1. לעבודה ולמלאכה
1 באוקטובר הוא היום הראשון של הרבעון האחרון של 2021. אתמול סגרו החברות הבורסאיות את הרבעון השלישי עם פעילות עסקית שהייתה למרבה השמחה נטולת מגבלות קורונה. במהלך ספטמבר (החודש האחרון של הרבעון השלישי) בילינו את החגים ובסך הכל נרשמו תשעה ימי עבודה. זה התבטא בסגירת קווי ייצור, שהביאה למחסור בחלב, בעופות ואפילו בסודה לשתייה.
מיעוט ימי המסחר הביא לירידה במכירות רשתות השיווק, אך למרות כל אלה סביר שגם ברבעון השלישי השיגו החברות הבורסאיות תוצאות טובות, בעיקר בזכות רוח גבית משמעותית משוק ההון. כל בעל עסק או מנהל בקניון שיישאל יקבע חד־משמעית שהוא מעדיף עסק פתוח על פני מגבלות וסגרים, על אף רמת התחלואה הנוכחית.
הרבעון האחרון של השנה יעמוד בסימן שני מבחנים משמעותיים שיקבעו את המשך הישרדות הממשלה: מבחן הקורונה והבריאות ומבחן התקציב. דווקא מבחן הקורונה הוא המאתגר יותר ובו נתחיל.
ביום ראשון יפוג תוקפו של התו הירוק למי שלא התחסנו בפעם השלישית. מדובר בכ־850 אלף אזרחים שתישלל זכותם להיכנס לבתי עסק או למקומות כמו מועדוני כושר, אלא אם יציגו בכל פעם מחדש בדיקת קורונה שלילית. את מדיניות אי־הסגרים מוביל שר האוצר אביגדור ליברמן, שמבין טוב מכל אדם אחר את מגבלות הקופה הציבורית. הגדלת תמריץ החיסונים תיטיב עם המגזר העסקי לאורך זמן, אלא שדווקא שם מגישים כתף קרה ומעדיפים להסתכל אך ורק על האינטרס הצר.
נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין פנה ערב החג האחרון לראש הממשלה נפתלי בנט, בבקשה שידחה את ההוראה לתחילת 2022. לדבריו, היא "אינה ישימה, אינה ריאלית, ותגרום מתחים מיותרים ופגיעה במגזר העסקי". נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים) רועי כהן מתייחס לביטול התו הירוק ללא מתחסנים כאל סנקציות שהממשלה מטילה על גבו של המגזר העסקי. "צרכנים יפסיקו לרכוש מוצרים, כי הם לא יוכלו להיכנס פיזית לחנויות", הוא מזהיר.
קבינט הקורונה יתכנס לראשונה לאחר חודש ביום ראשון הקרוב. אם נתוני התחלואה יירדו ושיעור ההדבקה בנגיף דלתא יקטן, בממשלה יוכלו לנשום לרווחה. לפחות את המבחן הזה הם צלחו.
המבחן השני להישרדות הממשלה הוא כאמור המבחן הכלכלי, ובראשו התקציב. "אחרי החגים" כבר כאן, וחוזרים לעבודה רגילה, תרתי משמע: תוכנית חל"ת לאוכלוסייה מגיל 45 ומעלה, שכבר הוארכה בחודשיים, תופסק מהיום. גם תשלום התוספות לגמלאים בני 70 ומעלה שהוצאו לחל"ת יופסק.
בנושא החל"ת הדעות היו חלוקות, אבל במבט לאחור שר האוצר צדק. שוק העבודה מבעבע, והביקוש לידיים עובדות אינו רק בקרב צעירים. נכון שבסקטורים מסוימים כמו ענף התעופה או מורי הדרך יש בעיות, אבל באלה יש לטפל נקודתית ולא דרך שפיכה גורפת של כספים.
