המתקפה הזו הייתה צפויה והכרוניקה של הטרלול הייתה ידועה מראש. ועדיין, אי אפשר לא להתפלץ מול שיאי האבסורד שהתנפצו לעינינו. המאמץ הנואש של הביביזם לסכל את אישור תקציב המדינה רומס כל מה שמנסה לעמוד בדרכו: האמת, ההיגיון, העובדות. מפיצי הפייק לא בוחלים באמצעים. שקרים, ספינים וצביעות מתערבבים זה בתוך זה ומהודהדים על ידי צבא השופרות ברשתות החברתיות, בתקווה שהמהומה תייצר כאוס כלשהו שיניב נס כלשהו שיאפשר להמשיך לתקוע את ישראל בתוך הסחי שבו היא מתבוססת מאז החליט הנאשם לחטוף את מדינתו כדי לגונן על עצמו.

נתחיל בחתולים. לכאורה, דוגמה שולית ולא מזיקה. תקציב המדינה החדש כולל, כזכור, 12 מיליון שקל לעיקור וטיפול בחתולי הרחוב. הביביסטים ראו באירוע הזה הרמה להנחתה. לא, הם לא ייתנו להזדמנות פז כזו לחמוק. הרי טיפול בחתולים זה עניין לשמאלנים, לא? אז לצד “53 מיליארד לתומכי טרור, 0 שקלים ללוחמים בטרור, תגידו, התחרפנתם?”, צצה לה כרזה נוספת: “12 מיליון שקל לחתולים, 0 שקלים שכר לחיילים. תגידו, התחרפנתם”?

יש כאן בעיה קלה עם העובדות. ראש הממשלה (דאז) נתניהו צייץ רק בשנה שעברה את זה: “הקציתי 5 מיליון שקל תוספת לתקציב עיקורי חתולים במטרה למנוע את התרבותם ברחובות ולהקל על סבלם!”. לא היה גאה מנתניהו באותו יום. הוא הצטלם עם קאיה (ז”ל) כדי להדגיש את אהבתו לבעלי החיים. ציוצו התקבל, כמובן, בתשואות גיל. הרי הוא מינה יועצת מיוחדת לענייני בעלי חיים, טל גלבוע! היא ובן זוגה, בחור בשם רועי שפרניק, הפכו ביביסטים נלהבים. הבנזוג משתתף בהפגנות, מצלם, מעלה סרטונים, מכין סיסמאות. זכותו. הרי נתניהו נחלץ לעזרת בעלי החיים (מה שנכון). והנה, השבוע הם מצאו את עצמם בצד הלא נכון של הקמפיין. הממזרים שינו את הכללים ורק להם שכחו להודיע.

ב־22 במרץ עוד התפאר אותו שפרניק בפייסבוק לא רק בתוספת של 5 מיליוני השקלים שהקצה נתניהו לחתולים, אלא גם ב־10 מיליון שקלים שהוקצו להעברת קופי חוות מזור למקומות מקלט הולמים. צריך לחזור לפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ושאר הפלטפורמות שם הצטברו אותם גילויי אושר, שמחה ופירגון של אותם ימים רחוקים (לפני שנה בסה”כ), כשלטפל בחתולים, קופים ובעלי חיים היה בסדר גמור.

כשממשלת נתניהו הפגינה נאורות מרעננת בתחום. והנה, בוקר סתווי אחד, באבחה מפתיעה, הכל מתהפך. היה כלא היה. אותו שפרניק, עכשיו הוא כבר נבגד, תינה אתמול את עלבונו באותה קבוצת וואטסאפ ביביסטית שבה הופצו הכרזות “נגד” החתולים: “התקציב של החתולים לא שונה בכלל מתקופת נתניהו”, כותב שפרניק הנכלם, “הוא עלה במיליון שקל בלבד, זו טעות למתג את הימין כשונאי בעלי חיים, נתניהו 2020 הקציב 9.5 מיליון שקל, בנט־לפיד 10.5 מיליון, זה כל הסיפור”.

מנסור עבאס (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
מנסור עבאס (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

רועי היקר. אני מתנצל בשם שותפיך האידיאולוגים. תתחשב, לא קל להם. בשנה שעברה היה להם חשוב להצטייר כאוהבי בעלי חיים, מאכילי חתולים, מסרסי כלבים ומפנקי קופים. עכשיו זה התהפך. תמתין בסבלנות, אולי הם יחזרו. בינתיים, תתנחם בתקציב הסירוס של בנט־לפיד. לפחות החתולים מרוויחים.

