1.עצות חינם
ההודעה ששוגרה הייתה לקונית: שר האוצר אביגדור ליברמן החליט להקים קבינט כלכלי בראשות פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, והמומחים יעשו את תפקידם בהתנדבות. לרגע התבלבלתי: הרי לשר האוצר ולממשלה יש כבר יועץ כלכלי - הנגיד פרופ' אמיר ירון. אז בשביל מה צריך קבינט מומחים?
פורומים של מומחים ויועצים פעלו מאז ומעולם מאחורי ולפני הקלעים. אני מספיק ותיק כדי לזכור את "פורום החווה" של אריק שרון, וזאת רק דוגמה בודדת. ועדת רבינוביץ' שהחליטה על מיסוי הבורסה הורכבה ממומחים חיצוניים, וכך היה גם עם ועדת שטרום, שהמליצה על דרכים להגברת התחרות בבנקאות.
כך שליברמן אינו שר האוצר הראשון המקשט את עצמו ביועצים. שרי האוצר לדורותיהם נהגו להסתייע באנשי אקדמיה כמו ד"ר עומר מואב בתקופת יובל שטייניץ, או פרופ' ירון זליכה אצל משה כחלון. טבעי שהדרג המקצועי/פקידותי לא היה מאוהב בהם. אולי יש הרואים בכך הטלת ספק בכישוריהם המקצועיים. בעבר, כדי למתן את ההתנגדות, שובצו בוועדות גם אנשי הדרג המקצועי - אך הפעם זה לא קרה. אצל ליברמן לא מדובר בעוד יועץ או בוועדת אד הוק, אלא בקבינט צללים נטו על מלא. אבל בעצם מה רע בכך?
שר האוצר הסביר: "הצוות ינתח את המדיניות הכלכלית ואת השלכות הרוחב של צעדי המדיניות המוצעים. העברת התקציב מאפשרת את מיקוד הזרקור במדיניות הכלכלית, תוך יישום נכון של הרפורמות הכלולות בתוכה".
לפני כינוס הישיבה הראשונה זימן ליברמן את המועמדים לפגישות אישיות וביקש את הסכמתם. כולם השיבו להצעה בחיוב. הם יעבדו חינם, אבל הכסף הוא לא העניין, כי כולם כבר עשו לביתם. הקילומטרז' העסקי שלהם לא היה מבייש שום איש עסקים. בהמלצת היועץ המשפטי לאוצר הם יחויבו לחתום על הסכם ניגוד עניינים.
מנכ"ל האוצר רם בלינקוב, שהשתתף בישיבת הוועדה הראשונה, המליץ על מועמדי הוועדה מבין חברים שהכיר מהסיבוב הקודם שלו באוצר. כאמור פרופ' פרנקל יעמוד בראשה, למרות חוסר הקולגיאליות כלפי הנגיד הנוכחי. עוד חברים בוועדה: אלי יונס, לשעבר החשב הכללי, דוד בועז, שהיה הממונה על התקציבים, ועו"ד ורו"ח אודי ברזלי, לשעבר היועץ המשפטי לרשות המסים. חבר נוסף, פרופ' אפרים צדקה, מוכר היטב בנוף העסקים הישראלי, וחברה נוספת היא ענת לוין, מנכ"לית קרן בלקרוק והאישה היחידה בוועדה.
הוועדה כאמור מהווה סטירת לחי בעיקר לנגיד ירון, המוגדר בחוק כיועץ הכלכלי לממשלה. עד כמה הממשלה שועה לעצותיו, זו כבר שאלה אחרת. אגב, ברגע האחרון ליברמן חילץ את פרופ' ירון ממבוכה נוספת כשהסכים לצרף נציג מטעמו לוועדה לבחינת הפיקוח על גופים פיננסיים.
את נושא המסים ירכז עו"ד ורו"ח ברזלי. ענייני המקרו יטופלו על ידי בועז ופרופ' צדקה, לשעבר יו"ר שיכון ובינוי. נושאי הפיננסים והבנקאות יטופלו על ידי יונס, לשעבר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות החבר בדירקטוריון הפניקס.
הוועדה קיימה ביום רביעי שעבר את הישיבה הראשונה שלה, ופרנקל התבקש לקיים ישיבות בתכיפות גבוהה ולהזמין את ליברמן אחת לשבועיים. המטרה היא לגבש במהירות ניירות עבודה הכוללים המלצות לשינויים ולרפורמות.
