השבוע זה נהיה רשמי. ממשלת השמאלנים בראשות "הנוכל" נפתלי בנט, אם תמשיך להחזיק מעמד, מתייצבת בהחלט עשר מעלות מימין לממשלות הימין של בנימין נתניהו.
נכון, שום עובדה לא תשנה את המעמד של הגאון מכולם, שמש העם היהודי – ביבי, אבל הנתונים מדברים בעד עצמם. מהותית לא מדובר במדיניות "ימנית" אמיתית, אבל לנוכח מסע הטשטוש, ההונאה וההסתה שממשיך להוביל המנהיג הנערץ של הליכוד, חשוב שנציין לעצמנו את העובדות שמתבהרות השבוע, לפחות לעת עתה.
נתחיל מהכינוס של מועצת התכנון העליונה ביהודה ושומרון, אשר אישרה ביום רביעי הליכי תכנון ל־3,144 בתים ביו"ש, בין היתר באזורים שבהם לפי תוכנית טראמפ־נתניהו הייתה אמורה לקום מדינה פלסטינית. שמונה חודשים לא התכנסה המועצה, ארבעה מהם בקדנציה של נתניהו, כאשר גם הרבה לפני כן חנק ראש הליכוד את הליכי התכנון.
לכן כבר עכשיו, אם משווים את ממוצע אישורי התכנון ביו"ש בחמש השנים האחרונות לקצב של ממשלת בנט בארבעה חודשים, המצב יותר טוב. כ־7,404 אישורים ניתנו בממוצע בשנה בימי ביבי, לעומת 3,144 בארבעת החודשים הראשונים של ממשלת בנט.
לאישורים התכנוניים צריך להוסיף את פרסום הודעות המכרזים על ידי משרד השיכון, לגבי בניית כ־1,300 יחידות דיור ביו"ש. הקצב השנתי של הודעות מכרזים כאלו עמד בתקופת נתניהו על כ־3,000. שוב, מדובר בזרזוף אומלל ולא מספק, אבל גם כאן הקצב של בנט־אלקין צפוי לא ליפול מזה של נתניהו.
לא לשכוח, מדובר בסך הכל במכשולים בירוקרטיים שהדרג המדיני משתמש בהם כדי למנוע בנייה בקצב הטבעי ליהודי יהודה ושומרון. גם אישורי התכנון וגם השלב הראשוני של שחרור המכרזים לבנייה על קרקע מדינה נקבעים ביו"ש משיקולים פוליטיים, בניגוד לחוק השורר בתוך הקו הירוק. פשוט ביו"ש שולט המפקד הצבאי, שהבוסים שלו הם ראש הממשלה, שר הביטחון והממשלה עצמה. ולכן, באמצעות ההחלטות שלהם, נשללות מיהודי יו"ש זכויות יסודיות.
נתניהו עשה בזכויות היסוד האלו כרצונו, ובכל שנותיו כראש ממשלה מנע את ההתפתחות הטבעית של יישובי יו"ש וירושלים. בנט, איילת שקד וגדעון סער התחייבו עם הקמת הממשלה שלמרות ההרכב הבעייתי של הקואליציה שהרכיבו, הם יקפידו שלא לרדת מהמכסה האומללה שהנהיג נתניהו. נכון להשבוע, כשמשווים את הנתונים, הם עומדים בהבטחה.
שלום לך, ירושלים
התמונה מקבלת תפנית מעניינת כאשר בוחנים מה מתרחש בירושלים. זו העיר שחוברה לה יחדיו, שראש הליכוד נשבע לה אמונים בכל הזדמנות מחדש. רק שכאן פעל נתניהו בשיטתיות באופן בלתי חוקי, תוך שהוא חונק את קידום הליכי התכנון ומונע פרסום מכרזים ממשלתיים. זאת, אף שמדובר בשטח ריבוני של מדינת ישראל, ושם אסור היה לו להתערב.
לכן רק בשבועות האחרונים עלו דחפורים על הקרקע בגבעת המטוס בירושלים, להכנת התשתית לבתים שיאכלסו כ־20 אלף איש. הליכי התכנון בשכונה הירושלמית החשובה הזו הסתיימו לפני קרוב לעשור - כבר אז ניתן היה לפרסם מכרזים ולהוציא היתרי בנייה. אלא שנתניהו אסר על משרד השיכון לפרסם מכרזים, בלחץ אירופי־פלסטיני, כדי להותיר פתח לחלוקת ירושלים מדרום וחיבור בית לחם להר הבית ורמאללה.
רק יומיים לפני הבחירות הלפני אחרונות מצמץ ביבי והורה לפרסם את המכרזים. הוא קיווה להערים על עוד 2־3 מנדטים בימין, ולהבטיח לעצמו ניצחון. גם אחרי הבחירות ההן הוא המשיך להציב מכשולים בירוקרטיים, אבל השבוע, תחת ממשלת השמאל הידועה, גבעת המטוס סוף־סוף בעבודה.
