בשלושה הימים הבאים, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, יהיה כוכב אמצעי התקשורת בארה"ב. תמונות שלו לצדו של הנשיא ג'ו ביידן יתפרסמו בעמודים האשונים. דיווח על נאום שריבלין ישא בפני הבית המשותף, הסנאט והקונגרס, יפתח את מהדורות החדשות. אתר החדשות  של האו"ם יפרסם דיווח על פגישה שהתקיימה בין ריבלין למזכ"ל הארגון העולמי אנטוניו גוטרש.

בכירים יהודים יפיצו הודעות לעתונות על פגישות שקיימו עם נשיא ישראל. ריבלין הוא הבכיר הישראלי הפוליטי הראשון שנפגש עם הנשיא ביידן. עצם קיומו של ביקור הנשיא ריבלין בארה"ב ערב פרישתו מהכהונה, והלו"ז המחמיא ביותר שאורגן עבורו - הם הוכחה ניצחת לעובדה שבנימין נתניהו לא רק איבד את ראשות הממשלה, הוא איבד את ארה"ב. הוא נותק מאמריקה הנשיאותית. הוא הורחק מאמריקה הפוליטית-מפלגתית וסולק מכל קשר עם גורמים בעלי השפעה בושינגטון.

זהו תהליך שהתחיל עם תבוסת דונלד טראמפ ידידו ופטרונו בבחירות לנשיאות. התהליך הושלם ונחתם עם כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן. את הקהילה היהודית הגדולה בארה"ב אף פעם לא היה לו, לנתניהו. לא היתה לנתניהו נוכחות מורגשת משפיעה בקהילה בשנותיו כראש ממשלה ובודאי שאין לו אותה היום, כראש אופוזיציה. הוא ייזכר כראש הממשלה הישראלי היחידי שבאופן עקבי, מוצהר ומופגן התנכר לקהילה בארה"ב, התעלם מבכיריה וזלזל בנציגיה בממסד המאורגן.

בכל אחד מביקוריו התכופים בארה"ב, נתניהו לא טרח ליזום, לארגן ולקיים פגישה עם ראשי ארגונים, רבנים, עסקנים ואישים מוערכים, כפי שנהגו באופן מוקפד ראשי ממשלה קודמים. לניתוק, להרחקה ולסילוק משמעות עצומה, כואבת ומרגיזה מבחינתו של נתניהו. הוא איבד כל כוח להשפיע, יכולת ואפשרות לפעול, לעשות משהו בנושא, בבעיה, הקרובים ביותר ללבו שמעסיקים אותו כאובססיה שנים רבות. אין לו שום נוכחות, שום מעמד, אפס אמירה בכל הנוגע לעתידו של הסכם הגרעין עם איראן. נושא שקיבל אקטואליות ומשמעות מיוחדת דוקא בעיתוי של חילופי שלטון בישראל. 

השאלה היא האם בנימין נתניהו מכיר, מודע והפנים את המציאות שהוא הפסיד לא רק את ראשות הממשלה אלא איבד גם את מעמדו בארה"ב בתחומים הנזכרים לעיל? לא נראה שהוא, נתניהו, אכן מודע להעלמו המאולץ מהנוף המדיני-פוליטי. בנימין נתניהו הטיח השבוע נזיפה בשר  החוץ לפיד והאשימו ש"סיכן את בטחונה של ישראל בעקבות הבטחתו לשר החוץ האמריקאי בלינקן שישראל לא תפתיע את ארה"ב בכל  הנוגע לאיראן". נתניהו לא טיפש ומבין שבמעמד של ראש אופוזיציה ולאחר ארבע שנים של סגידה לנשיא הקודם, אין לו שום השפעה בבית הלבן הנוכחי – במיוחד לא בנוגע למו"מ על חידוש הסכם הגרעין עם איראן.

העובדה שהגדיר את השתלחותו ביאיר לפיד "הצהרה מדינית חשובה" מוכיחה שנתניהו מתקשה להשלים עם מצבו, מדוייק יותר אי-מצבו, במישור היחסים עם הבית הלבן וערוץ ההידברות עם שר החוץ האמריקאי. הצהרה חשובה למי? הוא פשוט לא קיים שם. בוושינגטון נתניהו יוק.

הסברים מפורטים ונימוקים מתועדים, שהבהירו את התנגדותה של ישראל לחידוש הסכם הגרעין עם איראן והאיום של הסכם כזה לבטחונה של ישראל, קיבל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשיחה ארוכה שקיים בבית הלבן לפני שבועות אחדים עם ראש המוסד היוצא, יוסי כהן. עידכון וחיזוק להסברים, שמעו ראשי צבא ארה"ב והרמטכ"ל האמריקאי בפגישות ושיחות שקיים עמם רמטכ"ל צה"ל אביב כוכבי בביקור רשמי בוושינגטון. 

