1. אובדן עשתונות
בעיתוי סמלי תיפתח ביום ראשון הקרוב ועידת הקניונים באילת. הביקוש היה יוצא דופן, ונרשם אובר בוקינג של 200 איש. הוועידה מוגדרת כ"מדורת השבט של בכירי הענף". הם צפויים להתגודד סביב המדורה הווירטואלית במלון "רויאל ביץ'", ולדון בין השאר בטמטום הנוגע להחלטת ראש הממשלה ושר הבריאות להפעלת מתווה תו ירוק בקניונים.
ההחלטה, שהתקבלה בהמלצות הדרגים המקצועיים, עוררה סערה עוד לפני יישומה. שלשום, כמעט ברגע האחרון הוחלט כי לא יחולקו צמידים למבקרים מחוסנים בקניונים. עם זאת, כניסת הלא מחוסנים תוגבל לעסקים חיוניים בלבד, כמו בתי מרקחת, סופרמרקטים או מרפאות. החנויות מחוץ לקניונים, שיהיו פתוחות ללא הגבלה, עלולות להפוך למדגרות קורונה. וכמו בכל צעד חסר היגיון, יכולת האכיפה של המהלך כולו היא אפסית. הבדרן אלי יצפאן, שמתוסכל מההגבלות, סיפר שלא מזמן חזר מלונדון, ואף שהוא ומשפחתו כבר קיבלו חיסון שלישי, הם היו בין הבודדים שהסתובבו עם מסיכה. לדבריו, הבריטים מתנהגים נורמלי, ואילו ישראל הפכה את בריטניה למדינה אדומה.
השר אלי אבידר הגדיר את המצב יפה: "התו הירוק בקניונים הוא צעד נמהר ללא היגיון אפידמיולוגי וללא קשר למציאות. זוהי מכה לבעלי העסקים ומכה לאזרחים. הציבור הדמוקרטי מאבד את האמון שעוד נותר לו, ואשמים בכך הם אלה הנותנים את היד לטירוף הזה".
המהלך משגע את אבידר, שבשלב זה עדיין מכהן כשר ללא תיק. הוא תקף אותו פומבית רק לאחר שהבין שבנט זוכה לגיבוי משר החוץ יאיר לפיד ולהסכמה בשתיקה של אביגדור ליברמן. "אחרי הטעות של נפתלי בנט באיכוני שב"כ, מדובר בטעות קשה נוספת שלו. אני מקווה שראש הממשלה יחזור בו מההחלטה ההיסטרית ויבטל אותה", אמר לי אבידר.
גם ליברמן, שההחלטה התקבלה מעל לראשו, אינו שבע רצון ממנה, אבל אינו תוקף אותה פומבית. שר האוצר שוחח ביומיים האחרונים באינטנסיביות עם בנט וניסה לשכנע אותו "למשוך זמן", כי במצב הנוכחי, עם פחות מ־100 חולים במצב קשה ופחות מ־50 מונשמים, אין מקום להחלטות חפוזות.
באופן לא מקרי פורום הקניונים ומרכזי המסחר התנגד נחרצות ליוזמה, והוא בדרך לבג"ץ. עו"ד חיים רביה, מומחה בדיני הגנת הפרטיות, העריך שההמלצה לסמן בצמידים בני אדם השוהים בקניונים שבו מסופקים גם שירותים חיוניים לא תעמוד במבחן משפטי.
קבוצת קניוני עזריאלי הצטרפה למאבק. במכתב של עו"ד זוהר לנדה וערן וינר מטעם עזריאלי לראש הממשלה ולשרים המעורבים, נכתב כי "סימון והפרדת 'מחוסנים' ו'לא מחוסנים' באותו מרחב הוא בבחינת תקדים, ולקבוצות הקניונים אין את הכלים ליישם ולאכוף החלטה זו".
