תוכנית "עובדה" על יוסי כהן, ראש המוסד היוצא, הייתה ניצחון פוליטי מוחץ של כהן בקרב קהל היעד שלו. עמית סגל טען שאם הבחירות לראשות הממשלה היו למחרת הראיון, כהן היה לוקח בהליכה. אין ספק שהראיון קלע בדיוק גם לקבוצת ההתייחסות של סגל - מתנחלים, כהניסטים, חרדים, ש"ס וליכודניקים. הראיון עצמו היה מופת של יוהרה וכיוס קרדיטים. במבצע "ארכיון הגרעין" היו מאות שותפים, כולל מתכננים ומבצעים בכירים. מה עם פרופורציות? השיא היה חשיפה זחוחה של שיטות וחשיפת כינויו הפנימי.

השאלה היא כמה מבין אנשי השמאל והימין המתפכח מבינים שמדובר במפגן אנוכיות של רמבו דה לה שמאטע, באדם חסר מעצורים בעל שאיפות מגלומניות. מאמר תגובה בעיתון על ראיון שכולו מניפולציה תחמנית הוא לא הכלי הנכון לסיכול היומרה של כהן. הכלי האמיתי הוא תחקיר עומק בעל השלכות כולל בניית רקע לצעדים משמעתיים, שיבדוק האם כהן שירת מדיניות שכולה זדון פוליטי בשירות אידיאולוגיה הזויה ומניעים אישיים של ראש הממשלה. ושלו כמובן. האיש גרר את המוסד למערבולת של פעילות שכשלה בכל אספקט שבו נגעה. החל מהאיום האיראני, עבור ביחסים עם ארצות הברית וכלה בגיוס מדינות ערב מתונות לצורך תהליך "שלום" (לא נחתם שום נייר שיש בו את המילה שלום). ועוד ועוד.

כאשר ראש הממשלה היה זקוק לאויב דמוני כמו איראן ולשלל פרובוקציות - רתם כהן את הארגון שלו כדי להעצים את הדמון, כולל טרפוד הסכם הגרעין של אובמה. כך גם ה"שלום" עם המפרציות. הרי בהזדמנות הראשונה של פגיעה בפלסטינים (נדבך נוסף של מדיניות נתניהו) אפילו הנרמול התקרר כיום פלאים. שלא לדבר על שני דברים שמחייבים טיפול מיידי: "מתנה" של 20 אלף דולר שלא דווחה, ופרסום כינויו. כל עובד מוסד מקבל מיד עם כניסתו כינוי שאיתו הוא הולך כל ימי חייו. אפשרות זליגה של מסמכים פנימיים עשויה לגרום לפגיעה בביטחון. מדובר בדבר שמחייב חקירה ומסקנות. כהן באורח פרחחי, שדיין הפכה ל"שרמנטי", משחק אותה בונד, ג'יימס בונד. "כמו באושן 11", קרץ לה.

יוסי כהן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יוסי כהן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


בין השאר צריך לעסוק התחקיר בנסיעתו הקרובה של כהן ל"מסיבת פרידה" שעורכים לו "חבריו" באיחוד האמירויות. לא ברור האם ומדוע המוסד מממן לגמלאי כהן מטוס מנהלים שייקח אותו לאבו דאבי ל"מסיבת פרידה". כזכור אנשי טראמפ, ג'ארד קושנר וסטיב מנוצ'ין, ארגנו לעצמם תוך כדי מגעיהם המדיניים הזדמנויות עסקיות שאותן הם מממשים בימים אלה. זו אולי סיבה נוספת לדרוש מכהן, בתום מסעו, דיווח מלא ומסודר על "מגעיו" עם "חבריו" באמירויות. אני מניח ש"מסיבת פרידה" היא גם הזדמנות להעניק מתנות, ולאור ניסיון העבר העגום כדאי שכהן יכין אליבי כבר עכשיו ולא יגמגם בהמשך.