המהפך הדרמטי יותר ניכר בשכונה ירושלמית אחרת, בצד השני של העיר, שממתינה כבר הרבה שנים לאישורי תכנון ובנייה. זו שכונת עטרות שבצפון ירושלים, שעתידה להכיל כ־10,000 איש. מדובר בקרקעות של יהודים, שעליהן נבנה יישוב שפונה אחרי קרב גבורה במלחמת העצמאות.
לימים הוקם במקום שדה התעופה של ירושלים, שהושבת אף הוא בגלל הטרור הפלסטיני. גם כאן, כדי לשמר את האופציה לחלוקת ירושלים וחיבור למדינה הפלסטינית שתכנן ראש הליכוד, אסר נתניהו על ועדת התכנון להתכנס ולקדם בנייה במקום - אף שכאמור מדובר בשטח ריבוני של מדינת ישראל.
רוב מרכיביה של הממשלה הזו מחויבים לירושלים השלמה, אבל יש בה גם חובבי חלוקת העיר, ולמרות זאת - איש לא המשיך את מעשה החבלה הבלתי חוקית של נתניהו בהליכי התכנון. כתוצאה מכך, ב־6 בדצמבר מתוכננת להתכנס הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כדי לקדם את הקמת השכונה, שחשיבותה קריטית למדינה ולבירה.
וזה לא הכל. ועדות התכנון דנות בימים אלו בהתנגדויות לקידום שכונה על קרקע מדינה, באזור שבין מעלה אדומים וירושלים, המכונה E1. בד בבד, בג"ץ אישר לאחרונה הסדר הגיוני, בברכת שר הביטחון, להחלפת אדמות בבנימין עבור היקב המכונה "משק אחיה". במקביל, משרד המשפטים מתמודד כראוי מול עתירות שווא של ערבים נגד בניית כ־30 יחידות דיור בתוך המתחם היהודי בחברון.
בסך הכל מדובר בשמחת עניים. זו לא תנופת הבנייה שממשלה לאומית־ימנית יכולה הייתה ליצור, לו מחנה הימין היה מאוחד בראשות מנהיג לאומי־ימני אמיתי שאינו נתניהו. אבל בנסיבות הנוכחיות, עם מרצ והעבודה בפנים, כאשר הממשל הדמוקרטי בארה"ב מפעיל לחצים וגינויים הולכים ומתגברים, שפוטי נתניהו והסמוטריצ'ים צריכים פשוט להתבייש.
הגנה עצמית לאומית
בד בבד, גם ההכרזה של שר הביטחון על שישה ארגונים של החזית העממית כעל ארגוני טרור מוסיפה קיסם לא קטן למדורה. לא ברור אם בני גנץ מתואם בעניין הזה עם ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שאוהב כמעט כמונו את אנשי החזית העממית הדמוקרטית, אבל העובדות לגבי האופי הרצחני והמסוכן של הארגונים האלו ידועות כבר הרבה שנים. למרות זאת, ממשלות הימין החזק של נתניהו לא עשו דבר.
למעשה, הן אפשרו לאויב לשגשג ולקבל תקציבי ענק ממדינות אירופיות, חרף פעילותם הבעייתית של ארגוני החזית האלו. למשל, אף על פי שארגון אחד, אל־חק, חתום על הבקשה להעמיד את ישראל לדין בבית הדין הפלילי בהאג, ולמרות הממצאים הברורים של השב"כ וצה"ל על המעורבות שלהם במעשי טרור.
האמת היא שהארגונים האלו מסוכנים הרבה יותר בפן האזרחי מאשר בחזית הטרור. הם מתחפשים לארגוני זכויות אדם, מקדמי ילדים וזכויות אזרח, אבל בונים ומתדלקים את מערכת ההסתה והדה־לגיטימציה הבינלאומית נגדנו. גם בחזית הזו מלמדת ממשלת השמאל של גנץ־לפיד־בנט את עדת נתניהו מה זו הגנה עצמית לאומית.
זה לא שהמצב ורוד כל כך. קודם כל, הריקושטים של שרי וחברי הכנסת מהשמאל עלולים בהחלט לטרוף את הקלפים. וברור שאם הממשלה הזו לא תמשיך במתכונת ההתיישבותית הנוכחית, אין לה זכות קיום. במקביל, בעוד הקואליציה עומדת להלבין אלפי בתים בלתי חוקיים במגזר הערבי, היישובים הצעירים ביו"ש, המכונים בזדון מאחזים בלתי חוקיים, עדיין לא הוסדרו. הם אפילו לא חוברו לתשתיות ותושביהם לא זוכים לתנאי חיים מינימליים.
גם בהגנה על קרקעות המדינה בשטחי C מתחייבת פעולה דרמטית ומיידית, אבל נכון לעכשיו, גם בתחום ההתיישבות, הממשלה הזו לא גרועה מכל ממשלות נתניהו - ואת זה חשוב לשנן.