מי שיצא לו לפגוש מאז כינון הממשלה את מי משרי מפלגת תקווה חדשה, ביחד או לחוד, יודע לספר על תופעה מעניינת שמאחדת את כולם שם. אחד הפעילים המוניציפליים היטיב לתאר את המתרחש: "אתה פוגש שר בכיר, פעיל ומשפיע. הוא מדבר איתך, מקשיב לך, גם מבטיח לסייע. כאשר אתה שואל לשלומו, הוא עונה שהכל מעולה, מצוין, ואף מעבר לזה – 'סוף־סוף הגשמנו את החלום, קיימנו הבטחה לבוחר, הבאנו שינוי וממשיכים לעבוד'. ואחרי כל זה, לכל אורך השיחה מוקרנת ממנו מין מצוקה עמומה, שהוא בטח יכחיש את קיומה. זה כמו בספרי 'הארי פוטר': דבר־שאין־לומר־את־שמו. והדבר הזה הוא הסקרים והעתיד הפוליטי של המפלגה".
סקר מנדטים: הליכוד יציבה, כחול לבן מפתיעה, והאם הציבור בעד רוטציה?
ובכן, הפיל הזה נמצא גם נמצא בחדרי סיעת תקווה חדשה בכנסת, בכל כינוס ובכל אירוע מפלגתי. אם תאזרו אומץ ותשאלו את גדעון סער בנושא, רוב הסיכויים שתקבלו תשובה מסוג "יש המון זמן עד הבחירות, נעסוק בסקרים כשיגיע המועד, כעת עוסקים בלעבוד". לגביו זוהי אכן אמת לאמיתה. סער, שחזר אל ראש הגלגל חרף כל המכשולים אחרי חמש שנות "פסק זמן", באמת נהנה במשרד המשפטים.
הוא עסוק בתחום שמוכר לו וקרוב ללבו. הוא עובד קשה, הוא מקדם דברים, מעביר חוקים, הוא משנה ומשפיע. וכל זה בזמן שבנימין נתניהו, שהשפיל אותו פומבית בליכוד והיה בטוח שחיסל אותו לצמיתות, מביט בנעשה בעיניים כלות מספסלי האופוזיציה. אם המחזה הזה אינו ההוכחה האולטימטיבית לניצחונו של גדעון סער, אז מה כן? ובאשר לסקרים ולעתיד המפלגה? נחיה ונראה.
חבריו של סער למפלגה מרבים להביא את משל בני גנץ ומפלגתו בתור הוכחה לכך שאין לסמוך על נתוני הסקרים: "הנה, כולם הספידו את גנץ, ובסוף הוא סיים עם 8 מנדטים וקיבל את תיק הביטחון". יש לציין כי המקרה של גנץ ומפלגתו שונה מאוד מהמצב של תקווה חדשה, ומי שמנסה למכור את ההשוואה, או שלא יודע על מה הוא מדבר, או שמנסה לייצר מצג שווא.
אומנם בתחילת דרכו הפוליטית, ערב הקמת חוסן לישראל, טען גנץ באוזני מקורביו כי ישמח עד השמיים אם יקבל 8 מנדטים ויצטרף לממשלת נתניהו תמורת תיק החינוך, אך בפועל מדובר במיזם פוליטי, שבשיאו נהיה למפלגה הגדולה בישראל עם 35 מושבים מוחשיים בכנסת. לעומת זאת, המקסימום האלקטורלי שאליו הגיעה תקווה חדשה באופן וירטואלי, בסקרים בלבד, היה כ־19 מנדטים בשבוע הראשון אחרי הכרזת סער על סיעתו העצמאית.
השאלה שעליה סער וחבריו שוברים את הראש היא איך ממפלגת אווירה להפוך למפלגה אמיתית, איך לא להיות עוד מפלגת כולנו ולהימנע מהתרסקות. לא משנה מה אומרים בכירי תקווה חדשה על עתיד מפלגתם "און רקורד", וכמה מנסים להתעלם ממצוקתם האלקטורלית - במציאות, ב"אוף רקורד", זה מדאיג ומעסיק את כולם שם. סער לא בא לפוליטיקה תמול־שלשום.
בתור מי שגדל בתנועת הליכוד, חרש, חי ונשם את השטח, הוא יודע כי יסוד כל מפלגה חפצת חיים הינו שטח אמיתי, חזק ופעיל. רק מהשטח מגיעה התמיכה שבזמן הבחירות ניתן להמירה לקולות הבוחרים ולמנדטים. בלעדי השטח עתידה כל מפלגה לחלוף מן העולם. לא משנה כמה מבריק יהיה המנהיג, וכמה טוב ינאם ויתראיין בתקשורת.
בונים על הרוטציה
מבחינת סער, יריית הפתיחה למאמץ הפוליטי הגדול של מפלגתו ניתנה השבוע. ביום ראשון, בנר השמיני והאחרון של חנוכה, התכנסו בקריית שדה התעופה בכירי תקווה חדשה, פעיליה ומתענייניה, לאירוע שהתקיים תחת הכותרת המרעישה "ועידת היסוד". שנה בדיוק אחרי הקמת המותג, החלו גדעון סער וחבריו בעבודת ההקמה בפועל. מטרת הכינוס הייתה משולבת: גם הצהרת כוונות, גם מפגן כוח, גם מסר למתלבטים. שלא במקרה, לצד פעילי המפלגה "הוותיקים", הסתובבו באולם, שתו קפה, התכבדו בסנדוויצ'ים ובעיקר – דיברו, כמה וכמה אנשים שידעו לספר לעיתונאים כי "אינם חברי המפלגה של גדעון, אבל באו לראות ולשמוע".
