1. החיים עצמם
לא ברור איך שרדנו שלוש וחצי שנים ללא תקציב. ולא ברור כיצד על אף השיא השלילי, שלא קיים באף מדינה בעולם, חברות הדירוג הבינלאומיות התאפקו ולא הורידו את דירוג האשראי של ישראל. כנראה שגם הן שכנעו את עצמן שמדובר ב"תקלה", אומנם קשה אך זמנית, שמקורה בשיקולים פוליטיים הקשורים להישרדות VIP של ראש הממשלה.
רק בשביל זה, הקמת ממשלת השינוי הייתה מוצדקת. כל השאר בונוס. כך גם מרגיש שר האוצר, שעונה לכל מי שמתעניין בשלומו כי מצבו "גן עדן פלוס פלוס". ובכל יום שעובר מוסיף ליברמן פלוס נוסף להרגשתו האישית. התקציב אושר השבוע בישיבת הממשלה פה אחד, וגם זה לא מובן מאליו. השרים הפנימו שאם הם לא יהיו תלויים זה בזה, הם יהיו תלויים (מטאפורית כמובן) זה ליד זה.
לצד התקציב, גובש חוק ההסדרים המאגד עשרות רפורמות. נתמקד באלו שהשפעתן על הכיס שלנו דרמטית (לכאן או לכאן), ומספר דוגמאות יאפשרו להבין את עוצמת הדרמה. העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים ל־65, שנקלעה באדיבות נתניהו לסחבת של עשור, היא אחד המהלכים החשובים.
כשפגשתי את שר האוצר לפני כחודש לראיון ראשון, אני מודה שהייתי סקפטי לגבי האפשרות שהמהלך יאושר, וליברמן אף הזכיר את ספקנותי בראיון שנתן השבוע ליונית לוי בחדשות 12. אני שמח לומר שטעיתי. הצעד יחסוך קיצוץ של 1.4% בפנסיה שלי, שהם עשרות שקלים לחודש. בסך הכל, העלאת גיל הפרישה (המותנית בסיוע של מאות מיליוני שקלים לנשים מוחלשות) תמנע את חובתם של מנהלי הקרנות לקצץ בפנסיות סכום ממוצע של כ־650 שקל לשנה.
הלאה: ההחלטה על העלאת קצבאות השלמת הכנסה למעוטי יכולת בסכום של 1.5 מיליארד שקל תעלה אותם אל מעל לקו העוני (3,710 שקל). נכון שזה לא הרבה, ויש שיאמרו לעג לרש, אבל בכל זאת מדובר ב־500 שקל נוספים להכנסה החודשית.
השורות הבאות מיועדות לגמלאים מגיל 67 ומעלה: עד היום ניתן היה לקבל הכנסה נוספת של כ־6,000 שקל ללא קיזוז של קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי. בעקבות חוק ההסדרים הועלה הסכום (המכונה בעגה המקצועית "דיס־ריגארד") ל־6,800 שקל, ובשנת 2023 הוא יעלה ל־7,200 שקל. גמלאים יוכלו לעבוד ולהרוויח יותר מבלי שזכאותם לקבלת מלוא קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי תיפגע.
הבשורה מתחום הבריאות מגיעה מהכוונה להגדיל את תקציב סל התרופות ב־100 מיליון שקל נוספים, כך שיגיע בתוך שנתיים ל־700 מיליון שקל.
למרות הבשורות, התקציב כולל שפע של היטלי מס "חינוכיים" שמן הראוי שייעלמו בדיונים בכנסת. אנשי אגף התקציבים לא מתביישים לכייס אותנו. הם עשו לעצמם מנהג מגונה שבו הם מפילים את האחריות לקידום סדרי העדיפויות על האזרח. דווקא כאן היה ליברמן סלחן מדי כלפי אנשי אגף התקציבים. לדוגמה, היטלי מיסוי הבריאות שיספקו חברות הביטוח או הביטוחים המשלימים - מיותרים. יש לקוות שהם ייפלו בדיונים בכנסת. טוב שלפחות שבהקשר זה בוטלו "הקנסות" על אי־ביקור רופא.
