1. אי־אז, לפני כמה עשרות שנים, נחשב רפי הדרדס למקצוען בתחום טיפוס על צינורות ומרזבים וכניסה לדירות שאליהן לא הוזמן, דרך חלון השירותים. בגלל מבנה גופו הדקיק וקומתו הנמוכה זכה רפי לכינוי "דרדס", מה שגרם לו להתעצבן ולריב עם אנשים שלא חשבנו לו והעליבו אותו בשל מראהו החיצוני.
רפי הדרדס, חייבים לומר, היה בחור אמיץ. כמה פעמים הצליח לדפוק מכות של כסף גדול כשנכנס לדירות של אנשים שאף אחד לא העז להתעסק איתם. אותם אנשים, כלים כבדים בעולם התחתון, לא ידעו שהדרדס ביקר בביתם ללא הזמנה וניקה אותו מבוכטות של מזומנים, יהלומים, שעונים יקרי ערך ותכשיטים יוקרתיים של הגברות שלהם, מה שגרם לסכסוכים חמורים בין הכלים הכבדים לבין בנות זוגם החסודות.
בשיחות שכמה כבדים רציניים עשו בינם לבין עצמם על המכות שדפקו להם, הם שמו לב שהגנב האלמוני חדר לבתיהם בלילות שבהם הימרו במועדון הקלפים של שאול "צלקת" ברחוב גאולה והרוויחו בוכטה גדולה שמישהו שם עליה עין. הכבדים עשו החלפת מידע בינם לבין עצמם והתברר להם שבכל המקרים היה ליד שולחן ההימורים רפי הדרדס, שנהג לשחק על סכומים קטנים ולעזור לבעל המקום בהגשת קפה למהמרים, וגם היה קופץ לקנות להם סיגריות ודברי מתיקה בפיצוצייה הסמוכה.
רפי הדרדס היה מוכר להם כ"תשש", אחד שמתמחה בטיפוס על צנרת וחדירה לבתי דירות שמהם היה מתשש סחורה עוברת לסוחר שאין לה נפח גדול. אחרי דיון החליטו הכבדים לעשות בירור עם הדרדס, ובשעת לילה מאוחרת הכניסו אותו לחדר צדדי במועדון ההימורים, כיבו עליו סיגריות, עשו לו חיתוכים באצבעות הידיים, דפקו לו מכות יבשות בצלעות, וכשהגיעו לשלב שבו שפכו לו על הראש מים רותחים, נשבר הדרדס והחל לזמר שיר מזמור, שבו הודה שהוא זה שחדר לדירותיהם וניקה אותן.
הכבדים נתנו לדרדס שבוע להחלים מהעינויים שהעבירו אותו ועוד חודש לצאת לתשש ולהחזיר במזומנים לכל אחד מהם את הסכום המשוער של שווי הגניבה ועוד קנס של 100%, עונש קשה עד כמעט בלתי ניתן ליישום. במשך חודש ימים עבד הדרדס על הווילות של שיכון הקצינים השוכן מזרחית לבית החולים איכילוב.
דייריו היו אנשים עשירים עד עשירים מאוד, חלקם אזרחים זרים שנהגו להחזיק בביתם הרבה ירוקים, פאונדים ומטבעות זהב שהדרדס עשה להם העברת בעלות. הוא היה נעלם עם השלל לבית החולים איכילוב, שם היה גונב מחדר העובדים חלוק של חולה ונכנס לאחד החדרים הריקים, שוכב לישון עד שעת בוקר מוקדמת כדי שבלשי היחידה המרכזית לא יקלטו אותו ברחוב וכמי שמוגדר כ"בדוקאי", יעשו עליו חיפוש ויגזלו ממנו את הסחורה היקרה שעליה עמל והעביר לרשותו.
הדרדס שילם את חובו, והכבדים הטילו עליו עונש נוסף: הם שלחו אותו מהעיר הגדולה לשנת גלות. אם תפר את זה, הבטיחו לו חגיגית, נשבור לך את הידיים והרגליים לחתיכות קטנות ונכניס אותן לסיר הגדול במסעדת המרקים של שמעון תלתלים.
