מהומות הרמדאן מתקיימות בשער שכם והפעילות לסיכול טרור מתבצעת ביהודה ושומרון, אבל העיניים נשואות לרצועת עזה. יש קווי דמיון בין אווירת ההסלמה הנוכחית לזו שהייתה ערב מבצע שומר החומות. אולם יש גם לא מעט גורמים משמעותיים שונים במציאות שהתפתחה ברצועה לאחר המבצע האחרון.

בימים שקדמו לשומר החומות שרטטו בצמרת החמאס קו ישיר בין המתרחש בירושלים לתגובה צבאית מהרצועה. כארגון טרור שמתיימר להוביל את המאבק המזוין הפלסטיני גם מחוץ לעזה, הציבו בחמאס משוואה מחייבת, כאשר הגדירו את עצמם כ"שומרי ירושלים".


גם הפעם הקו הדק - שמפריד בין הרציונליות שמייחסים בישראל לבחירה של חמאס לא להסלים את המצב ברצועה, לבחירה הפוכה ולא רציונלית בעיניים מערביות לשחרר לכל הפחות את הרסן ולספק אור ירוק לארגוני טרור אחרים לבצע ירי מהרצועה - הוא חלק בלתי נפרד מהערכת המצב הנוכחית. מדובר בתרחיש סביר שיכול להתממש, וזאת למרות מרסנים משמעותיים יותר הקיימים היום בהשוואה למצב לפני כשנה.

שבע רקטות נורו מהרצועה מאז שומר החומות במאי, ויותר מארבעה חודשים חלפו מאז ירי שתי הרקטות האחרונות שהתפוצצו מול חופי גוש דן. כל רקטה היא אחת יותר מדי, כמובן. אולם יום האדמה האחרון כמעט לא הורגש, וגם לאחר חיסול חמישה מחבלים של הג'יהאד האסלאמי בימים האחרונים לא נורו בינתיים רקטות מהרצועה.

מובן שלא אהבת ישראל היא זו שמנחה בעת הזאת את חמאס. לסיפור הכלכלי השפעות גדולות על מדיניותו. עם מספר חסר תקדים של 20 אלף פועלים שנכנסים לישראל, הסדרת מנגנון הכנסת הכסף והסיוע מקטאר והסיוע המצרי בשיקום ובבנייה מחודשת לאחר הריסות המבצע האחרון - לחמאס יש הרבה מה להפסיד. עם זאת, כפי שלמדנו על בשרנו, כאשר מדובר בארגוני טרור, שיקול רציונלי כלכלי אינו עומד לבדו.

בישראל סבורים שלחמאס יש אינטרסים נוספים. הארגון טרם השלים את שיקום יכולותיו הצבאיות מאז המבצע האחרון, והוא מנצל את תקופת השקט להשקעה בהתעצמות הצבאית.


בשלב זה חמאס עדיין רחוק מהיכולות הצבאיות שהוא שואף אליהן, ואפשר להניח שהארגון מבין היטב שסבב לחימה נוסף, מלבד ההשלכות הכלכליות והמדיניות הכבדות שיהיו לו על הרצועה, גם ייקח אותו לאחור שוב ביכולות הצבאית שלו.

 לא במקרה בכירי חמאס גם ניסו להעביר מסר שאת המס שלהם ללחימה מול ישראל הם כבר שילמו בשומר החומות. רצף האירועים האחרונים כבר היה מספיק להצית הסלמה ברצועה, אבל עובדה - עד עכשיו זה לא התרחש בגלל שוליים רחבים יותר ואינטרסים מובהקים לכל הצדדים.
אבל את כל זה צריך לקחת בעירבון מוגבל, שכן המשך העימותים בירושלים וההחמרה בהם מגבירים מיום ליום את הסיכויים שההתחממות הביטחונית תגיע גם לרצועת עזה.