כך גם ההיטל על משקאות קלים (שרת הפנים שאלה, ובצדק, מדוע הוא חל גם על משקאות דיאט). היטל מעצבן נוסף הוא על שימוש בכלי פלסטיק חד־פעמיים, שפוגע באופן לא מידתי במגזר החרדי ובבני המיעוטים. אלו הם מסים לכל דבר ועניין, ושלא יבלבלו אותנו עם מכבסת מילים. מקומן של יוזמות כאלה בוודאי שאינו בחוק ההסדרים, אלא בדיון פרלמנטרי מסודר. עוד לפני ששולחים ידיים לכיסנו מומלץ להתחיל במסע הסברה חינוכי כדוגמת "הכנרת מתייבשת". אין מקום למהפכות כאלה באמצעות טבלאות אקסל.
ויש אבסורדים שאינם נוגעים במישרין לכיס אלא לצנעת הפרט. לדוגמה, הצעת החוק השערורייתית המאפשרת לרשות המסים לחדור לפרטי חשבונות הבנק שלנו. לא ברור איך שר האוצר נתן את ידו למהלך כזה. נכון שזה מוסבר בתרומה למלחמה בהון השחור, אבל יש גבול לכל תעלול. חדירה לחשבונות בנקים תוך הפרת הסודיות הבנקאית היא מהלך המחייב הנפת דגל שחור ודיון פרלמנטרי רציני. אם פקידי השומה מעוניינים בפרטי חשבון בנק, שיואילו ויפנו לבית המשפט ויסבירו מדוע. יש לקוות שוועדת השרים לחוק ההסדרים בראשות שר המשפטים גדעון סער תפיל סעיף זה כמו גם אחרים.
הוועדה תחל בסדרה של שלושה דיונים על חוק ההסדרים, והראשון יתקיים ב־16 באוגוסט. לפי התכנון, ב־2 בספטמבר התקציב יובא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה. לאחר מכן יעברו הדיונים לוועדות הכנסת, ועד 4 בנובמבר הוא יאושר סופית. הערכה מושכלת היא שחוק ההסדרים יעבור דיאטה רצחנית, ולפחות עשרה חוקים בעייתיים יועלמו ממנו ויועברו להליך חקיקה נורמלי.
2. אזהרת הנגיד
ומהן תובנותיו של נגיד בנק ישראל והיועץ הכלכלי לממשלה פרופ' אמיר ירון, על התקציב וחוק ההסדרים? בשורה התחתונה הוא מרוצה מעצם אישור תקציב לאחר שלוש וחצי שנים.
דבריו נאמרו זמן קצר לאחר טרפוד ניסיונות אגף התקציבים באוצר להקים ועדה שתבחן את הרגולציה הפיננסית, שעלולה הייתה לפגוע בעצמאותו. מדובר בסיפור לא פשוט הנחשף כאן לראשונה: מנכ"ל האוצר רם בלינקוב שיגר לנגיד מכתב שבו הודיע על הקמת הוועדה לרגולציה פיננסית. מה שהקפיץ את הנגיד היה העובדה שבוועדה לא הייתה נציגות לבנק המרכזי. הנגיד התנגד לכך וכתב שמתוקף אחריותו על יציבות המערכת הפיננסית כולה הוא חייב להיות חלק מהוועדה. שר האוצר התערב, והרכב הוועדה שונה, לשביעות רצון פרופ' ירון.
בליל השימורים בדיוני התקציב הרבה הנגיד להסתודד ולהחליף חיוכים עם ליברמן. היחסים בין השניים סבירים ביותר למרות מספר חילוקי דעות, בעיקר בנושא המשכנתאות ושוק הדיור. אפרופו שוק הדיור, מלשכת הנגיד ביקשו להבהיר שבניגוד למה שפרסמתי על עמדתו בנושא מיסוי הכנסות משכר דירה, אין לו עמדה בנושא.
במהלך ישיבת הממשלה שעסקה באישור התקציב, הנגיד נשא דברים באור ראשון של שחרית, ב־4:59 לפנות בוקר. ספק אם בסיום ליל הדיונים המתיש מישהו מהנוכחים־נפקדים הפנים עד הסוף מה הוא רוצה מהם, אך פרופ' ירון, השמרן בגישתו, היה ספקן לגבי התחזית האופטימית להכנסות ממסים: "זהו סיכון שיש להיות מודעים אליו. רצוי לנהוג בשמרנות בהערכת התקבולים ממסים חדשים הקשים לחיזוי. ניסיון העבר מלמד כי 'העמקת הגבייה' נותרת לעתים כמשאלת לב".
