המדינה לא תמהר להחזיר לאזרחים את מיליארדי השקלים שהיא חייבת להם

1. באחד הטורים בחודשים האחרונים הרחבתי על תופעת אי־מיצוי הזכויות של הביטוח הלאומי. אי־מיצוי זכויות הוא תופעה שבה מי שזכאים להטבות ולזכויות מסוימות אינם מממשים אותן. מחקרים במדינות שונות מצביעים על בעיה של אי־מיצוי זכויות בתחומים של ביטחון סוציאלי, כגון קבלת דמי ביטוח אבטלה, קבלת הטבות מס, הבטחת הכנסה, פיצוי עקב פגיעה בעבודה ועוד.

הסיבות לכך מגוונות, כמו אי־ידיעה, אי־נגישות וגם חשש מהתמודדות עם מוסדות ציבור וכל הבירוקרטיה הכרוכה בזה. דוח המבקר השבוע התייחס בהרחבה לאי־מיצוי זכויות בנוגע להטבות החזרי מס. כמובן שמהטבות מס מסוימות יכול ליהנות מלכתחילה רק חלק מהציבור, בין היתר בשל גובה הכנסתו או בשל אופן מתן ההטבה.

השורה התחתונה היא מדהימה: מיליארד שקל(!) הוא אומדן המסים העודפים המשולמים מדי שנה על ידי הציבור, כשרק מיעוט מגיש דוח להחזר מס ששולם ביתר. מדובר בעיקר על שכירים שעבדו בשני מקומות עבודה באותה שנת מס ולא טרחו להגיש דוחות להחזרי מס. חמור מכך: כאשר היה בידי רשות המסים מידע בדבר פגיעה כספית באזרחים שלא מיצו את זכותם, היא לא פעלה ביוזמתה להחזרת סכומים אלו ולא הודיעה לאזרחים כי על פי נתוניה הם זכאים להחזר.

על פי ממצאי המעקב שפורסמו השבוע בדוח המבקר, נכון לפברואר 2021, על פי חישובי רשות המסים לשנות המס 2013־2019 היא חייבת בכ־2 מיליון מקרים (יחידים שאינם חייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה) סכום כולל הנאמד ב־3.6 מיליארד שקל. בציבור שכירים אלה נכללים, למשל, שכירים אשר דיווחו שעבדו בשני מקומות עבודה או יותר, שילמו את שיעור המס המרבי, אך לא עשו תיאום מס; שכירים שעבדו בחלק משנת המס ולא הגישו דוח להחזר המס ששולם ביתר.

עוד עלה כי מעבר לפיילוט שביצעה רשות המסים בשנת 2015, שבמסגרתו היא שלחה כ־1,700 מכתבים לזכאים לכאורה ששילמו מס ביתר, הרשות לא פעלה מדי שנה להחזרת סכומי המס שגבתה ביתר. בקיצור ולעניין: כסף שוכב על הרצפה, ואיש אינו בא לאסוף אותו, וכמובן שרשות המסים לא מעודדת לאסוף אותו.

המבקר כותב בסיכום הדוח שלו כי "על רשות המסים להסדיר בפעילויותיה את מיצוי הזכויות של האזרחים באופן יזום ומקוון, תוך פיקוח ובקרה. בכלל זה מוצע כי הרשות תבדוק את היקף אי־מיצוי הזכויות, ואילו חסמים תורמים להיווצרותו". ואני מתחנן בפני כל אלו שזכאים לקבל החזרי מס: אל תסמכו על המלצתו של המבקר, כי קשה לי להאמין שרשות המסים תקפוץ עליכם מיוזמתה ותגיד "קחו את הכסף שמגיע לכם" - כרגיל, נגיע למצב הזה, אם בכלל, בטווח הרחוק.

לכן, קחו את הכסף הזה בעצמכם. כלומר, מלאו טפסים על החזרי מס, ואם זה נראה לכם מבהיל, מסובך ומורכב - פנו לרואה חשבון שיעשה לכם את העבודה. אל תהססו לשלם כמה אלפי שקלים בשביל דברים שעשויים לזכות אתכם בסכומים גבוהים יותר. ובכלל, זו הבעיה העיקרית של האזרחים: ברכישת דירה, בנטילת משכנתה, בחיסכון הפנסיוני - חלק גדול מהאנשים לא רוצים "לבזבז" כסף על יועצים למיניהם.

הם קונים מוצרים שעולים מאות אלפי שקלים ומיליונים ומתקשים להוציא כמה אלפי שקלים על ייעוץ. תמצאו יועץ טוב למס, לפנסיה ולמשכנתה - זה עשוי לחסוך לכם הון רב. מי שאין לו הזמן והרצון לעשות את הבדיקות בעצמו - יש יועצים שיכולים לעזור לו למצות את זכויותיו. בהרבה מקרים, זה בהחלט שווה.

2. מכתב פתוח לשלי יחימוביץ', לקרן נויבך, לחבורת "דה מרקר" ולכל מי שניהל איתן את הקמפיין האגרסיבי נגד מתווה גז והאשים את מי שתמך בו, במישרין ובעקיפין, בקריצה או ברמיזה, בהשחתה, בשחיתות וכל הרפרטואר הזה, שאופייני מאוד לארגוני שמאל המבקשים ליצור מציאות מדומיינת ולחסל חשבונות עם מי שלא מיישר איתם קו.

