למרות הליך הזילות המואץ שעברה לאחרונה, המילה "מטלטל" מתאימה "בול" לתחקיר "כלכליסט" בעניין השימוש שעושה המשטרה ברוגלות תקיפה סלולריות (שם קוד: פגסוס, אף שכנראה מדובר בתוכנות אחרות). אט־אט מתגלה לעינינו מציאות מטרידה: המשטרה הפעילה את הכלים העוצמתיים הללו ללא אישור שופט, וגם עכשיו, אחרי שזה נחשף, התעקשה להתבצר בהכחשות מוזרות עד שהגיע צוות החקירה שהקים היועמ"ש, בראשות המשנה ליועמ"ש עו"ד עמית מררי, והתחיל לחשוף את האמת.

התמונה לא שלמה עדיין, הפרטים לא ברורים עד הסוף, אם הם נכונים, זוהי רעידת אדמה. מי ששלח ידו למכשירים סלולריים של אזרחים ישראלים ושאב את תוכנם מבלי שקיבל על כך אישור של שופט, צריך להישאב לכלא. אם אין כללים ברורים בתחום הזה, אז שיהיו. מיד. את חוק האזנת הסתר האנכרוניסטי והמיושן, שמתאים לעידן האסימון, צריך לחוקק מחדש מיד (הוא ממתין בוועדת חוקה כבר שנות דור). ואסור לשכוח: אין סיבה לשפוך את התינוק עם המים הבאושים. המשטרה זקוקה לכלים האלה.

כל מי שחפץ חיים במקום הזה צריך לרצות שלמשטרת ישראל יהיו כלים להתמודדות עם משפחות הפשע, הרוצחים, האנסים והפדופילים. במציאות הנוכחית, המשטרה מתמודדת עם יד אחת קשורה מאחורי הגב ומחסור כרוני בכוח אדם ותקציבים. לארגוני הפשיעה עדיפות ברורה על המשטרה. אולי המצוקה הזו גרמה למי שגרמה להשתמש בצעצועים החדשים שלא כדין. אלה נסיבות מקילות, במקרה הטוב. צריך להסדיר את התחום הזה מיד.

מכאן ועד צהלולי השמחה של שופרות נתניהו שהחרישו את האוזן הקולקטיבית של כולנו מיום חמישי בשעה 8 בערב ועד עכשיו, הדרך ארוכה ומשובשת. הם צוהלים, כאילו כל מה שקרה בתחום הזה, לא קרה בתקופת ההזנחה הפושעת של ממשלת נתניהו. הם צוהלים, כאילו לא מדובר בשרים לביטחון הפנים שמינה נתניהו. הם צוהלים, כאילו לא מדובר במפכ"לים שמינה נתניהו. הם מפילים את הכל על עמר בר־לב המסכן, אף על פי שהשימוש באמצעים האלה החל ב־2013 וגם חקירות נתניהו בתיקי האלפים הסתיימו מזמן.

זאת ועוד: עד לפני חצי דקה לא שמענו מהם צפצוף קלוש. כשפורסם שהמשטרה השתמשה באמצעים האלה נגד מפגיני הדגלים השחורים, או מפגיני בלפור, או ראשי ערים, הביביסטים נחרו. פגסוס־שמגסוס. רק עכשיו, כשמתברר שיש מצב שגם בתיקי נתניהו השתמשו בתוכנות הללו, הם התעוררו בבת אחת, לקול שריקה חדה, וגילו את "זכויות האדם" ואת "הזכות לפרטיות" ומה לא.

הפגנה בבלפור  (צילום: אוליבייה פיטוס)
הפגנה בבלפור (צילום: אוליבייה פיטוס)


ומה הכי מצחיק? שאת השריקה שהעירה אותם השמיעו אביעד גליקמן וגיא פלג, השנואים, המוכפשים והמשוקצים על בסיס יומי. את התחקיר פרסם עיתון מקבוצת אויב הציבור והעם של כל הזמנים, נוני מוזס. את הבדיקה, שמעלה את הממצאים המדאיגים, מבצע צוות בפרקליטות הצוררת, שמינה מנדלבליט, שהוא, כידוע, שילוב בין המן הרשע לחסן נסראללה.

בקיצור, אף על פי שאנחנו מוקפים שופרות ניחרים, ערוצי פייק־חדשות טלוויזיוניים, תחנות רדיו מגויסות, עיתונים מטעם ואין ספור חסידים שוטים, את הניוז האמיתי היחיד בפרשה הזו הביאו עיתונאים אמיתיים. לא, אל תצפו מהשופרות לעלבון או לחשבון נפש כלשהו. הם גם לא יתנצלו בפני גליקמן או פלג. הם מתפלשים בפרסומי פייק (לא, לא הייתה חדירה לנייד של יאיר נתניהו) ולא נותנים לעובדות לקלקל להם את השיפרור.

כרגע, ואם לא יתבררו פרטים חדשים ומרעישים, התרחיש החלומי ביותר מבחינת השופרות הוא ביטולה או היחלשותה של עדות עד המדינה שלמה פילבר. הא ותו לא. זה יכול להשתנות, אם יתבררו דברים שלא התבררו עד עכשיו, אבל כרגע, על פי הפרסומים, היחידה הטכנולוגית המשטרתית ששאבה את הנייד של פילבר אפילו לא העבירה את הפרטים לחוקרים. כלומר, לא היה קשר ישיר בין החדירה (לנייד) לחקירה.

שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שלמה פילבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


כזכור, פילבר זכה להסכם עד מדינה שחילץ אותו מהעמדה לדין פלילי בזכות ראיה אחת ויחידה: ההוראה שקיבל מנתניהו לתת לבזק ולשאול אלוביץ' יחס מיוחד. הוא העיד על זה פעם אחת, הוא העיד על זה פעם שנייה (ברענון) ונתפס אצלו פתק בכתב ידו שבו הוא משחזר את זה פעם שלישית, בזמן אמת ("דבר מה נוסף").

לא, התוכן שנשאב מהסלולר של פילבר, אם זה אכן קרה, לא משנה את הראיה הזו. גם לא את המתנות בסך מיליון שקל שדרשו בני הזוג נתניהו, ואף קיבלו, ממיטיביהם המיליארדרים. וגם לא את ההשתלטות הכוחנית על אתר חדשות פופולרי תמורת הטבות רגולציה של מיליארדים.

אם למרות כל האמור לעיל יימצא קשר בין החומרים שנשאבו מפילבר לעדותו, יכול להיות שהשופטים יבטלו אותה או, סביר יותר להניח, יעניקו לה משקל מופחת בשקלול הראיות הסופי. הא ותו לא. אז נכון לעכשיו (אנחנו לא יודעים הכל עדיין), הקרחנה של הביביסטים מעידה יותר עליהם מאשר על תיקי האלפים.