אחת המילים השכיחות בתקשורת בעשורים האחרונים היא "משבר". זהו המצב השכיח ביותר אצלנו. אם משהו איננו משבר, כנראה שאין צורך לכתוב או לדווח עליו.
הציונות במשבר - מצב זה החל יום לאחר הקונגרס הציוני הראשון, ונמשך עד ימינו. כשהוקמה מדינת ישראל, כהגשמת מקצת החזון הציוני, היא ירשה גם את המצב המשברי הקבוע.
בעברית תנ"כית משבר הוא מושב הלידה, וגם צוואר הרחם שדרכו עובר היילוד. "כי באו בנים עד משבר" אומר הנביא ישעיהו. וזה כשלעצמו טוב. הלידה ממשמשת ובאה. אלא שהרע טמון בסיפא: "וכוח אין ללידה". ואם תרצו, זה משבר הציונות. הציונות, תנועת השחרור הלאומי של עם ישראל, הביאה לעולם את מדינת ישראל אך לא השלימה את תהליך השחרור הלאומי, עדיין לא כל הארץ, עדיין לא כל העם, ודומה שהכוח ללידה, אולי אפילו הרצון ללידה הולך ופוחת. ואם הציונות הדתית ידעה תנופת התיישבות אדירה ביש"ע – הציונות החילונית ומנהיגיה כמעט שלא הקימו בעשורים האחרונים יישובים חדשים.
פעם חשבתי שעם הקמת המדינה בטל הצורך בקיומם של "המוסדות הלאומיים", והסוכנות בראשם. כי המדינה כולה עסקה בפועל בהגשמת הציונות, בעלייה, בהתיישבות. אבל לפני שבוע נתקלתי במאמר המערכת של "הארץ", עיתון פוסט־ציוני, לעתים אנטי־ציוני ממש. הכותרת הייתה "לסגור את הסוכנות היהודית". אגב מעידתו של אלעזר שטרן והסרת מועמדותו לתפקיד יו"ר הסוכנות, נזכר העיתון בכל חולאיה של הסוכנות: "שחיתות ובזבוז, כתובת למינויים של פוליטיקאים כושלים ומקורביהם...". אינני יכול ואיני רוצה להתכחש למחלות הללו, שהסוכנות נגועה בהן. אבל "הארץ" ביקש לבטל את הסוכנות דווקא משום שיש תחומים שהיא עוסקת בהם והם לצנינים בעיניו.
"להיות קבלני משנה למשימות פוליטיות שהממשלה מעדיפה שלא להיות קשורה אליהן כמו מימון בנייה בהתנחלויות ושמירת אדמות המדינה ליהודים בלבד... אין כל צורך בגופים האלה. עידוד ההגירה היהודית (ב"הארץ" אין עליית יהודים לישראל. יש "הגירה יהודית" - א"א)... אין צורך בגוף ייעודי לשם כך, כשלכל יהודי שמעונין יש די ערוצים ליצור קשר עם ישראל. את ההבחנה המלאכותית בין אדמות המדינה ל'אדמות קק"ל' יש לבטל כדי לספק קרקע למגורים ופיתוח לכל אזרחי המדינה...".
ושוב הבנתי: כשהאנטי־ציונים רוצים לבטל משהו – הוא כנראה מוסד ציוני חשוב. וכשהם נלחמים למחוק את דמותה היהודית של מדינת ישראל, הם מנסים לחסל את מכשירי הפעולה הציוניים שעדיין פועלים כאן. מי שרוצה לקחת את קרקעות העם היהודי (וכאלו הן אדמות קק"ל - העם היהודי תרם כספים כדי לגאול אדמות מערבים ולהקצותן להתיישבות יהודית) ולתת אותן לערבים - ינסה לחסל את קק"ל. מי שרוצה להפסיק את העלייה היהודית לישראל מבקש להחליפה ב"הגירה" של כל מי שרוצה להתאזרח בישראל, ובכללם מסתננים מאפריקה או ערבים מיו"ש ועזה במסגרת "איחוד משפחות".
השמאל האנטי־ציוני אינו רוצה מדינה יהודית אלא "מדינת כל אזרחיה". מי שאינו רוצה בהרחבת ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל שמח כי הממשלות בעשורים האחרונים חדלו לעסוק בכך, וגם אינו רוצה שהסוכנות תעשה זאת.
לכאורה – כל התפקידים הללו היו צריכים להיות מבוצעים "בשם ובמלכות" בידי מדינת ישראל. אלא שבא בג"ץ וקבע שוב ושוב שהמדינה אינה רשאית להפלות בין אזרחיה. והיא חייבת להקצות את אדמות הלאום גם לערבים. ואין היא רשאית להעדיף הקמת יישובים ליהודים בכל חלקי הארץ. ועל "ייהוד הגליל" אסור לדבר בכלל, כי זו "גזענות", ולפיכך העם היהודי, שישראל היא מדינת הלאום שלו, חייב לשמר בידו כלי עבודה שאינם כפופים לפסיקות בג"ץ: לכאורה בשם הדמוקרטיה. למעשה בשירות מחיקת דמותה הציונית של המדינה.
אם המדינה אינה יכולה להפנות קריאה מפורשת ליהודים אזרחי מדינות העולם לעזוב את מדינותיהם ולעלות ארצה - הסוכנות היהודית, שזה ייעודה – רשאית וחייבת לעשות כן.
מדינת ישראל חייבת לעסוק בבניית יישובים ליהודים בישראל, אך היא כבר אינה עושה זאת. מנהיגי המדינה, מימין ומשמאל, מרבים להג על הפריפריה והנגב והגליל, אבל ההתיישבות היהודית כבר אינה ערך עבורם.