החתולים הם רק משל. בואו נעבור לפרשת רע”ם ועמותת סיוע 48. האנשים שהביאו לנו עשר שנות תחקירים על פרשת הרפז שהובילו לשום מקום חזרו, ובגדול. הם טוענים שה”תחקיר” שפורסם בערוץ 13 לא היה פוליטי. הובילו אותו הורים שכולים. כולנו מאוחדים בדעה כי להורים שכולים מותר הכל. הם יכולים לטעון שרע”ם תומכי טרור, הם יכולים לזעוק, למחות ולפרסם תחקירים. אין לי שום בעיה עם זה.

הבעיה צצה כשמבצבצת המעורבות הפוליטית. אז אחרי שכולם טענו שאין מניע פוליטי לתחקיר, הגיע הקמפיין הפוליטי. קוראים לו #ישראלמתאבדת. במקביל לסרטון של ההורים השכולים שמופץ ברשת, הנה מה שכותבים הפעילים הביביסטים בקבוצות הוואטסאפ שלהם: פעילה בשם איריס ענבים כותבת: “חברים, בכדי שנעשה מחאת רשת חזקה בנושא של התקציב מעבאס לחמאס הבקשה שכל מי שכותב או משתף בנושא בבקשה לעשות האשטג ישראל מתאבדת”.

ענבים היא מראשי הקבוצות הביביסטיות. מפגינה קבועה, “בת זוג” של אורלי לב, שכבר לא צריך להציג לקוראים. ביום פתיחת משפטו של נתניהו בירושלים זכו שתיהן, ענבים ולב, לכבוד נדיר וזמן איכות אישי בשש עיניים עם הנאשם עצמו, ראש הממשלה (כולל תמונה). היא קוראת להשתמש בהאשטג הזה עוד בשבת, למחרת פרסום ה”תחקיר” בערוץ 13. כלומר, יש כאן יד מארגנת והיא לא יד של הורים שכולים בלבד. היא יד פוליטית.

היום כבר עלינו מדרגה ובנימין נתניהו, בכבודו ובעצמו, משתף את הסרטון, שהופך את ישראל ל”מדינה מתאבדת”. למה? בגלל אותה עמותה קיקיונית למחצה שמקוששת כספי תרומות של ערבים ישראלים ומעבירה אותם (מיליוני שקלים בודדים) לאלמנות ויתומים בעזה. זה מה שיהרוס את החלום הציוני. זה מה שיפרוץ את המכשול האימתני שבנינו סביב עזה. זה הסוף של כולנו.

עכשיו, כהרגלנו, נעבור לעובדות. עמותת סיוע 48 היא עמותה ישראלית רשומה כחוק. מעולם לא נחשדה בדבר. עיון במסמכי העמותה והמאזן שלה מגלה עובדה מוזרה: היא לא מקבלת שקל אחד מהמדינה, מהרשויות המקומיות או מגורם כלשהו. הכסף הוא כספי תרומות של אזרחים ערבים־ישראלים. על פי חוק, הם יכולים לתרום ליתומים ואלמנות בעזה. כן, זו זכותם. מי שרוצה לערער על זה, מוזמן לשנות את החוק.

זאת, ועוד: מסע ההכשרה הגדול של מנסוע עבאס ורע”ם נערך כאן, לנגד עינינו הנדהמות, לפני חודשים ספורים. מה לא היה לנו: ארבע פגישות של נתניהו ועבאס בבלפור. הבטחות עד השמיים. נתניהו עצמו, שהיה ראש הממשלה הראשון שהקצה 15 מיליארד שקלים למגזר הערבי (החלטה 922 ההיסטורית), שינה את שמו ל”אבו יאיר”, הסתובב בין אוהלי הקידר של הבדואים תומכי התנועה האסלאמית בדרום והצהיר בקול גדול: “אני אתן לכם 20 מיליארד, ועוד הרבה יותר”. בשיחה טלפונית, אחת מיני רבות, הבטיח לעבאס: בניגוד לשמאל, אני גם אקיים מה שאני מבטיח לכם, כי הממשלה שלי תהיה לגיטימית”.

