מה שמתרחש מולנו זה משחק פוקר. הקופה מלאה וגדושה. זה לא כסף מה שמונח שם, זה הגורל שלנו, זה הגורל של המדינה. השחקנים מתוחכמים, מנסים לקרוא זה את זה, להלחיץ זה את זה, לפזר ספינים, להדגים ביטחון עצמי, לייצר לעצמם אופציות בכל הצדדים.
המהלך של אתמול שייך לבני גנץ. נציגו במו"מ, עו"ד רונן אביאני, אחד המשופשפים בתחום, נתן הצגה. גנץ יודע שעל פניו נתניהו מוכן לתת עכשיו את התואר "ראשון ברוטציה" גם ליחיא סנוואר, ובלבד שהגברת ובנה יוכלו להמשיך לשלוט על מתחם בלפור. הפגישה בין גנץ ליענקי קנייבסקי, סגן שר התורה והאיש החזק ברחוב החרדי, נועדה לאותת ללפיד, בנט וסער: חברים, אתם טועים. מי שחושב שבני גנץ מובן מאליו, טועה. זה לא רק שאנחנו נשארים במשרד הביטחון, אנחנו נקבל 5 תיקים (חוץ מהביטחון). למה? כי אם סער מקבל 4 תיקים על 6 מנדטים, לנו מגיע 5 על 8 מנדטים. ככה פשוט.
אבל זה אפילו מצחיק יותר כי נתניהו מפזר את ה"ראשון ברוטציה" לכל עבר, אף שכולם (כולל הוא) יודעים שהוא לא מתכוון. האיש יפנה את כס ראש הממשלה רק בסיוע של D9. המטרה היחידה של נתניהו, שהודיע לפני הבחירות ש"זהו, העם מאס ברוטציה, אצלי לא תהיה רוטציה", היא לייצר "הפרד ומשול" בגוש השינוי. ברגע שכולם יודעים שהם יכולים להיות "ראשונים ברוטציה" אף אחד לא מוכן להתפשר. אחר כך, כשהם יגלו שהם ראשונים בגיליוטינה, יהיה כבר מאוחר מדי.
על פי חומרים שנאספו בפריפריה של כחול לבן, העבודה ומרצ, התוכנית של ארבעת מנועי השינוי (לפיד, בנט, סער וליברמן) פשוטה: להגיע עד יום חמישי ל"הסכם מרובע" בראשי תיבות בין ארבעתם, להביא את מרב מיכאלי וניצן הורוביץ במהלך הוויקאנד ולהגיע לגנץ כשהכל חתום ונעול ביום ראשון. לגנץ אין כוונה לתת לזה לקרות.
נכון לעכשיו, לפיד ובנט לא רואים את שאר המפלגות. אפילו תקווה חדשה של גדעון סער נזנחה לאנחות. עד לא מזמן הפגישות היו משולשות. נציג מטעמו של לפיד, נציג של בנט, נציג של סער (בד"כ אלקין). לאחרונה הפגישות זוגיות. אלקין הודר מהאירוע. בסביבת סער לא מתרגשים. התיאום בין סער לבנט מושלם, אחד לאחד, הם על אותה בלטה, באותו דף ובאותה שורה.
מי שכן מתרגשים הם השותפים הזוטרים לכאורה. בני גנץ בראשם. כרגע כולם מדגמנים פאסון, עושים שרירים מול המראה ומפזרים פוזה כוחנית. השאלה היא מה באמת יקרה אם אכן תגיע "כנופיית הארבעה" לסוף השבוע עם הסכם. האם מיכאלי ו/או הורוביץ יזרמו? אם כן, מה יהיה עם גנץ? האם הוא מסוגל להיות, פעם שנייה, זה שמונע את קריסת נתניהו?
אין לדעת מה ייצא מהפוקר הסוער הזה. בינתיים תמונת המקרו שונה: נתניהו נלחם בכל הכוח, מפזר כמה שיותר הצעות פיקטיביות וספינים חלולים כדי לבלום את גוש השינוי. בגוש השינוי אין נפש חיה אחת שמאמינה לו או להבטחותיו. הכל תלוי ביכולתם של 7 ראשי מפלגות, שאינם מסונכרנים בתפיסת העולם ומנסים "לא לצאת פראיירים", להפגין יצירתיות, להבין את גודל השעה ולחלץ מדינה שנחטפה מידי חוטפיה בהזדמנות האחרונה שבה זה עדיין אפשרי.
בינתיים, בשדה הקרב הטקטי, הצליח אתמול מיקי זוהר לשקם משהו מיוקרתו שנפגעה, כשנקם על התבוסה בוועדה המסדרת מהשבוע שעבר בניצחון גומלין, שבמסגרתו הצביעה רע"ם יחד עם הליכוד, קיבלה "ועדה לענייני ערבים", אבל אפשרה לזוהר לבנות את "נשיאות הכנסת" (היו"ר וסגניו) בצלמו ובדמותו של נתניהו. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר וזה עדיין רחוק מאוד מסיום.
ראשונים בגיליוטינה: ראשי מפלגות "גוש השינוי" משחקים כעת פוקר על גורל המדינה
המטרה היחידה של נתניהו היא לייצר "הפרד ומשול" בגוש השינוי. ברגע שכולם יודעים שהם יכולים להיות "ראשונים ברוטציה", אף אחד לא מוכן להתפשר
