לכאורה כבכל שנה, במעין תסריט החוזר על עצמו, כך מופיעות אזהרות מערכת הביטחון בזירה הפלסטינית ביהודה ושומרון לקראת הרמדאן, שהפעם יחול בחודש אפריל, ולקראת ימי האזכור הלאומיים לישראל ולפלסטינים בחודש מאי.

האמירות והתחזיות הקודרות במערכת הביטחון לגבי היציבות הביטחונית ביהודה ושומרון מיועדות גם להצגת המוכנות של צה"ל, גם כלפי הציבור הישראלי, ולפיהן הצבא עושה את ההכנות הנדרשות במקרה שאכן תהיה הסלמה בשטח. אבל במערכת הביטחון כולה, מצה"ל ועד השב"כ, שוררת הסכמה כי התקופה עכשיו רגישה במיוחד, והצטברות של אירועים נוספים עלולים להוביל להסלמה, שהמרוויח היחידי ממנה הוא רק חמאס.

גם בשנים האחרונות נערכה ישראל להתפרצות אלימה בשטחים בתקופה זו של השנה. התרחישים נותרו בסופו של דבר בדפי הפקודות והתרגילים שנערכו לטובת הכנת הכוחות. אולי הייתה זו הקורונה שהפנתה את תשומת הלב לאתגרים אחרים ואולי סיבות אחרות – אינתיפאדה שלישית לא פרצה בשטחים.

כבתחזיות הקודמות, גם הפעם במערכת הביטחון נזהרים מלקבוע עובדות מוגמרות, אבל תמונת המצב באוגדת איו"ש מצביעה על יותר ויותר נתונים מטרידים, המצביעים כבר עכשיו על השינוי במציאות: גל חמאסי ירוק שלא מפסיק לנסות למשוך את האזור להסלמה, בהכוונת טרור ובהסתה שמעודדת טרור עממי; רשות פלסטינית שהולכת ומאבדת אחיזה בצפון השומרון ובחברון; ורף טרור ממוסד ועממי שנותר גבוה משמעותית משהיה ערב שומר החומות.

לסוגיות הללו מצטרפים גם המתחים בין יהודים ופלסטינים, העימות סביב חומש, התגברות האירועים האלימים מצד יהודים נגד ערבים, המצב הכלכלי הקשה ברשות והשפעות הקורונה. "החמצן וחומר הבעירה כבר קיימים בשטח, וחסר רק הגפרור כדי להצית את כלל המרחב. ימי הרמדאן בשילוב חגי ישראל, כפי שהוכח בעבר, יספקו לא מעט הזדמנויות לגפרורים מעין אלו, ועלינו להיות מוכנים ונכונים ליום פקודה", כך כתב בימים האחרונים מפקד אוגדת איו"ש תא"ל אבי בלוט באיגרת לפקודיו, שפרסם עמיתי רועי שרון בחדשות כאן.

את 1 באפריל קבע תא"ל בלוט כנקודת היעד למוכנות הכוחות: רענון פקודות, נוהלי קרב, תרגילים חטיבתיים ואיסוף מודיעין, וכבר עכשיו במערכת הביטחון מגבירים את קצב הפעולות המבצעיות בשטח, בעיקר בניסיון לפגוע בהתארגנויות של חמאס ומוקדי טרור נוספים.

חמאס, כאמור, מעוניין להבעיר את השטח ולהוביל לאינתיפאדה שלישית. הגפרור שחסר, שעליו מדבר תא"ל בלוט, יכול להגיע מכיוונים רבים. משייח' ג'ראח עד הר הבית, מתיחות שתמיד גוברת בימי הרמדאן. כשזו התמונה, במערכת הביטחון סבורים שחבר הכנסת איתמר בן גביר, בדרך התנהלותו, עלול לפגוע באינטרסים ביטחוניים מובהקים של מדינת ישראל. פיל בחנות חרסינה, אמר השבוע בן גביר על התנהלותו של השר לביטחון הפנים עמר בר־לב בשייח' ג'ראח. במערכת הביטחון מנגד, אומרים כי התנהגותו של בן גביר משולה להתנהלות של עדר פילים ולא פיל אחד בודד.