בישיבה הראשונה ליברמן לא ביקש מהנוכחים מחמאות על התקציב, אלא ביקורות, והסביר שאין לו עניין במחיאות כפיים. ובכל זאת, הביקורת המינורית שהושמעה התגמדה לנוכח המחמאות על עצם אישור התקציב, לאחר שלוש וחצי שנים ללא תקציב מדינה.
"לאישור התקציב יש מסר חשוב כלפי פנים וכלפי חוץ, בעיקר במישור הבינלאומי", הסביר פרנקל. עם זאת, מבחינתו חשוב היה לבצע רפורמות מבניות עמוקות ולא להסתפק בחוק ההסדרים, למשל בתחומי המס. הנוכחים שמו את הדגש על הגדלת הצמיחה במשק והפריון והגדלת השקעות המגזר הפרטי. פרופ' צדקה דיבר על נושא המסים, והבהיר שהטענה שליברמן מעלה מסים היא "הבל ורעות רוח". לדבריו, אלה לא מסים אלא ניסיון לתקן את ההתנהגות של הציבור. צדקה מסכים שאין מקום בשלב זה להעלות מסים, למרות הצורך בסגירת הגירעון.
סביר להניח שבימים הקרובים יגיעו הדלפות ורעיונות חדשים מישיבות הוועדה. מבחינת שר האוצר, מדובר בוועדה חשובה, ואין בכוונתו להפוך אותה לוועדת קישוט. שר האוצר הגיב - "תתחילו להביא אליי תוכניות וניירות עבודה", אמר לחברי הוועדה. "בשביל זה אתם יושבים פה".
2. הייתה קורונה?
בנק לאומי ובזק, שניים מהגופים החזקים ביותר במשק, כל אחד בתחומו, פרסמו אתמול את דוחותיהם לרבעון השני של 2021, המשקפים לראשונה עולם נטול סגרים וקורונה וללא הפרשות חד־פעמיות.
הבנקים צלחו את משבר הקורונה בענק. ההפרשות השמרניות החד־פעמיות להפסדי אשראי שבוצעו ערב המשבר נעלמו במרביתן. הבורסה המשגשגת הגדילה את רווחי המימון, ולאומי ספציפית - גם את הרווחים החד־פעמיים מהשקעות ריאליות. גם שוק הנדל"ן שיחק לטובת הבנקים, והיקף המשכנתאות זינק בעשרות אחוזים.
על המערכת הבנקאית נחת ברבעון הזה לא ברבור לבן אחד, אלא להקת ברבורי פלא. הפועלים חזר לחלק דיווידנד, וגם לאומי הודיע על חלוקת 30% מהרווח כדיווידנד, שהם 630 מיליון שקל. אף שהחשיפה לענף הבינוי מטרידה את בנק ישראל השמרן, בדוח היציבות הפיננסית שפורסם שלשום הובעה שביעות רצון מיציבות הבנקים ומאיכות תיק האשראי. המפקח יכול להמשיך לישון טוב בלילה.
ואכן, בנק לאומי, שבניהול חנן פרידמן, סגר את הרבעון השני ברווח שיא של 1.67 מיליארד שקל. אפשר לבקר אותו ולהביע דאגה מיחסי העבודה המתדרדרים - אבל כל אלה אינם מעיבים על התוצאות. בשורה התחתונה, פרידמן הוא מנכ"ל מחודד וממוקד מטרה, היודע לספק את הסחורה לבעלי המניות.
ההשקעה במניות הבנקים הוכחה עד היום כאחד מאפיקי ההשקעה הכדאיים והסולידיים בבורסה. מבלי שהדבר ייחשב כהמלצת השקעה, יש הטוענים שגם היום עדיין לא מאוחר מדי לקפוץ על עגלת המניות הבנקאיות.
ומה עם בזק? טוב, תודה. ענקית התקשורת המנוהלת על ידי דודו מזרחי חשפה אתמול תוצאות מצוינות, הטובות ביותר מאז פרוץ משבר אלוביץ', שהביא לחילופי הבעלות. למרות כל הגזרות והרפורמות, החברה עולה על דרך המלך: היא הגדילה את רווחיה ברבעון השני ב־20.6% ל־304 מיליון שקל - רווח הגבוה מהרווח המצרפי של כל חברות התקשורת ביחד.