2. רפי הדרדס נטש את העיר הגדולה ונסע לבאר שבע, שם ניסו בני משפחתו לעזור לו להתאושש מהמכות שחטף, פיזית ונפשית. אמו ואחותו ניסו להסביר לו שהוא כבר לא ילד, שהוא צריך למצוא אישה, להתחתן, למצוא עבודה, להביא לעולם ילדים. רפי הנהן בראשו ומלמל "כן, כן", אבל בראש רקם תוכניות לחזור לתל אביב הגדולה ולנקום בכבדים על הנזק שגרמו לו.
במסגרת הטיפולים שקיבל בבית החולים בבאר שבע, סירב הרופא לתת לו משככי כאבים שיש בהם מרכיב של מורפיום. הדרדס הערמומי גנב חלוק של רופא, תצפת על החדר שממנו לקחו הרופאים תרופות, ובהזדמנות שבה החדר היה ריק לרגע, נכנס וניקה את ארון התרופות ממיני כדורים ובקבוקונים, שאותם הכיר כנמכרים לנרקומנים על ידי סוחרי סמים.
הוא עשה את אותה מכה בשני בתי חולים נוספים ואת כל הסחורה היקרה הביא לאחד מסוחרי הסמים, ועשה איתו החלפה תמורת כמות מכובדת של סמי הזיה חזקים, בעיקר אל־אס־די. יצר הנקמה של רפי הדרדס בער. הוא צלצל למועדון ההימורים וביקש מהצלקת שידבר עם הכבדים ויאמר להם שיקלו בעונשו ויאפשרו לו לחזור לתל אביב. הדרדס הבטיח שיביא בקבוק קוניאק צרפתי משובח לעשות הרמת כוסית ובזמן שנותר לו להיות בגלות, הוא יהיה במועדון הסנג'ר של הכבדים, יעשה כל מה שיבקשו ממנו. אף על פי שנחשבו כגברים קשוחים וערלי לב, הכבדים - שעסקיהם היו בפריחה - ריחמו על הדרדס הקטן והחליטו לחון אותו בתנאים שהוא הציע.
הדרדס ידע היכן אמא שלו מסתירה צנצנת חסכונות עם בוכטה קטנה של שטרות. הוא ניקה את הצנצנת מתכולתה והלך לקנות בקבוק קוניאק צרפתי יקר. הוא פתח אותו בזהירות, הכניס לתוכו את כל סמי ההזיה שקיבל מסוחר הסמים בעסקת החליפין, וסגר את הבקבוק, שנראה כאילו יד אדם לא נגעה בפקק שלו. שמח וטוב לב הגיע הדרדס למועדון של הצלקת, מנסה להסתיר את העובדה שהוא רועד מפחד. כשהגיעו הכבדים וישבו סביב השולחן והחלו לשחק "פרטייה" (סוג של משחק קלפים), יצא אליהם הדרדס ממטבח המועדון עם מגש עמוס כוסות עם קוניאק צרפתי משובח. הכבדים דפקו מכה עם הכוס על השולחן וחיסלו את המשקה בלגימה אחת. הם המשיכו לשחק ואיש לא הבחין בכך שרפי הדרדס נמלט מהמועדון.
הדרדס לקח מונית למיון של בית החולים איכילוב. הוא נכנס בזריזות למיון, לבש חלוק של חולה, ניגש לשירותים וחבש את חצי מראשו בתחבושת, כדי שאיש לא יוכל לזהות אותו. בדרך לחדר ההמתנה של המיון לקח עמוד של אינפוזיה, חיבר עצמו לאינפוזיה, וישב בחדר ההמתנה מחוץ למיון מחכה לבאות.
לא עבר הרבה זמן עד שאמבולנסים שפכו את כל הכבדים שהובאו מהמועדון. אחים ואנשי ביטחון נאלצו לקשור את חלקם, שהשתוללו מהטירוף שאחז בהם בגלל כמות האל־אס־די שהטריפה אותם. הם צעקו, בכו, ייללו. כל הצוות הרפואי ניסה להתגבר עליהם כדי לעשות להם שטיפת קיבה, אחרי שהבינו שכנראה מדובר בשימוש מופרז בסמי הזיה. תופעה כזו לא נראתה בבית חולים. כל קציני המשטרה של המחוז שהיו פנויים באותה עת הגיעו למיון. כשראו את כל גדולי הדור במצבם, הם לא הסתירו חיוך של שביעות רצון.