מדובר בצלצול השכמה, ויש לקוות שהוא נשמע על ידי האוזניים הנכונות באותו ליל שימורים. הנגיד הוסיף שחשוב להוסיף בהקדם מהלכים שיתרמו לשיפור הישגי מערכת החינוך ולקידום חינוך איכותי מינקות. לדבריו, המהלך של ביטול הדרגתי של איגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה שיזם האוצר יחסוך אומנם בהוצאה התקציבית, אבל חשוב שהמהלך ילווה בביטחונות לציבור, כך שבפרוץ משבר בשווקים הממשלה אכן תעמוד בהתחייבותה להזרים את הסכומים לפיצוי החוסכים.
איך עושים את זה? הפתרון נשמע משעמם, אבל חייבים לזכור שמדובר בפנסיה של כולנו. הנגיד מציע להשיק מכשיר פיננסי בשם "אג"ח הפרשים", שיעגן את התחייבות הממשלה, יגדיל את הוודאות לחוסכים ויאפשר את הצלחת המהלך. במקביל הוא ממליץ לממשלה להקצות לחשבון הייעודי את הסכומים הנדרשים בהתאם להערכות הסיכון שיבצע החשב הכללי. לי זה הזכיר את התחזית האופטימית של צבירת המיליארדים בקרן העושר של תמלוגי הגז, שבפועל עדיין לא החלה אפילו לפעול.
למרבה ההפתעה, בנק ישראל אפילו לא קיבל נתונים ולא שותף במתווה שהוצע על ידי האוצר. במילים אחרות, הדרתו מהתהליך לא אפשרה לו העברת התייחסות פרטנית בזמן אמת. "נשמח לעמוד לרשות הגופים הרלוונטיים לצורך זה", התנדב הנגיד.
3. מסים ומעשים
מסים נחשבים בדרך כלל לנושא משעמם, אף שהשפעתם על הכיס קטלנית. מי שאמורות לאזן את תאבונם של ראשי רשות המסים להטיל עוד ועוד מסים ולתקן עוד ועוד פרצות הן הלשכות המקצועיות. מדובר בלשכת רואי החשבון, לשכת יועצי המס ולשכת עורכי הדין. ברשות המסים מקשיבים להם, שכן באמצעותם הם מתגנבים בדרכים ידידותיות אל כיסו של נישום. אלא שבחוק ההסדרים הנוכחי שוגרו יותר מעשר הצעות לתיקוני חקיקה שתכליתם סגירת פרצות מס ומלחמה בהון השחור.
לשכת יועצי המס שיגרה את העומד בראשה, ירון גינדי, כדי לנסות לצמצם את רוע הגזירה. מערכת הקשרים שהוא מתחזק עם רשות המסים טובה, ויש שיח פורה בין הצדדים. נהוג שהרשות אינה מפתיעה את הלשכה ומתייעצת עם "הגורמים בשטח".
אלא שהפעם זה היה שונה. גינדי נאלץ לגייס כסייענים למלחמתו את ח"כ ולדימיר בליאק, רכז הקואליציה בוועדת הכספים, ואת ח"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים. אלה וחברי כנסת אחרים ינסו לבלום חלק מיוזמות חקיקת המס בדיונים בכנסת. חלק מהיוזמות כבר הוצאו מחוק ההסדרים עוד לפני ישיבת הממשלה.
כך למשל, מנהל רשות המסים ערן יעקב חזר בו מהכוונה לשנות את שיטת המיסוי על הכנסות, למרות לחצים של אנשי רשות המסים. הכוונה הייתה שבעל עסק ישלם במקור מס על "הכנסה רעיונית", גם אם המזומן לא נכנס לחשבון. "מדובר בחוק אבסורדי, שעלול היה לפגוע בבעלי העסקים ובתזרים המזומנים. אני שמח שמנהל רשות המסים חזר בו", אומר לי גינדי.
אלא שהחגיגה עדיין מוקדמת. הצלחה אחת אינה מספיקה, שכן על הכוונת תיקוני חקיקה נוספים שעלולים להפוך את חייו של בעל עסק לבלתי נסבלים. קיימת כוונה להטיל מגבלות על שותפויות, שיצרו את צעדיהן. "אם התיקון יתקבל במתכונתו הנוכחית, לא יהיה טעם בהקמת שותפות, ומרבית בעלי העסקים יהפכו לחברות. קיימתי אתמול פגישה בנושא עם גורמי המקצוע ברשות ואני אופטימי שהנושא יתוקן", אומר נשיא יועצי המס.