סלקום למשל סיימה את הרבעון השני בהפסד של 14 מיליון שקל, הנובע מהפרשה חד־פעמית של 32 מיליון שקל כתוצאה מפסק דין שניתן נגדה, אבל גם בניכוי ההפרשה סלקום מציגה בשנים האחרונות רווחיות אפסית. אפילו פלאפון הבעייתית הנמנית עם קבוצת בזק חזרה להרוויח, וסיימה את הרבעון השני ברווח של 20 מיליון שקל.
בזק נכנסה במלוא הכוח לפרויקט הסיבים האופטיים, הנחשב למנוע הצמיחה העיקרי שלה ב־15 השנים הבאות. היא הגדילה את השקעותיה בפרויקט ב־19%, ל־418 מיליון שקל. החברה גם נערכת לעתיד ומשנה לראשונה את המבנה העסקי. זה כולל את פיצול חטיבת האינטגרציה בבזק בינלאומי לחברה נפרדת ומיזוג פעילות המגזר הפרטי של בזק בינלאומי לתוך יס.
בבזק, כמו בלאומי, העובדים אינם שבעי רצון. עובדי חברת הבת המאוגדים תחת אלפא הכריזו על עיצומים, משום שבכל השינויים הללו "לא סופרים אותם". גיל שרון, יו"ר הדירקטוריון, מעריך שבזק תמשיך להוביל בשנים הקרובות את שוק התקשורת תוך יצירת ערך לבעלי המניות וללקוחות החברה. אם בנק לאומי הוא חברת התשתית הפיננסית הגדולה בישראל (תלוי איך סופרים), בזק היא ללא ספק חברת תשתית התקשורת הגדולה בישראל.
תוך הסתייגות, בשל העובדה שאינני יועץ השקעות פעיל - מניית בזק מומלצת כהשקעה סולידית בכל תיק השקעות ארוך טווח. החברה בוחנת בחיוב את חידוש חלוקת הדיווידנד במזומן. זה צפוי לקרות רק בתחילת 2022, לאחר שתשלים הצגת רווח במשך שמונה רבעונים ברציפות.
3. צרות של עשירים
טלי יטיב, המנכ"לית והבעלים של חברת תיירות היוקרה הבינלאומית ספיריט, נמנית עם הבכירות בשוק התיירות הישראלי. בין לקוחותיה ישנו גם השפיץ העליון של האלפיון הישראלי, כמו אנשי העסקים מוקי שניידמן ואיל וולדמן.
יטיב התמחתה באיתור יעדים התפורים בדיוק למידותיהם ולרצונותיהם של הלקוחות. ניסיונה העשיר בתחום והקשרים עם ספקים בחו"ל אפשרו תפירת חבילות נופש אידיאליות.
בעברה שימשה כמנהלת חברת הטיולים סקאי הכיכר, ניהלה את חברת הטיולים דיסקברי והמשיכה לפתח יעדי תיירות חדשים כמו דוברובניק, אוגנדה, תוניסיה, זנזיבר ואיי סיישל. מאוחר יותר הקימה את ספיריט, שאליה הצטרף כשותף איש התיירות עופר חודורוב.
אפילו בשנת הקורונה ספיריט הייתה מהבודדות שהצליחו להוציא טיסות לחו"ל, פתחה את שערי דובאי לישראלים מיד לאחר החתימה על הסכמי אברהם והחלה לשווק גם יעדים חדשים. בחודש שעבר נפתחה מחלקה של חופשות באחוזות פאר, וילות וטירות, באמצעות חברת תיירות שמתמחה בתחום.
"הקורונה הבריחה את הישראלים ממלונות הפאר לאתרי אירוח מבודדים. מי שבוחר באחוזה פרטית או בטירה, יקבל שף צמוד שידאג לכל מחסורו, כולל שירותי קונסיירז'. הכל שאלה של כסף ושל אמצעים", אומרת יטיב.
אלא כפי שנהוג לומר, האדם מתכנן ואלוהים צוחק. נגיף הקורונה מתקשה להבחין בין חברי האלפיון לאזרחי העשירון. גם יעדי הנסיעות המשתנים בכל רגע על פי גחמות משרד הבריאות הופכים את התכנון לבלתי אפשרי. מה שהיה פתוח היום נסגר למחרת ולהפך. איי סיישל והמלדיביים היו ירוקים, אבל בתוך יומיים הפכו למדינות לא רצויות, המחייבות את השבים מהן בבידוד.