לאור ממצאי מבקר המדינה שהובאו השבוע בדוח על מתווה הגז, יש לכולם הזדמנות נדירה לעמוד בפני הציבור ולומר לו בלי כחל ובלי שרק: טעינו, מתנצלים, הפצנו תעמולה כוזבת, לא מבוססת, לא מקצועית ולא הוגנת. אני חש חובה להזכיר בפני החבורה הזו את עיקרי הנתונים, נ-ת-ו-נ-י-ם, לא פרשנות - שעלו מדוח מבקר המדינה.

רק מספרים ועובדות, לא של חברות הגז, לא של דלק בבעלות יצחק תשובה, לא של נובל אנרג'י, לא של שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ ולא של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובוודאי לא שלי. נתונים ומספרים ועובדות בלבד - מדוח מבקר המדינה.

4.2 מיליארד שקל הכנסה ממס הכנסה למיזמי הגז משנת 2011 ועד 2018.

7.8 מיליארד שקל הכנסות המדינה מתמלוגים מגז ומנפט משנת 2004 ועד 2020. ומה שחשוב יותר הוא שרוב ההכנסות היו בשנים האחרונות: בין השנים 2012־2020 סך התמלוגים שקיבלה המדינה מגז ומנפט היה כ־6.6 מיליארד שקל. בשנת 2020 לבדה היו התמלוגים כ־1.1 מיליארד שקל, פי כ־1.5 מהתמלוגים שקיבלה המדינה בשנת 2014 לפני מתווה הגז, למרות הירידה בשיעור של כ־17% במחיר הגז במונחים שקליים בדצמבר 2020 לעומת דצמבר 2019.

57.4 מיליארד שקל - הערכת הסכום שיתקבל מתמלוגים מגז ונפט מ־2020 ועד 2064.

200 מיליארד שקל - אלו התקבולים על פי הערכת רשות המסים לגבי סך ההכנסות הצפויות מהיטל ששינסקי. בהתאם לתחזית זו תחילת פעילות קרן העושר צפויה לקראת סוף שנת 2021. אומנם, התחזית הזו נמוכה מתחזית בנק ישראל ב־2013.

הערה שלי: חייבים להדגיש שהתחזיות מבוססות על רמות המחירים של הגז, ואלו בלתי ניתנות לחיזוי מדויק. בכל מקרה, צריך לציין שהמחירים בישראל נלחצו כלפי מטה בעקבות מתווה הגז ובמקביל, המחירים העולמיים מזנקים. הערה: הטיעון היחיד שנותר למתנגדי הגז הוא להתריס שקרן העושר מהיטלי ששינסקי עדיין ריקה.

טכנית, זה נכון, אבל לחלוטין מטעה. ראשית, משום שמיליארדים רבים כבר זרמו כתוצאה ממסים רגילים וגם מתמלוגים - את זה נוטים לשכוח כל הפופוליסטים. שנית, הרבה יותר חשוב: אי אפשר לבחון הכנסות מהיטל ששינסקי בנקודת הזמן הנוכחית - בהתחלת גביית ההיטל בפועל (וניתנו הטבות למאגר "תמר" בהקשר הזה). חייבים לבחון את זה לאורך כל חיי המאגרים - כלומר, על פני עשרות שנים.

סיכום המבקר

מהממצאים העולים ניתן ללמוד שהושגו חלק מהמטרות שלשמן גובש מתווה הגז. פותחו שלושה מאגרי גז, ובשנת 2022 צפויות לפעול שלוש כניסות נפרדות המחוברות למערכת הגז הארצית. זאת ועוד, ההחזקה הצולבת של המפעיל במאגרי "תמר" ו"לוויתן" צומצמה למתחייב במתווה, ומפעיל נוסף יתחיל לספק גז למשק. בכך תקטן הריכוזיות ותשתפר במידה רבה היתירות במשק הגז.

בשנים האחרונות גדלה צריכת הגז במשק המקומי, וצפויה להיווצר תחרות נוספת בענף עם תחילת הזרמת הגז מהמאגרים "כריש" ו"תנין" והפעלת ה"מכר בנפרד" ממאגר "תמר". כמו כן, נחתמו חוזי ייצוא גז למדינות סמוכות בהיקפים של מיליארדי דולרים ושופר מעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל באזור.

עם זאת, מציין המבקר, כי בתקופת הביקורת בהתאם לעקרונות שנקבעו במתווה עדיין קיימות החזקות צולבות בין מיזמי הגז ויש מפעיל אחד לשני מאגרים גדולים, מה שעלול להביא לכדי פגיעה בסעיפי חוק התחרות שלא קיבלו פטור במסגרת מתווה הגז. בתקופת הביניים מיום גיבוש מתווה הגז ועד למועד שבו החל המחזיק בזכויות מאגר "כריש" ו"תנין" לחתום על חוזים לאספקת גז (נובמבר 2018) היו מחירי הגז בישראל גבוהים מהמחירים המקובלים בתום מועד הביקורת.