מכה קשה ביותר תהיה אם יוחלט לאמץ את "המודל האיטלקי", שלפיו בעת הוצאת שומה "לפי מיטב השפיטה", ועוד לפני ערעור עליה לבית המשפט, יחויב בעל עסק עם מחזור שנתי של 20 מיליון שקל ומעלה בניכוי מקדמת מס של 30% מההכנסה.
"אני מבין את פקידי השומה המעוניינים להילחם בסחבת משפטית שנוקטות פירמות גדולות כדי שכספי המס יישארו בקופה", אומר גינדי. "אבל אני לא מבין מדוע צריך לפגוע בבעלי עסקים קטנים שיש להם את הזכות לערער לבית המשפט, ובמקרים לא מעטים הם צודקים. אני מקווה שגם גזירה זו תבוטל, או שסכום ההכנסה השנתי המחייב ניכוי יהיה גבוה הרבה יותר ויגיע ל־100 מיליון שקל".
התנגדות מקיר לקיר יש גם לגבי "המודל הצ'יליאני": מדובר בחובה לדווח בעת הרישום בקופה בצורה מקוונת על כל עסקה בסכום הגבוה מ־5,000 שקל. הדיווח אונליין נועד להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות, שבה חלק מבעלי העסקים גובים מע"מ אך לא מעבירים אותו לשלטונות המס.
"אני לא מתנגד עקרונית למהלך, אבל לדעתי זה ייצור פקק בלתי נסבל בקופות הרושמות. מהלך דרמטי כזה צריך להיכנס לתוקף אך ורק כשלרשות המסים תהיה הטכנולוגיה הנכונה לעקוב ולאשר בו־זמנית מיליוני עסקים", אומר נשיא יועצי המס.
וקיימת גם סוגיית חוק עידוד השקעות הון לגבי יזמים המעוניינים לבנות דירות בפרויקטים להשכרה לטווח ארוך. מטרת החוק הייתה לעודד יזמים להשקיע בדיור להשכרה בגלל יוקר המחיה. אלא שהחוק במתכונתו הנוכחית לא ענה על הציפיות, והטבות המס הנוכחיות לא עודדו את היזמים. היקף הפרויקטים להשכרה היה נמוך, וזוגות צעירים שאינם מסוגלים לקנות דירה נשארו גם ללא דיור להשכרה.
"הצענו תיקוני חקיקה, אבל לתדהמתי, באגף התקציבים יזמו חקיקה שמרעה את המצב בהשוואה למצב היום. אם לא ישנו את החקיקה, היא תהרוג לחלוטין את ההשקעה בשוק השכירות לזוגות צעירים. באוצר מוכנים להקשיב, ובשבוע הבא אני נפגש איתם. גם יו"ר ועדת הכספים מעורב בנושא", אומר גינדי.
יש יוזמות חקיקה שזוכות לתמיכה מצד נשיא לשכת יועצי המס. לדוגמה, חובת דיווח על עסקאות במטבעות דיגיטליים. כמו כן, הוא מקבל את השינויים במיסוי מקרקעין ומס שבח, ואת היוזמה לחייב בעלי דירות להצהיר על ההכנסה מהדירות שבבעלותם, גם אם היא אינה עולה על 5,000 שקל.
להפתעתי, גינדי גם תומך ביוזמת החקיקה המחייבת את הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לדווח לרשויות המס מידע על מצב החשבונות של הנישומים, בניגוד מוחלט לעמדת לשכת עורכי הדין לדוגמה. "כולם היו בטוחים שנתנגד ליוזמה שפוגעת לכאורה בנישומים. אבל לאחר שהבטיחו לנו שלא להיכנס לפרטי העסקות, הסכמנו לכך. כשמדובר במלחמה בהון השחור, חייבים לתמוך ברשות המסים, כי האינטרס שלנו הוא טובת המדינה", אומר נשיא לשכת יועצי המס.
4. הבורסה לאן
פורום נדיר של מומחי השקעות שהשתתף בשבוע שעבר בוועידת שוק ההון בירושלים אפשר לקבל תובנות יוצאות דופן בנוגע לשאלת מיליון הדולר, והיא: הבורסה ושוק המניות לאן, ומה עושים עם הכסף?
