האופנה עכשיו היא להתנפל על השב"כ. הרי אנחנו צריכים ש"ג כלשהו לכלות בו את זעמנו. ארבעת הפיגועים האחרונים עברו תחת הרדאר המשוכלל של שירות הבטחון הכללי. השניים הראשונים בוצעו ע"י כאלה שהביעו בעבר תמיכה בדאע"ש והשלישי ע"י פלסטיני עם "עבר" ומעצרים . פיגועים שקשה לסכל מראש, אם כי אפשרי.
הפיגוע הרביעי בתל-אביב הוא המאתגר ביותר: איך אפשר לסכל או לדעת מראש שראאד חאזם, בן 28 מג'נין, יקום יום אחד וייצא לרצוח ישראלים? הוא לא שייך לארגון טרור כלשהו, הוא לא נעצר מעולם, אין לו "עבר" כלשהו. הוא סתם פלסטיני בתוך המון פלסטינים שקיבל החלטה נטולת חותם סייברי כלשהו. מה עושים מול אדם כזה?
בעשור האחרון התרגלנו לשיגרה רגועה ודו-קיום שברירי עם עשרות אלפי שב"חים פלסטינים. התפתח סוג של בלוף סביב גדר ההפרדה שנתפסה כמשיח ההצלה שלנו ב-2003 אבל הלכה והתיישנה, הלכה והחלידה, הלכה ונפרצה אל מול דעיכת הטרור. ובכן, צריך לעדכן תוכנה. ראאד חאזם היה שב"ח. אם פיגועי שב"חים יתעצמו, יהיה צורך להסתער מחדש על הגדר, להשלים אותה, להדק אותה ולגדוע את הדו-קיום המשוב"ח שהתפתח כאן, לשביעות רצונם של שני הצדדים.
זה יחריף מאוד את המצב הכלכלי בקרב הפלסטינים ביו"ש. זו תהיה ענישת הכלל (עשרות אלפי שב"חים) בגלל המפגע הבודד. אבל יכול להיות שלא תהיה ברירה. במקביל, אפשר להגדיל את מספר אישורי העבודה הרשמיים בישראל, תוך כדי חיזוק והידוק הפיקוח הבטחוני.
בשלב המיידי מצפה לנפתלי בנט, בני גנץ ויאיר לפיד החלטה מיידית וקשה יותר: מה עושים עם הקלות הרמדאן? הפיגוע בתל-אביב התרחש ערב יום שישי הראשון של הרמדאן, התאריך הנפיץ ביותר על לוח השנה הנפיץ שלנו. האם פוגעים בחופש התנועה? האם מגבילים את העליה להר הבית?
גל הטרור הקודם ב-2016-2015 מזכיר מאוד את הנוכחי, אלא שאז רוב הפיגועים היו בסכינים, מברגים וכלי נשק מאולתרים בעוד היום 3 מ- 4 הפיגועים בוצעו באמצעות כלי יריה. בגל הקודם המליצה מערכת הבטחון לא ללכת לענישה סביבתית או קולקטיבית. לבדל את המפגעים מהאוכלוסיה הפלסטינית שרוצה להמשיך לעבוד, להתפרנס ולנהל מרקם חיים.
זה לא היה קל (בעיקר מול שרי הקבינט בנט ואיילת שקד) אבל הקבינט בראשות בנימין נתניהו השתכנע. לקח זמן, אבל הגל נבלם ודעך. עכשיו הוא חוזר, על סטרואידים. מה עושים? האם נוקטים באותה מדיניות? האם יוצאים למבצע נרחב בג'נין? נגד מי אמור להתנהל המבצע הזה? שני המחבלים הפלסטינים לא באמת שייכים לארגון טרור? איפה התשתית אותה צריך לבער?
יש עוד דבר שהשתנה מהגל הקודם לנוכחי: זהותו של ראש הממשלה. גם בפעם הקודמת היתה ביקורת על הממשלה. זה טבעי, זה מתבקש, זה הגיוני. בגל הנוכחי אין ביקורת. יש ריקוד על הדם. יש תופים ומחולות ברשתות החברתיות, ולא רק. יש מי (פעיל ליכוד בולט וקיצוני) שמעלה תמונה של יאיר לפיד בחולצה שחורה, יחד עם תיאור המחבל ("בחולצה שחורה"). יש מי (פעילי ליכוד וביביסטים מושבעים) שמארגנים, בעוד כוחות הבטחון מנהלים מצוד אחר המחבל, ספייס רב-משתתפים בטוויטר תחת הכותרת "ממשלה של בוגדים, משת"פים של הטרור הפלסטיני".
