שתי מכות עולמיות ניתכו על המשק הישראלי כמו על שאר העולם; האחת נגיף הקורונה שממשיך להרים ראש ומצמצם הפעילות המשקית בתנועה גלית חוזרת מדי מספר חודשים, תוך שיבוש של ממש בשרשרת האספקה העולמית, עליה במחירי הסחורות וזינוק בעלות השינוע הימי; השנייה היא פלישת רוסיה לאוקראינה המשבשת אספקת חומרי גלם בתעשיית המזון, בעיקר קמח ושאר גרעינים - ועד מחסור עולמי בנפט וגז, החיוניים והכרחיים לכל משק בעולם, שיביאו לא רק להתגברות האינפלציה העולמית והישראלית אלא גם יפחיתו את כח הקנייה של הציבור. רמת החיים בישראל שעלתה בשנת 2021 ב־9.9% - בתגובה להתרסקות של 10.8% בשנת 2020, היא עדיין נמוכה ב־1.9% לעומת שנת 2019, היא השנה האחרונה טרם הקורונה.
רמת החיים בישראל כמו במרבית העולם עלולה לרדת או לעלות בשיעור קל השנה, מבלי שיש ביכולתו של ציבור העובדים והשכירים להעלות את שכרו, היות שהאינפלציה מעפילה מעלה בגלל עלויות חיצוניות בלתי נשלטות, כלומר - האינפלציה אינה נגררת מצד הביקושים או עלית השכר.
שיעור האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים עד לפברואר הנוכחי עומד על 3.5%, מזה זינוק חד של 0.7% בפברואר בלבד. בפעם האחרונה ששיעור האינפלציה היה כה גבוה - ואף גבוה יותר - 4.2%, היה במשך השנה שקדמה ליוני 2011.
שיעור האבטלה בישראל, שירד בחצי הראשון של פברואר ל־3.8% (מהשיא של 5.7% בחצי השני של ספטמבר 2021), ישוב ויעלה בגלל ירידה ביכולתם של עסקים קטנים ואולי בינוניים לשלם שכר גבוה יותר בעוד העלויות והתשומות שלהם נמצאות בעלייה בלתי נשלטת. עוד מכה היא התרסקות של חמישית מערכו של מדד חברות ההייטק בניו יורק מאז תחילת השנה, הוא מדד הנאסד"ק. המשק הישראלי שהתבשם מתעשיית ההייטק לאורך השנים האחרונות ותלוי בתעשייה המתקדמת שהובילה המשק לפסגות שמעולם לא ביקר, עלול לפגוש מציאות חדשה שבה ההכנסות מהאקזיטים או מהמיזוגים פשוט יפחתו בשיעור חד, הכסף הקל מתעשיית ההייטק שגייסה בשנת 2021 למעלה מ־25 מיליארד דולר, כבר לא יחזור כפי שהיה עד לשנת 2021. בתעשיית ההייטק מועסקים כ־325,000 עובדים, כ־10% מכלל העובדים במשק. גם המדינה נהנתה מתעשיית ההייטק: 25% מתקבולי המסים מקורם בתעשיית הייטק.
הפלישה לאוקראינה בידי הרוסים מביאה לכאוס במשק הרוסי. הסנקציות של המערב על רוסיה עלולים להביא כבר בקרוב לחדלות פרעון של רוסיה בשווקים הבינלאומיים כפי שהיה בשנת 1998, אפשרות זאת של חדלות פרעון ממש קיימת, כך אומרת בימים אלה קרן המטבע הבינלאומית. דירוג האשראי של רוסיה כבר הופחת ל־"C" ע"י סוכנות דירוג האשראי פיטש', כלומר קרוב לחדלות פרעון, והופחת ל־"CCC" ע"י סוכנות הדירוג סטנדרט אנד פורס, מקום שביעי למטה בדירוג "לא להשקעה", עם סיכון גבוה. כמחצית מיתרות המט"ח של רוסיה בחו"ל הוקפאו, ואין לרוסים גישה למט"ח זה. גם בנקים סיניים אינם מתכוונים לשים כספם על קרן הצבי הרוסי, הם לא אומרים זאת במפורש כמו במוחצנות המערב, אלא פשוט מתעלמים מהרוסים באדיבות, תוך מתן תירוצים. התלות ביצוא גז וגרעינים של רוסיה בסין, תגבר. הסינים יוכלו לעשות לביתם על חשבון הרוסים.
