מאות אלפים נהרו לעיר הקוידש בני ברק, להשתתף בהלוויה של "שר התורה" הרב קנייבסקי. 3,000 שוטרים על מפקדיהם הזוטרים והבכירים הופקדו על שמירת הסדר. רחובות נסגרו, מסוקים חגו באוויר, אנשים מרחבי גוש דן לא יצאו לעבודה, תלמידים לא הגיעו לבתי הספר, התחבורה הציבורית בכל האזור הושבתה.
מכל רחבי הארץ זרמו באלפיהם האבלים לקיים את המצווה של השתתפות בהלוויה של רב גדול בתורה, הגדול שבגדולים. שר התורה היה שר ללא לשכה, בלי מזכירות, בלי יועצי תדמית, בלי אנשי יחסי ציבור. הוא היה שר שלא קיבל רכב שרד מפואר ולא הקיפו אותו שומרי ראש מהיחידה לאבטחת אישים. הוא היה שר בן 94, שכל רצונו הוא לשבת בביתו וללמוד מספרי הקודש.
בין לימוד ללימוד היה מוצא זמן לאלפים שהגיעו לדירתו הצנועה בבני ברק, לקבל ברכה להצלחה בעסקים, לבריאות טובה. אם הביאו את הצאצאים שלהם איתם למעמד המרגש, זכו הילדים בסוכרייה היישר מידיו של שר התורה הקשיש, אירוע מכונן שלא ישכחו כל ימי חייהם.
בניגוד לרבנים אחרים, שהצניעות לא הייתה התכונה הבולטת שלהם, הרב קנייבסקי לא עמד בראש מאבקים ציבוריים, לא הצהיר הצהרות בומבסטיות ולא היו לו כתבי חצר שדאגו להפיץ אמירות שלו בתקשורת החרדית.
הלהיט הגדול שלו היה המילה "בוהה", שאותה אמר בשיטת הסרט הנע לאלו שעלו אליו לרגל לקבל עצה וברכה. "בוהה", קיצור של ברכה והצלחה.
הרב קנייבסקי מעולם לא נראה סועד במסעדות פאר ולא השתכן במלונות חמישה כוכבים. לא היו מיליונרים שנדבקו אליו, וזמרי חצר לא שרו לו שירי הלל. כוחו במגזר החרדי־ליטאי לא רק היה בפשטותו ובצניעותו.
רוב רובו של המגזר החילוני לא הכיר אותו, לא שמע עליו עד לאחרונה, וכשנודע דבר מותו ופורסם על העוצר שיהיה מוטל לקראת הלוויה, לא מעט אנשים פתחו פה ולכלכו "למה אנחנו צריכים לסבול בגלל הלוויה של איזה זקן חרדי".
הרב הקשיש היה מנוטרל ממידע על המתרחש בעולם האכזר הסובב אותו, אבל אני בטוח שהוא היה נחרד לו היה שומע על מקצת האירועים שעליהם דווח במדינה בימים שלאחר מותו - אירועים שכל אדם, גם אם אינו רב גדול בתורה, היה מזדעזע מהם. הנה מקבץ חלקי:
המשטרה עצרה זוג הורים, תושבי פתח תקווה, בשנות ה־30 לחייהם, בחשד להתעללות בילדיהם, פעוט בן 3 וילדה בת 4. הילדים אותרו כשהם משוטטים ברחוב, עירומים ומכוסים בצואה.
בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את סאוסן קסיס (51) ואת בתה שורוק קסיס (26), מנהלות ומטפלות במעון, בשל התעללות ותקיפת פעוטות.
18 חודשי מאסר גזר בית משפט השלום בפתח תקווה על הסייעת ילנה סטרובינסקי (35), שתקפה תינוקות ופעוטות בפעוטון "מאשה והדוב". על סייעת אחרת בפעוטון נגזרו 17 שנות מאסר, בגין גרימת מותה של הפעוטה יסמין וינטה, בת שנה וחודשיים, ב־2018.
בבית המשפט בפתח תקווה הוארך מעצרה של רחל בראנץ (66), החשודה בהתעללות בתינוקות בפעוטון של רשת אמונה בפתח תקווה.
בית משפט השלום בירושלים האריך את מעצרם של נעם יצחק מנחם (18) מגבעת בנימין ושל שני נערים נוספים, קטינים, כחשודים באונס בת 17.
ארבעה גברים נעצרו בחשד למעורבות ברצח צעיר בן 20 ברחוב חנוך אלבק בירושלים.
גבר בן 30 נורה ברחוב אוסטרובסקי ברעננה ופונה לבית חולים מאיר בכפר סבא.
שוטר מג"ב לשעבר, טל גרגיר, הורשע בבית משפט בירושלים בביצוע עבירות מין בשוטרות, חלקן היו כפופות לו.
שלושה חברי "הכנופיה הקווקזית" נעצרו בחשד לנסיון הרצח של ניסים דומרני, בנו של ראש ארגון הפשיעה שלום דומרני. דומרני נורה במגרש מכוניות ומצבו מוגדר קשה.
גבר בן 57 נמצא מחוסר הכרה בדירתו באשדוד, כשהוא סובל מהיפותרמיה קשה. הוא פונה במצב קריטי לבית החולים אסותא בעיר.
זהו רק חלק קטן מעשרות אירועים נוראים שמתרחשים מדי יום ברחבי הארץ. ועם כל הכבוד ללומדי התורה, לרבנים הדגולים והברכות שלהם, לגדולי הדור ולמטיפים לתת את אמונתנו בבורא עולם שהכל נהיה בדברו והוא יגן עלינו מכל הרעות והצרות והמחלות והתאונות ושאר המרעין בישין - הרי הכל מתגמד לנוכח הזוועות המתרחשות יום־יום, שעה־שעה, וכל התפילות וההטפות והתחינות, ערכן כקליפת השום לנוכח המציאות הנוראה.
בחזרה לרב המנוח חיים קנייבסקי, אין לי ספק שאם היו מקורביו מדווחים לו על האירועים הנ"ל הוא היה נחרד, זועק "שומו שמיים" ונושא תפילה שאירועי הזוועה האלו יעברו ויחלפו מן העולם, אבל האירועים האלו כאן ועכשיו, והם מתרבים והולכים ואין מושיע.
במעט הפעמים שראיתי את תמונתו של הרב קנייבסקי הרגשתי שיש ברב הקשיש משהו שגורם לי לרצות להכירו, לשמוע אותו מעבר למלמולים שמדי פעם נשמעו מפיו בטלוויזיה. כנראה איחרתי את המועד. בתחילת השבוע הופתעתי לראות בפייסבוק ציור נפלא של קנייבסקי ז"ל, מעשה ידיה של הציירת רינה מימון.
מימון סיפרה לי כי ראתה לפני כשנתיים צילום של קנייבסקי ומשהו בו כבש את לבה והיא ציירה אותו בצבעים שמשנים את דמותו כפי שהורגלנו לראות בצילומים. "היה במבט שלו משהו שמאוד הרשים אותי, מבט מלא טוב לב". נראה לי שאבקש לרכוש מרינה מימון העתק של הציור (האורגינל נמכר) ואתלה אותו בסלון ביתי.
מימון (32) היא בתו של צייר וממנו למדה לצייר מאז הייתה ילדה, בהמשך למדה קצת במכון אבני ועזבה לטובת עבודה בגלריה בפלורידה. בגיל 24 הציגה תערוכה בבלו גלרי במיאמי, בגיל 29 הציגה תערוכה בגלריה סנט ג'אן בבריסל. בארץ טרם הייתה לה תערוכה, הגיע הזמן.