הכל כשר
כשהטור הזה נכתב, עוד אי אפשר לקבוע בוודאות אם משטרת ישראל היא אכן השלוחה המזרח תיכונית של השטאזי המזרח גרמני, או שמדובר בעלילה מופרכת. יש מצב שהאמת תקרטע לה איפשהו באמצע. נכון ליום חמישי אחר הצהריים, לא הוצגו עדיין ראיות כלשהן שמוכיחות שהמשטרה עסקה בהשתלות סיטוניות של רוגלות תקיפה במכשירים סלולריים של אנשים שלא נחשדו בדבר, ללא צו שופט.
גם הטענה של "כלכליסט" שאפשר להעלים או לטשטש את יעדי ומסלול הפעלת כלי התקיפה, לא מחזיקה מים. כל המומחים האפשריים, לא רק אנשי NSO, מאוחדים וקובעים שעל הפלטפורמה עצמה יש מה שמכונה Audit Trail Log, משהו שדומה ליומן שיחות או יומן פעילות שמתעד כל הפעלה של הכלי, כולל כל הפרטים. את זה, לדברי כל המומחים (חוץ מ"כלכליסט"), אי אפשר לשנות, אי אפשר למחוק, אי אפשר לבצע מניפולציה.
במילים אחרות, הבדיקה, שבה משתתפים גם נציגי השב"כ והמוסד, אמורה לתת תשובות אמיתיות וסופיות בתוך זמן קצר. האמת היא שזה היה אמור כבר להיות מאחורינו. לא ברור מדוע הערפל לא התפזר עדיין. כך או אחרת, את המהומה הזו מנצלים נתניהו ושופרותיו באופן מיטבי. הם ממשיכים לשפוך כמויות אסטרונומיות של דלק וארס לתוך המדורה, ואין להם שום כוונה להפסיק. ככל שהלהבות יהיו גבוהות יותר, כך יגברו גם צהלותיהם.
זה קורה בכל התחומים: סרטון הטיקטוק המתועב שצילם נתניהו, שבו הוא מגחיך את בדיקת האנטיגן, המשמשת בכל העולם ככלי יעיל ומהיר להורדת הדבקה, "מסגיר" את תיאוריית הכאוס. הם רוצים שהמגיפה תתפשט, הם מקווים שהכלכלה תקרוס, הם מנסים לתדלק תחושת אנרכיה, חידלון וסוף העולם, רק כדי שאדונם ישוב לכור מחצבתו.
הם שורפים את האסמים ולא יירגעו עד שכולנו נבין. בינתיים, הם די מצליחים. הציבור לא מאמין לשום דבר. האמון בכל מוסדות המדינה נטחן לאבק. אפילו צה"ל איבד את מעמדו כפרה קדושה ומנסה להימלט משחיטה בעור שיניו. אלה ימים שבהם הכל כשר והכל מותר כדי להציל את הקיסר.
קצב האש חסר תקדים. שיאי המופרכות שוברים זה את זה בקצב הדיבור של בצלאל סמוטריץ'. בעקבות ההדחה (המאוחרת מדי) של יעקב ברדוגו מעמדת מפקד גלי צה"ל, צייצה אתמול מירי רגב את זה: "ציד המכשפות נמשך...אחרי שהאזינו לנו, השתיקו את השדרן המואזן ביותר ברדיו. ככה נראית פוליטיקה אחרת".
לא שיש לי ציפיות מרגב. הגברת הזו קידמה, פמפמה ודיבררה בעליצות את ההתנתקות בעודה מנסה להידחק לתוך מפלגת העבודה כשלפתע, בסלטה עוצרת נשימה, הפכה לתאומה האבודה של דניאלה וייס. יכול להיות שהיא לא יודעת שכל המעשים המיוחסים למשטרה בוצעו במשמרת שלה?
יש מצב שהיא שכחה שמי שמינה את כל המפכ"לים ואת כל השרים לביטחון הפנים, היה נתניהו? ומי שהביא את רוני אלשיך למשטרה, הוא נתניהו? ומי שעודד את אלשיך, בקולו, מול מצלמות ומיקרופונים, להביא למשטרה את כל יכולות הסייבר של השב"כ ולהשתמש בהן נגד עבריינים, היה נתניהו? ומי שהשאיר את המשטרה שנים בלי מפכ"ל היה, אתם יודעים? אז היא מקוננת ש"האזינו לנו". גברת רגב, אנחנו לא צריכים את פגסוס כדי להאזין לך. אנחנו צריכים בעיקר אטמי אוזניים כדי להימנע מלהאזין לפייק שלך.