מעימות בזירה הפלסטינית - מעבר לכך שאין בו תכלית מדינית - לא ניתן לצאת טוב בזירה הבינלאומית, גם אם לא אתה אשם בנסיבות שהובילו לפיצוץ. עימות כזה רחוק מאוד מהאינטרסים של מדינת ישראל באופן כללי ובפרט עכשיו, כאשר הסוגיה האיראנית והסכם הגרעין המתגבש בווינה נמצאים בראש סדרי העדיפויות.

גם מהצד הישראלי ישנה השפעה על המצב: העימות סביב המעמד של חומש כפי שהיה באביתר; תגי מחיר; אלימות וטרור שעלולים לצאת משליטה; צה"ל שמגביר כעת את הפעילות המבצעית בגלל התגברות הטרור וחולשת הרשות, לצד החיכוך בין יהודים לפלסטינים. וישנה כמובן גם הפעילות המבצעית הישראלית שמתגברת בהתאם לעלייה בכמות ההתרעות והקיטון בפעולות הרשות הפלסטינית. 130־140 פעולות שונות עוברות אישור תוכניות בשבוע אחד בלבד ביהודה שומרון, לעומת כ־80 שהיה צה"ל מבצע בימים שלפני שומר החומות.

צה"ל, לדוגמה, חיסל בשבוע שעבר חוליית טרור בשכם, ופועל יותר בג'נין. למעשה, מדובר בסוג של מעגל סגור. תקופה שמאופיינת בכמות גדולה יותר של התרעות לפיגועים מאשר בימים שקדמו למבצע שומר החומות. התרעות שדורשות כבר עכשיו יותר פעולות מיוחדות בלב שכם וג'נין, ומכאן גם המשך העלייה במספר תקריות הירי והמחבלים שנפגעים מאש הכוחות במהלך הפעילות, לאחר שביצעו ירי לעבר הכוחות.

אינטרסים ברורים

20 שנה לאחר מבצע חומת מגן מציאות הטרור ביהודה ושומרון שונה. זו למעשה הזירה היחידה שבא האיומים הצבאיים ועוצמתם היום נמוכים מאשר בעבר. ובכל זאת, להתפרצות אלימה צפויות להיות השלכות כבדות משקל גם על ישראל שבתוך הקו הירוק וגם על מצב הביטחון האישי ביהודה ושומרון, בירושלים ובאזורים נוספים בארץ.

במסגרת ההכנות לחודש אפריל, בוצע השבוע תרגיל גדול בחטיבת בנימין. הוא החל בתרגול שמדמה פיגוע קשה על כביש 443, אחד מצירי התנועה המרכזיים במדינה, ונמשך בתרגול של כעשרה תרחישי פיגועים שונים נגד אזרחים וחיילי צה"ל – ממחבל בודד ועד התארגנויות טרור ממוסדות הרבה יותר, כמו למשל מחבל מתאבד שמתפוצץ בפתח בניין המועצה בבנימין וגורם לאירוע רב־נפגעים.

בצה"ל סבורים שלא מדובר בתמונת מצב דמיונית, וכי מדובר בתרחישים שיכולים להתממש בשטח. חלק ממינוף האיומים עכשיו מצד הצבא נועד מן הסתם גם להציג כי צה"ל נערך ומוכן לכל תרחיש. ועדיין, התסריטים הללו מבטאים את הערכת המצב של מערכת הביטחון לחודשים הקרובים.

מאז סיום המבצע בעזה כבר חלפו תשעה חודשים, והשקט בדרום כמעט חסר תקדים. חמאס, שממוקד באסטרטגיית "שקט, מתעצמים", לא ימהר להכניס את עצמו להרפתקה חדשה, עם כל המחירים שיש בכך. אבל באיו"ש המצב שונה, 20 השנים האחרונות מאז מבצע חומת מגן הבהירו היטב את החשיבות האסטרטגית הגלומה ביציבות ביטחונית באיו"ש.

