"כל עוד נמשך המבצע, זהו חלון הזדמנויות, לא רק צבאי אלא גם פוליטי, מבחינת נתניהו להקים איזו ממשלה". עמית סגל ב־18 במאי בחדשות 12. אני מאמין לו, הוא מקורב למלכות.
בשבת בצהריים היו שני מטחי טילים, גם לתל אביב. הפרלמנט התחבא במקלט הסמוך לבייקרי בנווה אביבים. פולו נזכר פתאום בקיומה של טלי רעייתו, ולקה בהתקף חרדה קל. "תקשיבו לי, אני משובש לגמרי. זה מזכיר לי את מלחמת המפרץ. אז הייתי מתגלח לעת ערב, נותן שתי טיפות, יושב על הכורסה ומחכה לסקאדים, כאילו אני מצפה למופע של טייסטו. אבל עכשיו הילדים כבר לא בבית, וטלי בטח עושה פילאטיס מול המסך, ושולחת רגליים לתקרה. אני מתגעגע לג'ירפה שלי, אני הולך הביתה".
הרגענו אותו שזה בסדר לחבק את הפחד, כי רק כשפוחדים נזהרים, לא יקרה כלום אם נהפוך לנשיים קצת יותר מדי. הוא עלה על הקטנוע ונסק הביתה. רוברט עזב אחרי המטח הראשון. "לא נעים לי, אפרת לבד בבית. אני אסע לראות מה איתה". זה כבר היה יותר מדי בשבילנו. "הלו, מה נהיה ממך? איפה החלומות על פגיעה ישירה בבית? עכשיו אתה מתבייש להגיד שאתה פוחד? אתה בושה, בנאדם". אבל גם הוא נסע הביתה כדי להראות נוכחות מול מסך הטלוויזיה. הרי למרחב מוגן הוא לא הולך.
נותרנו יגאל הגרוזיני ואני. "בוא נלך לאכול איזו פיצה אצל נונו לפני שנתפזר, קוף", הוא הציע. הסכמתי, אבל בדקתי עם פילדמרשל כיפוש מה קורה בקו הקדמי, בבית. גיאצ'ו הצדיק היה שם עם מיה חברתו ועם כיפוש. "הכל בסדר, מאמי", היא ענתה. "ירדנו למקלט בנוהל, עכשיו הילדים מקשטים את המקלט, הכל בשליטה". אוקצור, עברנו מהקפה לפיצה. המלצר אמר שיש לו משהו מיוחד בשבילנו, פיצה תמר, אמרנו לו שיעמיס. הגיע מגש גדול של פיצה עם הרבה עלים, ממש יער על המגש. מאחר שאין לי מושג בפיצות, לא אמרתי כלום. אבל יגאל שאל אם זו פיצה לקראת שבועות. "מה זו כל הצמחייה הזו, קוף, ולמה אין גבינה?". עניתי לו שבטח שכחו בגלל הטילים.
אמא שלו התקשרה ושאלה איפה הוא, הוא ענה שהוא בדרך הביתה. היא צעקה עליו שימהר, כי לא משאירים אישה וילדים לבד בטילים. הוא הבטיח שבתוך שתי דקות הוא בבית. ואז הוא התקשר לאשתו: "מיטל, תכף אבא שלי יתקשר לבדוק אם הגעתי. תגידי לו שאני במקלחת. סגור?". האישה ענתה שהכל בשליטה, אבל היא לא משקרת, שיסתדר לבד. הוא נהיה חסר מנוחה ואיבד את התיאבון לפיצה עם העלים מהיער. "טוב, אני הולך, אבא שלי מסוגל לבוא לבדוק אם אני בבית", הוא נעמד לפני פיזור. "תגיד לי, בגילך, אתה לא מסוגל להגיד לאביך שאתה אוכל ותגיע אחרי?", שאלתי אותו. "אתה לא תבין מה זה אבא גרוזיני", הוא השיב, "אם האישה תגמגם, הוא יגיע, כי היא לבד עם הילדים. ולכשאני אגיע, הוא רק יביט בי ויחזור לביתו. שאלת על גילי, אז בגילי אני כבר יודע מה טוב בשבילי".