האולם הלא מאוד גדול, שיכול להכיל כ־600 איש, התמלא כמעט לחלוטין. מספיק כדי לצלם תמונות יפות ולהותיר רושם של כינוס משמעותי. כוכבי האירוע – פעילים מן המניין, חברי הסיעה, השרים והח"כים – הסתובבו בקהל בין השולחנות הערוכים, חייכו והצטלמו. והיו שם גם כוכבים מסוג אחר, הנכס הפוליטי הגדול שהרוויח סער בתחילת דרכו העצמאית. מדובר בבכירים המוניציפליים – ראשי ערים, סגני ראשי ערים וחברי מועצות מקומיות. אלה יתדות כל מפלגה, שנושאים על גבם את השטח, מתחזקים ומפתחים אותו לקראת יום פקודה.
פה לתקווה חדשה יש יתרון משמעותי. כאשר לפני כשנתיים הכריז סער "אני מוכן" והתמודד בפריימריז מול נתניהו, הוא זכה בתמיכתם של כמה בכירים מוניציפליים, אנשי הליכוד שחברו אליו. הם נשארו איתו גם כשעזב את הליכוד, ומדובר בבונוס שמן שראש מפלגה טרי רק יכול לחלום עליו. בדרך כלל זה קורה הפוך וקשה בהרבה: קודם מפלגה חדשה קמה ומתפתחת, ואז היא נכנסת למשחק בניית השטח המוניציפלי.
ועדיין, סער מבין שמה שיש לו אינו מספיק. הוא זקוק לייצוג נרחב יותר, ועל כן העבודה לקראת הבחירות המוניציפליות העתידות להתקיים בעוד כשנתיים, בנובמבר 2023, נמצאת בעיצומה. לסער, שאינו בדיוק אדם נאיבי, ברור כי הבכירים המוניציפליים הלכו איתו כל אחד משיקוליו. תחילה, כי היה מועמד ריאלי לראשות הממשלה, ולאחר מכן - כשמונה לשר בכיר בממשלת בנט־לפיד. כל עוד תקווה חדשה היא מפלגת קואליציה עם ארבעה שרים, זו תהיה סיבה מספקת עבורם להישאר לצדו של סער. אך בפוליטיקה, כידוע, שום ברית אינה חתונה קתולית.
בתקווה חדשה די בונים על הרוטציה. אומנם כיום סער נהנה כאמור מכל רגע במשרד המשפטים, אך הוא ער לעובדה כי תפקידו הנוכחי פחות נוצץ תקשורתית. אם וכאשר הרוטציה תתממש והוא יגיע לתפקידו הבא, שר החוץ, מקווה סער לממש את הפוטנציאל שבתפקיד הייצוגי הזה – ראיונות, ביקורים, תמונות עם מנהיגי עולם ותשומת לב תקשורתית. כל אלה, על פי התחזיות, צפויים לתרום להתחזקותה האלקטורלית של המפלגה.
במסגרת המאמץ המלחמתי, גויס לאחרונה יועץ אסטרטגי חדש, מהוותיקים בתחום - ישראל בכר, שגם ידוע ביחסיו הטובים עם בכיר נוסף בכוורת של סער, שר הבינוי והשיכון זאב אלקין.
בתקווה חדשה מקפידים לעקוב בעניין אחר המתרחש במפלגה הימנית השכנה ימינה. לא מעט גורמים בממשלה מעריכים בשיחות סגורות שנפתלי בנט לא יהיה זה שיוביל את ימינה בבחירות הקרובות. יש גם הסבורים כי בנט כבר שוקל את האקזיט הפוליטי הגדול שלו ומשערים כי יחליט לפרוש אחרי קיום הרוטציה. כל אלה כאמור השערות פנימיות בלבד, אך עתיד ימינה צפוי להשליך ישירות על מצבה האלקטורלי של תקווה חדשה.
דרך נוספת לשינוי דרמטי עבור כל מפלגה היא של מהלך פוליטי משמעותי, כזה שמהווה Game Changer. חיבור בין כמה מפלגות והפיכתן לגוף אחד חזק זו בהחלט אפשרות עבור תקווה חדשה. נכון לעכשיו מדובר באפשרות תיאורטית לגמרי, משום שכיום סער אינו מוכן לשמוע את המילה איחוד. אבל בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, הנסיבות משתנות ובעקבותיהן גם עמדות המנהיגים.
ואחרי כל הנאמר על בניית השטח, ההופעות בתקשורת וההשפעה המיניסטריאלית – השאלה המרכזית היא אם כל זה יספיק כדי לשפר את מצב המפלגה בסקרים ולהבטיח לה עתיד פוליטי לטווח הארוך. השאלה הזאת נשארת כרגע ללא תשובה חד־משמעית.