1 בימים הטובים של חוף שרתון הישן, אי־שם באמצע שנות ה־70, היה נערך כנס בסגנון חפלה של אנשי החוף, דייגים, מצילים, פקחי עירייה וכמה מקורבים.
שולחן החפלה היה חסקה הפוכה, אנשים ישבו על החול ועל כיסאות נוח עתיקים שהיו עשויים מעץ ובד. ברקע התנגנו שירים עבריים. נשותינו וחברותינו הביאו סלטים מהבית, דגים טריים ששחו בים כמה שעות קודם לכן, טוגנו או נצלו על האש, סיפורי דייגים ובדיחות מצילים עפו באוויר. היו צחוקים, הייתה אהבה בין אדם לרעהו. הבריזה מהים מילאה את מקום המזגנים, אור הירח הספיק כדי לראות את הפנים השזופות והידיים המיובלות של הנוכחים.
צמודים איש לרעהו ישבו שלמה "גולי הדייג" גולדברג עם אורי דנוך, אריה אלפסי עם אורי שרון, אלי רובין, אמנון "שחורי" יפת ונתן זהבי, אמנון "העיראקי" עזרא ועיסא "הבן דוד". כשהם שרו "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", זה היה אמיתי, נטול פוזה, בלי דאווין, בלי מעמדות, בלי זיבולי מוח על עדות וארץ מוצא. כשנשות וחברות אנשי הים, בתיה, יואלה, רותי ויונה שרו את השיר "בת הדייג", כשברקע מתנפצים גלי החוף, הייתה אווירה של התרגשות באוויר.
נזכרתי בנוסטלגיה במפגשים האלו בים, כשראיתי את "האירוע המפואר" שהוצג בחדשות ערוץ 13 ביום ראשון, "חפלה גזענית", בביתו של השר לשעבר הח"ככ דודי אמסלם, כאשר לצדו כוכב משנה ד"ר אב"ח (אבישי בן חיים). זה היה מיצג מביש של גזענות, הסתה, שיסוי והכי נורא, ליקוק מגעיל של מי שמוגדר עיתונאי. אחרי מופע הליקוקיישן שלו הוא עוד לקח את ידו של המרואיין כדי לנשקה, תוך שהוא קד לפניו. דבר כזה עוד לא היה, לא נראה ולא נשמע באמצעי תקשורת מרכזי ובעל עוצמה כערוץ 13.
כמה מבקרי טלוויזיה "שחטו" למחרת את הכתבה, את הערוץ וכמובן את הדוקטור. הדוקטור זומן להגיב בתוכניתו של ביביסט לקקן בשם שרון גל. ד"ר אב"ח סיפר על הפידבקים הנפלאים שקיבל ואז שחרר את אמירת המחץ לגבי המבקרים, שהם "סוכני דיכוי מטעם ההגמוניה".
באותו לילה נדדה שנתי. היו לי סיוטים מפחידים שבהם ראיתי בקבוק ערק גדול שעליו כתוב מתנול (חומר רעיל). מתוכו יצאה מירי רגב כשהיא שופכת אש וגופרית על "הגזע הלבן". ראיתי את אב"ח הולך על ארבע עם לשון משורבבת אחרי ביבי נתניהו עמוס המזוודות והוא נובח "ביבי, ביבי, ביבי". מבקבוק המתנול יצא עשן ירוק ומתוך העשן הופיעה דמותו של הזמר הנפלא דני בסן, ששר את שירו של יענקל'ה רוטבליט "השד יוצא מן הבקבוק":
פנו את המתקהלים
בזהירות בזהירות
קראו את המתפללים
במהירות במהירות
ניידת לטיפול נמרץ
שתהיה
אם מישהו יהיה זקוק
בכל צפוי
הדין נחרץ
השד יוצא מן הבקבוק
הרובוט שאוכל פצצות
רעב חסר אונים
המחשב מלא קריצות
קולות ושאונים
איך מי אשר ידע לתת לו
נתונים והוא זקוק
ועל הצג שם מרטט לו
השד יוצא מן הבקבוק
השד הזה יוצא מן הבקבוק
השד יוצא
יוצא מן הבקבוק
מאות שנים היה כלוא
חתום חותם ומנעולים
בקבוק ישן עליו עלו
צדפות ושבלולים
פתאום התחיל לצאת עשן
כמו ממטען חשוד דפוק
איש לא חשב
עכשיו וכאן
השד יצא מן הבקבוק
דיג זרק אותו לים
דיג ישר ואמיץ
בפיתויים שלו נלחם
הוציא ממנו מיץ
כי הרבה כבר הלכו לאיבוד בגללו
מי לא שמע את הסיפור
נשים מאבדות את הראש בגללו
זה שד משחת זה ברור...
השד הזה יוצא מן הבקבוק
השד יוצא יוצא מן הבקבוק
עכשיו יתחילו כאן לקרות
המון דברים משונים
צרות בכל מיני צורות
כשפים ועניינים
זה מה שהיה חסר פה
לדייסה כמו צימוק
תראה הלילה מתקצר פה
השד יוצא מן הבקבוק
השד הזה יוצא מן הבקבוק
השד יוצא
יוצא מן הבקבוק
הרקיע הכחול, צבוע במכחול
כמה קל ליפול...
עזה כמוות אהבה, אז רק המוות
אהבה היא מוחשית והיא קרובה
אני נתלה בה, נאחז ולא זז
זה עובד וזה בדוק, הקלישאות והניתוק
והראי מולי סדוק
השד יוצא מן הבקבוק
2 "שלישיית מתנול" - אמסלם, רגב ואב"ח - הצליחו בשבוע האחרון בטלוויזיה ובתקשורת הכתובה להוציא את השד העדתי מהבקבוק ולהרעיל את המוח להרבה אזרחים. אחרי שהמנהיג הכל יכול נכשל בהרכבת ממשלה והפך להיות ראש האופוזיציה, הוא ועדת מעריציו לא יכלו להכיל את זה. השבוע, כשהוא נראה בצילומים יושב על מזוודות במין תנוחה אומללה ועצובה, זה היה בעבורם שוק.
בזמן שקומנדו דודי ישב סביב שולחן ההסתה, חזרו לשבת אנשי הים סביב שולחן אחר. שני שולחנות ליתר דיוק. אנשי הים התאבלו על מותם של שני הדייגים שמתו בתוך 24 שעות: אורי שרון, שיצא לדוג ובנסיבות לא ברורות מצא את מותו בים, והדייג אמנון "שחורי" יפת. שוב נפגשו האשכנזים, התימנים, העיראקים, המרוקאים והערבים. אף מילת הסתה לא נאמרה, אף טיפת רעל חברתי לא נשפכה, הרבה אהבת אדם באשר הוא אדם הייתה שם. בשולחן האבל היו כמה דוקטורים, בני דור ההמשך. אנשים שתפקידם הוא להציל חיים ושהמושגים "ישראל הראשונה" ו"ישראל השנייה" זרים להם.
תמיד שנאתי גזענים ומסיתים. אלו שהוציאו בתקופה האחרונה את השד העדתי מהבקבוק הם המתוחכמים והמנוולים ביותר שהיו מאז קום המדינה. והם לא אשכנזים.