מוצג מס' 1
שקלתי לבקש מעורך העיתון לבטל השבוע את כל המדורים והכתבות לטובת הטור שלי, כדי שהמקום יספיק להביא לידיעת הקוראים את כל ציוצי האימים, פוסטי ההבלים ושאר הגידופים והטירופים שמפיצים שופרות נתניהו ברשתות ובתקשורת, מאז החל גל הפרסומים של "כלכליסט". בסופו של דבר החלטתי שזה לא מגיע לקוראי העיתון הזה. נתמצת זאת כך: עכשיו הם לא מאמינים גם לשופטים. אחרי שפירקו את המשטרה לגורמים, התיכו את הפרקליטות למרכיביה, השמידו את פרקליט המדינה והיועמ"ש, הם מסתערים על השופטים.
יום אחרי פרסום "כלכליסט", התאחדו כמעט כל השופרות בדרישה מחרישת אוזניים להקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון (אגב, אם יוכח שהפרסומים נכונים, אני תומך בהקמת ועדה כזו). למחרת, מהפך. הם מתנגדים. מישהו הבין משהו. הרי פוטנציאל של ועדת חקירה ממלכתית כזו הוא בלתי נדלה. כזכור, "האיראנים" פרצו לטלפון של גנץ (והריקלינים ידעו בדיוק מה היה עליו!).
כזכור, נתניהו עצמו ערבב את המזימה של "הרב" חוברה להקליט את יועצו של גנץ, ישראל בכר, ולשדר את זה בפריים טיים ערב הבחירות. כזכור, היו ניסיונות פריצה לנייד של גדעון סער ואיילת שקד ערב הבחירות. כזכור, אחד מבכירי היועצים בקמפיין נתניהו סיפר אחרי הבחירות ש"ידענו לעקוב אחרי הטלפון של כל אחד, זה היה בדאטה שלנו, האם הוא הלך לאזור הקלפי או נשאר בבית, ברזולוציה של 15 מטר".
כזכור, ב"עובדה" התפרסם שנתניהו פנה לראש השב"כ וביקש ממנו להפעיל את יכולות ההאזנה של הארגון כדי לעקוב אחרי הרמטכ"ל וראש המוסד. וכן הלאה. אז ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט עליון, אאוט. ומה אין? תחזיקו חזק עכשיו: גלית דיסטל אטבריאן הייתה הסנונית שבישרה את בוא הנרטיב: ועדת חקירה בראשות נשיא המדינה!!!
העובדה שאין פרקטיקה כזו, לא רלוונטית מבחינתם. העובדה שהנשיא אמור להיות סמל הממלכתיות ומעל כל מחלוקת או פוליטיקה, שולית לגמרי. אחרי שהם השקיעו אנרגיה אינסופית בהכפשת הנשיא שקדם להרצוג, הם רוצים להפוך את הרצוג לשופט.
יאיר נתניהו צייץ השבוע את זה: "מישהו הבין איך בדיוק מת חבר הכנסת סעיד אלחרומי? אני מזכיר לכולם שהוא אמר שהוא הולך להצביע נגד התקציב ולהפיל את הממשלה...", כל הרמיזות במקור.
במקום אהוד אולמרט, אני מציג את הציוץ הזה כמוצג מס' 1 במשפט הדיבה. מצד שני, יכול להיות שהאפקט של היפרדות ממכונית שרד ממשלתית, דלקן ממלכתי, מאבטחים ונהג עושה את שלו ובסך הכל מדובר בפרכוסי קריז הגמילה מעטיני הקופה הציבורית.
מחוזות הקונספירציה
בואו נחזור למשטרה. בגדול, אני מאמין לרוני אלשיך. אני מודה שדאגתי מאוד כשמונה למפכ"ל. זה נראה כמו עוד מינוי אישי שמבוסס על נאמנות אישית, קרבה אידיאולוגית, יד רוחצת יד, שמור עליי ואמנה אותך. טעיתי. לא בגלל חקירות נתניהו. אלשיך לא יזם ולא ניהל את חקירות נתניהו (חקירות ראש ממשלה מנוהלות על ידי ראש אגף חקירות ומודיעין מול היועמ"ש, נקודה).
אלשיך הוכיח שהוא איש ישר כשלא הכחיש את הפרסום שלפיו נתניהו הציע לו את השב"כ אחרי המשטרה. זה פורסם הרבה לפני שמישהו ידע שתהיה חקירה נגד נתניהו. הוא הוסיף ואמר שלמרות ההבטחה הזו, הוא מנקה את נתניהו ממחויבות כלשהי ויהיה מפכ"ל נטול מורא וחסר פניות. במהלך כהונתו למדתי שאלשיך לוקה ביהירות, עושה לא מעט שגיאות, אבל הוא ישראלי ציוני ממלכתי מאין כמותו.
כשהחלו לזרום החומרים בעניין נתניהו, הוא התלבט. בהתחלה לא התלהב. אחר כך הבין. הוא ידע שישלם מחיר כואב, אבל לא מצמץ לרגע. סקירת הביוגרפיה שלו בעשרות שנות שירות בשב"כ מנקה את הספקות האחרונים. אני לא מצליח לראות תמונה שבה אלשיך מפעיל את כלי תקיפת הסייבר החודרניים ביותר בעולם נגד מנכ"לים של משרדים ממשלתיים. לא מצליח, מצטער.