התפזרנו. ברדיו קשקשו על המטחים, על מותו של גבר בן 55 ברמת גן, ועל פוליטיקה של אגם הדרעק. יממה לפני כן הכריז בנט על חידוש האהבה בינו לביבי, הוא כבר לא רוצה להיות רה"מ של גוש השינוי. נגמר לו החלום, אחרי שהבין שלא רק שהוא אינו יכול להיות רה"מ עם 6 מנדטים, הוא גם לא מסוגל להנהיג את איילת שקד, שיש לה שאיפות בעצמה. שרשה לה פאם. תם הטקס שלו, שיחזור להייטק, בתחום הזה הוא היה תותח.
נתניהו במרץ 2020: "קיבלתי ערב הבחירות הצעה שהייתה מבעירה את כל המזה"ת, והייתה מביאה לי את הבחירות. אבל לא הלכתי על זה". ההצעה: להתיר עליית יהודים להר הבית, ובתגובה יתחילו מהומות באל־אקצא. נתניהו, מאי 2021: בימיו האחרונים כרה"מ מתלקחות תקריות בין מתפללים באל־אקצא וסביבתו למשטרת ישראל. מהומות והסלמה מתחילות בעזה, וזולגות לערים מעורבות בישראל. הרכבת ממשלה להחלפתו נעצרת מיד.
יום ראשון, ערב שבועות, זלגנו מהקפה של דני לאכול משהו אצל אהרל'ה. כולם סיפרו כמה הם עבדאים, איך הם מקפידים על ההיררכיה בבית ולא סופרים את הנשים בכלל. שימעל'ה הגמד סיפר: "בבוקר התעוררתי, וצרחתי לכיוון המטבח: חגיתי, אני לא פוחד ממך! שמעת אותי, זהו. אבל התברר שהיא לא הייתה בבית". נשפכנו מצחוק. קרמה איז א־ביץ', כי בתוך הצחוק טלפנה חגית. "שימעל'ה, תביא לי ירקות ואבטיח. הבנת?". הוא שמר על שלווה ואמר לנו: "למדתי אצל טוני רובינס שאם האישה נותנת לך עשר משימות, אל תבצע תשע, העשירית כבר תתבצע לבד. אל תדאג".
הטלפון של אריק צלצל, הוא קם ולחש לפומית. התפוצצנו מצחוק, כי ידענו שזו מיקי שמבררת איפה הוא. הוא חזר לשולחן, אבל אמר שזו עבודה. אהרל'ה, שברגיל מוכר אוכל כבר 45 שנה, התחפש למדינאי בצוק העתים. "אני לא הצבעתי לביבי, אבל כל הכבוד לו, הוא מפרק את עזה, וגם בתוך הארץ הוא יעשה סדר. תנו לו זמן". אני מכיר את הוויכוחים עם אהרל'ה כבר 45 שנה, הגל הזה יעבור לו, אז התרכזתי במוסקה, כי זה יותר טעים וגם יותר עדיף.
יגאל קיבל טלפון מהבית. האישה מארחת בערב חג, אז היא ביקשה שיקנה בגטים, פרחים וקרח. נפלה לו הסיגריה מהיד. "אני לא מאמין שזה קורה לי", הוא אמר. גם אנחנו לא האמנו, באמת, בכל זאת גרוזיני. "אני חייב לארגן איזה ריב, כדי להחזיר עטרה ליושנה", הוא המשיך. "המלחמה הזו מערערת את ההגמוניה בבית. ממתי אני יוצא לקניות?". הצעתי לו שיאכל משהו, ושמחתי שכיפוש ממש לא סומכת עליי בכלום, כי אני דביל מוחלט. וקניות היא עושה לבד.
לפני פיזור, שימעל'ה הלך לחפש ירקן ולא מצא, כי הוא חיפש ברדיוס של 30 מ' ולא היה. אז הוא קנה לאישה זר פרחים צהוב. "תקנה לכיפוש זר", הוא גער בי. "איך שאתה נכנס אתה נותן לה את הזר ואומר לה: חג שמח, נשמה, חשבתי עלייך כל היום, ומיד אתה ממשיך לחדר שינה לשנ"צ של שלוש שעות. אל תחכה לתגובה. הבנת?". אז קניתי לכיפוש זר. מגיע לה, היא אחלה.
