הפוקוס הפוליטי־תקשורתי ממוקד בימים האלה בסדקים שעלולים לפרק את ממשלתו של נפתלי בנט. בצדק. שרידות הממשלה היא הסיפור הגדול ביותר, ובחירות חמישיות עלולות לגרום לכאוס שלטוני. מצד שני, הסדקים באופוזיציה הליכודית, החרדית והמתנחלית הם לא פחות עמוקים, והם הולכים ומתרחבים. בתחרות "מי יקרוס ראשון" בין ממשלת השינוי לאופוזיציה, אני מהמר שזו תהיה האופוזיציה.
הסיבה היא פיכחון. כאשר יתברר שעקרונות "רק לא ביבי" לפני הבחירות היו רק חצי אמת. החצי השני לא עסק בסילוקו של בנימין נתניהו אלא בהרחבת הפער בין הימין המטורף ובין הימין המתפכח. בנט וגדעון סער מתכננים "להרחיב את הקואליציה", כלומר לספח את הימין המתפכח.
מצד שני, נתניהו ושות', כולל עוצמה יהודית, מקצינים את מאבקיהם בממשלה, והמשמעות היא שראש הממשלה לשעבר לוקח איתו את הליכוד לפינת המצורעים של ישראל. הפער, מנטלית ופוליטית, בין בנט וסער לבין נתניהו, הכהניסטים והדרוקמנים מתרחב והולך, ויתרחב ככל שהממשלה הזו תחזיק ימים ומים, וכך הקרע הזה יהפוך לשבר שאיננו בר איחוי.
התודות כמובן לאין ספור שגיאות הפאניקה של נתניהו. המאמץ הנוכחי של נתניהו וטפיליו הוא להפיל את תיק הכישלון בבחירות על "הונאת הענק" של בנט ו"הבגידה" של סער, והוא נועד להרחיק את הכישלון מנתניהו עצמו.
נראה שהמאמץ הזה ממצה את עצמו. האידיאולוגיה האמיתית של הליכוד היא הצלחה ושלטון, ושני הממזרים - סער ובנט - הצליחו ובגדול. הביקורת הפנימית נגד נתניהו בליכוד, כך מספרים כתבים פוליטיים, נלחשת מפה לאוזן. במוסדות הליכוד מנסים לקצץ בצוות שלו ועדיין, האצבע המאשימה מחפשת אשמים שאינם נתניהו. במדורות השבט הליכודי עולות תמרות עשן, ואין עשן בלי אש, ואותה אצבע המאשימה נעה כיום לעבר המתנחלים.
סדק 1: "40 שנה סחבנו את המתנחלים על הגב שלנו. הם היו שווים אז רק 4 מנדטים ומנו כמה עשרות אלפי אנשים. בנינו להם מוסדות, התנחלויות, רשתות חינוך, ישיבות הסדר, גרעינים תורניים.
בלעדינו הם היו נשארים מאה רקדנים באלון מורה. בנינו להם מעבר לקו הירוק מדינת רווחה, על חשבון מעוזי הליכוד בבאר שבע, אשדוד, עפולה וטבריה. הכנסנו אותם ללב השלטון", זועם, כותב ומתראיין חבר מרכז הליכוד, מוטי אוחנה. "התעלמנו מהגזענות הטבועה בהם מאז ימי המפד"ל. התעלמנו מזה ששנים הם הרחיקו משורותיהם כל מי שדומה לרב אבוחצירא, ליגאל ביבי או לאלי אוחנה".
נתניהו, שפמפם את השסע העדתי, חוטף את הבומרנג של מוטי אוחנה בביתו שלו. "עשינו זאת כדי ליצור ברית חדשה שתשמור על ארץ ישראל. הגנו על מיליארדי השקלים שהושקעו אצלם על חשבון שכונות המצוקה ועיירות הפיתוח. נתנו להם את כל המשרות הבכירות ביותר, והשארנו בחוץ את הליכודניקים מאשקלון, חדרה, קריית שמונה ונתניה", זועם אוחנה, "רתמנו את מדיניות החוץ של ישראל לקפריזות ולפרובוקציות שלהם. אפשרנו להם לעורר חלומות הזויים על הקמה מחדש של בית מקדש על הר הבית. כי ככה אנחנו בליכוד, נאמנים לבעלי הברית שלנו כמו שאנחנו נאמנים למנהיג שלנו".
