לטור המלא של יהודה שרוני:
1. תקועים
בנימין נתניהו התפנה השבוע מהמשפט המתנהל נגדו, מההתקפה על מוסדות החוק ("הפיכה שלטונית") ומהכינוס החמוץ של המושב ה־24 של הכנסת, ושב לעסוק בנושאי כלכלה, הנחשבים למגרשו הביתי. עם קבלת דוח בנק ישראל, בניגוד למנהגו לפזר הבטחות ערב הבחירות (היכן ה־15 מיליארד שקל שהבטיח לחלק?), ראש הממשלה התייחס הפעם למצב המשק בכובד ראש. זה לא היה עוד נאום בחירות. כבר אין דיבורים על הורדת מסים.
"יחסית לכלכלות אחרות, מצבנו טוב למדי, אבל יש לנו אתגר והוא להשתלט קודם כל על החוב הגדול (לידיעת ראש הממשלה, הגירעון העדכני עומד על 180 מיליארד שקל) ולהחזיר את האבטלה לממדים סבירים. זה יחסית קל, משום שנתנו תמריצים לחל"ת, ואלה מסתיימים מטבע הדברים", אמר נתניהו.
אבל אסור להתבלבל. מאות אלפים הנמצאים בחל"ת לא יחזרו אוטומטית לעבודה עם סיום תקופת הזכאות בסוף יוני. אף אחד לא מחכה להם במקום העבודה עם זר פרחים, ולא בטוח בכלל שיהיה מי שיקבל אותם חזרה. חלק מהמשרות נתפסו, וחלקן הפכו למיותרות.
נתניהו המשיך וציין: "אנחנו רוצים לייצר צמיחה גבוהה. אם הצמיחה העולמית תהיה 5%, אין לי שום ספק שהצמיחה שלנו תהיה גבוהה יותר, קודם כל - כיוון שאנחנו יוצאים מהקורונה ראשונים, ומשום שיש לנו גם דברים אטרקטיביים כמו ההייטק, שגם מאוד סייע לנו במשבר זה".
בקרן המטבע העולמית מעריכים שהצמיחה בישראל תעמוד ב־2021 על 5%. אז נכון שההייטק סייע במשבר ובצמיחה, ונכון שהוא מהווה כ־20% מהיצוא. אך בענף מועסקת שכבה קטנה יחסית של מועסקים (9%). מה עם השאר? איך מטפלים בהעמקת הפערים שהמשבר יצר?
לבסוף הודה ראש הממשלה כי "יש הרבה בעיות, אבל יחסית לכלכלות המערב אני חושב שמצבנו טוב למדי. אך צריך שהוא יהיה מצוין".
ראשית, טוב שראש הממשלה הפנים לבסוף שיש הרבה בעיות, אבל כדי לפתור אותן צריך תקציב מאושר, ולאחר מכן לקבל החלטות. כיצד ניתן לקדם הצעות אם שורה ארוכה של נושאי משרה, ובראשם שר המשפטים (שאמור לחתום על כל הצעות החוק ותקנות הסיוע לחילוץ המשק), אינם מתמנים? מה עושים אם במרבית צמרת משרד האוצר אין בעל תפקיד קבוע? אפילו תפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות עדיין לא אויש בגלל חוסר הסכמות. בעקבות כך מתעכבים תהליכי הפרטה שונים, כמו בדואר או בנמל חיפה, ודירקטורים בחברות הממשלתיות לא מתמנים.
נתחיל בנושא החל"ת שיסתיים בסוף יוני. עתיד מאות אלפי העובדים הוא בעיה קשה, אבל הצורך הבוער יותר הוא ששיעור האבטלה הרשמי יירד אל מתחת ל־10%, וכפי שנקבע - מצב זה מחייב החל ממאי קיצוץ של 10% בדמי האבטלה. אלא ששר האוצר ישראל כ"ץ הקדים להודיע שדמי האבטלה לא יקוצצו. עם כל הכבוד לכ"ץ, מדובר במהלך הדורש את אישור הכנסת, ולא ברור אם כשר אוצר בממשלת מעבר הוא יצליח לגייס את הרוב הנדרש לתיקון.
