לפני חמש שנים הוציא אגף המודיעין של צה"ל "התרעה אסטרטגית" חריגה על התפרצות צפויה בזירה הפלסטינית. כמו שאר הנבואות שצפו ועלו מדי פעם על "אינתיפאדה שלישית", גם ההתרעה של אמ"ן נראתה תלושה מהמציאות בשעתה – האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון שידרה עייפות וחוסר עניין במאבק. אבל בחודשיים האחרונים משהו משתנה ביו"ש, ומתרבים הסימנים שהנבואה הזאת עשויה להתגשם.
אם תשאלו את מפקד חטיבת שומרון של צה"ל, רועי צוויג, הוא יגיד לכם שהוא כבר נמצא באינתיפאדה. החטיבה שלו הורגלה להתמודד עם אירוע של הפרות סדר פעם או פעמיים בשבוע, שלרוב כללו כמה מאות מתפרעים לכל היותר. עכשיו הוא מתמודד עם ארבעה מוקדים ביום, רובם סביב גבעת אביתר, ועם פעולות תיזוז והטרדה ליליות מדי ערב.
מאז חודש מאי אלפי פלסטינים לוקחים חלק בהפרות סדר – מספרי מפגינים שלא נראו כמותם כבר שנים. חלק מההפגנות מכוון נגד הרשות הפלסטינית, שנראית לאחרונה על סף אובדן שליטה בשטח. תוסיפו לזה 35 הרוגים פלסטינים בחודשיים האחרונים מאש צה"ל (חלקם מחבלים) – נתון שלא נרשם ביו"ש כבר יותר מעשור – ותקבלו ריכוז נפיץ במיוחד של אדי דלק באוויר.
נכון לאתמול (יום חמישי), נראה שהממשלה הצליחה להשהות את פיצוץ המוקש העיקרי המכונה גבעת אביתר, אבל רק זמנית. במהלך מבריק ומתוכנן היטב הצליחו תנועות ההתיישבות של המתנחלים לנצל חוסר תשומת לב של צה"ל ואת התפר שבין הממשלות כדי לקבוע עובדה בשטח – יישוב של ממש ולא מאחז ארעי, עם עשרות משפחות, עם גן ילדים וצרכנייה, במיקום אסטרטגי בלב השומרון.
המהלך הזה הוכן כתוכנית מגירה הרבה זמן מראש. תנועות ההתיישבות ערכו מחקר ארוך עד שאיתרו את הקרקע, שספק אם יש פלסטיני שיוכל להוכיח עליה בעלות. המיקום נבחר על פי משנתו של זאב חבר (זמביש): יצירת אצבעות של התיישבות ישראלית ממערב למזרח, שימנעו מהפלסטינים סיכוי לרצף טריטוריאלי בעתיד. עכשיו רק המתינו לשעת כושר.
בצה"ל עוד יצטרכו ללמוד איך מתחת לאפם הובלו עשרות מבנים, כולל מתקנים לגן שעשועים, אל הגבעה שבין ביתא לכביש חוצה שומרון, מבלי שיצליחו לעצור או לפחות לעכב את המהלך. נכון, הימים היו ימי מבצע שומר החומות, צה"ל בשטחים היה ממוקד כולו בהתמודדות עם הפרות סדר, ויום קודם נרצח ישראלי בפיגוע בצומת תפוח.
באותם ימים גם המשטרה ומשמר הגבול היו עסוקים בהשבת הסדר ביישובים הערביים והמעורבים בתוך ישראל. ועדיין, צה"ל לא זיהה בזמן את ממדי האירוע, הגיב באיחור ניכר למהלך של המתנחלים ולא מנע מהם לקבוע עובדות משמעותיות בשטח. נדמה שגם ראשי המתנחלים לא האמינו שיצליחו כל כך.
עשרות משפחות, ולא נערי גבעות, מהזרם המרכזי של ההתיישבות, התמקמו באין מפריע ביישוב החדש, וצה"ל מיהר לאבטח גם אותן. בימים שאחרי, הפניות של צה"ל למשטרה להיערך לפינוי נענו בגרירת רגליים ובטיעונים של עלויות וחוסר מוכנות. המתנחלים מצדם התנהגו כאילו יש להם קשר ישיר אל צמרת המשטרה. המקום הפך לזירת התכתשות מול הפלסטינים, שגבתה עד כה את חייהם של ארבעה פלסטינים לפחות.
