עוז נשבר
מישהו פתח את המקרר אצלי בבית, ומשהו נפל ממדפי הדלת ונשבר. אוי לא, זעקתי בלבי, זה היה עוז. איזה עוז? עמוס עוז.
בדלת המקרר עמד בקבוק יין שקיבלתי, ושמו מצוין בתווית שעליו: עוז. מאחור הייתה עוד תווית ובה הסבר לשם היין: "מוקדש לסופר הישראלי עמוס עוז". זהו יין משנת 2018, השנה שבה נפטר עמוס עוז, כידוע. היין מתיישן אצלי מאז שקיבלתי אותו, וקודם לכן הוא התיישן 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. זהו יין מהרי יהודה, ואני לא יכול לספר לכם מה טעמו, כי לא העזתי, או נכון יותר לומר: לא היה לי עוז, לפתוח אותו.
חיכיתי להזדמנות מיוחדת, ובעצם חשבתי שאשמור אותו עוד 100 שנים, ואז הוא יהיה שווה מאוד. קצת דאגתי כשהתפרסמו הספר עם הגילויים של גליה, הבת של עמוס עוז, על התעללותו בה, שמא זה יוריד את ערך היין שלי, אבל נראה שהתגברנו. עוז שכן בבטחה במקרר שלי, עד שהוא נפל ונשבר. מזל שצילמתי את עוז הבקבוק בחייו.
מה הוא היה עושה?
אנחנו מאמינים שלממשלה הזו יש אחריות. אצל ממשלת ישראל - ישראל היא מעל הכל. לכן, וכדי להגיע לתוצאות טובות לישראל, זונחים שם את האגו בעת שצצה בעיה.
אין ספק שכאשר הם חושבים ברצינות, מתגנבת גם מחשבה רצינית מאוד, והיא: איך ביבי היה נוהג במקרה כזה? זה מה שמנחה את ראש הממשלה החדש ואת הממונים עליו, אם הם חשים בכך ואם לא. ברקע ההחלטות של הנהגת המדינה הנוכחית תהיה תמיד השאלה: מה ביבי היה עושה במקרה כזה? אגב, במקרה התלבטות, לא צריך להתבייש לשאול אותו.
הגדרת האדם החושב
אדם חושב אמיתי יבחן את מצפונו רק בינו לבין עצמו. כדי לשמור על עצמאות המחשבה הוא ייזהר מהסחות דעת, ובעיקר - לעולם לא ירשה לעצמו לרדת אל האליטה.
קרון ממוזג
בסוף דיונים אינסופיים על שאלת טמפרטורת המזגן ברכבות ישראל, ואחרי עריכת ניסויים על בעלי חיים, על בני אדם ואפילו על ישראלים, תכריז מרב מיכאלי שרת התחבורה וראשת מפלגת העבודה: "יש פתרון! יהיו קרונות לנשים וקרונות לגברים".
מהיר ועצבני אחת ולתמיד
ועכשיו לתקציר הסרט העתידי "מהיר ועצבני 111": "הם רק רוצים את השבב".
מרוץ מכוניות ברחובות עיר, המנצח מגיע לקו הסיום רק עם החלק הקדמי של המכונית, ובנהיגה ברוורס. "לא ניתן להם את השבב".
מרדף מכוניות משא עם גלגלים ענקיים יותר מאשר בסרט הקודם. "שהם רק לא ימצאו את השבב".
מרדף מכוניות משא עם גלגלים עוד יותר גדולים ושני קרונות מטען, כולם מתנגשים זה בזה במרוץ מכוניות עם זחלילים, והכל קורה בתוך מרכז קניות בעת מכירת סוף עונה. "זהו אני בפנים. עכשיו אני מבין. זה שבב מיוחד", אומרים אנשים המביטים במסך מחשב שמספרים רצים עליו.
מרוץ סירות קרב משוריינות במכתש במדבר (ונקודה ישראלית: צולם במכתש רמון. שחקן ישראלי משתתף בתפקיד בדואי מת ברקע!). "איפה השבב? לעזאזל, הם לקחו לנו את השבב".
