו של נאשם מספר 1. מה שנקרא "עוד מאותו דבר".
טענה נוספת שלו הייתה העובדה שהתובעת, עו"ד ליאת בן־ארי, לא נכחה בשימוע! היא אמורה להיות שם, הוא זעק, ולהאזין לפרקליטיי בלב פתוח ובנפש חפצה! אבל היא העדיפה לא להיות. זה מוכיח, לשיטתו, שהכל "משחק מכור מראש".
ומההזיות למציאות: השימוע נקבע חצי שנה מראש, למשך יומיים. אחר כך נוסף עוד יום. במקביל, הזמינה בן־ארי חופשה לרגל אירוע משפחתי חשוב. היא הזמינה אותה לאחרי השימוע. אבל אז ביקשו פרקליטי נתניהו להאריך את השימוע ביומיים נוספים. בן־ארי שקלה וקיבלה החלטה לא טובה (לדעתי): לצאת בכל זאת לחופשה במועד. היא נכחה בשני ימי השימוע הראשונים במלואם ולא נכחה בשני הימים האחרונים. הנה הפאנץ': שני הימים הראשונים של השימוע הוקדשו לתיק 4000. בשניהם היא היתה. ואתמול דן בית המשפט בתיק 4000. כלומר, היעדרותה כלל לא רלוונטית כרגע.
אבל זה לא באמת העניין. הרי היעדרותה של בן ארי משני ימי שימוע אינה מהותית כלל. נתניהו יודע את זה. בשימוע נכחו 25 פרקליטים, בראשם ישב היועמ"ש אביחי מנדלבליט. את ההחלטה קיבל בסוף מנדלבליט. לא בן ארי ולא אף אחד אחר. לשימוע נכתב פרוטוקול מדויק, לא חסרה בו מילה, ובן־ארי השלימה את מה שהחסירה מיד עם שובה. זאת ועוד: פרקליטי נתניהו שלחו אחר כך עוד מאות עמודי השלמות. כל צוות הפרקליטים עבר וקרא גם אותם. אני מאוד מקווה, לטובתו של נתניהו, שיש לו טיעונים טובים יותר להמשך הדרך.
במצב נורמלי נתניהו היה צריך כבר מזמן להיות בנבצרות מהותית. הוא לא כשיר. הוא מוכיח את זה כמעט מדי יום. מצד אחד הוא הצהיר באותות ובמופתים שהוא יכול לנהל מדינה ביד אחת ולהישפט בבית משפט פלילי ביד השניה. במציאות הוא לא עושה את זה וגם לא את זה. במקום לתפקד כנאשם, הוא מנסה להשתלט על משבצת המאשים. הוא באמת מאמין שהוא אלפרד דרייפוס. אלא שהקצין היהודי־צרפתי ההוא היה באמת נרדף. במקרה שלנו מדובר ברודף. ישראל היא, עדיין, מדינת חוק. אסור לגעת בחומות המפרידות בין הרשויות. כל אזרח שווה בפני החוק. בנימין נתניהו כנראה שכח את כל זה.
הזירה הפוליטית הסתבכה אתמול מאוד: יאיר לפיד ונפתלי בנט לא הצליחו להגיע להסכמות בזמן הקצר שהועמד לרשותם. גדעון סער וזאב אלקין הציעו להם להיכנס למו"מ עוד לפני שבועיים, אבל לבנט היה דחוף לצאת למדבר וגם ללפיד לא בער. השיחות ביניהם היו טובות, אבל הן לא הספיקו. נותרו לא מעט עניינים ללבן. בנט רוצה להבטיח את העובדה שהממשלה שיעמוד בראשה לא תהיה פריטטית. הוא רוצה מנגנון שיאפשר לו להכתיב את הקצב. לפיד מושך לכיוון השני. ההערכה היא כי הפערים ניתנים לסגירה. יש מספיק "סוגרי פערים" מקצועיים בסביבה. הבעיה הייתה זמן.
בשלב מסוים הציע סער לצדדים שכל גוש השינוי ימליץ על שניהם. על בנט ולפיד. שניהם דחו את ההצעה. ללפיד יש הסיבות הטובות שלו. גם לבנט. הוא לא רוצה להזדהות עם גוש השינוי עד הרגע האחרון. הוא יקפוץ לרוביקון רק כשיוודא שיש בו מים. במצב הדברים, ואחרי התלבטות, נאלץ אתמול סער להחליט שלא ימליץ על אף אחד. הסיבה פשוטה: אילו היה ממליץ על בנט, זה לא היה מעלה ולא מוסיף. אילו היה ממליץ על לפיד, היה דוחף את בנט בחזרה לזרועות נתניהו.
בזמן שהטור הזה נכתב השניים עוד יכולים לבקש הארכה מהנשיא, ואף לקבל אותה. ואם לא? תוכנית המגירה פשוטה: כולם יודעים שלנתניהו אין ממשלה. סמוטריץ', בן גביר וחבורתם לא יישבו בשום ממשלה שתקום בסיוע כלשהו של רע"ם, שבכיריה הגיעו אתמול לחגוג את שחרורו של רוצח החייל משה תמם ז"ל. בהפוך על הפוך, אם אכן נתניהו ייכשל בהקמת הממשלה, יהיה לבנט קל יותר להקים ממשלת שינוי בראשותו. ברגע שאופציית נתניהו התפוגגה, הרוביקון יהיה סוער פחות.
כך או אחרת, עד שיקרה מה שיקרה, צפויים לנו שבועות ארוכים של שכרון חושים, מריטת עצבים ולא מעט תהפוכות. מומלץ להרחיק נשים הרות וילדים מהמסכים.
נתניהו הדגים בשידור חי קריסת מנהיג המנסה לפרק את מוסדות מדינתו מבפנים
בהפוך על הפוך, אם נתניהו ייכשל בהקמת הממשלה, יהיה לבנט קל יותר להקים ממשלת שינוי בראשותו. ברגע שאופציית נתניהו התפוגגה, הרוביקון יהיה סוער פחות