בעוטף עזה לא קנו זרים לנשים, כי התושבים לא יצאו מהמרחב המוגן והממ"דים כבר עשרה ימים. זו ארץ אחרת, קשוחה פי אלף מגוש דן השברירי, אף שהיא מרוחקת פחות משעת נסיעה מתל אביב. 20 שנה הם סובלים, אף אחד לא סופר אותם. ביישובים העירוניים רק 30% מהדירות ממוגנות. יותר מ־225 תושבים נפצעו בדרכם למרחב מוגן. ע־ש־ר־י־ם שנה! לא השכלנו לתת לאזרחים האלה הגנה. זה לא הייטק, אז זה לא מניב. ומבחינת אגם הדרעק, אם ייהרגו כמה אזרחים, בסדררררר, הרי אנחנו במלחמה, לא?
אף על פי שזה רק מבצע "נשארים בבלפור", החליטו שלא צריך לפצות את תושבי הדרום, גם לא לפנות את הילדים והקשישים לצפון, כי זה משדר פחד לאויב. במלחמה חייבים לפצות. עשרת ימי הלחימה הראשונים בעזה עלו יותר מ־10 מיליארד שקל, מקופת האוצר. כמה דירות בעוטף ניתן היה למגן בסכום הזה? מי סופר בכלל. אנחנו הרי במלחמה תדמיתית עכשיו.
מירי רגב, 17 במאי: בראיון להילה קורח ברשת 13 נשאלה המחוננת על הכסף הקטארי לחמאס: "הכסף הזה עבר גם בתקופה של איווט ליברמן ובוגי יעלון במשרד הביטחון". עוד שקר קטן שלה. הכסף הקטארי נכנס לעזה החל מנובמבר 2018. ליברמן התפטר באותו חודש, בוגי יעלון פוטר שנתיים וחצי לפניו.
קצת לפני ארוחת החג התמוטט פיגום ארעי בגבעת זאב. איבדתי את התיאבון. שני הרוגים, מאות פצועים מחסידות קרלין, פחות מחודש אחרי האסון הנורא במירון. באיזה סרט הם חיים החרדים האלה, זו המחשבה הראשונה שעברה לי בראש. התברר שכל הגורמים המוסמכים ידעו, כולם הצטיידו במסמכים חתומים, כי כך מתכוננים לחקירה. חשוב שיהיה נייר, דוא"ל, הקלטה, כדי לא להפוך לחשוד ונאשם בעתיד. המסמכים פורסמו בציבור פחות מארבע שעות אחרי שהפצועים פונו לבתי חולים. אנחנו הולוגרמה של משילות.
הפעולה הראשונה שביצעו בחסידות הייתה להצטייד במאכער שידברר אותם. אז מה אם יש הרוגים ונפגעים? מאכער זה הכי חשוב, ושיעלה כמה שיעלה, כי פינגווין עולה הרבה יותר. וכך כתב המאכער בהודעה לציבור: "הושקעו משאבי עתק ביישום נוהלי בטיחות. לפי הנראה מדובר בכשל נקודתי חמור, בבניית הטריבונה. חסידות קרלין תפעל בשקיפות ובאחריות".
זהו, פשוט זהו. תהיה חקירה, החניוקים יפעילו לחץ עצום לעסקאות טיעון, העונשים יהיו קרקס, אולי עבודות שירות עם נזיפה חמורה. אבישי בן חיים ילרלר על ההגמוניה בשיא הגמוניותה, שלא מכירה במצוקות הדתיים. הוא כבר הכין הרצאה: "חברה עם מרחב משותף, דתי וחילוני". אתמול המופע הושק בבית שאן, בכותרת "ישראל השנייה". וואללה, זה אחלה כסף על פארש, איך לא חשבתי על זה לפניו?
אז מה הפשט מפסגת זאב: נהרגו שני צעירים באסון? לא נורא. השם נתן והשם לקח, יהי שם השם מבורך לעולם ועד, אנחנו מבטיחים לעשות ילדים חדשים. אל תתערבו לנו בחיים. וזהו.