אם התו הירוק בקניונים יופעל בסופו של דבר, מדובר בקריסת הקונספציה שלפיה יש להשאיר את המגזר העסקי פתוח על אף הקורונה. בזכות המדיניות הזאת בתי העסק נותרו פתוחים, לא הוטלו סגרים ואירועי חנוכה לא בוטלו. הציבור כבר עייף משפע ההחלטות הסותרות, במיוחד בנמלי התעופה. הוא משתוקק לקבל קצת שעמום שוויצרי. לאחר שהתפתה להאמין שממשלת השינוי משנה דיסקט ומלמדת אותנו "לחיות לצד הנגיף", הנה לפתע גזירה לא מידתית שעלולה לגרור בעקבותיה נוספות.
מדובר בצעד ראשון במדרון חלקלק של נסיגה ממדיניות שר האוצר להמשך פעילות המשק על אף הקורונה. טעויות מסוג זה כבר נעשו בממשלת נתניהו. סגירת העסקים חייבה הפעלת מתווה פיצויים ומענקים שהיקפם נאמד ב־150 מיליארד שקל. בעקבות זאת מאות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת, האבטלה זינקה, המשק נקלע לגירעונות, ודירוג האשראי עמד בסכנה.
דומה היה ששר האוצר של ממשלת השינוי הצליח לגמול אותנו מכל זה. בזכות זה שיעור האבטלה ירד, הגירעונות כמעט חוסלו, ההכנסות ממסים גדלו, והשקל הישראלי הפך לאחד המטבעות החזקים בעולם. והנה מנחיתים מחדש את המגבלות בקניונים, המסכנות את כל ההישגים הכלכליים. אם היום מחליטים על תו ירוק לקניונים, מחר יחסלו את ענף המסעדות, ומחרתיים ימנעו קיום אירועי תרבות.
הפעלת התו הירוק בקניונים היא כרטיס צהוב למגזר העסקי, ואחריו יישלף הכרטיס האדום. נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר כבר הזדרז לתפוס טרמפ והציע להחיל בחקיקה תו ירוק גם בכניסה למקומות העבודה. לדבריו, המעסיק יוכל להחליט כיצד לנהוג במקרה של עובד שאינו מציג תו ירוק, ולקבוע אם להעבירו למקום שאינו כולל מגע עם עובדים אחרים.
2. מחאת המפונקים
שר האוצר ליברמן ידוע בלשונו המחוספסת. הוא שולף פומבית וללא היסוס את מה שכולם אומרים בחדרי חדרים. דבריו בתחילת השבוע בנוגע לעתיד עובדי ענף התיירות על רקע המשבר היו בוטים במיוחד, ועל כך התנצל בהמשך בחצי פה.
"הבעיה בענף היא של המלונות הקטנים, שהתבססו על תיירות נכנסת, ושם צריך לבדוק את המאזנים. לגבי סוכני הנסיעות ומורי הדרך, צריך להמליץ - תתחילו לשנות מקצוע. מ־4.5 מיליון תיירים ירדנו ל־370 אלף אשרות תייר. גם בשנה הבאה לא יהיו 4.5 מיליון תיירים", אמר ליברמן. לאחר מכן עודכן שחלק ממורי הדרך כבר חישבו מסלול מחדש ועברו למקצוע חדש.
כצפוי, דבריו עוררו ביקורת בקרב גורמי ענף התיירות, שתקפו אותו בשצף קצף. אפשר לתקוף את שר האוצר, אבל זה לא במקום. ליברמן נחוש לבטל את תוכניות המענקים למיניהן ולהפעיל בכל הכוח את ההשקעות בתעסוקה. הוא מבקר ברחבי הארץ ושומע בכל פעם מחדש על המחסור החריף בכוח האדם. כך היה כשביקר במפעלי רב־בריח באשקלון, וכך בכל מפעל אחר. בתעשייה המסורתית חסרים רתכים, חשמלאים, מפעילי מלגזות, מפעילי ציוד מכני ועוד. חברות האוטובוסים יוצאות לאחרונה בקמפיין לגיוס נהגים בתנאי העסקה משופרים. במקומות שהמחסור בהם הוא קריטי וחריף במיוחד מייבאים עובדים זרים, כמו בחקלאות (ביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים), בבנייה ובמלונאות.
