"ישראל מתמכרת!", זועקת הכתבה בעמוד האמצעי של עיתון יומי. "בארצות הברית המגיפה הזו גבתה את חייהם של המונים", ממשיך הדיווח. ואכן, גם שם וגם כאן אצלנו חווים מטופלים את ההשלכות הקשות של האופיואידים.

הגוף שלנו מכיל קולטנים לאופיואידים, בעיקר במערכת העצבים. נטילת אותם חומרים מדכאת את מערכת העצבים וגורמת לה להגיב פחות לגירויים שונים, כולל גירויי כאב.

הבעיה מתחילה כאשר פרט לאיבוד תחושת הכאב, חווה המטופל פגיעה בתפקוד הגופני והנפשי, עייפות קשה, ירידה בדופק ובלחץ הדם, הפרעות בדיבור ובחשיבה, תחושת התעלות (אופוריה) ושינויים במצב ההכרה עד מוות.

קבוצת האופיואידים כוללת קודאין, אוקסיקודון, הרואין, מורפיום, פנטניל, אוקסיקונטין ועוד. ההתמכרות מהירה, וכבכל התמכרות נדרשת הגדלת המינון כדי להמשיך להשיג את אותו אפקט. בשורה התחתונה: המטופל מוצא עצמו במצב של התמכרות קשה עד כדי איבוד שליטה עצמית.

לצערי, לנו, הרופאים בכל העולם, יש חלק בכך. חלקנו עם אצבע קלה על הפנקס, מתפתים ונותנים מרשמי אופיואידים לחולים הסובלים מכאבים, גם כאשר אין למעשה הצדקה רפואית חד־משמעית.

לפי המרכז לחקר מחלות ומניעתן בארצות הברית, ב־2017 הביא מינון יתר של משככי כאבים למותם של יותר מ־47 אלף אמריקאים, כשמעל שליש מהמרשמים סופק על ידי הרופאים המטפלים שלהם.

אופיואידים אינם תרופה שאיתה אמורים להתחיל בטיפול בכאב כרוני אשר מקורו אינו במחלה ממארת. בוודאי שאין התוויה לתת אופיואידים לחולים עם תסמונות כמו מעי רגיז, מיגרנות או פיברומיאלגיה. כתוצאה מאצבע קלה על פנקס המרשמים, התמכרו אלפי ישראלים לאופיואידים שקשה להיגמל מהם, והפכו ל"נרקומנים" בחסות החוק.

חברות התרופות שמחות לייצר אותם, הרופאים שמחים לרשום, כי הן יעילות בשיכוך כאבים, המטופלים נהנים מהפחתת הכאב, אך בסופו של דבר הם משלמים את המחיר. לחלק מהחולים במצב קשה יש תחליף תרופתי - קנאביס רפואי. הבעיה היא שמשרד הבריאות מחייב לנסות טיפול באופיואידים, ורק כשהם אינם עוזרים יותר הוא מאשר קנאביס.

במהלך הקריירה שלי התמחיתי בנוירולוגיה, ובשלב מאוחר יותר גם בטיפול בכאב, כולל ניהול מרפאת כאב. אני חושב שאפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הפעמים שבהן נתתי לחולה שלי מרשם לאופיואידים, ובכולן אולי תרמתי להתמכרותו האטית אך הבטוחה לתרופה, עד שלא הייתה ברירה אלא לתת לו קנאביס רפואי.

אולי הגיע הזמן לעצור את הרכבת במרוץ, שסופו ידוע מראש. עבור מטופלים רבים היא כבר הגיעה לתחנה הסופית.