אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים. במקרה הזה אשמח להצטרף לקבוצת השוטים והטועים, כשכולי תקווה שהמחשבות שגיבשתי בשבוע האחרון יתבררו כטעות גמורה. השסעים בחברה הישראלית, הפילוג והשנאה, השיסוי, הגזענות והאלימות - רק ילכו ויתגברו. הפצעים של החברה הישראלית הם הכוח המניע של גורמים כלכליים ופוליטיים. אף אחד לא באמת מעוניין לרפא אותם, אלא רק להעמיק אותם ולהפיק תועלת מהכאבים.
תוכנית עסקית שמבוססת על שנאה היא לא פטנט ישראלי, והיום כבר מתחיל להיות ברור שהכסף הגדול שפייסבוק עושה מבוסס על אלגוריתם של שנאה. אם חשבנו שאלו רק גיבורי מקלדת שמצאו קרקע פורייה ברשתות החברתיות, הרי שהופעתה של עובדת פייסבוק לשעבר בתוכנית "60 דקות" סיפקה ראיות לכך שלפייסבוק יש אינטרס כלכלי מובהק לשמור על שיח השנאה.
אותה עובדת לשעבר הציגה מחקר פנימי שערכה החברה, שהראה כי פייסבוק נוקטת פעולה רק נגד 3% עד 5% מביטויי השטנה, ורק נגד 0.6% מביטויי האלימות וההסתה. לפייסבוק יש תוכנות שמנטרות את הפוסטים הרעילים, אך אנשיה בוחרים להשאירם כדי לשמור על רמת מעורבות גבוהה, שיתופים וחשיפה שמייצרים הכנסות.
אז כמה הכנסה מייצרת השנאה שבתוכנו? על פי הערכות, כבר ב־2019 נתח הפרסום בדיגיטל בישראל עבר את נתח הפרסום בענף הטלוויזיה והוא מגלגל כ־2 מיליארד שקלים בשנה. רוב הכסף מוזרם לתאגידי הענק שאפילו לא משלמים מסים בישראל.
בערוצים המסחריים, שספגו ירידה בהכנסות בעקבות הרשתות החברתיות, החליטו כנראה שמה שטוב למארק צוקרברג, יעזור לנצח את טבלת הרייטינג. במהלך השנים האחרונות אנחנו עדים יותר ויותר להקצנת השיח באולפנים, הדיכוטומיה משתלטת, ולמי שרוצה להציע דעה מורכבת כבר אין מקום. זה או שאתה בעד או שאתה נגד, ואם אפשר לקבל את זה בצעקות ובתיבול של מילים ארסיות, זה בכלל מתכון מנצח.
נדמה שהשבוע נרשם שפל חדש עם פתיחת העונה של הריאליטי "הישרדות" ברשת 13. לרגל האירוע וכדי לנצח את התוכנית בערוץ המתחרה, גויס השד העדתי במלוא תפארתו. הצופים צמאים לדם, לגזענות ולשיסוי - והם קיבלו אותם כבר בפרק הראשון. "יש לי דחייה מבן אדם שהוא מעדה מזרחית יותר ממני, אני גזען". את הדברים האלה אמר השחקן הנרי דוד שהשתתף בתוכנית.
חשוב לציין שלא מדובר בתוכנית המשודרת בשידור חי, אלא בבחירה מושכלת של עורכי התוכנית לשדר את האמירה הזאת בפרק הפתיחה ואף לייצר ממנה פרומו שיגרוף רייטינג שיגדיל הכנסות. האמירה הבוטה הזאת הצליחה לזעזע צופים רבים, והתגובות להתבטאויות השפלות של דוד הולידו גילויי גזענות חריפים לא פחות ברשתות החברתיות.
מי בכלל זוכר ש"הישרדות" היא תוכנית ריאליטי שבה נדרשים משתתפיה לשרוד אחרונים מול איתני הטבע ומשימות מאתגרות, תוך בניית אסטרטגיה וטקטיקה. מבחינת הפקת התוכנית, הנרי דוד מול דודו אוואט בשירות השד העדתי זה הפורמט המעודכן - ואת מי מעניין שילדים צופים בפורנוגרפיה הגזענית הזאת.