התוצאה מהאמור תהיה ירידה ברמת החיים ברוסיה בשיעור חד, עוד השנה. חברות רוסיות לא יכולות לגייס הון במערב, כל שוקי ההון חסומים בפניהם. חברות רוסיות גם אינן יכולות לגייס הון מקומי, הבורסה של מוסקבה נעולה מאז הפלישה לאוקראינה. הרובל הרוסי איבד מחצית מערכו מאז הפלישה לאוקראינה, מה שיגרור לאינפלציה אדירה (שבלאו הכי הייתה גבוהה טרם הפלישה). זו צפויה לעלות מכ־9% כיום ל־20%. גם העלאת הריבית ל־20%, הכלי המוניטרי שהבנק המרכזי הפעיל לאחר הפלישה, לא תעזור. היא אינה מאפשרת פעילות משקית תקינה. קרן המטבע הבינלאומית צופה מיתון ברוסיה השנה. הערכות של כלכלנים הן כי התוצר הרוסי ירד השנה ב־8%. שימו לב: בלארוס, שאף היא מתמוטטת כלכלית בגלל תמיכתה ברוסיה, ואפשרה לכוחות רוסיים לפלוש לאוקראינה משטחה, פנתה ביום שני השבוע לפדרציה הרוסית לעזרה כלכלית.
מעולה לעולה
ישראל לא הטילה סנקציות על רוסיה ויחסי המסחר, ותנועת הנוסעים בין המדינות ללא הגבלה אפילו. בפועל היצוא מישראל ייחלש משמעותית, מפני שאין לרוסיה במה לשלם. היהודים ברוסיה לא ימתינו זמן רב, יש להם מפלט מהצרה שנפלה עליהם עם התמוטטות המשק הרוסי, עליה לישראל. ההגירה לישראל לא ממש קשה עבורם: פה יהיו זכאים ל"סל קליטה" יחד עם תמיכה של משפחותיהם וקרוביהם בישראל. יש פה כבר בסיס אתני, קולינרי, שכונתי ותרבותי. קל לקלוט אותם.
עפ"י חוק השבות יוכלו לעלות גם גויים שסבא שלהם היה יהודי ובכך להצטרף ל־5% מהאוכלוסייה בישראל, 472,000, שהם יוצאי בריה"מ לשעבר - גויים עפ"י ההלכה - שעלו בגלל חוק השבות במסגרת העלייה האדירה משנת 1991 ובהמשכה. האוכלוסייה בישראל מנתה בסוף 2021 9.45 מיליון נפש. הממשלה מעריכה כי יגיעו לישראל מרוסיה ואוקראינה כ־50,000 עולים. עלות הקליטה תהיה כ־4 מיליארד שקל, עפ"י הערכת משרד האוצר. בהחלט ייתכן כי יבואו יותר עולים, תלוי בחומרת העוני ברוסיה, בלארוס, המצב באוקראינה ועוד, למשל קרובי משפחה שיגיעו במסגרת איחוד משפחות. אם המלחמה תימשך וישראל תקרוץ, אפשר יהיה לראות היקף עלייה של גם 200,000 עולים בתוך מספר שנים מרוסיה ואוקראינה. פתיחת מחודשת של השער לעולים או פליטים ממזרח אירופה תביא גם לחידוש העלייה של קרובי משפחה, כולל של הפלשמורה, מאתיופיה.
