בפעם הראשונה מאז הושבע לתפקידו, נראה השבוע נפתלי בנט כמו ראש ממשלה. בז'רגון המקצועי, הוא סוף־סוף "מילא את חליפת ראש הממשלה". את אותם הדברים, רק להפך, אפשר להגיד על קודמו, בנימין נתניהו: האיש נראה השבוע, בפעם הראשונה, כמו ראש האופוזיציה הגולה (עוד נחזור אליו). מסיבת העיתונאים של בנט בנושא הקורונה הייתה טובה, המסרים מדויקים, ובנט עצמו הרבה פחות הססן ומפוחד מכפי שהיה עד עכשיו. בקיצור: האיש כנראה יצא מההלם. לעבוד כמו מטורף הוא התחיל מהרגע הראשון. להתחיל להתנהג כמו ראש ממשלה, הוא התחיל השבוע.

גם הטיפול בהתפרצות הרביעית של הקורונה מתחיל להיראות אחרת. לבנט יש תוכנית סדורה (שפורטה כאן בשבוע שעבר), שעליה חזר שוב במסיבת העיתונאים. היא מכילה הימור לא פשוט. כרגע, יש תחילת סימנים לכך שההימור הזה יצליח והגרף יישבר רגע לפני מערכת הבריאות. בסוף, מה שבנט לא יכול להגיד בקול רם (ואיילת שקד דווקא אמרה) אבל זה בדיוק מה שהוא חושב, הוא דבר פשוט: המדינה תעניק לכל אזרחיה גישה מהירה לחליפת מיגון יעילה נגד המחלה - החיסון השלישי (הבוסטר). מי שיעמוד בסירובו להצטייד בה, יישא באחריות לגורלו. אין סיבה להעניש את הכלל משום שיש אנשים שהחיסון לא בא להם טוב. אין סיבה לסגור את המשק, אין סיבה להרוס לאנשים את מפעל חייהם, אין סיבה להמשיך להתעלל בתלמידי וילדי ישראל.

כן, אפשר לחיות לצדה של המחלה הזו, בתנאי שמתקדמים למאה ה־21. מי שמחליט בכל זאת לא לעשות את זה, לא יוכל אחר כך לבוא בטענות. המדינה "תכיל" את מחלתו הקשה ובמקרים חמורים יותר, אולי גם את מותו, מסיבה פשוטה: הוא הביא את המוות הזה על עצמו. בדיוק כמו בכל שאר התחומים: מי שמתעלם מרמזור אדום ופורץ לצומת או יורד לכביש סואן ונהרג, לא יכול להאשים את המדינה. זה הכל.

הצבע חזר ללחייו של בנט, ולא בכדי. לא הוא המציא את ה"סגר בחגים" כחרב המתהפכת מעל ראשו של הציבור. האיום הזה הפציע בשמי חיינו (והטוויטר) בפיהם של הביביסטים, שממשיכים עדיין לפרכס ולצווח בפרהסיה כאילו אנחנו בעיצומו של קמפיין הבחירות החמישיות. זה הם שהודיעו חגיגית שהכישלון של הממשלה יוביל לסגר בחגים והם יצטרכו לבלוע את מה שבישלו אם נגיע לחגים בלי סגר. אגב, אופציית הסגר לא נדרשת אפילו על ידי בכירי משרד הבריאות המחמירים ביותר, מסיבה פשוטה: אין בה תועלת כלשהי.

הסגר השלישי, תחת נתניהו, לא רק שלא הוריד את מקדם ההדבקה (R), אלא בדיוק להפך: יצאנו ממנו עם מקדם הדבקה כפול מאשר נכנסנו אליו. כך שבנט יכול כבר לנופף בהישג הזה של חגים בלי סגר, אף על פי שמדובר בהישג פייק. סגר כלל אינו על הפרק. מה שעל הפרק הוא סגירה. חתונות, הופעות, בתי קולנוע, אירועים והתקהלויות, מה שיגרום לאלפי אנשים לאבד את מטה לחמם והשקעותיהם.

אם נוסיף למאורעות השבוע גם את העובדה שהתקבלו הזמנות לבית הלבן ולמצרים, נקבל ישורת מרשימה למדי לראש הממשלה. אני עוד לא יודע אם בנט יצליח לשבור את גרף התחלואה בקורונה, אבל דומה שהשבוע הוא התחיל להפוך את גרף הצלילה של עצמו, מאז נכנס לתפקיד. אפשר ללמוד לא מעט מאירוע ההצדעה למשלחת הספורטאים הישראלית לאולימפיאדה, על ארבע המדליות שלה, שהתקיים השבוע בבית הנשיא.

אחרי האולימפיאדה הקודמת, בעיצומה של תקופת נתניהו, נאלצו הספורטאים ועסקניהם להיטלטל בין ארבעה טקסי ברכה שונים: בבית הנשיא, אצל ראש הממשלה, בוועד האולימפי ובעוד כמה מקומות. הפעם, כולם באו פעם אחת לבית הנשיא הרצוג, שהגדיל לעשות והזמין גם את קודמו ריבלין. היו שם הנשיא, ראש הממשלה, שר התרבות והספורט טרופר וראשי הוועד האולימפי. כן, מתברר שכולם יכולים להסתופף יחד סביב אותה תהילה ואפילו לצאת מרוצים.

אז בנט, מאז כניסתו לתפקיד, הצליח לשקם את היחסים עם ירדן, סימן עכשיו טריטוריה עם מצרים וייצא בסוף החודש לבית הלבן לפגישה עם ביידן (בקפסולה, כדי שלא יצטרך להיכנס לבידוד עם חזרתו, יומיים לאחר שובו תגיע לכאן הקנצלרית אנגלה מרקל). ביקור מוצלח בבית הלבן פלוס גיחה מצולמת אל הנשיא א־סיסי לא יכולים להזיק לאף אחד לפני החגים. אה, רגע, אולי רק לנתניהו.

הטור המלא של בן כספית - ב"מעריב-סופהשבוע"