שום דייר/ת באגם הדרעק לא התבטא בחג על האסון הנורא. למה להסתבך? כולם חברים שם: חניוקים, כיפות, עראברים, חילונים שמאלנים יימח שמם וזכרם (ההגמוניה, ההגמוניה), צריכים את התמיכה שלהם להצעת חוק מתישהו. אז למה לריב?
הודעת דובר צה"ל ב־17 במאי: "צה"ל תקף בתי מחבלים. ביתו של מג"ד בית חאנון, ביתו של מ"פ בית חאנון, ביתו של מ"פ פלוגת עזה, ביתו של מ"פ בגדוד שאטי של חמאס". יופי, באמת יופי. הורדנו את כל המפקדים, אז איך זה שהנבלות האלה לא מפסיקים לירות כמעט 300 רקטות ביום, כל יום? המפקדים האלה חוסלו, או שרק הורדנו להם את הנדל"ן? ומה עם הרס"פים, סמלי המחלקות והמ"כים? הלו, הם לא מפסיקים לשגר, מה קורה כאן אחרי שהורדנו להם את דירות הפאר?
נגמר החג, אנחנו מחפשים תמונת ניצחון. אני לא מבין בניהול מלחמות, אין לי מושג. אבל אם חמאס מחליט מתי נפתח המבצע, מתי הוא נגמר, מתי מפעילים את הערבים בישראל לפרעות, מתי יירו מלבנון, מתי יוחזרו גופות החללים ממבצע צוק איתן, מתי תחודש הזרמת הכסף מקטאר - איך בדיוק טוענים בלהט שניצחנו במלחמה?
צחי הנגבי טוען: "אחרי סיום המבצע, חמאס לא יירה על ישראל 15 שנה!!!". יש על זה ערבות בנקאית לתושבי עוטף עזה והדרום? על איזה מידע צחי מסתמך? יש לו דיבור עם מוחמד דף? הוא שמע את אהוד יערי ברדיו 103 אצל אראל סג"ל מספר שדף נורא עצוב ומתוסכל מהמצב. ורבותיי, אהוד יודע, כי הם אוכלים ברקפסט כל בוקר, כבר 20 שנה.
וישנו הגאון הרמח"ל, אופיר אקוניס, שהצהיר בלהט בגללי־צה"ל: "חמאס ספג מכה קשה מאוד, מכה נוראית, הארגון מפורק, אני בספק אם הוא יתאושש מזה". וואללה, נרגעתי. אבל אז פגשתי בציוץ של צבי האוזר, שכזכור נופה מההרכב לאגם הדרעק. "בעופרת יצוקה חוסלו כ־870 פעילי טרור, בצוק איתן חוסלו כ־1,400 פעילי טרור. בשומר חומות (נשארים בבלפור - ר"ק) חוסלו כ־50 פעילי טרור (חוסלו הרבה יותר - ר"ק). ישראל פוגעת בתשתיות, ואינה פוגעת בצבא הטרור, ששיגר עד כה כ־3,000 רקטות (המספר עלה כבר במאות רקטות), על אוכלוסייה אזרחית. ככה לא בונים הרתעה, ככה בונים תודעה שחמאס נרתע".
ביבי מצטלם יפה, בכל מיני אתרים. עיתונאים זרים מרשתות בינלאומיות בכירות מותקפים בידי שוטרים, הכל מצולם ומשודר בעולם. הורדנו את מגדל התקשורת הבינלאומי בעזה, יש יותר מדי גנרלים שמתחרטים על שיגור הטילים למגדל הזה, אבל אנחנו גיבורים על מלא, בדרך למרחב מוגן. גם פילדמרשל כיפוש ואני. אנחנו במלחמה עם כנופיה, לא ארגון, לא צבא, רק כנופיה. יחס הכוחות הוא מיליארד ל־1 לטובתנו, בכל תחום, אבל אנחנו לא יודעים לנצח. למעשה, בכל יום שעובר אנחנו מתחילים להפסיד. בתודעה העולמית זה בטוח.