רפי הדרדס היה מאושר. הוא החליט לקחת טריפ אחד שהשאיר לעצמו כדי להתמסטל ולחגוג את ניצחונו על הכבדים. מרוב שמחה גם גנב בקבוק של כדורי מרץ מארון התרופות ולקח שני כדורים לחיזוק הגוף. הערבוב הזה גרם לו להתחיל להשתולל ולהתחרפן, ממש כמו הכבדים.
הקריזה שלו הקשתה על הצוות הרפואי לעשות לו שטיפת קיבה ובדיקות דם, כדי לאבחן מה גרם לו לקריזה. וכך, בשעת לילה מצא עצמו רפי שוכב מורדם באותה מחלקה עם הכבדים, תחת שמירה של עשרה שוטרים מגודלים. כל החבורה אזוקה למיטה, בידיים וברגליים, חסרי אונים כשהם נמצאים בטריפ לגיהינום, שלא בטוח שיש ממנו דרך חזרה.
3. בשל הכמות המזערית יחסית שבלע הדרדס, הוא היה הראשון שהחל להראות סימני התאוששות. הוא התחנן לשוטר שהיה בקרבתו שיתיר את אזיקיו, כי הוא צריך ללכת לחרבן והוא מרגיש שאם לא ילך מיד, הוא יחרבן במיטה ויסריח את כל המקום. השוטר ריחם על הבחור קטן הקומה והרזה בצורה חולנית, ושחרר אותו.
הדרדס הביט על הכבדים השרועים במיטות וראה שהסירו את בגדיהם והלבישו אותם בחלוקים של חולים. מאחר שהתמצא בסדרי העבודה באיכילוב מביקוריו החשאיים בבית החולים, הוא ידע שבמחסן הצמוד למחלקה נמצאים בגדי החולים. הוא פסע באטיות, ובמקום לשירותים נכנס למחסן שבו היו בגדי הכבדים. בזריזות של תשש ניקה את המזומנים שהיו בכיסיהם, הכניס אותם לשקית ניילון ומבלי שאיש הבחין בו, יצא מהמחלקה כשהוא גורר עמוד של אינפוזיה ומחייך מאושר.
הדרדס יצא מפתח בית החולים, השאיר את עמוד האינפוזיה על המדרכה ונכנס למונית הראשונה שהמתינה מחוץ למיון. "למלון 'הילטון'", הורה לנהג ופיזם את המנגינה של השיר האהוב עליו, "אשליות", של ניסים סרוסי. בתולדות רשת הילטון לא נרשם אירוע כזה: גבר צעיר, רזה, נמוך קומה, ממש בגובה ילד, לבוש חלוק של בית חולים עם תחבושת על הראש נכנס למקום, ניגש לקבלה, מבקש סוויטה ל־24 שעות, שולף חבילת מזומנים מתוך שקית ניילון פשוטה ושואל בחיוך גדול אם הם רוצים את התשלום בשקלים או בדולרים.
מאחר שהיה עדיין בסוטול של הטריפ, לא חשב רפי הדרדס שהתמונה שראה מנהל הקבלה תגרום לו לדווח למשטרה. חמש דקות אחרי שנשכב על המיטה הזוגית הענקית בסוויטה והזמין ברום סרוויס שלושה בקבוקי קולה, כשהוא מתכנן מה יעשה ביום שאחרי, נשמעה דפיקה בדלת. הדרדס פתח את הדלת, מלצר עמד שם עם שלושה בקבוקי קולה על מגש ושלושה שוטרים במדים מאחוריו.
אורחי המלון ששהו בלובי נדהמו כשראו שלושה שוטרים מגודלים מלווים אל ניידת שחנתה מחוץ למלון איש קטן קומה ורזה, לבוש חלוק של בית חולים כשהוא אזוק בידיו. רפי הדרדס נמצא מת במיטתו בבית המעצר. בנתיחה לאחר המוות נקבע שמישהו כבד מאוד ישב עליו, עד שנפח את נשמתו.