בין אם תהיה עסקה או לאו, וגם אם הפארסה הטלנובלית של נתניהו תמשיך לשעשע אותנו, היא לא ממש חשובה. המשך או אי המשך קיומה של הממשלה הנוכחית הוא הסיפור העיקרי והחשוב.
והפרק החשוב ביותר הוא האם תימשך המגמה של תיקונים הכרחיים במדיניות החוץ, הביטחון והחברה בישראל או שנחזור לאמסלמיזציה, דרעיזציה וגפניזציה של המערכת הפוליטית. כל שאר אירועי היום הם דרמה בגרוש וטרגדיה של משפחה בהפרעה פרועה.
וכאמור: אותם תיקונים הכרחיים הם אלו שנוגעים לתזוזה התת־קרקעית ביחסים עם שכנינו־אויבינו. הם־הם הבעיה האמיתית, ולא כל מיני בריתות גימיק עם מדינות ערביות, ומלחמות ברירה באויבים שניתן להגיע איתם להסדרים כאלה ואחרים.
הסימן המובהק לרצינות של אותם מגעים הוא שיתוף הפעולה בין גנץ ולפיד. מרצ והעבודה הן בחזקת מובן מאליו, ואני מניח, בלי לדעת, שליברמן בעניין מפני שאם הם רוצים להיות רציניים, הם צריכים לספור גולגולות סביב שולחן הממשלה ולחפש בבנט בעל ברית. וכל המגמה הזו עשויה להתמוטט על רקע פרישת נתניהו.
אומנם ראש הממשלה עצמו אמר השבוע: "לכל הפרשנים הפוליטיים ולאור התרחישים שכולם עוסקים בהם תנוח דעתכם. ממשלת ישראל עובדת וממשיכה לעבוד", אבל בן אדם שבונה על המשך קיומה של ממשלת תיקונים תוהה אם השר מתן כהנא היה אומר היום מה שאמר לפני כשבועיים: "מי שחושב שהממשלה הזו תבנה ותחדש את חומש – טועה".
מה שמחזיר אותנו מסיוטי ממשלת ימין על מלא לפרק הנוכחי בסדרה "איפה ביבי". לכל המכורים לסדרה, אוהבים ושונאים, שסבורים שנתניהו, רוחו וצלו, ירחפו מעתה ועד קץ הימים או הימין - בבקשה תרגיעו. ביבי אכן חומר לעיסה קבוע ברמה של התמכרות, אבל אם רק תוציאו אותו מהסיסטם, הוא לא יתקיים, בייחוד ברמה הפוליטית.
הרצון הטבעי האנושי של מי שהתאבק בעפר רגליו של נתניהו, בייחוד הנהגת הליכוד, הוא לשכוח ולהשכיח את הפרק העלוב הזה בחייהם. גם האירועים הממתינים לפתחנו והאינטנסיביות של חדשות לבקרים ידחקו את ביבי למרתף הזיכרון התקשורתי.
אפילו אבישי בן חיים ייאלץ למצוא, כלומר להמציא, גיבור קדוש, חכם וצנוע שיהיה קן תפילותיו הנידחות של עם ישראל האמיתי, שהוא ישראל השנייה. אם ביבי הולך לקיסריה, הוא ייעלם מהנוף במהירות האור שנגוז כשמורידים את השאלטר.
תעלול מרנין במיוחד הוא יוזמת ההתרמה למימון המשפט. כמו כל עץ שהביביסטים עלו עליו, גם זה להערכתי יסתיים או בהמשך המשפט ובכלא או בהסרחה שנוגעת לכספים שנתרמו או בשניהם.
אגב, אני לא מבין את הפרשנויות שעוסקות בפשר המניעים למעשיו של נתניהו. בסך הכל האיש נהג בטיפשות מבוהלת כדרכו, לא עמד בלחץ ונשבר. אקט נתניהו טיפוסי. מראש היה ברור לי שהוא בדרך לכלא. דווקא שם הוא עשוי למצוא את התיקון שלו, לעצב אישיות קורבנית ולהפוך בחייו להיות סוג של קדוש. ככה הם אוהבים אותו, לא?