אנשי האור והחושך
השד העדתי לא ייעלם מחיינו בקרוב ולצערי לא מהסיבות הנכונות. הייתי שמחה שהנושא היה חולף מהעולם אם הפערים בחברה הישראלית היו מצטמצמים, אם הממסד היה פועל לתקן את טעויות העבר, אם הסטטיסטיקה הייתה מצביעה על שינוי בעולם האקדמיה והמשפט, אם הגזענות הייתה נעלמת.
במקום לפעול כדי לתקן את המצב, יש מי שמרוויח מהנצחתו של השיח העדתי־גזעני. הרווח הוא לא רק כלכלי, עיקר השימוש בשד העדתי ובגזענות קורה במגרש הפוליטי. רק לאחרונה שלפה מירי רגב, שוב, את הקלף הזה, הפעם בניסיון למצוא בידול במרוץ העתידי על ראשות הליכוד. גם תיאוריית ישראל הראשונה והשנייה כאן כדי להישאר, וכל עוד יש מי שגוזר קופון פוליטי או כלכלי, הפצע הזה לא יירפא.
בשבוע שבו חל יום השנה ה־26 להירצחו של יצחק רבין, הבנתי שהזמן לא ריפא את הטראומה. הוא רק הזרים לתוכה יותר שנאה וקיטוב, וגם היום הזה שאמור לרפא את הפצע רק מחריף אותו. בנאומו בחר שר החוץ יאיר לפיד לחלק את המפה הפוליטית לאנשי הימין - צאצאיו של יגאל עמיר, ולאנשי השמאל - אלה שבזכותם קרה הנס והוקמה הממשלה. אנשי האור ואנשי החושך. אלה שביקשו להחריב את הדמוקרטיה לתפיסתו של לפיד, מול אלה שהצילו אותה.
כמה פספוס היה בנאום הזה, חשבתי לעצמי. במקום לנצל את המעמד ולנסות לחבר בין הימין והשמאל ולנסות למחוק את אות הקין שהודבק למגזר שלם, טעה ראש הממשלה החליפי ובחר לפלג. ואולי זוהי לא טעות אלא אסטרטגיה, אולי מסתתר רווח פוליטי גם בשבר הזה של השנאה בין הימין לשמאל.
בפתיחת מושב החורף של הכנסת בחר לפיד להגדיר את הממשלה הזאת כ"ממשלה נורמלית של אנשים נורמליים שבאו מהמקום הנכון". לתפיסתו, מי שלא בחר באחת ממפלגות הקואליציה הוא לא נורמלי ולא בא מהמקום הנכון. זהו לא נאום מחבר שהיה מצופה מראש ממשלה עתידי לשאת, ואולי לפיד לא מאמין בלב שלם שיזכה לשבת על כס ראש הממשלה והשיח המפלג שהוא משמיע לאחרונה נועד לשמור על הבייס הפוליטי שלו.
הפצעים של החברה הישראלית לא מגלידים, כי יש מנגנונים שלמים שיש להם אינטרס לשמור שהם לא יירפאו. כשהאקלים החברתי שבו אנו חיים רווי בשנאה, קיטוב, פילוג וגזענות, מה הפלא שבאותו שבוע בדיוק קרו הדברים הבאים: ח"כ איימן עודה תקף את ח"כ איתמר בן גביר בעת ביקורו אצל אסיר ביטחוני ששובת רעב; במגרש הכדורגל אוהדי לה פמיליה של בית"ר ירושלים נהגו באלימות כלפי אישה נכה וילדים; ובמליאה נאלץ משמר הכנסת לחצוץ בין ח"כים על מנת למנוע תגרת אלימות במשכן שכמעט פרצה לאחר שח"כ מירי רגב האשימה את יו"ר ועדת החוץ והביטחון, רם בן ברק, בכך שהוא "שונא ישראל". מי יציל את הבית שלי?