בתוכניות העבודה של הבנקים ל־2022, הנערכות ממש בימים אלה, מתברר שהמחסור הגדול ביותר הוא בעובדים (למרות שפע תוכנית הפרישה). אבל אפילו הבנקים, שפעם נחשבו למקום עבודה מצוין, כבר לא מעניינים.
על רקע כל אלה קשה לקבל את תעשיית הקיטורים של מורי דרך, מדריכי תיירות או גורמים בענף על כך שאין עבודה. זה כבר מזכיר מחאה של מפונקים, כי במאמץ באמת לא גדול ניתן לאתר עבודה חלופית. לו שר האוצר היה נכנע, המדינה הייתה משלמת עד היום תשלומים למובטלי חל"ת ולא מפסיקה אותם באוגוסט.
שוק התעסוקה עבר בעקבות הקורונה מספר שינויים דרמטיים. יותר מ־100 אלף עובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום עדיין לא חזרו מסיבות שונות ומשונות. חלקם חישבו מסלול מחדש והגיעו למסקנה שהם נמצאים במקצוע הלא נכון ועדיין יושבים על הגדר. הדרמה האמיתית מתרחשת בהייטק, ששואב את מיטב הכוחות, והתחרות על כל עובד היא עצומה. הענף צומח, ובניגוד לעבר כבר לא עושים "אקזיטים" ומכניסים משקיעים מיד אחרי השלב הראשון (המכונה "שלב הסיד") או השני, אלא מעדיפים לגייס מימון בנקאי. מובילאיי, שנמכרה לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר וכעת מונפקת לפי שווי של 50 מיליארד דולר, היא רק דוגמה.
חברות הייטק רבות מעדיפות להתאפק עם האקזיט, ובניגוד לעבר הן מעדיפות לצמוח יחד עם העובדים. כמו הקיוסקים לצדי הדרכים בהרי קליפורניה בתקופת הבהלה לזהב, כך גם בישראל מתפתחת תעשייה נלווית לענף. מדובר בנדל"ן (השכרת משרדים), מסעדות, שירותי קייטרינג, חדרי כושר ועוד. על רקע כל אלה עומדת בסתירה מוחלטת מצוקת ענף התיירות. אי אפשר להישאר תקועים לנצח, צריך לזוז. הצעירים שם חייבים להחליף דיסקט, כי הקורונה לא תיעלם בשנה־שנתיים הקרובות.
אחרי הדלתא הגיע אומיקרון, אחריו יופיעו כל הנגיפים האחרים באלף־בית היווני. למורי הדרך מומלץ להפוך למורי נהיגה. לסוכן הנסיעות מומלץ להפוך לסוכן ביטוח. לנהג האוטובוסים של תיירים מומלץ להצטרף לאחת מחברות ההסעה.
3. תעלומת יוקר המחיה
מדד המחירים לצרכן לנובמבר, שפורסם שלשום, ירד, בניגוד לציפיות, ב־0.1%.מתחילת 2021 הסתכמה האינפלציה ב־2.5%, וב־12 החודשים האחרונים ב־2.4%.
בהשוואה לעולם, ובמיוחד לארה"ב, עליית האינפלציה בישראל מתונה יחסית. משבר הסחורות וההובלה הקפיץ את המחירים באירופה ובארה"ב בעשרות אחוזים. ואילו בישראל המדדים הנמוכים מוסברים גם בעובדה שהתחזקות השקל מפחיתה את עלויות הקנייה במונחים דולריים. דוגמה בולטת נוגעת לירידת מחירי הבנזין (נוסחת עדכון המחיר נקובה בדולרים). בנוסף, הדולר והיורו הנמוכים מורידים בחדות את עלות מחירי הנופש לחו"ל, ולכך ניתן להוסיף את הצניחה במחירי הטיסות - לעתים כרטיס טיסה זול יותר ממחיר נסיעה באוטובוס מתל אביב לחיפה.
