השבוע, על רקע התפרצות הקורונה בכנסת, כאשר כמה ח"כים וכמה עובדי המשכן נכנסו לבידוד, חיפשו בקואליציה פתרונות יצירתיים כדי למנוע מראות מביכים כמו זה של ח"כ שירלי פינטו הנאלצת להגיע להצבעות, ותינוקת רכה בידיה. המסר שהועבר מיו"ר הקואליציה עידית סילמן וממלא מקומה בועז טופורובסקי ליו"ר סיעת הליכוד יריב לוין היה: בוא נרפה קצת נוכח האילוצים. בין הרעיונות שעלו: לאפשר למבודדים להצביע מרחוק, להסכים על ביטול כל החקיקה במהלך השבוע ואפילו לצאת לחודש פגרה על חשבון הפגרה הקרובה, כדי לאפשר לפינטו להישאר בבית עם התינוקת לפחות בחודש הראשון של חופשת הלידה.
ההצעות התקבלו בחוסר הבנה ובהרמת גבה. מבחינת האופוזיציה, זהו קרב חייהם שבו לא לוקחים שבויים ולא מרחמים על האויב. אין הנחות. המקסימום שלו הסכים לוין וראה בו מחווה מטורפת כלפי הצד היריב היה סיכום בכתב בינו לבין סילמן על כך שדיון 40 חתימות יידחה בשבוע ויתקיים ביום שני הבא, ובימי שני ושלישי יעלו רק חוקים ונושאים דחופים.
כאשר באמצע השבוע ניסו לבדוק בקואליציה אם נדיבות האופוזיציה יכולה להימשך עוד קצת, ולא יעלו חוקים פרטיים במליאה של יום רביעי, דחו באופוזיציה את הרמזים בשאט נפש. המתח גבר כאשר שר הביטחון בני גנץ הודיע כי לא ינכח בהצבעות המליאה ביום רביעי כי יש לו מסדר כנפיים בבסיס חצרים ואין שום אפשרות לבטל את השתתפותו באירוע. פינטו קיבלה טלפון בהול, ובשיחה לא קלה נאמר לה כי לא מן הנמנע שתצטרך שוב לנסוע לכנסת כדי להבטיח רוב לקואליציה. לשמחתה ולשמחת חבריה האירוע המביך לא חזר על עצמו, והקרדיט על כך מגיע ללא אחר מאשר שר האוצר אביגדור ליברמן.
השבוע שוב יצא למילואים ליברמן כפסיכולוג וכמגשר הקואליציה – תפקיד שאותו ביצע בהצלחה לא מבוטלת בתקופת העבודה על העברת תקציב המדינה. כזכור, אחת הסיבות להקפצתה של פינטו להצבעות בשבוע שעבר הייתה הוויכוח בין ח"כ וליד טאהא מרע"ם לבין שרת הפנים איילת שקד, סביב קידום חוק החשמל. כאות מחאה וכאי־הסכמה החרים טאהא את ההצבעות במליאה, ועל כן האם הצעירה נאלצה לעזוב הכל ולדהור לכנסת עם התינוקת כדי לא לתת לקואליציה ליפול בהצבעות.
אחרי האירוע הטראומטי היה ברור לכל שהמצב לא יכול להימשך כפי שהוא. "בקואליציה של 61 לאף חבר אין לוקסוס להפגין ולהחרים. המשבר הזה בין טאהא ושקד חייב להיפתר ובהקדם", קבעו גורמים בקואליציה, והפסיכולוג ליברמן הוזעק לזירה. ליתר דיוק, הציע את שירותו זה בעצמו. לפי תפיסתו, כל משבר נקודתי הינו תולדה של בעיה כללית. על כן, יש לטפל במשבר האמון הכללי הקיים בין הצדדים ולא בפרטי חוק החשמל.
"את טאהא אפשר להבין בהחלט", אמרו גורמים בקואליציה בשיחות סגורות בעת שהנִצים, שקד וטאהא, התכנסו בלשכתו של ליברמן ביום שלישי בערב. "וליד נתון ללחץ כבד מצד הרשימה המשותפת, שלא מפסיקה לאתגר אותו אישית ואת רע"ם באופן כללי. אין נקודה שהמשותפת לא מנצלת כדי להוביל קמפיין נגד רע"ם בקרב ציבור הבוחרים שלהם. הפעם זה חוק החשמל, מחר זה יהיה נושא אחר, אבל הלחץ הזה יישאר, וההתנגשויות בין המשותפת לבין רע"ם, ככל הנראה, ילוו אותנו לאורך כל הדרך. זהו נושא עדין ורגיש, ויש לדעת להתמודד עם זה".
פגישת הגישור המשולשת התארכה, ומשתתפיה יצאו מהחדר לקראת 01:00 בלילה. הפיוס הגורף לא קרה, אך הרוחות אכן נרגעו. הצדדים קבעו כי בהמשך ייפגשו שוב, ובינתיים יחזור טאהא לנכוח בהצבעות.