חרדת הביצוע הזו גורמת למאכערים והספונג'דורים של נתניהו להסית נגד הטיפשורת שהיא לא ערוץ 20. יש בעיה עם הערוץ הזניח הזה, שמתקשה לקושש 30 אלף צופים לתוכנית, גם בקרב בימין. הכתב הצבאי שלהם ביכה את המציאות שלפיה לא נהרגו מספיק ערבים משיגור הטיל לשפרעם. בעיר הזו חיים דרוזים, מוסלמים ונוצרים. בין התושבים קצינים קרביים בכירים כולל אלוף בצה"ל, רסאן עליאן, שהיה מח"ט גולני בצוק איתן. אבל קובי פינקלר רוצה גופות.
בירור על הטיפוס הזה העלה שהוא היה מורה לתנ"ך 30 שנה, מחנך וסגן מנהל ביה"ס צייטלין בת"א. כשקראתי את זה, הכל התבהר לי. גם שגיא רוזנבאום, מנהל בית ספר דתי ברעננה, יצא ללוד להשתתף באקציה של המיליציות של הכיפות נגד הערבים. אבל הוא ביקש את סליחת ההורים, כי לבו דאב, והם סלחו לו.
אז זו הג'מעה של שמעון ריקלין, שכועס על הצמדת מאבטחים לשדרים בכירים: "אני העיתונאי שהותקף הכי הרבה פעמים השנה בדחיפות וקללות, יריקות והשלכת בקבוקים. אותי ערוץ 20 לא אבטח. איך ערוצים 11, 12, 13 מצליחים לשלוט בתודעה ולקבוע פה את סדר היום? האמת היא שזה הרבה בגללכם, הצופים, שאתם צופים בהם ובתעמולה הבזויה שלהם. תפסיקו כבר לצפות בהם, אבל באמת".
מצד אחד זה צעד שיווקי כושל של ערוץ קיקיוני וכושל, שבו מופיעים כל המאכערים: ריקלין, מגל, ברדוגו ו־א. סג"ל. מצד שני זו הסתה פר סה לפגיעה במגישים ופרשוינים בערוצים הבכירים, כי ריקלין הצטרף לקמפיין של הילד"ז של כולנו, יאיר, בנו של רה"מ נגד הטיפשורת שלא אוהבת את אביו. אם איזה פסיכי מהמיליציות של לה פמיליה ולהבה יפגע פיזית באחד מהם, או ירצח אותם, ריקלין והילד"ז יישלחו לכלא? מה פתאום, השתגעתם? כמה מסיתים נשלחו לכלא אחרי רצח יצחק רבין הי"ד? מישהו יכול לספר לי כמה רבנים נשלחו למאסר? אני אעשה לכם את זה קל. אף אחד.
נ.ב.
הכיפות והימין, מהאגף הפסיכי, מצאו אויב חדש: מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי. הם כועסים על האמירה שלו למצלמות הטלוויזיה: "טרוריסטים משני הצדדים". העדר שטוף השנאה הגזענית לא אוהב אמירת אמת של בכירים במערכת הביטחון בכלל, מפכ"לים בפרט.
שום מפכ"ל שמונה בידי ביבי לא סיפק את הסחורה למשפחת המלוכה, בגלל שהייתה לו אינטגריטי, למרבה הצער באחוזת בלפור. ושבתאי, לתפיסתם, פישל בגדול, כי שוטריו לא הביאו מספיק גופות ערביות בערים מעורבות: לוד, עכו, חיפה, יפו וביישובים ערביים בכלל.
המלחמה בעזה תסתיים, כי העולם יכפה עלינו לסיים. מלחמת הדת בתוך ישראל רק התחילה. הכל נפיץ, כי כרגיל הופתענו ששונאים אותנו. בן גביר, סמוצ'קנע ומנהיגי המיליציות באיו"ש של לה פמיליה ולהבה אוהבים נפיצות. גם ארגוני הפשע והטרור בחברה הערבית אוהבים, הם רוצים דם ברחובות.
אנחנו עוד נתגעגע לימים הסוערים של מאי 2021, כי יהיה כאן רק יותר גרוע. רוצים סימטריה? תקבלו. אולי נתחיל עם עוד כמה חוקי לאום? הם ממש, אבל ממש, הוכיחו את יעילותם.
[email protected]