בייאושו, גייס נתניהו גם רבנים בכירים שילחצו על סמוטריץ’ שייעתר ויאפשר להקים קואליציה בתמיכה, מבפנים או מבחוץ, של “תומכי הטרור” מרע”ם. אלא שאז, הם עוד לא היו תומכי טרור. הרב טאו, הרב דרוקמן, אפילו הרב קנייבסקי. אבל סמוטריץ’ התעקש, אז מי שנאלץ בסוף להקים את הממשלה שנתניהו לא הצליח היו לפיד ובנט. ברגע זה הפכה רע”ם ממפלגה חביבה, שוחרת שלום, ציונית למחצה ונאורה למרבץ מסוכן של תומכי טרור שימיט על הציונות את קיצה.

חשוב להדגיש: כל העברת כספי התרומות של סיוע 48 לעזה נעשו בתקופת נתניהו. הפגישה בין מספר 15 בתנועה האסלאמית הישראלית למספר 15 בחמאס, ש”נחשפה” באותו “תחקיר”, התרחשה בתקופת נתניהו. מרוב שהפגישה הזו הייתה חשאית, היא שודרה בזמן אמת בלייב פייסבוק. אף אחד לא הסתיר שום דבר. הביקור של ראזי עיסא (מנכ”ל העמותה) בעזה אושר על ידי שב”כ, כולל העברת הכספים. בניגוד לכסף הקטארי, שאותו אישר נתניהו להעביר לחמאס, הכסף של התרומות עובר רק דרך בנקים. כל שקל שעובר דרך הבנקים מנוטר. השב”כ אישר את כל זה ועוקב אחרי כל זה. היום מתברר, גם לשב”כ, שכל זה מסכן את קיומנו במולדתנו.

האם לפני חצי שנה, כשנתניהו היה צריך את רע”ם ושופרותיו דיברו על מנסור עבאס בכבוד השמור רק לשרה נתניהו, לא ידענו את כל זה? התשובה ברורה: ידענו. פעילות סיוע 48 מוכרת ומנוטרת. כשראזי עיסא נכנס לעזה הוא מקבל אישור מהשב”כ, שיודע מה הוא בדיוק עושה שם ואת מי הוא פוגש שם. בכיר החמאס שעמו נפגש, ראזי חאמד, היה זה שניהל עם ישראל מו”מ לעסקת שליט. בידיעת נתניהו. עבור נתניהו.

אותו נתניהו ששחרר 1,100 אסירים, 400 מתוכם רוצחים, תמורת חייל חטוף אחד. צמרמורת פוקדת אותי כשאני מנסה לדמיין מה היה קורה אם ראש הממשלה בנט היה מבצע את העסקה הזו בעוד יו”ר האופוזיציה הוא נתניהו. אין מספיק שב”כ בעולם כדי לאבטח את בנט במקרה כזה.

בואו נחדד: בנימין נתניהו הוא מי שבנה את חמאס, חיזק אותו ומגן עליו בכל כוחו ב־12 השנים האחרונות. הוא לא מסתיר את זה. הוא אומר את זה בקולו. זו האסטרטגיה שלו ולא זה המקום להתווכח עליה. ההיסטוריה תקבע אם הוא צדק או טעה. הוא אומר, שוב ושוב, שצריך לחזק את חמאס ולהעביר כסף לחמאס (“זה הדבר הנכון בעת הזו”), כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולחדד את הבידול בין עזה לגדה.

זו הסיבה שנתניהו הוא האיש שאישר לקטאר לדחוף לתוך עזה 30 מיליון דולר, במזוודות מזומנים, כל חודש. הכסף הזה, בניגוד לכסף שעובר דרך הבנקים, זורם ישירות להתעצמות חמאס. הכסף הזה, וזו אינה מטאפורה, עובר לייצור רקטות וחפירת מנהרות. הכסף הזה, על פי הביביסטים, לא מסכן את ישראל. פתאום היא לא “מתאבדת”. השקלים העלובים שמקוששות עמותות פרטיות, כדי להעביר למשפחות הנזקקות בעזה, אלה כן מסכנים את היישות הציונית. אוי לאותה עליבות.

אגב, עכשיו גם יש מי שפתאום נזכרו בעובדה שמנסור עבאס פגש את סלאח אל־ערורי וחאלד משעל, ראשי חמאס. גם העובדה הזו הייתה ידועה היטב לנתניהו לפני שפצח ברומן שלו עם עבאס. המפגשים היו מדווחים לגורמי הביטחון ולנתניהו עצמו. הועברו בהם מסרים. זו הייתה יוזמה לפיוס דתי שהוביל הרב מלכיאור ועבאס נטל בה חלק. היא לא הפריעה לאף אחד, גם לא לנתניהו, בטח שלא לשב"כ, עד שעבאס העז להקים ממשלה עם השותף הלא נכון.