ביום שישי בבוקר, עם הגעת הבשורה על הריגתו של המחבל שהסתתר ביפו, צריך היה לזפזפ לערוץ 14 כדי להאמין: אווירת מסיבה פורימית , חגיגת נצחון בבחירות וזחיחות אינסופית. זה החל עוד קודם, בהפגנת "הימין" בירושלים תחת הכותרת "ישראל מדממת", ראינו בעיקר את ישראל רוקדת (על הדם) וחוגגת את עריקתה של עידית סילמן.
בליל הפיגוע, בעוד הפצועים נאבקים על חייהם, העלה יאיר נתניהו ציוץ מטורלל כלשהו (בו הציע "לחלק נשק בחינם לכל אזרח מעל גיל 16"), אך מחק מיד. חלפו כמה דקות והמשוריינת האישית מטעם משפחת נתניהו, גלית דיסטל אטבריאן, העלתה ציוץ משלה: "יש מצב שהגלידה פיסטוק של שרה והציוצים של יאיר לא היו הצרה הכי גדולה בחיים שלכם, כישראלים אני מתכוונת. העשור הכי בטוח ברחובות ישראל חלף ואיננו". בשביל זה הם שריינו אותה, לא?
תזכורת: לפני 6 שנים היה כאן גל טרור דומה מאוד. הוא אפילו כלל פיגוע "תאום" לפיגוע בתל-אביב: מחבל ישראלי-ערבי בשם נשאת מלחם השתולל בצפון דיזנגוף ליד פאב "הסימטה", רצח שני ישראלים, עלה על מונית, רצח את הנהג (ערבי-ישראלי) ונמלט בחזרה הביתה. לקח לשירותי הבטחון זמן רב ללכוד אותו. 50 ישראלים נרצחו בגל הזה.
ועוד לא אמרנו כלום על זה ש"בעשור הכי בטוח" של נתניהו נשבר הטאבו של ירי רקטות על ירושלים ("שומר החומות"), פרצו מהומות דמים בערים המעורבות ותל-אביב הופצצה ברקטות במשך 51 ימים רצופים ("צוק איתן"). אני לא זוכר שממשלת נתניהו כונתה אז "ממשלת המשת"פים" או "ממשלת הדמים". אני לא זוכר ריקודים על הדם. גם לא באופוזיציה.
מילה אחרונה על התקשורת: הפיד בטוויטר מלא אתמול זעזוע, ביקורת וזעם על השידור הישיר החודרני והכאוטי של ערוצי הטלויזיה מתל-אביב. היו כאלה שטענו שאסור בכלל לשדר את הריאליטי הזה, כדי לא לעורר צהלות בצד השני ולא לעורר בה לה בצד שלנו. כן, יש כאן אנשים שחושבים שבשנת 2022 ערוץ טלויזיה וחברת חדשות יכולים לשדר סברי מרנן כשמחבל חופשי משתולל בתל-אביב.
זה המצב, רבותי. השידור הישיר אתמול היה חיוני. הועברו בו מסרים חשובים (תמונת המחבל, קלסתרון), הועברו בו הוראות לציבור, היה אפילו נסיון להרגיע. מי שחושב שאפשר לא לשדר בערב כזה מוזמן להתחיל להתנייד בדיליז'נס ולהצית אש עם שני אבני צור.
מה כן צריך לעשות? לא להתמקד בפניהם של לוחמים מיחידות מיוחדות ולא להפריע לכוחות הבטחון במילוי תפקידם. כפי שהסתגלנו לפיגועי התופת של האינתיפאדה השניה והתחלנו לטשטש תמונות זוועה אחרי פיגועי התאבדות, כך נתרגל גם לזה. בסוף, אנחנועם סתגלן. מתרגלים לכל דבר.