מאידך, באורח פלא ארבעה יעדים הפכו נכון לאמצע השבוע לירוקים: צ'כיה, אוסטריה, הונגריה ומולדובה. כמובן שסוכני הנסיעות מפנים כעת את כל מאמצי השיווק אליהם. וינה הפכה ליעד תיירות פופולרי, כאילו מוצרט נולד מחדש. אבל גם זה עלול להשתנות.
"ענף התיירות הולך לקראת קריסה. זאת התקופה הקשה ביותר בענף. חווינו מלחמות, אבל זה המשבר הקשה והכי ארוך אי־פעם. הממשלה מטריפה אותנו כל פעם מחדש עם יעדים אחרים. מדוע לנהוג באחיזת עיניים. אולי הגיע הזמן לסגור את נתב"ג עד להודעה חדשה ולפצות את הענף", מציעה יטיב.
לפני הגעת נגיף דלתא היא עוד הצליחה לשווק לישראלים את אתר הנופש הנחשב של איש העסקים יויו לייטרסדורף באיביזה. "היו לנו הרבה הזמנות. הזמנו שתי טיסות לתקופת החגים שהתמלאו, והכל נעצר לאחר שספרד הוכרזה אדומה", היא מספרת בייאוש.
אז איך שורדים?
"רק העקשנים בינינו יצליחו לשרוד, אבל זה הולך והופך להיות קשה יותר. לא הרמתי ידיים, אבל אנחנו מבולבלים. העולם לא מחכה לנו. כרגע יש לנו בעיה קשה עם החגים ובגלל אי־הוודאות אנחנו עלולים להיתקע בלי סחורה. הבעיה היא שאין חל"ת ואי אפשר לשלוח עובדים הביתה".
ספק רב אם המצב ישתנה עד חגי תשרי. על רקע זה אני שומע על יותר ויותר סוכני נסיעות המשנים כיוון או מחפשים מיזוגים עם גופים אחרים.
4. מחובר לתקשורת
יועז הנדל הוא משרי ממשלת השינוי הבודדים שהמשיכו בתפקיד המיניסטריאלי שנשאו בממשלת נתניהו. זה העניק לו את האפשרות להמשיך כשר התקשורת בפרויקטים שהשיק לפני מספר חודשים, ובראשם פרויקט הסיבים האופטיים.
"בשבוע שעבר ביקרתי באילת כדי לחנוך את פרויקט התקשורת של רפואה מרחוק. אילת מתחילה להפוך לצומת דרכים תקשורתי", אומר הנדל, ומתכוון לפרויקט התקשורת הבינלאומי של גוגל שעובר דרך העיר. בזק מספקת לטלקום איטליה את תשתית התקשורת העוברת בטריטוריה הישראלית. הפרויקט מתחיל בהודו, עובר דרך ערב הסעודית לעקבה, ומשם לאילת, לתל אביב ולאירופה.
הפוליטיקאים לא כל כך אוהבים לדבר על זה, אבל במישור הגיאופוליטי הבינלאומי מדובר באירוע דרמטי: זו הפעם הראשונה שמדינות כמו ערב הסעודית מנצלות את היתרון הגיאוגרפי של ישראל לפריסת תשתיות תקשורת. היום זה קורה בתקשורת, מחר זה יקרה בהקמת צינור לשינוע נפט וגז, ובעתיד אולי בהעברת מכולות מהמזרח הרחוק. הפרויקט כולל גם הקמתן של כ־15 תחנות תמסורת בהשקעה של מיליארדי שקלים, והענקה של שירותי אחסנה בינלאומיים לתשתיות מחשוב.
"לפני עשר שנים אף אחד לא חשב שישראל תשמש כאמצעי לאחסון מידע בקווים החוצים את מדינות ערב. האירוע ממחיש את העוצמה העולמית של גוגל. חוות השרתים ישמשו גם את הטורבינות שיקומו בתחנות לאספקת האנרגיה", אומר שר התקשורת.