בשורה התחתונה, מצב המשק בכלל לא רע, אפילו ברמת עולמית. זה משתקף בנתוני הצמיחה ובירידה המדהימה של הגירעון ל־8.1%. שר האוצר הקודם ישראל כ"ץ ניסה במהלך החג לנכס את זה לעצמו, אבל מי שהתמחה בעיקר בפיזור כספים מוטב שינקוט לפחות בעניין זה הצנע לכת.
תקציב 2021־2022 אמור להיות מאושר סופית בתוך כחודש, עד 4 בנובמבר. אנשי האוצר לא בילו בחגי תשרי, אלא ניצלו אותם לקידום ענייני התקציב וחוק ההסדרים. בחודש הקרוב יעלו הילוך כדי להשלים את המשימה. מבחינת שר האוצר התקציב הוא עובדה מוגמרת, ואם הוא צודק, אזי הממשלה תצלח בשלום גם את המבחן השני להישרדותה. קיום ממשלת השינוי מעבר ל־2022 הוא בונוס.
בימי החג נערכו סיכומים על תפקוד ממשלת בנט במלאת מאה ימים להקמתה. מתברר שיש שרים מוצלחים יותר (כמו שר החוץ) ומוצלחים פחות (כמו שרת התחבורה). בחלוף הזמן, אין עוררין על כך שמינוי ליברמן לאוצר היה הפתעה לטובה.
2. איבדו את התקן
מאז שנודע על קידום רפורמת היבוא, שבמסגרתה ניתן לעקוף את מכון התקנים ביבוא מוצרים לישראל, הרוחות במכון סוערות. אחרי הכל, לא פשוט להתעורר בוקר אחד ולגלות שמישהו הזיז את מונופול התקינה.
תחילה מספר מילים על הרפורמה שתיכנס לתוקף ביוני 2022: בחוק ההסדרים מוצע לתקן את החוק כך שניתן יהיה לייבא לישראל 600 מוצרים שכבר עברו תקינה באירופה ללא תקינה נוספת בישראל, ובהסתמך על הצהרת היבואן בלבד. נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר מוכן לקבל את הרפורמה, אבל הוא דורש שני דברים שלא בשמיים: להחריג מהרשימה מוצרים כמו דודי שמש או צינורות, שהתקינה הנוספת עליהם חיונית; ולהעניק למכון כלי אכיפה ופיקוח יעילים נגד מפירי החוק, שיכללו עונשי מאסר בפועל.
"כבר הודענו למשרד הכלכלה שאנחנו מוכנים לקבל את הרפורמה ומסכימים למרבית הסעיפים. עם זאת, חשוב לחסל את תופעת החאפרים המציפים את השוק במוצרי זבל ללא פיקוח ובקרה", אומר לי ד"ר תומר.
מעשית, הרפורמה מהווה פיגוע עסקי למכון התקנים, שהכנסותיו נאמדות ב־450 מיליון שקל בשנה. מי שעלולים להיפגע הם עובדים שיפוטרו במסגרת תוכנית התייעלות מקיפה שמובילה הנהלת המכון בראשות המנכ"ל גלעד גולוב. גולוב שיגר בחודש שעבר לשרת הכלכלה ולמנכ"ל משרדה מכתב חריף ביותר נגד ועד העובדים וההסתדרות. מדובר במהלך חריג, ששובר את מרקם היחסים העדין שבמכון.
בשל הרפורמה, המנכ"ל דורש לגבש הסכם עבודה חדש שיאפשר לתגמל עובדים לפי ביצועים, כולל הסכמי פרישה. הוא מתנגד לדרישה למינוי נציג עובדים (עידן אור) בוועד הפועל של המכון. גולוב תוקף את ההסתדרות והעובדים, שדרישותיהם הכספיות, כולל פנסיית גישור, נאמדות במיליארד שקל.
