1. פילדמרשלים לעת מצוא
שלא כהרגלי, אפתח את הטור הזה בפוסט שכתב השבוע ח"כ מתן כהנא. יש לי נסיבות מקילות: לא תכננתי לכתוב השבוע, אני בחופשה על אי מרוחק, מביט בעיניים כלות על ניסיונם של שטופי המוח והשנאה להעלות את המולדת האהובה שלנו בלהבות. למה? ככה. זה לא עניין של ימין או שמאל או של זהות יהודית. את כל ההבלים הללו ניתן להפריך בתוך חצי דקה. העובדות, האמת, הנסיבות, לא מפריעות לאלה שמנסים להעלות את כולנו בסערה השמיימה.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
הם שורפים את המועדון, מחרחרים אש ומדון ומשחקים בחבית אבק השריפה הנפיצה ביותר בעולם משני טעמים: הביביסטים עושים את זה במסגרת אותו פולחן אישיות מחליא שהצליח להפוך את המנהיג החלש והפחדן ביותר שקם כאן ליורשו של שבתי צבי, משיח השקר שגם אחרי שהתאסלם, המשיכו חסידיו לנהות אחריו. הם משוכנעים שהאיש שהחזיר את חברון, שחרר 1,100 רוצחים תמורת גלעד שליט, התרפס בפני ארדואן, קיפל את המגנומטרים, לא העז לפנות את ח'אן אל־אחמר, ויתר על הסיפוח, כמעט ירד מרמת הגולן וצירף את השמאל לכל ממשלותיו (כשהוא משאיר בחוץ את הימין והציונות הדתית), הוא האיש ש"יחזיר את הביטחון".
אבל אלה עוד סבירים יחסית לכהנו־משיחיסטים, המונהגים על ידי איתמר בן גביר וזנבו המקשקש בצלאל סמוטריץ'. אלה לא נשבעים בשמו של נתניהו. להפך. הם רואים בו חמורו של משיח. הם פועלים במסגרת תיאוריית הכאוס הכהניסטית, שבמסגרתה ככל שיהיה יותר רע, כך יהיה יותר טוב. צריך לחתור למלחמת גוג ומגוג שבסיומה, אם היה לכם ספק, יגיע המשיח, יבנה את בית המקדש על הר הבית, יגרש מכאן את כל המשומדים, יעלה לעולה את הבוגדים ויכלא במעצר מנהלי את גדעון סער.
הפוסט של מתן כהנא, מיום שלישי השבוע, פותח בציטוט שניים מבכירי הרבנים שאיתם שוחח עוד לפני הקמת הממשלה הנוכחית. רבנים שעומדים בראש ישיבות חרד"ליות, ימניות, לא ליברליות. לדברי כהנא, שניהם שמחו מאוד כשהתברר שאי אפשר להקים ממשלה ימנית "על מלא". למה? כי "אחדות לכתחילה". וזה מה שכתב כהנא בהמשך: "ראשי הישיבות הללו, ועוד רבים רבים אחרים, הבינו מהר ממני תובנה חשובה ביותר: הם הבינו שאחרי 4 מערכות בחירות ללא הכרעה אולי יש איזה מסר שאנחנו מתקשים לקלוט. הרבנים הבינו שהגיע הזמן שנפסיק לנסות לנצח ולהכריע אחד את השני וננסה ללכת ביחד. הם חששו שאולי אם נמשיך כמו קודם, החיים של האחרים השמאלנים שלנו, האחים שלנו מהצבא, יהפכו כאן לבלתי נסבלים. שגם אם אפשר להקים ממשלת 'ימין על מלא', אולי זה לא הזמן הנכון להגשים את כל החלומות שלנו בבת אחת.
"הם הבינו שלמרות המחלוקות הקשות, למרות הפערים, עכשיו הזמן לאחדות. לכתחילה. ואכן עשינו את זה. וזה בכלל לא קל. ובאמת יש מחלוקות. אבל הקמנו ממשלה ששמה את האזרחים לפני הכל. ממשלה שבאה לעבוד. ממשלה שנלחמת בטרור. ממשלה שנלחמת בגרעין האיראני. ממשלה שמחזקת את הזהות היהודית בלי כפייה. ממשלה שנלחמת בקורונה בלי לרסק את האזרחים. ממשלה שמחזירה את המשילות שהוזנחה. ממשלה שמעבירה תקציב ומצמיחה את הכלכלה. ממשלה שמשקיעה באזרחי ישראל הערבים אחרי שנים של הזנחה. ממשלה של תקווה. ממשלה שמחזירה לנו את האמונה בעצמנו. שאנחנו יכולים ביחד. שאנחנו רוצים ביחד. יש כאלה שלא מבינים את זה. יש כאלה שמסיתים בפראות נגד הביחד הזה. אסור לתת להם לנצח. אסור לתת להם לקחת לנו את ההזדמנות הזו".