בפורום השתתפו צבי סטפק, מייסד בית ההשקעות מיטב דש; גלעד אלטשולר, מייסד בית ההשקעות אלטשולר שחם; ויוסי לוי, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות מור. השלושה האלה אחראים בעקיפין ובמישרין לניהול השקעות במאות מיליארדי שקלים. כל החלטה אסטרטגית שלהם משפיעה על שערי המניות.
האתגרים שעל סדר היום אינם פשוטים. הריבית האפסית תישאר ללא שינוי עד להודעה חדשה, התשואות בהשקעות הסולידיות אפסיות או שליליות, אבל הכסף לתיקי ההשקעות זורם, וציפיות המשקיעים הן להשקיע בלי לשקוע.
אלטשולר: "סביבת ריבית אפסית אפשרה בעבר רווחי הון. אלא שהתשואות המשיכו לרדת וכעת הפכו לשליליות. בעתיד ניאלץ להתמודד עם הבעיה של היעדר רווחי הון, שמהם נהנינו בעבר. הלוקסוס של איגרות חוב ממשלתיות בתשואה גבוהה כבר לא קיים. החלוקה בניהול ההשקעות היא לא איפה ארוויח, אלא חשיבה של ניהול סיכונים ארוך טווח כדי שלא להפסיד".
סטפק הסביר כיצד מיטב דש מתמודדת עם הדילמה: "ההשקעה שלנו במניות טיפסה לרמה של 40%־50% מהתיק המנוהל. 70% מהכסף מושקע בחו"ל (מרביתו בארה"ב) ו־30% בלבד בשוק המניות בישראל".
לדבריו, "בגישה שלנו אנחנו מעדיפים להשקיע יותר במניות טכנולוגיה על פני 'מניות ערך' (מניות הכלכלה הבסיסית - י"ש). בשוק האג"ח אנחנו קונים בעיקר איגרות חוב של בנקים כמו 'איגרות קוקו'. אנחנו תומכים בהשקעות לא סחירות כדוגמת קרנות פרייבט אקוויטי. בכל רגע ורגע אנחנו שומרים על יתרות נזילות מחשש שבזמן פאניקה הציבור ימשוך בבת אחת את הכסף מקופות הגמל".
אלטשולר מגלה שנכון להיום כמחצית מהשקעות בית ההשקעות נמצאת בשוק המניות, ושהמניות הן מרכיב דומיננטי גם בתיקי ההשקעות של האוכלוסייה הבוגרת. כתוצאה מכך, תיק ההשקעות תנודתי הרבה יותר ממה שהיה בעבר. לדבריו, "ההחלטה על ההשקעות בחו"ל מומלצת מסיבה אסטרטגית ארוכת טווח. בעבר תיקי ההשקעות נפגעו כתוצאה מאירוע ביטחוני חמור בעוד ההשקעות בחו"ל לא נפגעו".
"הסקנו מסקנות, ואחוזי ההשקעה בישראל נמוכים היום משיקולים של ניהול סיכונים. גם אם אני חושב שארוויח יותר בישראל, לא אשקיע יותר בישראל אלא אחלק את תיק ההשקעות בצורה מאוזנת כדי להגן על החוסך ממקרי קיצון. היום 86% מתיק המניות שלנו מושקעים בחו"ל והיתרה בישראל. בסופו של דבר, הרבה מניות טכנולוגיה ישראליות כמו ויקס נסחרות בנאסד"ק, ובאמצעותן אנחנו חשופים גם לכלכלה הישראלית".
מור מסביר ש"בעקבות מגיפת הקורונה יש מעבר ברור מהשקעה במניות ערך למניות טכנולוגיה. עולם זה צומח בצורה מדהימה. כמות הדאטה בעולם מוכפלת בכל ארבעה חודשים בזכות אי־קומרס והבינה המלאכותית. הירידות בבורסה בעקבות משבר הקורונה יצרו הרבה הזדמנויות השקעה, במיוחד בתחומי התיירות. יש גם מציאות של קרנות ריט (המתמחה בהשקעה בנדל"ן - י"ש). ההשקעה בחו"ל עדיפה בזכות החשיפה למניות טכנולוגיה, שכמעט אינה קיימת בישראל, וגם ביחס ליכולת לגמישות בתיק ההשקעות".