לדבריו, עוצמת העובדים מתבטאת בכך: "בחמש השנים שקדמו לכניסתי לתפקיד לא כיהן מנכ"ל עם מינוי קבע יותר מכמה חודשים. הוועד מעורב במינוי מנהלים, בחלוקת דרגות והטבות כלכליות לעובדים, בשדרוג רכבים צמודים ושעות נוספות. אין תקנון משמעת. עובד שהטריד מינית קיבל הגנה מהוועד".
ועד העובדים לא נותר חייב והשיב על הטענות במכתב תגובה: "הפוסל במומו פוסל. ההתקפה האישית והדה־לגיטימציה על נציגות העובדים וההסתדרות היא אסטרטגיה ודפוס פעולה פסול מאז כניסתו לתפקיד, וכך גם היה במקום עבודתו הקודם (ניהול החברה לשירותי איכות הסביבה, שממנה נאלץ גולוב לפרוש - י"ש)".
העובדים תוקפים את מחדלי ההנהלה, ובראשם "מחדל המלאי", שהביאו ליצירת פקק בצנרת אישורי תקני יבוא, בהיקף הנאמד ב־50 מיליון שקל, תוך פגיעה ברמת השירות. לגבי הטענה הנוגעת לתחלופת המנהלים התכופה במכון, הם מסבירים שאחד מהם נאלץ לפרוש בשל אירוע בריאותי, האחר פוטר על ידי הדירקטוריון, והאחרון נפסל על ידי הוועדה לבדיקת מינויים, לנוכח הטענה ששיקר לכאורה בעדות בבית המשפט.
על הטענות שהעובדים אילצו את ההנהלה לשלם תוספות שכר חריגות, כולל שעות נוספות גלובליות, הם משיבים שאלה בוטלו על ידי הממונה על השכר בסוף 2011. "חלוקת דרגות, הטבות כלכליות לעובדים, שדרוג רכבים ויציאה לחופשות - כולם אושרו בכפוף לנוהלי המכון", מסביר הוועד.
על טענת המנכ"ל שמינוי נציג עובדים לדירקטוריון יוביל לניגוד עניינים, יש להם תשובה מקורית: בוועד המנהל, שהוא הדירקטוריון, חבר בעל חברה לעמילות מכס, שלקוחותיו הם לקוחות המכון ופרנסתו תלויה במישרין בתוצאות הרפורמה; חברת דירקטוריון נוספת הינה בעלת מעבדה מוסמכת בתחום שלמכון התקנים עשויה להיות יכולת לפעול בו. הוועד מכחיש את הטענות להטרדה מינית לכאורה, וטוען שהן נבדקו על ידי הממונה במשרד הכלכלה ושהעובד הגיע להסדר פרישה.
בסיום המכתב הם מטיחים: "התנהלות מנכ"ל המכון, ההכפשות והדיסאינפורמציה שהוא מפזר מביאות לחוסר אמון המקשה על תהליך הרפורמה. המנכ"ל נאלץ לסיים בעבר את עבודתו גם בחברה לשירותי איכות הסביבה בעקבות סכסוך משפטי מתמשך עם העובדים".
עד כאן טענות הצדדים. מה שקורה במכון התקנים, עוד לפני שהרפורמה יצאה לדרך, הוא ממש מפחיד. מי שעלולים להיפגע מכך הם בראש ובראשונה לקוחות המכון, שהם ציבור היבואנים ובעקיפין גם הצרכן הישראלי. הנהלת כל מוסד עסקי או ציבורי חייבת לדעת להסתדר עם הארגון היציג, כולל ההסתדרות, ולהגיע איתם למתווה מוסכם. אם זה לא קורה, האחריות מוטלת בראשה ובראשונה לפתחם של ההנהלה והדירקטוריון.
המתרחש בימים אלה במכון והטענות הנשמעות (כמו החשש לניגודי אינטרסים של חברים בדירקטוריון) מחייבים התערבות מיידית של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, ובמידת הצורך את התערבות מבקר המדינה.