והשוס: "אני לא רוצה לספח כמו המתנחלים. אם תהיה תוכנית אוטונומיה, לא אכפת לי לוותר על התנחלות... זהו, זה נמאס וזה נגמר. אני מציע לכל חבריי בליכוד לסיים את הברית החד־צדדית הזו של טבריה, שדרות ובית שאן עם המתנחלים על שלוחותיהם ומאחזיהם, שהפנו עורף לשדרות וטבריה, שסחבו אותם על הגב עד הלום. לא רוצה לראות את המתנחלים ששותקים ויושבים בבית... לא רוצה לראות יותר כיפות סרוגות, לא קטנות ולא גדולות, שמכתיבות לי מה לעשות, וכל שלושה צריפים שהם החליטו להקים על גבעה נידחת באמצע שום מקום, משנים את סדר היום במדינה".
"לא רוצה יותר לנסות להסביר לבני הקצין למה הליכוד לא מעיף את נערי הגבעות ולמה הוא מאפשר להם להשתולל… אנחנו צריכים לקחת את השליטה המדינית והביטחונית בחזרה אלינו ולהודיע שאנחנו חוזרים לתוכנית האוטונומיה. זה טוב לעם ישראל וזה טוב לליכוד. תשכחו מסיפוח של רמאללה ושכם ושאר שיגעונות. אנחנו בעד הקמת אוטונומיה פלסטינית ביהודה ושומרון. נקודה. התנחלויות שיהיו בשולי האוטונומיה, יפונו. נעשה זאת בכאב, אבל נעשה… נסביר למתנחלים שהישיבה בשיכונים שנבנו לעולים בבית שאן, טבריה וקריית שמונה, היא לא פחות ציונית מישיבה בבית אל. הכסף הגדול צריך ללכת לעיירות הפיתוח ולא להתנחלויות. הגיע הזמן שיקודמו בממשלות הליכוד אזרחים מבאר שבע, פתח תקווה ונתניה הרבה יותר מאזרחים מבית אל, מעלי ומאלון מורה. זהו. הסתיימה תקופה בהיסטוריה הישראלית, וטוב שכך. מעתה הליכוד מוביל ולא נגרר מאחור. לא נגרר יותר אחרי תנועת המתנחלים".
סדק 2: ממכת סדק 1 בכנף הליכוד הסדק השני מזהה מכה בכנף החרדית. עיתונאים חרדים מאוימים על ידי העסקונה המגזרית לבל יעזו לסקר באורח חיובי את ממשלת השינוי, ועסקנים הוזהרו שלא לשתף פעולה עם משרדי הממשלה. גל של התנגדות גואה כיום בקרב העיתונאים ושליחי הציבור החרדים ועושה דרכו לתקשורת החילונית. ככה? חברי הכנסת מש"ס ויהדות התורה הצהירו כי יחרימו כל יועץ חרדי שיעבוד עם שרי הממשלה. מדובר בסוג של ירייה ברגל. מי שנדפק כשאין במשרדים ממשלתיים יועץ חרדי שישמור על האינטרס החרדי, הוא כלל הציבור החרדי. הח"כים סומכים כנראה על אביגדור ליברמן. הוא יחנוק את תקציביהם והם יוציאו את הציבור שלהם לרחוב, ואז מה?
סדק 3: הסדק אצל המתנחלים שווה תחקיר, ובינתיים הוא נפער בקטנה אבל משמעותית. כמה מאות אנשים השתתפו אחרי הבחירות בהפגנה ברחבת מוזיאון תל אביב. היו שם מיש עתיד, מרצ וימינה (רובם קשישי מתנחלים). אחת הנואמות הייתה שרה אליעש, מוותיקות תנועת ההתנחלות. המטרה הייתה הקמת ממשלת פיוס. האיתות ברור והוא סודק את חזית ארץ ישראל המשיחית.
סדק 4: בצה"ל טוענים כי "הקמת המאחז באביתר תרמה לערעור היציבות הביטחונית במרחב ובגזרה". מה שמבהיר את מה שברור זה שנים: המתנחלים מערערים את היציבות בגזרה, במדינה ובמזרח התיכון.
לא ברור מה יקרה כאשר הסדקים הללו ישאבו כוח זה מזה ויהפכו לקרעים גלויים. מה שברור הוא שזוהי רק ההתחלה. המבחנים הראשונים צפויים להיות אם וכאשר תעז הממשלה לבצע פירואט ניסיוני בכיוון שהתוו ג'ו ביידן ואוחנה: פינוי אביתר, קיצוץ בתקציבי ההתנחלויות ודחייה לצורך בחינת המצב בשייח' ג'ראח. נראה שהסדק המכריע הוא בין הממשלה, צה"ל והמתנחלים, אבל לך דע מהו הסדק שיתרחב לבולען שיבלע את הקואליציה - או את האופוזיציה. יהיה מעניין.