על סוגיית ההשקעות האלטרנטיביות המכונותESG מוסיף סטפק: "אנחנו נמצאים בעיצומה של תוכנית רב־שנתית להגדלת היקף הנכסים בתחום דרך קרנות גידור, קרנות הון סיכון, תשתיות וגיוסי חוב. הרגולטור אינו צריך להגביל את היקף ההוצאות הישירות בהשקעות האלטרנטיביות, מכיוון שהם יוצרות עוגן של יציבות".
"אנחנו (מיטב דש), מגדל והראל השקעות נמצאים ברף העליון של השקעות ה־ESG. יש עדיין פוטנציאל ולא צריך להגביל את ההשקעות. התחרות בין קרנות הפנסיה הביאה לירידה חדה של יותר מ־50% בדמי הניהול, ואלה עוד ירדו. בעבר היו תופעות ששליש מהחיסכון התנדף בגלל דמי הניהול".
על השאלה אם נכון למנוע מהלקוחות "השקעות מזהמות" הפוגעות באיכות הסביבה למרות תרומתן לתשואה, משיב אלטשולר: "לא נשקיע בחברות מזהמות. כבר לפני 20 שנה, עוד לפני המודעות לנושא, הקמנו קרן נאמנות להשקעות במניות ירוקות. לאף אחד זה לא הפריע, גם אם זה פגע בתשואה".
"היום המצב בדיוק הפוך. בעשור האחרון מי שהשקיע ב'חברות ירוקות' דווקא הרוויח יותר. אני מעריך שהרגולטור יהיה נתון ללחץ ושבסופו של דבר הוא יחוקק חוקים ותקנות נגד השקעות בחברות הפוגעות באיכות הסביבה. למרות המודעות הרבה לנושא, לא רק שלא נפגענו, אלא ששיפרנו את התשואה".
מור: "הנושא נמצא במודעות גבוהה מאוד. ארה"ב, שהייתה בפיגור רב, משנה כיוון בעקבות בחירת ביידן. אפילו סין מתחשבת באיכות הסביבה. משבר האקלים הגדיל את המודעות לתחום, וזה הכיוון של הרגולטורים. דווקא בישראל מתקדמים לאט, אבל אני מעריך שזה ישתנה".
סטפק: "לפני שלוש שנים הקמתי את קרן מיטב מניות ESG המשקיעה במניות חברות עם מודעות לאיכות הסביבה. כשאנחנו משקיעים בחו"ל אנחנו נעזרים במומחים וגופי ייעוץ. אפילו ענקית ההשקעות העולמית בלקרוק משקיעה בתחום, ואוי ואבוי לחברה שיתברר שאינה מקדמת ערכי איכות סביבה. היא תוצא מתיק ההשקעות של בלקרוק ובעקבותיה מכל האחרים".
המשתתפים ביקשו מהמומחים לשמוע על משבר ההשקעות בסין. אלטשולר: "דיברנו עם מנהלי קרנות השקעה סיניות והם הרגיעו אותנו. בסין יש מספר רפורמות שפגעו בשוק המניות. למשל מניות חברה ללימוד מרחוק, שנסחרה בשווי של 150 מיליארד דולר, קרסו ב־90% רק מכיוון שממשלת סין החליטה בפתאומיות לפתוח את השוק והציעה את אותו השירות בחינם כדי לצמצם פערים".
"נוצרה גם הבעיה עם ההיעלמות המסתורית של ג'ק מא מעליבאבא. זה נכון שהממשל הסיני פועל באגרסיביות, אבל המשק הסיני הצומח יניב פרי בסופו של דבר. ברוב ההחלטות יש היגיון, כי הממשל הסיני לא נותן לחברות לפעול בחזירות. לעומת זאת, בעולם המערבי שומעים הרבה קיטורים נגד העוצמה של גוגל ופייסבוק, אבל בפועל הממשל לא עושה כלום".
מור: "השוק הסיני הוא סופר־ריכוזי, והמשקיעים חוששים מהשתלטות הממשלה על חברות. מי שנפגעות הן בעיקר חברות הטכנולוגיה הגדולות". סטפק: "הבעיה עם הסינים היא לא מה הם עושים אלא איך. הסינים פועלים בצורה ברוטלית ומנחיתים החלטות מהיום להיום. לחברות הפועלות שם אין מספיק זמן לבצע את ההתאמות. רק משקיעים שמסוגלים לחיות עם אופי הממשל הסיני מסוגלים לפעול שם".