לא רק הביביזם משתמש ברשתות החברתיות לרעה. לפני כמה שבועות פורסם תחקיר (באתר "מעריב" וברשת האמריקאית NBC) על רשתות של פרופילים מזויפים בפייסבוק שמקדמות עסקים, פוליטיקאים ואינטרסים שונים ברשת. בין השמות שהוזכרו שם היו הסופר החרדי החשוד במעשים מגונים חיים ולדר, ח"כ אורלי לוי־אבקסיס ובכיר הליכוד ניר ברקת (שהכחיש).

הטכניקה פשוטה: "קונים" כמה מאות או אלפי פרופילים בפייסבוק שמקורם בכלל בנפאל, מלבישים עליהם שמות ישראליים ותמונות מזויפות, ומתחילים לייצר להם פעילות ברשת שמוכיחה שהם אנשים אמיתיים. הם נכנסים לקבוצות פייסבוק ומתחילים לפרסם בקשות, שאלות ודעות, רק כדי שביום פקודה הציבור לא יבין שמדובר בפייק. מהו יום פקודה? כשעסק מסוים או פוליטיקאי מסוים רוכשים את אותה רשת על מנת להדהד את מסריהם ותהילתם.

היום אני מפרסם פרק נוסף בעלילה הזו, גם הפעם התחקיר מבוסס על ממצאי "פייק רפורטר", מיזם מחקר אזרחי המפעיל אתר דיווח על תכנים חשודים ברשת, מנטר ועוקב אחר תופעות כאלו. כזכור, על פי התחקיר הופעלה הרשת המזויפת בידי דף פייסבוק או עסק שקרא לעצמו BoostMe ("קדם אותי"). כל הפניות למפעילי העמוד הזה לא נענו. למחרת פרסום התחקיר הועברה רשימת 320 פרופילים מזויפים לפייסבוק, שכרגיל, גררה רגליים והסירה אותם לאט מאוד. נכון להיום, 12% מהם עדיין פעילים.

פופולריות יש מאין

עכשיו מתברר שיש מאות פרופילים מזויפים נוספים, שלא דווחו לפייסבוק בתחקיר הראשון. הם המשיכו לפעול למענו של ניר ברקת, בכל הכוח. אגב, מכיוון שמדובר בהפעלה על בסיס אלגוריתם, מדי פעם חלו טעויות מבדחות כשמפעיל הרשת זיהה מטרה שגויה ושיגר את פרופיליו להסתער עליה בטעות.

כך מצאה עצמה בחורה תמימה שפרסמה באחת הקבוצות "שרשרת ענברים המסייעת לתינוקות להתגבר על כאבי יציאת השיניים" את עצמה בלב הסערה כשעשרות פרופילים הגיבו על הפרסום הזה בפרסום תהילתו ויתרונותיו של ניר ברקת.

בשלב מסוים, מפעילי הקבוצות או מפרסמי הפוסטים, שמוצאים עצמם "מופצצים" באין ספור שירי הלל ושבח לניר ברקת, נאלצים לחסום את הקבוצה או את הפוסט או להגביל את היכולת להגיב עליהם, כי אין להם ברירה אחרת. אבל הפסטיבל נמשך. כאן אנחנו מגיעים לממשק מעניין: ב־11 בנובמבר מתפרסם פוסט של פרופיל בשם "שקד עזרן" נגד ישראל כ"ץ.

תמונה של פקק תנועה אינסופי שאליה מוצמדת תמונה לא מחמיאה של כ"ץ, תחת הכותרת "שר הפקקים" וטקסט תואם. האם "שקד עזרן" קיים? רוב הסיכויים שלא. תמונת הרקע נלקחה מהרשת, ורוב הסימנים מראים שגם הוא פרופיל מזויף. הוא גם מקיים אינטראקציה עם פרופילים מזויפים רבים מהרשת שעליה דיווחנו, המקדמת את ניר ברקת.

הפוסט המקורי נגד ישראל כ"ץ לא זוכה לאף תגובה, לייק או שיתוף. אלא שאז הוא מועלה בעמוד הפייסבוק הפופולרי "סטטוסים מצייצים". בום. תוך זמן קצר הוא הופך לוויראלי, עם 2,300 שיתופים (!!!). המספר הזה חריג אפילו ב"סטטוסים מצייצים". בחודשיים האחרונים זכו רק שני פוסטים לכמות כזו של שיתופים: הפוסט המדובר נגד כ"ץ, ופוסט המקדם את ברקת. כלומר, יש לנו כאן אירוע.

ישראל כץ (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
ישראל כץ (צילום: גילי יערי, פלאש 90)


איך זה קורה? פשוט: ל"סטטוסים מצייצים" נגישות נרחבת, עוקבים רבים מאוד ויכולת להגיע לקהל עצום. כשמעלים שם פוסט ואז משגרים את מאות הפרופילים המזויפים של הרשת להפיץ אותו בקבוצות שאליהן הם השתחלו, התוצאה נראית ויראלית.