וזה לא הכל. בעיות הנוגעות במישרין לגורל העסקים הקטנים תקועות אף הן. כספי קרנות הסיוע, בהיקף 40 מיליארד שקל, עומדים לאזול, והסיוע נעצר. בימים אלה אמורים העסקים להתחיל לפרוע את ההלוואות שניתנו באפריל 2020 עם "גרייס" של שנה בפירעון הקרן. רבים מדווחים שעדיין לא התאוששו ולא יוכלו לעמוד בהחזר הקרן, ומבקשים דחייה נוספת. בנוסף הם מבקשים פריסת תשלומים לעשר שנים במקום לחמש.
גם הפטור מתשלום ארנונה לחודשיים עבור עסקים שמחזור ההכנסות שלהם ירד ב־25% בהשוואה ל־2020 מסתיים ביוני, ולא ברור אם יחודש. ויש נושאים נוספים כמו דמי אבטלה לעצמאים, שהפוליטיקאים הבטיחו ליישם אבל לא הבטיחו לקיים.
נשיא לשכת ארגוני העצמאים עו"ד רועי כהן מזהיר שמצב העסקים בכי רע ורק הולך ומחמיר. "אנחנו חוששים מסגירת עשרות אלפי עסקים נוספים לאלה שנסגרו. 70 אלף צפים בקושי ופועלים כמו 'זומבי'. כדי להימנע מגל אבטלה יש להפעיל את המודל האמריקאי המתמרץ מעסיקים להחזיר עובדים". בינתיים הוא מתכתב עם הקיר. "בימים אלה, בניגוד לעבר, אף אחד לא מקשיב לנו. לא ברור אם מי שנמצא היום בתפקיד מסוים לא ימצא את עצמו מחר מחוץ למערכת. כולם נמצאים על מזוודות", הוא אומר.
2. בורסה מעולם אחר
רבים מאיתנו תמהים לנוכח הפער בין עליות השערים בבורסה והאופטימיות הכלכלית לבין תעשיית הדכדוך הפוקדת רבים מאיתנו לנוכח תוצאות הבחירות. בסקירה מעניינת במיוחד של כלכלני בנק הפועלים שפורסמה השבוע נעשה ניסיון לתת הסבר לתופעה. מתברר שבבורסה לא מניחים לפוליטיקאים לקלקל את האווירה. העובדה שנשיא המדינה הטיל דווקא על נתניהו את משימת ההרכבה, שספק אם יצליח בה וייתכן שנלך לבחירות חדשות - לא מטרידה.
הסקירה מלווה לכל אורכה באופטימיות. כלכלני הבנק פותחים בציון עובדת הירידה החדה במספר הנדבקים לרמה של מאות בודדות ביום, ושהמשק נפתח כמעט לפעילות מלאה. על סמך נתוני הרבעון הראשון הם מעריכים שגם ברבעון השני הצמיחה תהיה גבוהה. החיסונים הגבירו את תחושת הביטחון של משקי הבית, וזה משתקף בזינוק בצריכה הפרטית - מאות אלפי ישראלים שלא יצאו לחו"ל והגדילו את הצריכה בישראל.
בד בבד מורגש גל השקעות מענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות. המשרות החדשות שיתווספו לענף ההייטק יעלו את השכר הממוצע במשק. יעילות החיסונים תרחיב את הפערים מול מדינות בשיעורי חיסון נמוכים. מעמדה היחסי של ישראל בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים ישתפר. "הסיכוי שנראה ירידה בדירוג האשראי של ישראל קטן", כותבים כלכלני הבנק ומצטרפים להערכה דומה שניתנה במזרחי טפחות.