בהיבטים רבים, בהתפרצות אלימה באיו"ש שעלולה להימשך זמן רב, טמונה סכנה רבה יותר מאשר עימות קצר נוסף מול עזה. מרקמי החיים המשותפים של יהודים וערבים, הביטחון על הכבישים ואבטחת היישובים היהודיים - כל אלה, במצב של הסלמה משמעותית, עלולים לשאוב שוב את מרבית צבא היבשה הסדיר למשימות שוטפות באיו"ש. את המחירים, צריך לזכור, שילמנו לאחר מכן במלחמת לבנון השנייה.

החודשים האחרונים כבר עומדים בסימן איבוד משילות של הרשות הפלסטינית בצפון השומרון, מג'נין ועד לשכם, והמציאות הזו היא שמובילה כבר עכשיו ליותר מבצעים באזורים שבהם צה"ל היה הרבה פחות אקטיבי בשנים האחרונות.

חמאס, כך סבורים אצלנו, מבין היטב את תמונת המצב. האינטרסים שלו ברורים. רק בשבוע שעבר פרסמנו כאן כי איראן הגבירה את הסיוע לחמאס בהתעצמותו הצבאית ובשיקום היכולות מאז שומר החומות, כשעל הפרק פרויקט ייצור טילים מדויקים, שיקום המנהרות והקניית יכולות נוספות. לצד זאת, חמאס מבין את המשמעות של מערכה נוספת מול ישראל ואת המחירים שהוא ישלם בעזה. שם תג המחיר הוא גבוה לנוכח ההקלות הכלכליות שהוא מקבל ובעיקר אלפי הסוחרים/פועלים שנכנסים לישראל מרצועת עזה מדי יום.

במערכת הביטחון סבורים כי חמאס לא ימהר לוותר על כל זה תמורת עימות, ואת אנרגיות ההסלמה הוא מנתב לכיוון יהודה שומרון, שם הוא מרוויח לכאורה מכל הכיוונים. לא משלם מחיר בעזה, פוגע בישראל, מחזק את מעמדו בציבור הפלסטיני ומערער עוד יותר את מעמדה של הרשות לקראת מאבק השליטה ביום שאחרי אבו מאזן.

בשומר החומות סימן חמאס קו שחשוב לו מאוד אידיאולוגית כמגן ירושלים וממנו כמעט בלתי אפשרי מבחינתו לסגת לאחור. ערב המבצע, האירועים בשייח' ג'ראח, בהר הבית ובעיר העתיקה גלשו מהר מאוד לרצועת עזה, אבל בסופו של דבר לא הובילו לפיצוץ שאותו רצה גם ביהודה ושומרון.

אדי דלק באוויר

נכון לעכשיו, רף האירועים בשייח' ג'ראח עדיין לא מציב את חמאס בקרני הדילמה, אבל גלישת האירועים להר הבית בתקופת הרמדאן ואולי אפילו לפני כן, עשויה לשנות את התמונה. אדי הדלק כבר נמצאים באוויר. בינתיים נזהר חמאס מלצאת בהצהרות שיסנדלו אותו לפעולה, אך המצב נזיל, ונכון לעכשיו הוא מסתפק באיתותים ובמסרים עמומים מצד בכירים ברצועה, אבל לא הבכירים ביותר כפי שהיה עם מוחמד דף ערב מבצע שומר החומות. כך למשל, בכיר חמאס מושיר אל־מסרי, שאיים השבוע בראיון לאל־ג'זירה כי המשך ההסלמה בשייח' ג'ראח או הפעילות של צה"ל בערי הגדה יובילו לפיצוץ בלתי נמנע והוסיף כי הזרוע הצבאית של חמאס השלימה את הפערים הצבאיים מאז שומר החומות.