מודע לשבריריות של הממשלה שזה עתה קמה, הנחה שר הביטחון בני גנץ להכין את הפינוי ובד בבד פתח בהידברות עם ראשי המתנחלים, כאשר במקביל הם מנהלים ערוץ הידברות נוסף דרך השרה איילת שקד לראש הממשלה בנט. ביום ראשון השבוע הושלמו סוף־סוף ההכנות לפינוי בכוח. כאלף שוטרים ואנשי משמר הגבול עתידים היו להשתתף בו, כבר הוזמנו להם מלונות ואוטובוסים, וצה"ל נערך להקצות שני גדודים לאבטחה המרחבית של הפינוי.
אבל בעוד הרמטכ"ל אביב כוכבי מקיים בלשכתו קבוצת פקודות לקראת המבצע, ישב בבניין הצמוד גנץ עם ראשי המתיישבים לדון בפשרה. כבר במהלך הדיון הודלפו פרטי הפשרה לתקשורת, להפתעת הצבא והרמטכ"ל. המתנחלים מיהרו לאמץ אותה, וגנץ הבין שבנט ושקד כבר תפרו את העסקה. הוא התעקש על דבר אחד: שהוא, כשר הביטחון, יערוך את הסקר על סטטוס הקרקע לפני שיוחלט על עתידה.
גם בלי האירוע הזה נראה גנץ בשבועיים האחרונים כמי שכיס המרה שלו עולה על גדותיו. מה שהקל עליו לבלוע את הגלולה המרה הנוספת היה מודיעין שהביא השב"כ על התארגנות של נוער גבעות להתנגד באלימות לפינוי, אולי אפילו בנשק.
באותו זמן הרשות הפלסטינית, שמדי לילה מובילה בארגון מופתי מאות מפגינים למול גבעת אביתר, איבדה שליטה ברחובות שלה. רציחתו בעינויים של פעיל האופוזיציה ניזאר בנאת הוציאה אלפי פלסטינים לרחובות, למחאה שכמוה לא ראינו כבר שנים. הניסיון מלמד שאין ואקום בשטחים: כשהרשות הפלסטינית נחלשת – חמאס מתחזק, וכשיש זעם ברחובות, הוא בסוף מתועל נגד ישראל.
עוד קיסם למדורה
אזור יהודה ושומרון היה שקט באופן מפתיע בשנים האחרונים, גם אל מול אתגרים כמו העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, "תוכנית המאה" של טראמפ ואפילו איומי הסיפוח של ישראל. מה שתרם ליציבות היה העובדה שכ־120 אלף פלסטינים מוצאים את פרנסתם בישראל, וזו פרנסה מכובדת. בתבונה אפשרה ישראל את המשך הפרנסה שלהם גם בימים של מתיחות, מתוך הבנה שזה הבסיס ליציבות בשטחים.
רוב העובדים הפלסטינים נאלצו עד כה להפריש כשליש ממשכורתם למתווכים שחיברו בינם לבין המעסיקים הישראלים. מאתמול החלה לפעול אפליקציה שתחסוך מהם את התשלום הזה ותאפשר למעסיקים ולפועלים לתקשר ישירות, ללא מתווכים. מבחינת הפועלים – מדובר בבשורה, אבל למתווכים – האפליקציה הזאת שוברת את מטה לחמם. קשה לדעת לאן יוביל אותם הכעס.
בניגוד לאינטרס הישראלי המובהק בימים האלה לחזק את הרשות הפלסטינית ולבלום את התחזקות חמאס, הוסיפה גם הממשלה החדשה קיסם למדורה. דוברו של רה"מ, בטעות של טירון, הוציא את ההודעה המבזה על העברת חיסונים שתוקפם עומד לפוג וגרם לפלסטינים להחזיר אותם. מאז, בשקט, הם הסכימו לקחת עוד כמה עשרות אלפי מנות חיסונים.
"דברים שרואים משם לא רואים מכאן", אומרת הקלישאה, אבל ממשלת בנט־לפיד נאלצת עכשיו ללמוד עד כמה היא מדויקת. בין שאלה אנשי השמאל בממשלה, שצופים בעיניים כלות בהקמת יישוב חדש בשומרון במשמרת שלהם, ובין שזה בנט בעצמו שיאפשר בשבוע הבא את מה שהחשיב כשיקוץ – הכנסת הכסף הקטארי לעזה. אין לממשלה הזאת רגע אחד של חסד, ובין המאמץ בנושא האיראני לבין הלחימה בעזה שעשויה להתחדש – היא תיאלץ לפעול מהר כדי למנוע התלקחות גם ביו"ש.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות 13
[email protected]