לא קל להיות ביביסט, קשה עוד יותר להיות שופר. האנשים שישבו באולפנים ודקלמו שירי הלל למנסור עבאס, הרעימו בקולם בשבחי רע”ם, התחננו בפני סמוטריץ’ להציל את האומה ובעיקר את מנהיגה, הסבירו עד כמה חשוב להושיט יד לערבים והתפעלו מכך שעבאס מגנה את הטרור ורוצה להשתתף במשחק הפוליטי, צריכים להתהפך תוך חצי שנייה ולעטות על פרצופם קלסתר קודר של ערב שואה שנייה. מצד שני, כישוריהם מאפשרים להם את הלוליינות הזו.

קוראי הטור הזה מכירים את גישתי לעזה. היא עמוק בימין. אני לא מהמרחמים על תושבי עזה, שתמכו בחמאס. אני מאלה שסבורים שהפתרון לבעיית החמאס הוא בכוח ואם לא, נגלה בעוד כמה שנים חיזבאללה נוסף בגבולנו הדרומי. מכאן ועד ההתנפלות המחפירה על כסף שעובר למשפחות נזקקות בעזה, המרחק עצום.

בעזה יש עשרות אלפי יתומים, אלמנות ופצועים קשה. חלקם קשורים לטרור, חלקם לא. יש בעזה אין־סוף חפים מפשע שנפגעו על לא עוול בכפם. לא צריך להתנצל בפניהם. ככה זה. תפסיקו לירות לכאן רקטות, נפסיק לירות עליכם בחזרה. מצד שני, יש שם אנשים. כולנו זוכרים את הרופא, עז א־דין אבו אל־עייש, שפגז טנק תועה הרג בשגגה שלוש מבנותיו ופצע קשה את הרביעית. כולנו זוכרים, או אמורים לזכור, את עשרות ההרוגים והפצועים החפים מפשע בהריגתו של סלאח שחאדה (כן, היה צריך להרוג אותו).

גם ישראל עושה הכל כדי לעזור לאנשים האלה. אנחנו מאשרים לעשרת אלפים פועלים עזתים לצאת לעבודה מדי יום בישראל בהנחה שזה מפרנס מאות אלפי עזתים. אנחנו מעודדים את העולם להשקיע בעזה. יש בישראל טייקון, איש ימין מוכר שפעיל גם בתקשורת, שתרם להקמת מתקן התפלת מים בעזה. ילדים עזתים מאושפזים בבתי חולים בישראל. אבל פתאום, עמותה של ערבים ישראלים שרואה לנכון לסייע למשפחות האומללות הללו, הפכה לאיום על ביטחון המדינה.

כמה עלובים הם יכולים להיות? אגב, את השקר שלפיו “כספי משלם המסים” הישראלי עוברים לטרור בעזה, לא המציא אותו תחקיר טלוויזיוני. שם זה דווקא לא נאמר. הצווחנים שישבו באותו אולפן כפרשנים הם שמיהרו למנף את הקשקוש הזה לשקר מתועב, שקנה לעצמו אחיזה. השופרות מהדהדים, הרשתות החברתיות מתלהמות והאמת מתארגנת על עצמה מחדש.

הכי עצוב היה לי לשמוע אתמול את ח”כ יואב קיש מסביר באריכות ובידענות בטלוויזיה שנכון, זה לא כסף של משלם המסים הישראלי שיעבור לעזה, אבל הכסף שרע”ם תקבל ויושקע במגזר הערבי יאפשר לערבים הישראלים לתרום יותר לעמותות כמו סיוע 48. ואז, מה? אז יכול להיות שכמה משפחות בעזה ייהנו מעוד כמה לירות, מר קיש? אתה שומע את עצמך? אתה מבין לאן התדרדרת? אני מקווה שפעם תבין.

אגב, כשנתניהו השקיע 15 מיליארד במגזר הערבי (והיה רה”מ הראשון שעשה כן), זה גם אפשר לערביי ישראל לתרום יותר לעזה, או שזה קורה רק אצל בנט? תגידו, התחרפנתם?