ממכון התקנים נמסר בתגובה: "אנו בעד הרפורמה שתקל על יבוא מוצרים ומאמינים שרפורמה מוצלחת דורשת מערכת אכיפה יעילה ואפקטיבית שיוצרת הרתעה. אנו רואים ברפורמה גם הזדמנות לעצב חזון חדש למכון עם מקורות ומנועי צמיחה חדשים. להנהלת המכון ולוועד העובדים אינטרס משותף לדאוג שהמכון ימשיך להיות גוף מוביל ותורם לכלכלה. במקביל עלינו לפעול במשותף כדי לדאוג לתנאי פרישה הוגנים לעובדים שייאלצו לפרוש. אנו בטוחים שבדיונים משותפים נוכל להגשים יחד את המטרות הללו".
3. לא עושים חשבון
המאבק סביב הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון, שיתקיימו ב־11 באוקטובר, יצרי לא פחות מהמאבק על נשיאות המדינה. הוא מלווה בקמפיינים מתוקשרים, מסעות שכנוע בקבוצות וואטסאפ, השתתפות בכנסים ועוד. על התפקיד המאתגר אך לא אחת כפוי הטובה, הכרוך בהתמודדות לא פשוטה מול רגולטורים כמו רשות המסים ומשרד המשפטים, מתגוששים שניים: רואה החשבון חן שרייבר ורואת החשבון אלינה פרנקל רונן.
לכל אחד יתרונות וחסרונות. שרייבר (55), שהתמודד בבחירות הקודמות מול איריס שטרק והפסיד, הצליח לקבץ סביבו קהל תומכים הנמנים עם ותיקי הלשכה ומעוניינים ברענון. מדובר, בין השאר, בנשיאים לשעבר עופר מנירב ויזהר קנה, רואה החשבון אורי בארי (יו"ר מחוז תל אביב והמרכז - י"ש), רו"ח ועו"ד ז'ק בלנגה ורואי חשבון בכירים נוספים.
מאידך, פרנקל רונן זוכה לחיבוק מהנשיאה הנוכחית שטרק, שאף שיגרה לחברים מכתב תמיכה פומבי. עם מחנה פרנקל רונן נמנות בין השאר רואות חשבון בכירות כמו ליאת נויברט ואיימן זועבי, שהלכו עד היום יד ביד עם שטרק. פעיל מרכזי נוסף במחנה פרנקל רונן הוא רו"ח קובי נבון, לשעבר פעיל מרכזי בליכוד, שהתגייס בכל כוחו כדי לסייע לבחירתה.
שני המועמדים סוחבים רזומה עסקי עשיר וכן פעילות בלשכה. שרייבר, שכבר מכהן כסגן נשיא, שימש בעברו בתפקידי מפתח בבנק דיסקונט, חברת אדגר, פישמן רשתות, גאון אחזקות ואפקון של שלמה שמלצר. הוא הבעלים של משרד ייעוץ פרטי לחברות ממשלתיות ופרטיות, דירקטור בחברות ציבוריות והבעלים של המרכז הארצי להכשרת דירקטורים.
גם לפרנקל רונן ניסיון עשיר בתפקידי מפתח בלשכה. היא שימשה כממלאת מקום הנשיאה וחברה בדירקטוריונים של חברות ציבוריות כמו אי.די.בי פיתוח וטמפו, ובתפקיד יו"ר דירקטוריון נמל חיפה בעבר. היא גם הובילה את המועדון הפיננסי בלשכה.
אם ייבחר, שרייבר מתכוון לשנות מהיסוד את הלשכה ואת מעמדם של חבריה. "הפעם זה שונה. גם במשרד המשפטים כבר שמעו על הרפורמה שאני מתכנן ועל הצעת חוק שתשנה את המקצוע בישראל", הוא אומר. ״הגעתי להבנה שהמקצוע בשפל חסר תקדים וחייבים רעידת אדמה ושינוי מבני היסטורי. זה מתחיל באיחוד ומיזוג של מועצת רואי החשבון ולשכת רואי החשבון לגוף אחד חזק, ואיחוד כלל העוסקים במקצוע תחת הלשכה הסטטוטורית".
