מצעד הדגלים בירושלים הוא אולי הזרז והנפץ שעלול להוביל להסלמה מהירה מול עזה, אבל הוא בוודאי אינו הגורם היחיד. גם אם ימשיכו לשווק את מבצע שומר החומות כמוצלח מאוד ובעל הישגים יוצאי דופן ברמה הטקטית, הוא אינו יכול להיחשב כזה ברמה האסטרטגית, אלא אם יסתיים בהישג מדיני מובהק לישראל.
בפועל, גם ללא מצעד הדגלים, הכיוון הוא הסלמה נוספת הרבה יותר מאשר הסדרה. כמעט חודש חלף מאז המבצע והישג כזה עדיין אינו נראה באופק.
עובדה היא שגם אתמול עסקנו בהרחבה בחידוש טרור הבלונים והאש בעוטף עזה ובשאלה האם חמאס יבצע או לא יבצע ירי מהרצועה, כיפות הברזל נפרסו בפריסה רחבה, ונעשו שינויים בתנועת המטוסים לנחיתה בנתב”ג בגלל שיקולים מבצעיים. בכל אלה יש כדי להעיד על בעיה: המבצע תם בלי שהניב הישג מדיני מובהק שיביא לידי ביטוי את ההישגים שלכאורה הושגו בשטח.
המבצע לא היה סבב הסלמה רגיל. צה”ל הפעיל במהלכו יכולות ותוכניות ששמר ליום פקודה גם למערכה נרחבת בהרבה מול חמאס, תחת משימות מוגבלות.
סוגיית ההרתעה מול ארגון קיצוני כמו חמאס, שמוכן לקחת את תושבי הרצועה כבני ערובה למימוש האסטרטגיה והאמונות הדתיות והלאומיות שלו, היא מורכבת מאוד לניתוח מודיעיני. הפגיעה ביכולות שלו במבצע הזה היו אומנם משמעותיות יותר מאשר בסבבי הסלמה קודמים, אבל עדיין נותרו סימני שאלה, בעיקר בכל הקשור למערכי הרקטות של ארגוני הטרור ברצועה.
לאחר המבצע קבעה ישראל רף גבוה יותר כתנאי להסדרה מאשר במבצעים קודמים: פתרון סוגיית השבויים והנעדרים כתנאי לשיקום עזה, כאשר המעברים לרצועה פועלים באופן מצומצם, שינוי מנגנון העברת כספי הסיוע לרצועה מקטאר ומהקהילה הבינלאומית כך שיעברו דרך הרשות הפלסטינית ובפיקוח בינלאומי, והצהרה ישראלית כי חידוש הטרור מהרצועה ייענה בתגובות צבאיות חריפות בהרבה מצד ישראל.
מה שהיה הוא לא מה שיהיה, הבטיח הרמטכ”ל אביב כוכבי בסיום המבצע, וההצהרות הללו צפויות לעמוד למבחן כבר בתקופה הקרובה, כאשר ברור שהסיכוי להסלמה משמעותית גדול יותר מהסיכוי להצלחה של המצרים או של מתווך אחר להביא להפסקת אש ארוכת טווח. לא מן הנמנע שעד להגעה להבנות מסוג זה בין ישראל לחמאס עוד יתפתחו סבבי הסלמה בהיקפים שונים.
“המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים”, כתב קרל פון קלאוזביץ לפני כ־200 שנה. בתמונת מראה הפוכה המלחמה אמורה להוביל לתוצאות מדיניות.
זה האתגר הראשון והחשוב שעומד עכשיו לפתחו של ראש הממשלה נפתלי בנט, אבל בדרך אליו ישנה סבירות לא קטנה שתהיה הידרדרות לעימות נוסף, לפני שניתן יהיה למנף הישג מדיני.
קלאוזביץ, שאת כתביו לומדים עד היום קציני צה”ל בהכשרות השונות, אמר משפט מעניין נוסף: “אף אדם, או ליתר דיוק אף אדם שנוהג בהיגיון, לא פותח מלחמה בלי להבהיר לעצמו קודם כל מה הוא מתכוון להשיג באמצעותה ואיך בדעתו לנהל אותה”.
ישראל לא יזמה את המערכה האחרונה בעזה, אבל אל תוך סבב מוגבל, תחת הגדרה של השגת הרתעה ופגיעה ביכולות, הוציאה אל הפועל רעיון מבצעי, תוכניות ותחבולה שתוכננו עבור מבצע בהיקף אחר לחלוטין, תחת תפיסה של הכרעה.
נכון לעכשיו לפחות, ההישגים המבצעיים שזוקפים בצה”ל למבצע האחרון אינם מתבטאים עד עתה בהישג מדיני, והפער הזה הוא אולי הנקודה המרכזית בתחקירי צה”ל שמתקיימים בימים אלה, לקראת סיבוב נוסף שבסבירות גבוהה עלול להגיע כבר בקרוב.