בתחום ובמסגרת מאמץ להסביר, לשכנע ולהשפיע על נשיא ארה"ב לא לחדש את הסכםהגרעין עם איראן נתניהו לא נכלל, לא בתמונה. סירובו או אי יכולתו הנפשית של בנימין נתניהו להשלים עם העובדה, עם המציאות שאחרי 12 שנות כהונה כראש ממשלה ואחרי ארבע שנים של התרפסות טוטלית לנשיא לשעבר דונלד טראמפ הוא בכלל לא גורם נוכח בבית הלבן, צופנים סכנה של ממש ליחסים בין ישראל לארה"ב ואיום במיוחד במישור האיסטרטגי.

בכירים יהודים בקהילה, הידועים כפעילים ומעורבים במגעים עם יועצים ועוזרים קרובים של הנשיא ביידן, מביעים דאגה וחרדה מהתנהלותו של נתניהו בתחום היחסים עם הנשיא והבית הלבן. "התנהגותו של נתניהו והתבטאויותיו מול הבית הלבן הן שערורייתיות", אמר בשיחה ל'מעריב' אריק יופה, מי שכיהן כנשיא התנועה הרפורמית וידוע כפעיל ומעודכן במתרחש בערוצי ההידברות עם הבית הלבן.

"נתניהו  שוכח או לא רוצה לזכור כי התחיל עידן חדש ביחסים בין ארה"ב לישראל, עידן בהנהגתו והשראתו של נשיא שהוא ידיד ותיק, נאמן ומסור לישראל. נגמרו הזמנים של  תגובות קולניות והצהרות מתריסות. אנחנו בזמנים של  שיחות ומגעים שקטים". בכל השיחות עם בכירים יהודים בקהילה, מהם ותיקים שהתפרסמו בקשריהם עם נשיאים, מתברר שהשאלה המעיקה והמטרידה אותם היא, כיצד מתמודדים עם נשיא שאין עוררין על ידידותו לישראל, שידוע כתומך ואוהד לאינטרסים שלה שחותר ושואף להחזיר את ארה"ב כחותמת ושותפה להסכם הגרעין עם שישראל מתנגדת לו נחרצות ורואה בו סכנה ואיום לבטחונה? "העדיפות העליונה של ביידן היא לחדש את ההסכם".

הוא אמר והצהיר פעמים אחדות שאם איראן תשיג פצצה גרעינית זה יהיה אסון לאינטרסים של ארה"ב בעולם. ישראל מזהירה ומתריעה. אני גורס ואומר שישראל צודקת. אבל העובדה היא שביידן איננו מתכונן לשנות את דעתו. הברירה היחידה של ישראל ליצור, לטפח ולחזק יחסי עבודה טובים, להימנע מפרובקציות כמו התנחלויות ולדחוף את האמריקאים עד כמה שניתן מה שיותר חזק לפעול נגד התפשטות שאיפותיה של איראן באיזור. בנושא עתיד ההסכם לישראל יד חלשה.

"הפחד של ישראל הוא אמתי. אבל ישראל צריכה לנהוג בחכמה, עליה לעשות במטרה למצוא חן (ingratiate) בעיני האמריקאים". בכיר בצמרת המפלגה הדמוקרטית בניו יורק אמר בשיחה עמו, "טראמפ התייחס לישראל כאל ילד מפונק שיש להחניף לו, לדאוג למצב רוחו ולהעניק לו מתנות. ג'ו ביידן ושר החוץ שלו רואים בישראל מעצמה איזורית, שאפשר להתמודד עמה מדינית".

בכל שיחה עם בכירים יהודים, בכל תגובה והתבטאות מצדם הורגשו באופן בולט התלבטות, התחבטות בין אהדה גורפת לנשיא ג'ו ביידן והכרת תודה לידידותו  לישראל לבין  הסכמה לחששותיה והבנה להתנגדותה של ישראל לחידושו של הסכם הגרעין עם איראן.  

אברהם (אייב) פוקסמן, שבתפקידו כיובל שנים בראש הליגה נגד השמצה היה יוצא ונכנס בבית הלבן ורכש מעמד ומוניטין של מנהיג מוכר ומוערך של הקהילה בארה"ב, לא ניסה אפילו להסתיר את התלבטותו.

"אמריקה פועלת למען האינטרסים שלה. לפעמים היא עושה זאת לא בדיוק באופן שמשתלב באינטרסים של מדינות ידידותיות. ישראל לא תשנה את מה שנתפס בבית הלבן כאינטרס אמריקאי. ההבדל הוא, שארה"ב היא מעצמת-על. ישראל לא. במה שנוגע להסכם הגרעין, צריך לפעול במטרה להמעיט, להפחית את הניגודים. העיקר והחשוב, לעשות זאת בשקט ובשלווה. לא בצעקות". פוקסמן סבור שבנט ולפיד נוהגים כך עכשיו. "בסוף היום, ארה"ב וישראל יפעלו בשיתוף פעולה".