במקביל מנהל חמאס קמפיין הסתה סביב המתרחש בשייח' ג'ראח ומשקיע מאמצים רבים ברשתות החברתיות. קמפיין שגם במערכת הביטחון מסמנים כיעיל בניסיון להאיץ את תהליכי ההסלמה באזור. יותר מ־70 פלסטינים נהרגו בנסיבות שונות מאש כוחות הביטחון בתקופה של כשנה, ולמרות המספרים הגבוהים ואתגרים רבים נוספים - השטח לא נדלק. ירושלים היא כבר סיפור אחר, ודרך חימום הגזרה הירושלמית מבקש הפעם חמאס להבעיר קודם כל את הגדה ולהרוויח מבחינתו רווח כפול גם אל מול הרשות הפלסטינית.

במהלך המבצע בעזה נכשל חמאס בהוצאה אל הפועל של התוכניות ההתקפיות שלו לשטח ישראל. ההצלחות הצבאיות שלו ברצועה במהלך המבצע היו מעטות ומוגבלות, אבל מצד שני לא ניתן להתעלם מכך שאסטרטגית הוא חיזק את מעמדו במזרח ירושלים וביהודה ושומרון.
כל אירוע חריג בירושלים הופך לנפיץ, ושייח' ג'ראח הפכה מבחינת חמאס ופלסטינים רבים לסמל למאבק מול ישראל. סביר להניח כי גם חמאס מבין היטב שמה שמתחיל בשייח' ג'ראח עשוי להיגמר בעימות עם ישראל ברצועת עזה. במערכת הביטחון סבורים שכחלק מהאסטרטגיה של ארגון הטרור הוא מנסה להרחיק את העימות מרצועת עזה בגלל האינטרסים שלו, ולזכות בכל הקופה באלימות שתתפרץ במלוא עוזה בירושלים וביהודה ושומרון.

בישראל משערים שגם בחמאס מבינים היטב כי במקרה של הסלמה בהר הבית, במזרח ירושלים וביהודה ושומרון, הוא יתקשה מאוד להישאר על הגדר מבלי שרצועת עזה תיכנס אף היא לתמונת העימות. במערכת הביטחון סבורים שבמקרה כזה חמאס, בניגוד למה שהיה בשומר החומות, ינסה להפוך את התסריט ולהגיע לקונפליקט בעזה רק לאחר שיתפרץ עימות אלים ביהודה ושומרון שידרוש מצה"ל להשקיע משאבים, כוחות רבים וחלק גדול מהצבא הסדיר בפעילות המבצעית באיו"ש.

אבל תוכניות ומציאות הן דברים נפרדים, בטח שבשכונה שלנו, והנחת המוצא של ישראל ועזה צריכה להיות שאסקלציות במהותן הן בלתי נשלטות, ואם השבועות הקרובים יעמדו בסימן של התחממות נוספת בירושלים, הן גם מקרבות שוב עימות ברצועת עזה. משייח' ג'ראח דרך הר הבית, המסלול להסלמה נוספת בעזה עשוי להיות קצר הרבה יותר ממה שנוטים כעת להעריך אצלנו נוכח השקט היחסי בדרום.
ואחרי כל זה, הסלמה אינה גזירת גורל, והיא תלויה גם ביכולתה של ישראל לתמרן בתבונה מול הרשות הפלסטינית, להימנע ככל הניתן מטעויות בשטח ולא לשחק לידיים של חמאס.

בין מערכת הביטחון והרשות הפלסטינית עוברים כל הזמן מסרים, כשהאינטרס של שני הצדדים זהה – למנוע הידרדרות ביטחונית. המסר שעובר לבכירי הרשות וכאמור אף מיושם לאחרונה, הוא שצה"ל יכול לפעול בהצלחה נגד חמאס במקום מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בערים כמו ג'נין ושכם.

עם זאת, מערכת הביטחון – צה"ל, השב"כ, המשטרה ומתאם פעולות הממשלה בשטחים – נדרשת לנתב בתבונה את פעילותה המבצעית ולצד היערכות לתרחיש ההסלמה הגרוע ביותר, עליה להתמקד במניעתה של אותה הסלמה, או לפחות למזער את מוקדי החיכוך שילוו אותנו בחודשים הקרובים.