אתחיל באמירה שאין אפשרות להוכיח: אם נתניהו היה היום בשלטון, מצב תחלואת הקורונה והמוות מהקורונה בישראל היה הרבה יותר טוב. לא היו כל כך הרבה מתים ולא היו כל כך הרבה נדבקים. נכון, גם אם זה היה המצב וגם אם הוא היה אידיאלי, היו טוענים נגד ההצלחה הזו של נתניהו בזעם סרקסטי שזו לא חוכמה, שאנחנו מדינת אי, שהוא שילם יותר מדי על מה שהוא היה מביא. לא חשוב.

ישראל שהייתה בתקופתו מקום ראשון בעולם בטיפול בקורונה, הייתה נשארת מקום ראשון בעולם ולא נמצאת בין האחרונים בעולם בהגנה לתושבים, ובין הראשונים במספר המתים. כמו שאמר השבוע מנהל בית חולים בציטוט ל"מעריב": "המספרים שלנו הכי גבוהים בעולם. מתקשרים אליי מחו"ל. צוחקים עלינו מהעולם, איך הגענו למצב הזה?". איך הגענו? כולם יודעים.

זו תוצאת מרדף השנאה הלא רציונלית, החסרת כל מעצור מוסרי או חוקי, אחרי נתניהו. כתבתי אינסוף פעמים והדגשתי את הרע למדינה ואת האסון לחופש ולאמת ששנאה יוקדת כזו תוביל אליו. האינסטינקטים שלי, המידע שבידי וחוש הצדק שלי הובילו אותי לכתוב על כך שוב ושוב.

הזהרתי שוב ושוב נגד אלימות מערכת החוק. גם ביום פתיחת המשפט פרסמתי במדורי "שיפודים" ב"מעריב", תחת הכותרת "המניפסט הסוריאליסטי בבית המשפט", דברי אזעקה נגד עיוותי מערכת החוק במילים כאלה: "הכל סוריאליסטי במשפט הזה. דאלי היה צריך להגיש את כתב האישום מצויר בצבעי שמן, קפקא לא היה כותב את זה טוב יותר. המנוע האיֽ־הסתברותי שדאגלס אדמס המציא ב'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה', המסוגל לעבור באי־סבירות דרך כל מקום בלתי סביר לכל מקום בלתי סביר, יכול לתדלק בכתב האישום הזה. עליזה בארץ הפלאות הייתה יכולה להשתעמם מכל האבסורדים שהיא ראתה בארץ הפלאות מול משפט כל כך פלאי".

אתמול אמרה היועצת המשפטית החדשה שהיא רוצה לשקם את אמון הציבור במערכת החוק. את באמת רוצה? דבר ראשון, בטלי את המשפט הזה וכך תחזירי לחיים את האמת. האמת צריכה לשוטט חופשי ולא להיות במעצר עד תום ההליכים של ביבי.    

לגבי ישראלים רבים, תורת המשפט הישראלי מתוארת בקיצור כך: בסוף שנות חקירה ארוכות במשטרה ואחרי שנות דיונים ארוכים בפרקליטות ואחרי שנות ישיבות ארוכות בבית המשפט התכנסו השופטים ואמרו: ובכן, כל העדים נשמעו, כל הטענות עלו, ועלינו להגיע לשלב הסופי ולקבוע את פסק הדין. מתוך כל החומר ברור לכולנו שהנאשם זכאי, ובכן מוסכם על כולנו שפסק הדין יהיה: אשם.

מסכנים השין גימלים של המשטרה והפרקליטות בימים כאלה. עוד מעט ימצאו אותם, יצביעו עליהם וישליכו עליהם את הרס הדמוקרטיה הישראלית והרס אמון הציבור במערכות אכיפת החוק.  

הבעיה היא שישראל נמצאת עכשיו בתקופת ה"אוהו". "אוהו, כשהימין יחזור לשלטון? אוהו, מה אנחנו נעשה כשהימין יחזור לשלטון", כך אומרים פוליטיקאים ומצביעי ימין כבר חודשים רבים, וכל יום הם מוסיפים עוד אוהו אחד. "חכו חכו, תראו מה נעשה כשנחזור לשלטון. למדנו מהשמאל. ראינו. עכשיו הבנו איך לפעול. יו, מה שיהיה לכם כשאנחנו נחזור. נעשה לכם מה שעשיתם לנו".

הם יגידו ככה עד שהם יחזרו לשלטון, ואז יגידו: "אתם רואים, אנחנו ממלכתיים. אנחנו אנושיים. אנחנו לא מסוגלים לעשות לכם מה שעשיתם לנו", ויתפלאו מדוע הם לא מקבלים הערכה מהשמאל על כך.

שמעתי שבממשלה הזו דנים בהצעה שחברי הכנסת יקבלו טיפול פסיכולוגי על חשבון המדינה בגלל הלחץ שהם נמצאים בו. איך שהכל משתבש. הרי הבוחרים הם אלה שצריכים לקבל טיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם ההלם הנפשי נוכח התוצאות של מה שהם הצביעו.

בימין אומרים: המנהיגים שמרכיבים את הממשלה הזו הפרו את כל העקרונות שלהם ומזכירים את העובדה שמינו נורווגים ושרים ושיפוצים וג'ובים, ואת העובדה שאף שהיה ברור שכל הרדיפה נגד נתניהו היא מושחתת ושקרית, המנהיגים הנוכחיים בכל זאת ניצלו את השקרים כדי להגיע לשלטון, תוך החרמת נתניהו כצו מוסרי עליון.

סליחה, מי שטוען שהם פועלים בניגוד לעקרונות שלהם, לא מבין דבר. אתם לא מבינים שהם רק אומרים שיש להם עקרונות. כשהם רואים כסף וכוח ושלטון הם לא שוכחים את העקרונות, כי ממילא העקרונות היו מלכתחילה רק להגיע לכסף ולכוח ולשלטון, דבר שהם לא הצליחו לעשות כל עוד אזרחי ישראל יכולים לבחור בנתניהו. מי שהצביע להם כי הוא חשב שיש להם עקרונות, הוא קצת לא מפוקס באופן עקרוני.