בהתחשב בנקודה שממנה התחילו, אפשר לקבוע כי המשימה המיידית הושלמה בהצלחה. לעומת זאת, בעיית יציבותה של רע"ם בתוך הקואליציה לא רק שלא השתפרה, אלא נעשתה מורכבת עוד יותר. מילא הלחץ החיצוני של הרשימה המשותפת הנלחמת מול רע"ם על ציבור הבוחרים. השבוע יו"ר רע"ם מנסור עבאס סיבך את העסק עוד יותר, הפעם במו פיו.
באותו היום, שלישי, שבו התקיימה פגישת הגישור בלשכתו של שר האוצר, הופיע עבאס בוועידת ישראל לעסקים, התראיין על הבמה לעיתונאי מוחמד מג'אדלה והטיל פצצה: "מדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית, והשאלה היא איך משלבים את החברה הערבית בתוכה" – אמר עבאס, והאדמה רעדה.
בקואליציה שמעו את דבריו בהתלהבות רבה מחד ובדאגה ניכרת מאידך. ברשימה המשותפת קפצו מרוב הפתעה ומיהרו להתראיין בכל כלי תקשורת אפשרי ולגנות את דברי עבאס. כעבור זמן מה התחילו חברי סיעת רע"ם למסור הבהרות על כך שעבאס לא מבטא את דעת המפלגה כולה ודיבר על דעת עצמו בלבד. "עבאס אמר דברים גדולים, אבל באותה מידה סיכן את עצמו ואת עתיד מפלגתו בתוך הקואליציה", אמר גורם בקואליציה בעקבות דבריו של ראש רע"ם. "אם, חלילה, יאבד את הלגיטימיות, איש לא יוכל להבטיח לנו את המשך המצב הקיים".
הולך כדי לחזור
במקביל עוררו אירועי השבוע דאגות רבות גם בקרב ראשי האופוזיציה. גם שם עלתה השאלה הגדולה איך לשמר על המצב הקיים גם בהמשך הדרך. דאגות האופוזיציה נבעו מאירוע אחר, והוא החדשות המרעישות על עסקת הטיעון בפרשת יו"ר ש"ס אריה דרעי. מה שתחילה פורסם כהערכה, התברר אתמול כמציאות מוצקה. דרעי, אחד מאדריכליו של גוש הליכוד, פורש מהכנסת עד הבחירות הבאות.
על פניו, לא צפויה להתפתח דרמה פוליטית גדולה על רקע עסקת הטיעון שנחתמה אתמול. הרי העסקה לא כוללת קלון, ודרעי יוכל לחזור במלוא נוכחותו כבר בכנסת הבאה. בינתיים יישאר מנהיג מפלגתו על מלא, כלומר, דבר לא ישתנה. תחת שליטתו של דרעי מפלגת ש"ס מהווה כיום גוף פוליטי מגובש וממושמע עם היררכיה קשוחה וברורה מאוד. המנהיג הוא זה שמחליט וקובע. כל השאר שייכים לזרוע הביצועית. כך צפוי גם להימשך, והשינוי היחיד שיורגש הוא מיקומה של לשכת המנהיג. במקום בכנסת, זאת תהיה לשכה מרווחת במשרדי ש"ס שבירושלים.
אף על פי כן, עזיבתו של דרעי מדאיגה את יו"ר האופוזיציה נתניהו. דרעי הח"כ הוא שותף בכיר ופעיל, שרבים מהמהלכים המוצלחים של האופוזיציה רשומים על שמו. היעדרותו הפיזית מהכנסת, מהישיבות ומקבלת ההחלטות האופרטיביות תורגש בהחלט בגוש הליכוד. אך לא רק זה מדאיג את נתניהו: בלעדי דרעי הסיכוי להפיל את הממשלה המכהנת במסגרת הכנסת הנוכחית שואף לאפס. גם לפני כן הוא לא היה גדול במיוחד, אך בכל זאת המחשבה על הקמת ממשלה אלטרנטיבית של גוש הליכוד יחד עם עוד שותף (וכאן תמיד דובר על בני גנץ, אף שגנץ עצמו לא הפסיק להכחיש) חיממה את לבם של יו"ר האופוזיציה ושל שותפיו.
כעת, כשדרעי נשאר מחוץ לתמונה עד הבחירות הבאות, ספק גדול אם יו"ר ש"ס ימהר לעזור להקמתה של כל ממשלה שהוא לא יהיה שר בה. על כן, באופן פרדוקסלי משהו, עסקת טיעון עשויה לקרב את עמדת דרעי בנוגע לשימור המצב הקיים לזה של הקואליציה. מנפלאות הפוליטיקה העכשווית.