לעלייה בסדרי גודל כאלה מספר משמעויות; לישראלי הוותיק, אם זוגות צעירים או משפרי דיור, המשמעות היא כי בעוד הביקוש לדיור יהיה אדיר, יכולתה של הממשלה להביא להגדלת היצע הדירות בטווח הנראה לעין נמוכה. בולדוזרים לבנייה מהירה וחשיבה יצירתית כמו אריק שרון המנוח, או היוזמה הברוכה של מחיר למשתכן של משה כחלון, לא קיימים. את הממשלה הנוכחית מנהלים מערכת יחסי ציבור הדומה יותר לוועד בבית ספר תיכון. קצב עליית מחירי הדירות מטורף, עליה של 5.2% בשלושה חודשים בלבד, מזה 2.1% בחודשים דצמבר־ינואר האחרונים. מחירי הדירות עלו בשלוש השנים האחרונות ב־22.4%, לעומת עלייה של 6.4% בשלוש שנים קודם לכן! המשמעות של תוספת העלייה הבלתי צפויה היא האצה בקצב עליית מחירי הדירות, שגם כך עולים בשיעור מהיר בגלל פיגור של שנים בבנייה למגורים - ובשנה האחרונה גם בגלל עלייה במחירי חומרי הגלם והאמרת מחירי ההובלה, שהאיצו את העלייה במדד תשומות הבנייה ב־12 החודשים שקדמו לפברואר ב־6.1%.
מי יבנה לי בית?
בעוד קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא בין 1.8%־2% (בשנת 2021 רק 1.7% בגלל נגיף הקורונה), הרי שבשלוש השנים האחרונות, 2019־2021 - קצב ההשקעה בבנייה למגורים היה גבוה ב־1.4% בלבד לעומת שלוש שנים קודם לכן 2016־2018. התוצאה: עלייה בפועל במחירי הדירות. עכשיו יתווסף לכך עלייה בביקושים מצד העולים החדשים והפליטים, שלא נלקחו בחשבון. חלום הדירה לזוגות צעירים ירחק; במקביל תהיה שחיקת שכר בגלל האינפלציה הגואה (מצד העלויות), שלא תאפשר עלייה בשכר למרות האינפלציה.
בנוסף לכך - לעובדים לא מיומנים ולא מקצועיים, תתווסף עתה תחרות על מקומות העבודה מצדם של העולים החדשים, שיהיו מוכנים לעבוד בכל שכר מינימלי. אנחנו כבר מנוסים בעובדים אלה ממזרח אירופה שהם בעלי השכלה, מיומנים וחרוצים וידחקו את רגליהם של המקומיים, שבלאו הכי שכרם אינו מאפשר להם קיום בכבוד (שלא לדבר על רכישת דירה).
הגדלת הוצאות הממשלה, הפעם לשם קליטת עלייה ושיכון העולם, תמנע את המשך הירידה בגירעון הממשלתי כפי שהיה בשנה האחרונה או טרם התפרצות נגיף הקורונה. גיוס ההון ע"י הממשלה לשם כיסוי הגרעון יביא לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתי. התוצאה, עלייה בעלות המימון של חברות עסקיות בישראל העלולות לצמצם את הביקוש להשקעה ועובדים.
בנק ישראל ייאלץ להעלות את הריבית כדי לבלום את האינפלציה בשער, אך כל ניסיונותיו לדחוק את הקץ לא יועילו, כלומר - גם עלות הפעילות בהון החוזר של הפירמות תעלה. כמובן שהיה אפשר למנוע חלק מהעלייה בגירעון הממשלה לולא שר הביטחון איים על שלמות הממשלה הנוכחית והצליח להוסיף לפנסיה של צבא הקבע עוד ועוד בעלות של 1.5 מיליארד שקל לשנה. מה ששר הביטחון בני גנץ לא הבין, או לא רצה להבין, הוא שצריך להשאיר תקציב ליום סגריר.
עוד לא יבשה על הנייר הצעת החוק לפנסיה לצבא הקבע, והנה, היום הסגריר הפציע בדמות הצורך שיעלה בשנים הקרובות עשרות מיליארדי שקל לקליטת העלייה המבורכת. הישראלים הוותיקים והעולים משנות התשעים של המאה הקודמת יצטרכו לחלוק בעושר הלאומי שלהם עם העולים החדשים שנדחקים לישראל, כך היה תמיד עם כל גלי העלייה, שלבסוף הביאו לישראל חזקה ואיתנה יותר, למרות התשלום בגין העלייה בטווח הקצר. מימון העלייה חייב להיות באמצעות הרחבת בסיס המס לפינות ופטורים שונים שמקבלות השכבות החזקות השולטות בתואנות שווא - ולא באמצעות עלייה בשיעור המס כפי שהיה בשנות ה־90 עם העלייה האדירה מבריה"מ.