זה גאוני, זה אמיתי וזה כמעט בלתי ניתן לזיהוי בעין בלתי מזוינת. כך מייצרים תהודה ברשת, כך בוראים פופולריות יש מאין, כך מארגנים לאדם מסוים "קהל" תומכים נלהב שבמציאות כלל לא קיים. לא, ברקת לא המציא את זה.

כשנתניהו מקבל במהלך הלילה שני מיליון לייקים מפרופילים במזרח הרחוק על כל פוסט שהוא מעלה, זה אירוע דומה, אם כי חמור פחות: במקרה של נתניהו ניתן לזהות בנקל שלא מדובר באזרחים ישראלים. במקרה של הרשת הזו, הפרופילים הפעילים הם, לכאורה, אזרחים ישראלים חיים, קיימים ומגיבים.

הפוסט הנוסף שזכה ל־2,300 שיתופים ב"סטטוסים מצייצים" היה סרטון שעלה במקור בעמוד הפייסבוק של ברקת עצמו, שבו הוא עונה לחברי הרשימה המשותפת על הטענה שיש כיבוש וירושלים לא שייכת ליהודים. כן, ברקת עושה שם עבודה טובה.

למה שלא יפיץ אותה? פעם נהגו הפוליטיקאים לשגר את הסרטון האמור דרך הוואטסאפ או המסרון למאות אלפי נמענים. זה פאסה. זה מסומן. כשישראלים פשוטים, כמוכם וכמוני, משתפים את זה ומהדהדים את זה, זה משכנע שבעתיים.

רגעים קומיים

סיימנו עם ישראל כ"ץ, אבל עוד לא סיימנו. כי אותה רשת ממש מפיצה גם חומרים נגד נתניהו. למשל, הקטע ההוא מהראיון עם ח"כ ישראל אייכלר, שבו הוא טוען שאפשר היה להקים ממשלת ימין על מלא אם נתניהו היה זז ומפנה את מקומו, וכי החסם היחיד שלא מאפשר הקמת ממשלה כזו הוא נתניהו.

ובכן, תעמידו פני מופתעים, הרשת המזויפת דוחפת את הסרטון הזה בכל כוחה. ולא רק אותו, גם את הקטע הנלעג שבו נתפס נתניהו בשקר כשסיפר שיצא מהמספרה שלו ו"חצי שכונה" חיכתה לו בחוץ. במציאות המתינו לו שם שלושה אנשים. גם כאן, הפעילות המתוכנתת והפיקטיבית של רשת הפרופילים המזויפים מהדהדת את הפוסטים הללו בכל הכוח ובהצלחה לא מבוטלת.

בנימין נתניהו  (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
בנימין נתניהו (צילום: הדס פרוש פלאש 90)


הפעילות הזו מייצרת גם לא מעט רגעים קומיים. קבוצת הפייסבוק "ממים פוליטיים", למשל, מצאה את עצמה על הכוונת של הרשת המזויפת שלנו. הפרופילים המזויפים החלו להעלות אליה פוסטים מטעמם בקצב הולך וגובר.

הדברים הגיעו לידי כך שמנהל הקבוצה שיגר לניר ברקת הודעה דחופה, לדף הפייסבוק שלו, ובה תחנונים: "בשבועיים האחרונים הרבה חשבונות מזויפים משתפים לתוך הקבוצה פוסטים של העמוד שלכם, בניגוד לכללי הקבוצה. כל מקרה כזה אני מוחק וחוסם, אבל הזרם לא מפסיק. אתם חוטאים למטרה שלכם. זה רק יוצר אנטגוניזם. אבקש מכם להפסיק".

הוא לא קיבל תשובה עד רגע זה. אבי לן, מפעיל העמוד "סטטוסים מצייצים", אמר לי אתמול בתגובה שאין לו שום שיתוף פעולה רשמי עם רשת פרופילים כלשהי או עם ניר ברקת. "אני, או העורכים המתנדבים בעמוד שלי, מעלים לעמוד מה שנראה לנו מעניין או ויראלי", אמר. מעניין שדווקא אותם פוסטים של ברקת נראו להם מעניינים או ויראליים. ברקת, כפי שהגיב בפרק הקודם, טוען שאין לו או לאף אחד שקשור אליו שום קשר לרשת פרופילים מזויפים כלשהי.

למה אני מלאה אתכם בסיפורים האלה? כי בעידן המודרני אין לנו כלים לברור את המוץ מהפייק. אנחנו מופצצים באינפורמציה שקרית, בדיות דמיוניות, הדהודים, שיתופים, פוסטים וציוצים שכל קשר בינם לבין המציאות אפילו לא מקרי. החוק שעלה לקריאה טרומית השבוע הוא טיפה בים.

נדרשים רגולציה משמעותית יותר, תקנות מחמירות יותר ופיקוח הדוק יותר על האינפורמציה המונגשת לנו באמצעים כאלה או אחרים. תחושת החופש המוחלטת שהקנתה לנו הרשת החברתית הפכה כבר מזמן להפקרות מושחתת הבוראת מציאות מסולפת. הגיע הזמן שנבין את זה.

הטור המלא של בן כספית במעריב סופהשבוע