הנדל מרוצה גם מקצב חיבור תשתיות הסיבים לבתים: "בזק חיברה בשבוע שעבר בנייני רכבת ישנים במעלות. עד סוף השנה מרבית בתי האב יהיו מונגשים לסיבים. קצב החיבורים עומד על 60 אלף לחודש, ועד עכשיו חוברו יותר ממיליון. מדובר בקצב הגבוה ביותר בעולם. היעד שלנו הוא להפוך עד 2024 למובילים בעולם בקצב הפריסה".
השבוע החלטת לשים סוף לתופעת החיבורים הפיראטיים, בעיקר במגזר הערבי בגליל. אינך חושש בעקבות כך לשלום הקואליציה?
"ישראל קיבלה בעשור האחרון החלטה שלא להחליט בסוגיות המשילות בנגב ובגליל. התוצאה של היעדר המנהיגות היא אובדן שליטה בכל התחומים - מפשיעה חקלאית ועד אלימות חסרת גבולות במגזר הערבי. כחלק מהכאוס הכולל שמתחולל לנגד עינינו נפרשו רשתות תקשורת וחשמל פיראטיות שמסכנות חיי אדם, ואף מתקיימות גניבות חיבורים מספקים מאושרים. אלו מצמצמים את היכולת של אזורים שלמים להתחבר לתשתיות תקשורת מתקדמות. בניגוד להעלמות עין של הדרג המדיני בשנים האחרונות, החלטנו למגר את התופעה בפעולות של אסדרה ואכיפה. כלפי אלה שלא יסדירו את פעילותם עד נובמבר, תבוצע אכיפה נחושה ובלתי מתפשרת".
"אני נותן לחברות הפיראטיות פרק זמן של שלושה חודשים לבקש רישיונות לפס רחב ולהפוך לחוקיות. כך למשל חברת נפטון מסכנין כבר ביקשה רישיון. תנאי הסף לרישיון ירדו מ־15 מיליון שקל ל־1 מיליון שקל הון עצמי. הורינו לבזק ולהוט לנתק את העורק הראשי לאזורים ללא רישיון. בזק כבר הורידו בעבר את השאלטר, אך אז נתניהו לחץ, והחברה נאלצה להיכנע לתכתיבי משרד התקשורת וחיברה מחדש".
מה עם החרדים שחוששים לחבר לבתים את הסיבים האופטיים?
"הם דווקא כן מעוניינים בסיבים. לפי הנתונים שלנו, 50% מבתי האב שלהם כבר מקבלים שירותי אינטרנט. אבל נכון שבקדנציה הקודמת לא ניתנה לקבלנים האפשרות לחבר תשתיות של סיבים, כי דרעי לא הסכים לחתום. העברתי תקנה חדשה המאפשרת את החיבורים, ושרת הפנים איילת שקד כבר חתמה. אלא שבדרך החמצנו 40 אלף בתי אב שנותרו ללא חיבורים".
אבל חברות התקשורת ממילא אינן מעוניינות לחבר אזורים עם כדאיות כלכלית נמוכה.
"נכון, אבל בשביל זה הוקמה קרן שתממן חיבורים לא כדאיים כלכלית. הקרן הוקמה, ולתוכה מזרימים כסף. בימים אלה הוצאנו למכרז באוויר לחלק מהאזורים. הקרן, בהיקף של 80־100 מיליון שקל, תתחיל בקרוב לפעול ותנוהל על ידי משרד התקשורת והאוצר באמצעות מס של 0.5% מההכנסות".
חוק ההסדרים כולל רפורמה בשירותי הדואר והרחבת אזורי הפריסה של אנטנות. איך זה ישפיע על הצרכן?
"גילינו שאחת הבעיות שצצו שמאז רפורמת הסלולר הייתה השקעה נמוכה בתשתיות. כפיתי להגדיל את אזורי הכיסוי של התשתיות מ־75% ל־95%, אבל פריסת אנטנות לוקחת זמן ארוך, לפעמים 20 חודשים ומעלה. חוק ההסדרים יאפשר פריסת אנטנות קטנות בדומה לסיבים, תוך עקיפת המגבלות של הרשויות המקומיות. האנטנות הקטנות יותקנו על עמודי תאורה או עמודי חשמל, מה שיאפשר את האצת הכניסה לרשת 5G. יש בעיה של תדרים פנויים וזה משאב מצומצם. נפנה תדרים מיושנים וניתן עידוד ותמריצים לחברות כדי לעודד פריסה מהירה".