על שכר הטרחה הנמוך בענף הוא מרחיב: "הלקוחות יתחילו לשלם על קבלת ערך עסקי אמיתי ויוכלו לתמחר נכון את שירותי רואי החשבון. נחזק רואי חשבון קטנים ובינוניים ונשמור על היצע מספק של עוסקים בתחום, כך שתהיה תחרות בריאה. רואה חשבון אינו אסקופה נדרסת של רשות המסים על גחמותיה".
פרנקל רונן זוכה כאמור לתמיכה בלתי מסויגת מהנשיאה הפורשת, ויש לכך משמעות לא מבוטלת. היא רואה בהחלטתה להתמודד על התפקיד "שליחות ציבורית וצו השעה". בכוונתה לשפר את מצב רואי החשבון דרך הגבלת אחריות, הכרה בהוצאות עבודה מהבית ועוד.
"אלינה כיהנה בשלוש השנים האחרונות בתפקידים בכירים בהנהלת הלשכה בתקופה של אי־ודאות פוליטית ובקדנציה שבשיאה כללה את משבר הקורונה", משבחת הנשיאה לשעבר את פרנקל רונן, "הרקורד המקצועי העשיר בעולם העסקי ובעמדות מפתח מובילות במשק, לצד היכרות עם תהליכי רגולציה ואנשי מפתח בכנסת ובממשלה, מעמידים לרשותה יכולות נדירות. כנשיאה היא תוביל את הלשכה באופן המקצועי ביותר, מתוך נתינה רחבה מכל הלב".
הקרב כאמור צמוד, והשניים עסוקים ממש עד לרגע האחרון בגיוס תומכים. בכל מצב שלא יהיה, נכון יהיה שהמפסיד ימשיך להיות פעיל בלשכה ומוסדותיה. אחרי הכל, לא ניתן יהיה לוותר על הניסיון הרב שנצבר.
4. השגריר הראשון באמירויות
שלשום, ארבע וחצי שנים בדיוק מאז שנבחר לנשיא התאחדות בתי המלון, נערך עבור אמיר חייק אירוע פרידה מתוקשר. חייק נוטש את ענף המלונאות בעקבות מינויו לשגריר הישראלי הראשון באיחוד האמירויות.
לענף המלונאות נכנס כאילו היה שם מאז ומתמיד. קודם לכן שימש כמנכ"ל התאחדות התעשיינים, כמנכ"ל משרד התעשייה וכמנהל מכון היצוא. סביר שגם לאחר שייפרד מאבו דאבי בעוד שלוש־ארבע שנים, יישאר הרושם שהוא נולד לעולם השירות הדיפלומטי. מבחינת איחוד האמירויות מדובר במינוי בינגו. חייק מכיר היטב את המגזר העסקי ואת הפוליטיקה ומקושר למקבלי ההחלטות הרלוונטיים. קשריו יכולים לסייע בביסוס היחסים בכל התחומים, אבל במיוחד בתחום הכלכלי.
"כל מה שעשית כל החיים מכין אותך לתפקיד הזה", אמר לו אוריאל לין, נשיא איחוד לשכות המסחר. לאירוע שלשום הוזמנו בין השאר שר התיירות יואל רזבוזוב, שר התיירות לשעבר יריב לוין, השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' ושר החוץ יאיר לפיד (שלא יכול היה להגיע, אך שיגר ברכה מצולמת).
איך אתה מסכם את כהונתך הסוערת כנשיא התאחדות בתי המלון?