וחוץ מזה, אסור לשכוח שכוחם של הצרכנים בישראל עדיין גבוה. כל אימת שיצרן או רשת קמעונאית מעיזים לעדכן מחירים, הם זוכים למתקפות מוצדקות בתקשורת וממהרים להתקפל. יצרן המעז בעיתוי הנוכחי להעלות מחירים נתפס כאיש עסקים לא לגיטימי. ובכל זאת, התחושה המעיקה מנשוא שאינה מרפה היא שיוקר המחיה בישראל בלתי נסבל להחריד. לפי סקר בלומברג שפורסם בסוף נובמבר, הוכתרה תל אביב בתואר המפוקפק של העיר היקרה ביותר בעולם. וישנם הנתונים האובייקטיביים של ארגון ה־OECD, שלפיו יוקר המחיה בישראל גבוה בכ־20% בהשוואה למצב במדינות אירופה. יש לכך מספר סיבות, ובראשן המע"מ על מוצרי צריכה, הגבוה בישראל פי שניים בהשוואה למע"מ בחלק ממדינות אירופה.
פערי המחירים בין ישראל לאירופה ניכרים בכל תחום, החל ממשחות שיניים, מוצרי ביגוד והלבשה וגם הנעלה. אלא שכל זה נכון בעירבון מוגבל. בשנה האחרונה, וביתר שאת בעקבות הקורונה, פערי המחירים לא רק שאינם מתרחבים אלא שבתחומים מסוימים הם מצטמצמים (כמו ההלבשה, שם התחרות חריפה במיוחד).
בעיית יוקר המחיה העיקרית מתמקדת במחירי הדיור והשכירות. משם מגיעה התחושה שהכל יקר. לפי המדד האחרון, מחירי הדיור זינקו בשנה האחרונה ב־10.3%. מדיניות הריבית האפסית של הנגיד פרופ' אמיר ירון מתדלקת את הביקוש, כי אין אפיקי השקעה חלופיים. המגמה תשתנה כשהריבית תועלה, אך הנגיד לא יעשה את זה בקרוב. אבל אם הציבור יתחיל להאמין שהממשלה רצינית במאבק ביוקר הדיור, ושהיא באמת תבצע את הצעדים הנדרשים לבלימת ההתייקרות, אז אולי נראה שינוי.
4. ימי ניסנקורן
בתחילת השבוע קיבלתי מכתב נוגע ללב ממיכל ליפמן, אשתו של דני ליפמן, המנכ"ל והבעלים של רשת מלונות אטלס. ליפמן ושותפו לסלי אדלר הקימו את רשת המלונות וזכו בפרס מפעל חיים על שהתחילו את טרנד מלונות הבוטיק בישראל.
"הנני פונה אליך, מכיוון שאיני יכולה עוד להתבונן מהצד. מה לא נאמר על תחום המלונאות והתיירות בתקופה האחרונה. אלא שהפער בין האמירות הללו למציאות הוא למרבה הצער תהומי, תהום שאנו חוששים ליפול לתוכה מדי יום מחדש", כותבת לי ליפמן ומפרטת את תלאות הענף.
בתחילת השיחה עם נשיא התאחדות המלונות אבי ניסנקורן ביקשתי התייחסות למצב הענף בכלל ולמכתבה של ליפמן בפרט.
