דבר אחד ברור, זה לא סגנון הדיבור של הצדיק רבי חיים קנייבסקי. הוא אפילו לא מתאר לעצמו ולא עולה בדעתו שעסקן ציבור, חבר כנסת חרדי, שמתהדר בתואר כמקורבו ומזדהה בגאוה כמי שמציית נאמן להוראותיו, משתמש בגלוי, מתבטא בפומבי בגידופים ומילות נאצה שלשמען תיצלנה אוזניו.
הגידופים שחבר הכנסת משה גפני הטיח בראש הממשלה נפתלי בנט, צרחות הזעם וביטויי הלהג שהשמיע נגד הממשלה החדשה, הם לא רק גילוי של גסות רוח וולגריות לשונית בשפל שאיננו זכור בתולדות הכנסת.
כיהודי חרדי, המזוהה כשומר מצוות, התגובות של משה גפני לשינוי בשלטון, לחילופי הגברי בראשות הממשלה, הן רמיסת ערכיה של דת ישראל, ביזוי חסר מעצורים של מצוות כבוד האדם וכיבוד הבריות, השפלה וחרוב של התנהגות אנושית הצפויה במיוחד מצד יהודי חרדי.
משה גפני, עטוי לבוש חרדי, התנהג, סליחה השתולל כפרחח. לקלל את ראש הממשלה בגידוף "שם רשעים ירקב", שהטיח גפני בבנט, ביטא לא רק חוצפה וגסות רוח. גפני נחשף כפרוע, אחוז זעם וחסר כל ריסון ומעצור. אסור, על פי ההלכה, לקלל יהודי.
משה גפני, שמתפאר כמי שמייצג את דעותיו ומציית להוראותיו של הצדיק רבי חיים קנייבסקי – שם ללעג, ביזה והשפיל ברבים את כבודו, מעמדו והמוניטין של רבי חיים קנייבסקי, כצדיק וגאון בתורה.
הם, משה גפני, יעקב ליצמן ואריה דרעי ראשי המפלגות יהדות התורה וש"ס, יצאו המפסידים הגדולים, הנפגעים והניזוקים מכינונה של הקואליציה החדשה ושל ממשלת השינוי. הם נשארו בלי כלום.
הם לא סיימו את תפקידיהם. בתחום ייצוג הציבור החרדי והחסידי, גפני, ליצמן ודרעי לא התחילו אף פעם בכלל את תפקידיהם. מה הם עשו למען היהדות, למען חיזוק דת, להחדרת מצוות? הם בכלל חשבו לעשות משהו במטרה לקרב רחוקים ליהדות? כלום.
מישהו זוכר נאום שנשא ליצמן בכנסת על שמירת שבת? מתי נאם גפני בכנסת על חשיבות הדת וערכי היהדות? אף פעם לא. אריה דרעי התלונן שהממשלה החדשה היא 'סכנה לצביון המדינה'. מה הוא עשה למען צביון המדינה? אפס.
בשנתיים האחרונות, בארבע מערכות הבחירות ובמסגרת המאמצים להקמת קואליציות, השלושה נחשפו במלוא עליבותם בתחום המנהיגות וההנהגה. במהפך הפוליטי שהעלה את מנחם בגין המנוח לשלטון, אגודת ישראל היתה המפלגה הראשונה שהצטרפה לקואליציה של בגין. ראשי המפלגה אז היו מנהיגים בעלי שיעור קומה.
ליצמן, גפני ודרעי, נגררו, נסחבו ונכנעו לבנימין נתניהו. את המחיר לעליבות, להעדר ולחוסר מנהיגות והנהגה הם שילמו עכשיו. נשארו מבחוץ. בלי כלום. גפני, ליצמן ודרעי צריכים היו להתפטר מתפקידיהם בראשות מפלגותיהם וכחברי כנסת ולהעלם מהנוף הציבורי.
רווחים באחרונה דיווחים שגם בתוך הציבוריים שלהם, בקרב המיגזרים החרדיים והחסידיים, גוברים ומתפשטים גילויי ביקורת והתמרמרות נגדם. אין סיכוי שהם יתפטרו מרצונם הטוב. כל זמן שהם ישארו כחברי כנסת ובראשות מפלגותיהם, הנזק, הקלקול וההשחתה שהם גורמים לערכי הדת והיהדות יגדלו ויתפשטו.
יש ויש במיגזרי החרדים והחסידים מוכשרים, ראויים ומתאימים לתפוס את מקומם. צריכים רק לעודד אותם, לפתוח בפניהם את הדרך, את הנתיב להנהגה. תפקיד השמור לאדמורי'ם, לגדולי תורה כדוגמת הרב קנייבסקי.