"אחד האתגרים שלי, עוד לפני הקורונה, היה לשנות את היחס לענף ולהפוך אותו לענף כלכלי מרכזי. לדעתי, הצלחנו לשנות את סדרי העדיפויות גם בקרב מקבלי ההחלטות. ברור שלמלונאות יש פוטנציאל כלכלי, וככל שישראל תשקיע בענף היא תראה החזר גבוה יותר על ההשקעה.
"בנוסף, האתגר לעולם שאחרי הקורונה היה הכנת מפת דרכים לתעשיית התיירות ב־2030, שתלווה בהשקעה בתשתיות כמקובל בעולם. בענף המלונות יש ניידות גבוהה של עובדים, ובמיוחד בפריפריה. בענף הזה השמיים הם הגבול: אני יכול להתחיל כפקיד קבלה, להתקדם לתפקיד מנהל מלון ולסיים כמנכ"ל רשת גדולה, ואני מדבר על דוגמאות מהשטח. הענף ייחודי בתעסוקת נשים, מיעוטים ואנשים עם מוגבלויות".
בוא נדבר על סוגיה שמטרידה את הישראלים - רמת המחירים. איך ייתכן שיש פער של עשרות אחוזים בין ישראל לחו"ל, ושסוף שבוע במלון יוקרה באילת יעלה לעתים 20 אלף שקל למשפחה?
"הענף פועל בעולם של תחרות ומושפע מרמת ההוצאות ומהיצע נתון שאינו תמיד גבוה. בזמני לחץ עם ביקוש גבוה יש לחץ כלפי מעלה על המחירים. אפשר לפתור את הבעיה באמצעות טיפול בעלויות עודפות שרובצות על הענף, ואינן קיימות במקומות אחרים בעולם. ניתן לפתח את הענף וליצור היצע נוסף של בתי מלון. אבל עם כל הכבוד, המחיר מרוכז בעיקר בסוג מסוים של בתי מלון באילת או בים המלח ולא בכל הארץ. התפוסה הממוצעת בענף עומדת על 70%, ואי אפשר לבנות ענף שלם רק על תקופה של 'פיקים'".
אז תכלס, איך מורידים מחירים?
"כדי להגדיל את התפוסה, במיוחד באזורי תל אביב, ירושלים, נצרת ונתניה, חייבים להגדיל את התיירות הנכנסת. כדי להוריד מחירים חייבים להוריד את יוקר המחיה לעסקים. היוקר נובע מרגולציית יתר ומחסמים בירוקרטיים שאותם חייבים להסיר. אנחנו כלכלת אי ושוק קטן עם היצע מוגבל שאינו תואם תמיד את הביקוש. בהתאם לחוקי ההיצע והביקוש, בתקופות מסוימות המחירים גם ירדו. צרכן שרוצה להוציא איקס שקלים על חופשה בבתי מלון יוציא את הכסף למרות שזה כואב.
"אפשר להסביר מדוע המחיר גבוה, אבל זה לא מספיק, כי בעיקרון הצרכן צודק ואי אפשר להתעלם מהטענות שלו. אבל כמו שאני לא כועס על הלקוחות, אני גם לא כועס על המלונאים. חופשה בעשרות אלפי שקלים היא לא חובה, אלא הוצאה שניתנת לשינוי. אפשר לשהות באילת בחדר של 2,000 שקל ללילה וגם בחדר של 500 שקל ללילה. זה בדיוק כמו שאתה קונה מכונית במאות אלפי שקלים או מסתפק באוטו של עשרות אלפי שקלים".
היו טענות על הסיוע הנדיב שניתן לענף המלונאות, בעוד לענפים אחרים כמו התעופה הוא לא ניתן.
"ראשית, ברצוני לומר שהסיוע שניתן לענף היה הגון. מדובר בסיוע של 360 מיליון שקל, ומתוכם 60 מיליון שקל למלונות באזורים ללא תיירות נכנסת, עם מינימום 40% לינות תיירים וירידה של לפחות 40% במחזור. האם הסיוע היה מספיק, זו כבר שאלה סובייקטיבית התלויה ברמת הפגיעה במלון. אני מסכים לטענה שהממשלה אינה יכולה להחזיק ענף שלם מעל למים ללא סוף.