״זה לא מקרה יוצא דופן. חזרתי השבוע מביקור בנצרת, ומצב המלונות שם בכי רע. עשרות אלפי עובדי המלונות נמצאים כבר יותר משנתיים בטלטלה עזה ובין תקווה לייאוש. זה לא לגיטימי להקריב את ענף התיירות ואת פרנסתם של עשרות אלפי עובדים", הוא אומר. "בענף הושקעו במשך עשרות שנים מיליארדי שקלים בתשתיות ובהכשרה. הענף מהווה תשתית לאומית ועתיר בידיים עובדות. הממשלה חייבת לפעול מיידית למציאת פתרונות לענף, ולאפשר לעובדיו חיים בכבוד במקום להקריב אותם".
לא כל המלונות באותו המצב. מלונות אילת וים המלח משגשגים וגם גובים מחירים יפים.
"נכון שיש תפוסה יפה של תיירות פנים באילת ובים המלח, אבל יתר האזורים נמצאים לפני קריסה. בנצרת, שם ביקרתי, התפוסה היא של 12% בלבד. תוסיף לכך הוצאות ארנונה ושכירות, ותגיע למסקנה שמלון לא יכול להתקיים כך. כמעט אין תמיכה ממשלתית ישירה, וזה הרסני. לצערי לא מייצרים אופק קדימה. אותה תופעה קיימת גם בנתניה, סביב הכנרת, בתל אביב ובירושלים. יש תפוסה בסופי השבוע, אבל באמצע השבוע המלונות ריקים".
למה אתה מצפה מהממשלה?
"חייבים לעודד את התיירות הנכנסת, ועם כל הכבוד לקורונה, אסור לסגור את המדינה. ניתן לעודד את המלונאות גם עם ארנונה דיפרנציאלית המביאה בחשבון את התפוסה היחסית. רק בישראל יש ארנונה אחידה ללא קשר לתפוסה. באירופה הארנונה נקבעת לפי התפוסה בפועל. במקום לייצר מנופי סיוע בארנונה או לטפל במחסור בעובדים ובעלויות השכירות, הממשלה אומרת: בוא נקריב את הענף. צריך לראות איך מחזקים ומשמרים ואיך מייצרים תשתיות קדימה. המציאות הנוכחית שבה השמיים פתוחים בכיוון אחד - רק לישראלים שיוצאים ולא לתיירים נכנסים - הזויה ומופרכת. מה ההבדל בין ישראלי מחוסן שחוזר מלונדון, פריז או ניו יורק, לבין אנגלי, צרפתי או אמריקאי מחוסנים שרוצים לבוא לישראל מאותן ערים בדיוק?".
בוא נודה באמת: מחירי המלונות באילת וים המלח בשמיים. למה לא מורידים מחירים?
"מחירי המלונות שם יקרים בגלל הנדל"ן שמרקיע שחקים. המחירים גבוהים אומנם, אבל אפשר להשיג גם דילים במחירים סבירים. ישבתי בשישי האחרון עם ראש עיריית אילת, שסיפר לי שיש תוכנית להקמת 3,000 חדרי מלון נוספים. אנחנו תקועים באילת יותר מ־20 שנה עם כ־11 אלף חדרי מלון. אם ייבנו יותר חדרים, ייתכן שהמחירים גם יירדו. הממשלה חייבת ליצור את התנאים שיאפשרו להתמודד עם יוקר המחיה. צריך להוריד חסמים שיאפשרו בניית מלונות חדשים והקמתם באזורים חדשים".
מה אתה שומע ממקבלי ההחלטות?
"שר התיירות יואל רזבוזוב קשוב, מודע לעומק הבעיה ומאוד רוצה לעזור. שוחחתי בשישי האחרון גם עם שר האוצר ליברמן, שהציע לתת הלוואות בערבות המדינה גם ב־2022 ולדחות את פירעון הקרן לשנת 2023. אני שומע על נכונות עקרונית לסייע, ומקווה שזה יתורגם גם לעשייה".
בבחירות האחרונות הימרת לא נכון, והקריירה הפוליטית שלך, נכון לשלב זה, חוסלה. האם אתה מצטער על שעזבת את כחול לבן לטובת הקמת מפלגה חדשה?