"תירגעו, הם לקחו שבב פייק". מרדף רגלי תוך קפיצות מגג לגג בסמטאות שבסוף כל אחת מהן יש גדר רשת עם מטען נפץ.
"ומי אלה? מה? עכשיו הצטרפה עוד כנופיה שרוצה את השבב?". מרדף אופנועים עם גלגלים גדולים יותר מאשר בסרטים הקודמים.
שמונה גלגלים לכל אופנוע. "אנחנו נעשה רק עוד עבודה אחת אחרונה. נשיג את השבב ואחר כך נפרוש לאי שאין בו הסגרה".
מרדף טרקטורי מרוץ עם גלגלים גדולים מאוד, שאחריהם רודפים טנקים מהירים עם מנוע סילון, ברחובות לונדון. "בסוף השבב היה מוסתר כל הזמן בחדר של הילדה הקטנה בבית של המדען, בתוך בובה של פנדה. מתוחכם".
מה הפלא שהסרטים האלה הם הצלחה שלא תיגמר.
הקורא יוני נגר כתב לי כך בתגובה לשיפודים:
מעט מהמותר והאסור בפוליטיקה הישראלית, לפי כללי "מחנה השינוי":
חוק נורווגי? בזבוז כסף, שחיתות. אבל לנו מותר.
כסף לחרדים? שחיתות! אבל לנו מותר לתת פי 20 לערבים.
אנטי־ציונים בקואליציה (חרדים)? זה סוף המפעל הציוני! אבל לנו מותר להכניס ערבים שונאי ציונות ובעלי אג'נדה אנטי־המדינה היהודית. פטור מגיוס/שר"ל לחרדים? שחיתות וסוף הציונות! אבל לנו מותר לוותר לערבים אפילו על חובת שירות לאומי בקהילה. ממשלה של 61 (ממשלת ביבי בעבר)? לא ראויה, לא מייצגת. אבל לנו מותר לקיים ממשלה בתמיכת 60 בלבד.
ממשלה פריטטית כשהצד הקטן (גנץ) מקבל חצי מהשרים עבור 13 ח"כים? שחיתות! לא מוסרי ולא ראוי. אבל לנו מותר לתת לבנט ראשות ממשלה עבור 6 מנדטים.
אישור בדיעבד של הקמת יישובים לא חוקיים ביו"ש ובנייה לא חוקית? שחיתות ועידוד להפרת החוק. אבל לנו מותר לאשר זאת לערבים, ורק לערבים! לא למתנחלים, שם (היישוב אביתר) צצה החובה לקיים את החוק.
הפרת הבטחות בחירות (גנץ ואורלי לוי) והצטרפות לממשלת ימין? שחיתות ודרדור מוסרי. אבל לנו מותר להעמיד בראש את בנט שהפר הבטחת בחירות בסיסית לבוחריו שלא להצטרף לממשלת לפיד.
ממשלות ביבי לדורותיהן? היו ממשלות ללא אידיאולוגיה, הן הוקמו רק כדי לשמר את "משטרו של ביבי". אבל לנו מותר "לוותר על האידיאולוגיה" והעיקר שנשמור את השלטון שחזר אלינו.
וכן הלאה וכן הלאה. המוסר הוא סלקטיבי, והוא חל רק על הצד השני.
פינת השלולית
טוענת נסיכה: "צפרדעים, כשאתם עם נסיכה, תבהירו לה מראש אם ייצא מכם נסיך אחרי הנשיקה. תהיו ברורים. אני שונאת ממש שהצפרדע נראה מבטיח ואז פתאום לא מתאים לו להיות נסיך והוא קופץ ונעלם בתוך השלולית, סבבה? נמאס לי כבר מצפרדעים חד־פעמיים".
עונה לה חברה: "כאשר אמא שואלת אותי: יש לך חבר? אני אענה לה: 'כן, אמא, הוא בדיוק יצא מן הניילון. יש לי אותו ל־24 שעות ואז הוא מתקלקל'".
נסיכות יקרות: חד־פעמי בא בחבילות של 100 ואין ספק, אלה רוב הצפרדעים. הבעיה היא לזהות את הצפרדע הנכון. אז ורק אז הנשיקה לצפרדע מחוללת את הנס.