"עם זאת, מכיוון שהענף נפגע כתוצאה מהחלטות שהממשלה קיבלה, היא צריכה לסייע לו לעבור את המשבר. בתוך ענף התיירות, המלונאות הוא ייחודי. אם הענף קורס, אי אפשר להקים תשתית חדשה בתוך יום־יומיים. לכן יש צורך לשמור על הראש של הענף מעל למים ליום שאחרי. האקו סיסטם של הענף הוא פרנסה במישרין של כ־40 אלף משפחות, ובעקיפין של גופים כמו חברות השכרת רכב, ספקים, מורי דרך ועוד. בשורה התחתונה, אני חייב להודות שהסיוע לענף במשבר הנוכחי היה הוגן".
איך אתה מתייחס לביקורת על חלוקת הדיווידנד ברשת ישרוטל?
"בסופו של דבר, מדובר כאן בעולם העסקים, הבנוי על פעולות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. בעולם העסקים זו לא בושה להרוויח כסף. זו לא בושה גם לנהל נכון, להיות יעיל ולנצל את כל הכלים הלגיטימיים כדי לנצח במשחק שנקרא ניהול כלכלי נכון. לפעמים אתה מקבל החלטות שנראות מבחינה ציבורית כטעות, למרות שהן נכונות כלכלית. לכן הנהלת ישרוטל חזרה בה מההחלטה הראשונה על חלוקת הדיווידנד, והייתה קשובה לרחשי לב ציבור הלקוחות. אני בעד להקשיב לתחושות הלקוחות, ואי אפשר להתווכח איתם, כי מבחינתי הלקוח תמיד צודק. אי אפשר לקרוא לטענות נגד הנהלת ישרוטל פופוליסטיות, גם אם אחרים חושבים אחרת".
הממשלה הנוכחית תומכת באי־סגירת המשק על אף התחלואה, אולי רק כדי להימנע מתשלום פיצויים. מה עמדתך?
"בזכות ההחלטות שהתקבלו ענף המלונאות חוזר למסלול העסקים הרגיל באזורים מסוימים. אני מאמין שגם נושא כניסת התיירים ייפתר בסופו של דבר. לא רק שאין לי ביקורת, אלא שבהזדמנות זאת אני רוצה להודות לממשלה על ניהול המשבר בדרך של ניהול סיכונים מבלי לסגור את המשק. לענף המלונאות זה עזר מאוד וגם לענפים אחרים. אז נכון שיש ויכוחים על המדיניות, אבל אוי ואבוי אם אין ויכוחים סביב שולחן הדיונים, כמו בהנהלה של כל גוף עסקי. חובתם של אנשים להביע את דעתם גם אם היא שונה. בכל מקום אני מעודד הבעת מגוון דעות עוד לפני קבלת ההחלטה".
האם הופתעת מההצעה לכהן כשגריר הראשון באיחוד האמירויות?
"למען האמת, כן. זה לא היה בתוכניות שלי, אבל זה מסוג ההצעות שאתה לא יכול להגיד לא. פונה אליך יאיר לפיד, שאני מעריך מאוד, ומציע תפקיד כזה, אז אתה לא יכול לענות בשלילה. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לשר החוץ ולממשלה על שהחליטו לבחור בי. כשאתה הולך לתפקיד כזה, עדיף להתחיל לעשות דברים עוד לפני שאתה מתבטא. מערכת היחסים של ישראל עם איחוד האמירויות מיוחדת וחשובה. לשגריר יש תפקיד בעל חשיבות ממדרגה עליונה, ואני ניגש אליו ביראת כבוד. בינתיים התחלתי ללמוד ערבית, ואני ממתין לאישור הסופי".