מה עם הרפורמה בדואר ותהליך ההפרטה המתעכב בינתיים?
"אנחנו מקדמים את הרפורמה באמצעות יישום דוח ועדת רוזן. האיתנות הפיננסית של הדואר מדאיגה אותי, כי המספרים לא כל כך טובים. במבחן התשואה הרווחים לא טובים, ואני צריך למצוא דרכים להביא את הדואר לאיתנות, במקביל לרפורמה שתייעל אותו ותפתח אותו לתחרות. ההפרטה והתחרות ייצאו לדרך לאחר חיזוק הדואר. הדואר אינו אטרקטיבי להפרטה וצריכים לבצע צעדים דרסטיים לחזק אותו. לדואר יש פוטנציאל עצום בתחום החבילות והשירותים הנלווים. גם בנק הדואר צריך להתפתח, אבל בבנק ישראל מתנגדים להעניק לו רישיון בנק. אנחנו מקווים שהתהליכים שייעשו יהפכו את הדואר לאטרקטיבי. אנחנו לא מצליחים כרגע לקדם את ההפרטה, והעסקה לא תצא לפועל כל עוד הרפורמה לא תושלם".
ההחלטה לבטל את ההפרדה בין תשתית לספק בשירותי האינטרנט זכתה לביקורת, בעקבות החשש להעצמת כוחן של חברות התקשורת הגדולות.
"מבחינתי, מדובר בעניין סגור. המהלך פתר בעיות של מינויים כפולים, שבכלל לא ידעו שהם עובדים מול שני גורמים. לי אישית היה מינוי כפול ולא ידעתי על כך. כנ"ל לאמא שלי, שגרה ברמת גן ולא ידעה אם לדבר עם הספק או האחראי על התשתית. התהליך היה פגום והעיוות תוקן. נכון שהיו חששות לגבי העצמת הכוח של בזק והוט ושמענו על כך גם במהלך השימועים, אבל המסקנה שלנו היא שטובת הציבור בעניין זה גוברת".
בזק מתלוננת על מעורבות הרגולציה בנושא תעריפי הטלפוניה הקווית. למה התערבת?
"כי מחירי הטלפוניה הקווית גבוהים. נקודה. הם גבוהים ביחס לחברות אחרות, והפעם האחרונה שהם עודכנו הייתה לפני 17 שנה. האם מדינה צריכה לפקח על מחירים? לא בטוח, אבל אם היא מפקחת, לא ייתכן ש־17 שנה לא נוגעים במחיר. משתמשי הטלפונים הקוויים הם קהל שבוי. אין להם בפועל חלופות. יש כאלה שמשתמשים בטלפון הנייח מתוך הרגל, אבל יש אוכלוסיות שבויות כמו החרדים שמשתמשים רק בטלפון קווי. לכן שינוי בתשלום והפחתת התשלום במחצית זה משמעותי עבורם. אבל הנושא עדיין לא נסגר ונמצא בשימוע".
היכן לדעתך עובר האיזון שבין השיקולים הבריאותיים של הקורונה המחייבים סגר לבין השיקולים הכלכליים המצדיקים את המשך פתיחת המסחר?
"מדובר באיזון עדין ובעניין של ניהול סיכונים, ואני מרוצה מזה שמדובר בניהול סיכונים שמרני. אני שם לרגע בצד את רעשי הרקע שמגיעים מאינטרסנטים. חייבים למצות כל אפשרות של הגברת החיסונים ושל חיסוני המנה השלישית לפני שהולכים לסגר. אנחנו נמצאים בתקופה של אתגרים כלכליים עם כלכלה פורחת, ואסור לעצור את זה. אם לא תהיה ברירה - ניכנס לסגר, אבל רצוי שזה יקרה בתקופת החגים, שבה הפגיעה הכלכלית היא הכי נמוכה. אם לא תהיה ברירה, נעשה את זה רק בחגים. כרגע צריכים למצות את ניהול הסיכונים. אם מרבית הישראלים יתחסנו ומספר החולים הקשים יירד, לא יהיה צורך בסגר. בכל מקרה אין פתרון שהציבור מאוהב בו. מדובר בדילמה הקיימת בכל העולם. רבים כבר מחסנים במנה השלישית. גם ההורים שלי התחסנו. ביקשתי מהם לצלם, אבל הם שכחו".