בשוק מטבע החוץ כבר שום דבר אינו מפתיע. הדולר צנח אתמול במהלך יום המסחר ביותר מ־1% ל־3.05 שקלים והגיע לשפל שלא היה מאז 1995. היורו קרס לרמה של 3.45 שקלים, רמה שבה ביקר לאחרונה רק בשנת 2000. סוחרי המטבע מתחילים להפנים שמרוץ הדולר לקידומת 2 הוא כבר תסריט ריאלי.
בראיון בשבוע שעבר סיפק לי שר האוצר אביגדור ליברמן מספר כותרות. להתחזקות השקל מול הדולר קרא "צרות של עשירים" והוסיף: "אני סומך על נגיד בנק ישראל שיידע מה שצריך לעשות. האחריות היא שלו ועדיף שהממשלה לא תיגע בנושא". הוא גם דיבר על המשך עליית מחירי הדיור (11%־12% ב־2021) והדגיש שאם העלייה ב־2022 תהיה מחצית מכך זה יהיה "הישג מדהים". לליברמן אין טענות כלפי הנגיד, אזי הגיע הזמן שהממשלה תיקח בעצמה אחריות גם על שער החליפין.
כשהוא נשאל לשלומו נוהג ליברמן לענות "גן עדן", וכאשר הוא במצב רוח מרומם הוא מוסיף את המילים "פלוס פלוס". ואולם כל עוד קיים המחדל בנושא שער החליפין, גם העדן יהפוך לגן עדן של שוטים. נכון, המדינה אינה צריכה להתערב בשיקולי המסחר היומיומיים של בנק ישראל. נכון שגם אסור לה להכתיב את מדיניות שער החליפין.
אבל עדיין יש לה מרחב תמרון כלכלי עצום כדי לנסות להפוך את תמונת המצב. אבל כששר האוצר אומר שיש לנו צרות של עשירים, אנחנו בצרות צרורות. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון עושה ככל יכולתו לסייע להתאוששות הדולר, וזה עלה לנו בינתיים ביתרות מט"ח של 207.5 מיליארד דולר. אבל מצד שני הוא הסביר שהוועדה המוניטרית מסתכלת על היצואנים אבל גם על היבואנים והצרכנים.
אלא שבניגוד למצופה, הצרכנים אינם הנהנים מירידת הדולר ומי שנהנים מכך הם רק היבואנים, שהרווחים שלהם תופחים. מעניין במיוחד להביא דברים שנשא הנגיד בשבוע שעבר בהרצאה באוניברסיטת תל אביב.
"בראייה ארוכת טווח, בנק ישראל יצר לאורך השנים תהליך שאִפשר למשק להסתגל בצורה הדרגתית לעבור ממשק מוטה ייצור למשק מוטה שירותים תוך שמירה על רמת תעסוקה גבוהה, וזה הישג גדול. כפי שכבר הראינו, רף ה־30 מיליארד דולר אינו מהווה חסם עליון לגובה ההתערבות. אנו בוחנים כל העת את ההתפתחויות בשוק מטבע החוץ, והבנק ממשיך לנהל את המדיניות בהתאם למצב המשק. לא נהיה אדישים לשינויים שאינם תואמים את הנתונים הבסיסיים של המשק", אמר.
התובנות מדברי הנגיד פשוטות: הוא עושה ככל יכולתו לסייע ליצואנים, אלא שמבחינתו יצוא אינו רק תעשייה אלא גם סחורות ושירותים, ושם מבחינתו המצב פחות גרוע. ההישג הגדול הוא שלמרות הדולר הקורס רמת התעסוקה נותרה גבוהה.
בשורה התחתונה בנק ישראל יתערב בשוק המטבע אבל פחות. גם דוח ביקורת של מבקר המדינה מהחודש שעבר הוריד ממנו את ההתלהבות לקנות דולרים. לכן בישיבת הוועדה המוניטרית ביום שני ההחלטה תהיה שהריבית לא תעלה. שר האוצר התיישר כאמור עם מדיניות בנק ישראל בנושא. אבל אם הוא סומך עליו הוא חייב לכל הפחות לסייע ליצואנים במישורים אחרים. זה מה שמצופה משר אוצר בכל מדינה מערבית וזה מקובל אפילו בארה"ב הקפיטליסטית.
עם כל הכבוד, תעשייה כחול־לבן וחקלאות מקומית הן אבן היסוד בקיומה של כל מדינה, קל וחומר כשמדובר במדינת אי כמו ישראל. לשר האוצר יש מספר אפשרויות להשפיע על שער החליפין. הצעד המתבקש הראשון הוא לגלות פחות זחיחות לגבי מצב המשק, ולפחות ברמת ההצהרתית להודיע שהוא אינו אדיש לנעשה בתחום.
המאמר המלא מחר בטור שוטף פלוס ב"מעריב־סופהשבוע"