עליית מחירי הסחורות וההובלה תגדיל בחודשים הקרובים את האינפלציה גם ביחס לעונתיות ולמדדים הגבוהים בחודשים אלו. זה כבר מורגש בגל התייקרויות של מוצרי צריכה. לגבי האינפלציה שבפתח והמשק המתעורר - יש קונצנזוס: המדדים למרץ־מאי יעלו במצטבר ב־1.1% ובשיעור דומה גם ב־12 החודשים הקרובים. בשווקים הפיננסיים מתמחרים את האינפלציה ב־2021 ב־1.4%. במזרחי טפחות מעריכים שמדד מרץ יעלה ב־0.35%, מדד אפריל ב־0.30%, והאינפלציה בסיכום השנה תהיה 1.3%.
עד כאן לבשורות הטובות, אבל אין טוב בלי רע. העיכוב בהקמת הממשלה מונע אישור תקציב שנתי. אומנם הוא תורם מצד אחד לבלימת הגידול בהוצאות השוטפות, אך מנגד בולם רפורמות (כמו רפורמת הסיבים האופטיים) ולא מאפשר יצירת תמריצים להחזרת המושבתים לעבודה.
לפי הנתונים, מספר העובדים שאיבדו את מקום עבודתם ולא חזרו לשוק התעסוקה עומד על 8.8% מכוח העבודה. מי שנפגעים מכך הם בתי המלון והמסעדות (המשוועים לידיים עובדות), הרשתות הקמעונאיות וסוכנויות הנסיעות.
כאמור הבורסה ממשיכה להתנהל בעולם מקביל. למנכ"ל איתי בן זאב סיבה מצוינת להמשיך לחייך. הוא פתח את שוק המניות להשקעות ישירות גם למשקי הבית. חברות מגייסות מיליארדי שקלים, והשערים ממשיכים לעלות, מה שמשפר משמעותית את תשואות אפיקי ההשקעה ארוכי הטווח.
3. דואר חוזר
בשטף הדוחות הכספיים ל־2020 מהימים האחרונים נבלע דוח מעניין במיוחד הנוגע לדואר ישראל. על ראשה של הנהלת הדואר נחתה להקת ברבורים שחורים, ובראשם משבר הקורונה, שגילח 149 מיליון שקל מרווחיה. בנוסף, הנהלת הדואר הפעילה תוכנית פרישה מוקדמת ל־300 עובדי מטה בעלות כספית אדירה של 382 מיליון שקל. ולבסוף, הפריסה האוניברסלית של הדואר (מתן שירות בסניפים מרוחקים ובשעות גמישות) קיזזה מהרווח 112 מיליון שקל.
שלושת הגורמים הכו בדואר ללא רחם וגררו אותו ב־2020 להפסד עתק של 643 מיליון שקל, הגבוה בתולדותיו. ההכנסות ירדו ב־13% ל־1.58 מיליארד שקל, ומתוכם 385 מיליון שקל הכנסות בנק הדואר.
למרות כל אלה, תזרים המזומנים השתפר בזכות ניהול מוקפד ואחראי של המנכ"ל דני גולדשטיין. יתרות הנזילות גדלו מ־90 מיליון שקל ל־119 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת זינק מ־46 מיליון שקל ל־200 מיליון שקל. מצב הנזילות מבטיח שהדואר יעמוד בהתחייבותו לפרוע בנובמבר השנה את יתרת איגרות החוב שהנפיק בהיקף עשרות מיליוני שקלים.
הדואר נמצא מבחינה עסקית במצב מאתגר. בניגוד לרכבת או הקואופרטיבים לתחבורה אגד ודן, המקבלים פיצוי בגין פעילותם הלא רווחית בפריפריה, הדואר לא מפוצה באגורה. יותר מכך: באגף התקציבים באוצר סירבו אפילו לממן חלק מתוכניות הפרישה. כתוצאה מכך נאלצת הנהלת הדואר להפעיל רשת של כ־800 סניפים ועוד כ־600 מרכזי מסירת דואר שחלקם פועלים עד השעה 20:00, ועל עשרות מהם ניתן לוותר. שליחיה מחויבים לרוקן תיבות דואר אדומות פעמיים ביום, גם אם הן ריקות. למרות עידן האינטרנט והוואטסאפ, "הדואר הנע" המיתולוגי מגיע מדי יום ליישובי הספר.
ברבעון הראשון של 2021 ביצעה הנהלת הדואר מהלך המאפשר לווסת עומסים ולהיערך נכון יותר להגעת הלקוחות, באמצעות הרחבת שירות הזמנת תור מראש באינטרנט. המהלך הופעל ב־150 סניפים והביא לצמצום בזמני ההמתנה לשש דקות בממוצע, אולם עדיין יש מי שנאלצים להמתין חצי שעה או יותר רק כדי לקבל דואר רשום. בהקשר זה ניתן לציין את הודעת משרד התקשורת על כוונתו להטיל קנס של 1.1 מיליון שקל על הדואר בגין סגירת סניפים בשעות הפעילות, צמצום ימים ושעות קבלה ופגיעה חמורה בשירות לציבור. הדואר מסר בתגובה, כי הוא דוחה מכל וכל את כל הטענות, וכי הסגירה נעשתה בשל אילוצי קורונה והסגר.
כל הנתונים הללו רלוונטיים במיוחד כשבימים אלה הדואר נמצא בעיצומו של הליך למכירת 20% מהחברה למשקיע אסטרטגי. יו"ר הדואר חזי צייג אמר: "משקיע כזה ישאל את עצמו אם יש הצדקה כלכלית לחלק דואר בפריסה ארצית, לרבות ביישובי יהודה ושומרון, בעוטף עזה, ביישובים ערביים ובפריפריה, ולא לקבל סבסוד. השירות האוניברסלי הזה מקזז כ־100 מיליון שקל מרווחי הדואר, ואין לכך הצדקה עסקית". צייג סבור כי "השפעת הקורונה חידדה את הצורך להכניס משקיע לחברה, שיסייע בניהול ובצמיחה בשנים הקרובות, תוך השקעה בכלים טכנולוגיים ובאמצעים דיגיטליים".
ואכן, שמונה קבוצות משקיעים (בעיקר קרנות השקעה מקומיות) מגלות עניין ברכישת 20% ממניות הדואר. המהלך נמשך כבר יותר מחצי שנה ויסתיים, אם בכלל, לקראת יולי־אוגוסט. הערכת השווי, הנעשית בליווי אורי שיינין, סגן מנהל רשות החברות, תתחשב בכך שהפסד העתק הינו חד־פעמי, כמו ניקוי שולחן לקראת ההפרטה. הנכסים העיקריים של הדואר הם המוניטין, הנגישות ליותר ממיליון לקוחות וההסכמים היקרים מפז לשיתוף פעולה עם אתרי הסחר אמזון האמריקאי ועליבאבא הסיני.
4. האזרח המודאג מבנק ישראל
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בילה את מרבית השנה האחרונה בירושלים. את משרדו בתל אביב כמעט לא פקד. "משבר הקורונה ריתק אותי לבירה. מפברואר 2020 ועד לפני שבוע הייתי בתל אביב בסך הכל חמש־שש פעמים, ומתוכן שלוש פעמים בשבוע האחרון - וזה הולך להשתנות", הוא אומר.
דוח בנק ישראל שפורסם השבוע מהווה מעין שיקוף רנטגן של תמונת המצב שחווה המשק בעקבות הקורונה. ממצאיו מטרידים. אי־אישור תקציב המדינה מטריד במיוחד, ובשיחה איתי מבקר הנגיד את המחדל: "בסיס התקציב ההמשכי בנוי על 2018 ולא כולל את ההעדפות והצרכים הנוכחיים, וזאת בעיה. המשק זקוק לתוכנית רב־שנתית ליציאה מהמשבר. ללא ממשלה יציבה שפועלת לאורך זמן אי אפשר לקדם תוכניות כאלה. מי שדורך במקום - הולך אחורה".
מהם הנזקים שנגרמו מאי־אישור התקציב? האם קיימת סכנה להפחתת דירוג האשראי?
"מדובר בחוסר היכולת להשתמש בתקציב לקידום סדרי עדיפויות בנושאים שונים, כולל רפורמות ונושאים תכנוניים. בתחילת הקורונה היה מלאי תכנוני, אבל בחלוף הזמן וללא תקציב, המלאי התכנוני הולך ואוזל. אנחנו ממשיכים לייצר אי־ודאות במגזר הציבורי ובסקטור הפרטי ולא מקדמים רפורמות. אנחנו מפסידים זמן יקר וחבל.
"חברות דירוג האשראי מסתכלות עלינו כל הזמן, אף שבאופן יחסי לעולם - הכלכלה הישראלית במצב טוב. פתחנו את המשק ומינפנו את החיסונים ונחזור בקרוב לצמיחה גבוהה. אבל חברות הדירוג מוטרדות מאי־היציבות בממשלה ומאי־אישור התקציב. אנחנו על הכוונת שלהן והן בוחנות אותנו כל הזמן. אם שיעורי החוב יגדלו כתוצאה מהורדת הדירוג, האחוז מהתוצר שישרת את החזרי הריבית על החובות ינגוס בחלק גדל והולך מהתקציב".
האם החמצנו הזדמנות לטיפול ברפורמות מבניות במשבר הקורונה?
"אני לא רוצה להגיד שהחמצנו, כי יש עדיין זמן לתקן. אנחנו עדיין בתהליך יציאה מהמשבר. עם הלימון שבמשבר יש גם אלמנטים של לימונדה. למשל, ניתן לקדם חינוך היברידי בפריפריה. יש גם מקום לסנכרון מערך הנתונים בין גופים כמו הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה ורשות המסים, כדי לשפר את הסיוע ממוקד".
אתה תומך בהעלאת מסים כצעד לצמצום הגירעון ולשיפור נתוני החובות. מתי זה יקרה?
"הגירעון יהיה גבוה השנה, לא רק בגלל הקורונה, ואם לא נעשה כלום עד 2025, הגירעון יהיה גבוה מאוד. לקראת הקיץ הקרוב נבחן את הנתונים ואת מצב המשק, בתקווה שעד אז תהיה ממשלה ולא משנה איזו. חובה יהיה לקבל החלטות שיהיו בתוקף לגבי תקציב 2022. הגירעון יצומצם דרך התייעלות בסקטור הציבורי, כניסה לעולם הדיגיטציה וגמישות ניהולית. נדרשת גם העלאת מסים מסוימת, ולא אכנס למסים ספציפיים. כשמדברים על הורדת מסים, מדובר על הורדת מע"מ באופן זמני כדי להגדיל זמנית את הביקוש, אבל כרגע אין צורך בכך".
האם תמליץ לממשלה להאריך בצורה גורפת את החל"ת המסתיים בסוף יוני?
"מבלי לתת הצהרות, מה שחשוב הוא לנסות להחזיר את העובדים שיצאו לחל"ת למעגל התעסוקה. נמתין עד יוני ונראה מה יהיו ממדי האבטלה. הנתונים לגבי מרץ יגיעו בסוף אפריל, ואז נבין עם מה נצטרך להתמודד. אני מבטיח לך שבנק ישראל יגיע עם התובנות שלו לקראת קבלת ההחלטה, ויש גם הרבה שאלות. הנתונים יאפשרו לנו לדעת אם מדובר באבטלה מבנית. משבר הקורונה גרם לכמה תהליכים: היו חברות שהתייעלו ולא יחזירו עובדים. היו חברות שעברו תהליכי דיגיטציה. אני מעריך שבתום החל"ת היקף המובטלים יגיע למאות אלפים, אבל חשוב לדעת אם הם יהיו ממוקדים בסקטורים ספציפיים כמו מסעדות או בתי מלון. חבל שלא ניצלנו את ההכשרות המקצועיות, אנחנו חייבים להתניע את התהליך במלוא המרץ. בנוסף נצטרך לתת סיוע נוסף לעסקים שמגייסים עובדים. חייבים לאפשר את המשך פעילות קרנות האשראי הממשלתיות".
האם אתה מרוצה מהרמה הנוכחית של הדולר?
"אני לא עונה במונחים של מרוצה או לא. בנק ישראל הכריז בתחילת השנה על תוכנית הפעילות שלו במט"ח. באירוע הקורונה אנחנו לוקחים בחשבון את השפעת שער החליפין על הפעילות הכלכלית והתעסוקה. בנק ישראל לוקח מקדמי ביטחון יותר גדולים לתמוך בפעילות זאת. התוכנית שעליה הכרזנו ברבעון הראשון של השנה תומכת בדולר, והיא תימשך. אנחנו בתהליך יציאה מהמשבר. כשנגיע ליציאה ממנו, נבחן מחדש את המדיניות".
האינפלציה במגמת עלייה. האם בעקבות כך צפויה בקרוב העלאת ריבית?
"נכון שהאינפלציה עולה ולאורך כל התקופה הציפיות לאינפלציה היו קרוב לאמצע טווח היעד (1%־3% לשנה). אבל אנחנו לא רואים סיכון של התפרצות אינפלציונית, ולכן יעדי בנק ישראל לתמוך באינפלציה ובפעילות המשק ובצמיחה נמשכים. בהתאם לכך, מדיניות הריבית הנמוכה ארוכת הטווח תימשך כל עוד אין התפרצות אינפלציונית בלתי צפויה. סביבת הריבית תהיה נוחה כדי לאפשר למשק לחזור לצמיחה ולאבטלה נמוכה, תוך ביסוס האינפלציה בתוך תחום היעד".
האם אתה מרוצה מתפקוד הבנקים במשבר? היו טענות של ניצול לרעה של המשבר, במיוחד בתחום המשכנתאות.
"בוא נעשה הבחנה. הבנקים היו הראשונים שהגדילו את יתרות האשראי ומסגרות האשראי כבר במרץ 2020. בקרנות האשראי הממשלתיות הם הפחיתו את הריבית מפריים +2.5% לפריים +1.5%, ואני הייתי נוכח בדיונים על כך. יתרות גדלו משמעותית, כך שהם תפקדו היטב. בנושא המשכנתאות וביטול מגבלת ריבית הפריים, אנחנו לא מרוצים מהתנהגות בנקים שניצלו לרעה את ביטול מגבלת הפריים להעלאת ריבית. אנחנו עדיין מצפים להוזלה נוספת למקבלי המשכנתאות. אני יכול לגלות לך, מבלי להיכנס לפרטים, שאנחנו עובדים על צעדים נוספים בתחום שיאפשרו להגדיל את התחרות בתחום המשכנתאות".
למרות השיפור בדוחות הבנקים מנעת חלוקת דיווידנד, בעוד שבחברות הביטוח בכל זאת חילקו.
"אי־הוודאות עדיין גדולה, אף שהבנקים יציבים ולחלקם כריות הון עודפות. החלטנו בשלב זה לקחת מקדמי ביטחון, אף שלפי כל הניתוחים המערכת הבנקאית במצב טוב. אבל כשהחלטנו להגביל לא היה ברור מה יהיה אפקט החיסונים. למרות שחברות הביטוח חילקו דיווידנד, עדיף שהבנקים ימתינו ושיהיו בידיהם כריות ביטחון נוספות לצורך חלוקת אשראי".