מה כן יכול להיות? יכול להיות שאלשיך, שהצעיד את המשטרה חזק קדימה בכל הקשור ללוחמת סייבר (וטוב מאוד שכך), יצר גולם שקם על יוצרו. הוא הביא ליחידת הסיגינט המוזנחת של המשטרה בכיר סייבר מהשב"כ והעמיד אותו בראשה. אחר כך הובאו כמה מוחות מבריקים מ־8200. פתאום קמה שם יחידה איכותית עם פוטנציאל מבצעי לא מבוטל.
על פי אחת הגרסאות, החבר'ה האמינו שהם בעצם ממשיכים את השירות ביחידות המבצעיות של השב"כ, המוסד ואמ"ן והפכו למשהו כמו "יחידה אפורה" למבצעים מיוחדים שפועלת במסתרים ורשאית גם לאלתר קצת פה וליזום קצת שם. מפה לכאן, המדרון חלקלק, וכשיש לך צעצוע כמו "סייפן" (הגרסה המשונמכת של "פגסוס"), זה מפתה.
זה אפשרי, אבל לא הגיוני. ראשית, נכון לשעת כתיבת הטור הזה, האינדיקציה מהבדיקה העמוקה שמתנהלת על הפלטפורמה המשטרתית היא שלא היה שימוש ברוגלות תקיפה כפי שתואר בפרסום המטלטל מיום שני האחרון (26 מכשירי סלולר ללא צו שופט). ועוד משהו: החדרת רוגלה מסוג "סייפן" למכשיר סלולרי היא מבצע מורכב. לפעמים זה גם נכשל.
זה מצריך תשומות רבות, לא מעט כסף, אגרוף תקיפה ייעודי ש"נתפר" לכל סלולרי בנפרד ועוד לא מעט עניינים מורכבים. זה לא כמה חבר'ה ששותים בירה באיזה מרתף ולוחצים על הכפתור הלא נכון. זה גם לא חוקי, כמובן. וכל זאת, בשביל מה? כדי לדעת עם מי מדברת אמי פלמור? כדי להבין למה שי באב"ד מתנגד להעברת עשרות מיליארדים לפנסיות של השוטרים? מסופקני. נשמע דמיוני לגמרי.
עכשיו בואו נעבור למחוזות הקונספירציה. האירוע כולו ובעיקר תזמון האירועים מדיף ריח של מבצע לוגיסטי מורכב שאינו נטול קשר לצוותי ההגנה של לפחות נאשם אחד בתיקי נתניהו. הסנגורים התכתבו עם פרסומי "כלכליסט" ומינפו אותם בתיאום מופלא עם השופרות, במטרה אחת ויחידה: לעצור את המשפט, לעכב את ההליך, לקרוא תיגר על הלגיטימיות של העניין כולו.
חובה לציין כאן כי אם הפרסום עצמו נכון, כל זה לא רלוונטי. גם אם הפרסום מבוסס על עבודה של חוקרים פרטיים מטעם הנאשמים, כנ"ל בדיוק. הדבר היחיד שרלוונטי הוא האם הפרטים נכונים. בואו נמשיך: סדרת הפרסומים נפתחת במקביל לשיא המגעים להסדר טיעון בין נתניהו לפרקליטות. סוג של רוח גבית? המטרה הראשונה שפורסמה היא דווקא פעילי "הדגלים השחורים". יכול להיות שזה מאמץ לרתום את השמאל לעגלת המהומה בשלב הראשון ולקוות שלא ינסה להיחלץ ממנה בהמשך הדרך?
הפרסום המטלטל ביותר הגיע ביום שבו היועצת המשפטית של משרד התקשורת אמורה להתחיל להעיד, כמה ימים לפני העדות הקריטית של עד המדינה שלמה (מומו) פילבר. החומרים מתפרסמים במקבצים, כל פעם מנה מדודה, הטיימינג נראה מתואם לגמרי עם צורכי צוותי ההגנה, והכל נראה כמו מבצע מתוכנן להימלטות מאימת הדין.
ולמרות כל מה שנכתב כאן עכשיו, חייבים לשוב ולהבהיר: גם אם החומרים האלה היו מגיעים אליי וגם אם הייתי יודע שהם יכולים להוביל להפסקת המשפט (ספוילר: הם לא. תיקי נתניהו לא מבוססים בשום מקרה על רוגלות), וגם אם הייתי יודע שמי שאסף את החומרים הללו הם אנשים שפעלו מטעמם של הנאשמים, הייתי בודק רק דבר אחד: האם זה אמיתי. אם כן, הייתי מפרסם.