"אני לא מצטער. נכון שעזבתי את כחול לבן ולאחר מכן לא הצלחתי כי בחרתי במסגרת הפוליטית הלא נכונה, והתוצאה מדברת בעד עצמה. זה יום למעלה ויום למטה. אבל אני תורם בדרכים אחרות. אני נאמן לערכים שהם דמוקרטיה ואנושיות. הייתי בנקודת זמן קריטית לדמוקרטיה הישראלית ומילאתי את התפקיד בצורה הכי טובה. במידה רבה מנעתי את קריסת הדמוקרטיה. הפגיעה התבטאה ביוזמות של הממשלה הקודמת להשתלט על המערכת המשפטית ולעשות פוליטיזציה של מינוי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה והשופטים. הייתה מגמה של ביבי להפוך את מערכת המשפט למערכת מטעמו. היה ניסיון להחליש את הכנסת באמצעות עבודה במתכונת של צווי חירום ללא אישור הכנסת. מנעתי את המהלך, ואני מאוד גאה על כך".
תרמת לכך שנתניהו היום לא בשלטון?
"תרמתי לאי־קריסת הדמוקרטיה. האירוע הוא לא ביבי. כשאומרים 'כן ביבי, לא ביבי' מקטינים את עוצמת האירוע. כשמנסים להשתלט על המערכת המשפטית ולא להעביר תקציב מדינה, זה האירוע האמיתי. מנעתי את קריסת מערכת החוק. מי שהוביל את ניסיון הפגיעה בשלטון החוק היה ביבי, שהוביל תהליכים מסוכנים, שאותם מנעתי. מנעתי פגיעה קשה בדמוקרטיה ובכלכלה".
מה דעתך על ממשלת השינוי?
"ראשית, טוב שהיא העבירה את התקציב. השיח הציבורי כיום פחות מתלהם. יש גם סוף־סוף התייחסות לציבור הערבי, וזה חשוב חברתית וכלכלית. יש לממשלה גם מינוסים, אבל חשוב שהיא קיימת. יש לי ביקורת קשה על היחס לענף המלונאות, אבל במכלול, טוב שממשלת השינוי קמה".
האם מאז שפרשת ניהלת שיחות עם בני גנץ?
"לא היו לי שום שיחות מאז, וגם אין לי שום טענות כלפיו. הוא הגיע לפוליטיקה עם כוונות טובות ורצה לעשות טוב לעם ישראל. הניסיונות של ביבי להשחית את הפוליטיקה הם לא בגלל בני גנץ. גנץ עשה טעויות בכך שהאמין לביבי, וכולם עושים טעויות. אני מקווה ורוצה להאמין שמאז הוא התפכח. התקופה שהיינו בממשלת נתניהו הייתה קריטית והיוותה גשר להקמת ממשלת השינוי. כשאתה שואל אם היה נכון או לא להיכנס לממשלת נתניהו, התשובה שלי היא שבאותו נקודת זמן היה נכון להיכנס. המאבק וההצלחה שלי למניעת פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית הוכיחו את זה".
מה אתה עושה בימים אלה חוץ מתפקידך בהתאחדות המלונות?
"אני עוסק הרבה בייעוץ אסטרטגי לגופים שונים בתחום יחסי העבודה וגם בתחומים אחרים. הקמתי חברה לטיפול ביחסי העבודה, כי הרבה גופים זקוקים לסיוע, ומדובר גם במעסיקים וגם בעובדים. הכל נעשה בצורה הוגנת. אני גם משמש כיו"ר תאגיד המחזור וכעמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. ייעצתי בעבר למשרד הבריאות בנושא תקציב המדינה, אבל אני כבר לא שם".
האם יום אחד נראה אותך חוזר לפוליטיקה הישראלית?"אף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד, וגם אני לא. אין לי חיידק פוליטי. מה שאני כעת רוצה זה רק לפעול למען החברה, ולתרום גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי".