מצאו את ההבדלים
ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הפך לאחד המקומות המאובטחים ביותר בעולם. בחזית הבית, בחצר, ברחובות סביב הבית ועל הגגות של הבתים הסמוכים נמצאים אנשי אבטחה מהיחידה לאבטחת אישים, שוטרים גלויים וסמויים, צלפים ורכבי חילוץ. כולם נמצאים בכוננות, כך שהבוס הגדול יכול להיות רגוע.
באמצע שנות ה־60, כשהייתי צלם עיתונות צעיר ושובב, הייתי יושב מול ביתו הצנוע של ראש הממשלה המיתולוגי דוד בן־גוריון ומחכה לתפוס צילומים של "הזקן" (כך כינו את בן־גוריון). בבית ברחוב שדרות קרן קיימת (ששמו שונה לאחר מותו לשדרות בן־גוריון) הייתה גדר שיחים נמוכה, היה בוטקה קטן בכניסה, שבו ישב שוטר, ומחוץ לבית חנתה מכונית אחת, למקרה צורך.
כל גנב זוטר היה יכול לקפץ מעל הגדר ולהתפלח לבית, שלא היה ממוגן באמצעים מיוחדים. רעייתו של ראש הממשלה, פולה, הייתה יוצא לקניות במכולת ובחנות הירקות ברחוב בן יהודה הסמוך, והזקן היה יוצא לטיול רגלי להתרענן ולעתים היה עוצר לשוחח עם העוברים והשבים שפנו אליו. אלו היו ימים אחרים. ימים נטולי פוזה. בתמונות: הזקן מוציא מכתב לאחד מעובדי המשרד, שיעביר אותו למען כלשהו, ומערך האבטחה סביב ביתו של בנימין נתניהו.
סעודה בצמרת
רבים מהצמרת הביטחונית של ישראל נהגו לסעוד במסעדת "אולימפיה" של משפחת פרנסיס ברחוב קרליבך, גם בגלל האוכל הבלקני המשובח וגם בגלל קרבת המסעדה למתחם הקריה, שבו שוכנים משרדי המטכ"ל ומשרד הביטחון. בתמונה: הרמטכ"ל יצחק רבין יוצא עם קצין נוסף ממסעדת "אולימפיה".
משימת צילום
בחזית מסעדת "טריאנה" עומדים האלוף חיים בר־לב ומי שהיה ראש המוסד איסר ("הקטן") הראל. משמאל ניצב אברמיקו נחמיאס בעל המסעדה, ומהמסעדה מציץ מושיקו בנו. גם "טריאנה" אירחה הרבה ביטחוניסטים, מאותן סיבות שבגללן הם הגיעו ל"אולימפיה". העלם הצעיר שמשוחח עם האח"מים הוא עבדכם הנאמן. הגעתי אליהם כדי לעכב אותם, בזמן שצלם מערכת "העולם הזה" יגאל מן צילם סט תמונות מרחוק.
באותם ימים אסור היה לפרסם צילום של איסר הקטן בשל תפקידו, וקשה היה לצלמו. אגב, משרדי "העולם הזה", שניהל מאבקים קשים נגד הממסד, שכנו בקומה השלישית בבניין שבו שכנה מסעדת "טריאנה".
חפש את המלכה
אחת המשימות שהוטלו עליי כצלם צעיר בשבועון "העולם הזה" הייתה לצאת לחופי הרחצה ולבריכות השחייה ולמצוא צעירות נאות וחטובות שתהיינה מיועדות לתחרות "מלכת המים", שאותה ערך השבועון.
לקראת תחרות מלכת המים 1964 יצאתי למשימה המאתגרת. חלק מהבחורות שאליהן פניתי נענו בשמחה, חלקן ביקשו זמן לבדוק אם זה אמיתי, אחרות נפנפו אותי ושלחו אותי לעזאזל.
בשנים האחרונות ניגשו אליי כמה פעמים נשים מבוגרות, חלקן סבתות עם נכדים, וסיפרו לצאצאים החביבים שאני זה שהביא את סבתוש לתחרות מלכת המים. נו שוין, גאווה גדולה לתפארת מדינת ישראל.