אחד הביביסטים המחליאים ביותר ברשת מיהר לכנות את כהנא "משומד". מתן כהנא משומד. האיש שבילה שלוש וחצי שנים כלוחם בסיירת מטכ"ל אבל זה לא הספיק לו, אז עשה קורס טיס, הפך לטייס קרב ופיקד על שתי טייסות F16. האיש שבא מבני עקיבא ההיא, של פעם. מבניית הארץ והגנה עליה. מתן כהנא משומד. ומאיר כהנא צדק.
הברירה הניצבת בפנינו היא בין מה שמסמלים כהנא, חילי טרופר, יועז הנדל ועוד רבים מאוד וטובים ביותר מהציונות הדתית המקורית, הקלאסית, שאמורה להיות גשר של חיבור בין דתיים לחילונים, לבין בן גביר, סמוטריץ' וחבורת הביביסטים שסופחה אליהם לאחרונה, שמנסה להחריב את הגשר ולהטביע את הספינה כולה. חברו את השירות הצבאי המשותף של בן גביר וסמוטריץ', תקבלו שבעה חודשים. את בן גביר, שהורשע בחברות בארגון טרור, בחרו לא לגייס. סמוטריץ' ניסה לרמות את הצבא (טען שלמד בישיבה), התברר שהוא לומד משפטים, אז התגייס לכמה חודשים. שניהם פילדמרשלים לעת מצוא, משיאים עצות לרמטכ"ל, לראשי השב"כ, לימ"מ ולמשטרה איך לנצח את הטרור. שניהם משוכנעים שאם רק ייתנו להם את המושכות, הסוסים ידהרו לגן העדן. הם יבריחו מכאן את כל הערבים, יאכפו טיפולי המרה על השמאלנים ויבראו מזרח תיכון חדש, שבו כל המוסלמים מתגיירים בבת אחת ומתגייסים לבניית בית המקדש בירושלים.
2.מלאכי הגיהינום
אגב סמוטריץ': לאחרונה שמעתי שתי עדויות בעניינו. שתיהן מפיהם של בכירים מאוד בזרועות הביטחון. אנשים מהסוג שמוזמן לישיבות קבינט ונושא סקירות ביטחוניות בפני שרי הקבינט. שניהם, בשתי הזדמנויות שונות, אמרו לי את אותם הדברים: "סמוטריץ' בתוך הקבינט זה לא סמוטריץ' מהטלוויזיה, מהטוויטר או מהכנסת. הוא הרבה יותר אחראי ממה שהוא נראה, הוא לא מתלהם, אין לו דרישות לוחמניות, הוא מבין את הסיכונים ואת הנסיבות, הוא מבין את מכלול השיקולים. הופתענו ממנו מאוד".
למרבה הצער, הסמוטריץ' הזה פיקטיבי. נוכח־נפקד. הוא עובד אצל הסמוטריץ' הלוחמני, זה של כיכר העיר. גורל המדינה פחות מעניין אותו. הוא יודע שהממשלה הזו נלחמת בטרור טוב ויעיל יותר מקודמתה. הרי הוא היה שם. הוא יודע שבנימין נתניהו סגר את הר הבית לתקופות ארוכות בהרבה מהתקופה שבה הוא נסגר עכשיו. הקשת עכבר אחת בגוגל תעלה את הנתונים האמיתיים. הוא יודע שנתניהו התקפל בפני הטרור עשרות פעמים. הוא יודע שנתניהו איבד את המשילות בנגב ובגליל. הוא יודע שנתניהו הבין את הנפיצות של הר הבית ופעל בהתאם.
הוא יודע שנתניהו התקפל בבהלה במשבר המגנומטרים. הוא יודע שבימים האחרונים נשברו כל שיאי עליית היהודים על הר הבית. הוא בוודאי ראה את הכתבה של יאיר שרקי בערוץ 12 שחושפת שלאחרונה החלו יהודים גם להתפלל על הר הבית, לראשונה מאז מלחמת ששת הימים.
הוא יודע את כל זה, אבל הוא ממשיך להדליק את השטח. בתוך תוכו הוא יודע שלא לגן העדן הנצחי הוא מוביל אותנו, אלא לגיהינום. הוא ובן גביר הם מלאכי גיהינום מורשים, עם קבלות. אחד כבר הורשע, השני נחשד בקשירת קשר לבצע פיגוע טרור באמצעות 700 ליטר בנזין. בנימין נתניהו המקורי, האחראי, לא היה מעלה בדעתו לקרב את שני אלה לקבינט הביטחוני. בימים טרופים אלה, זה הם שמקרבים אותו.
נתניהו ברא כאן, בחצר האחורית שלנו, מפלצת כהניסטית. הוא היה משוכנע שיוכל לרתום אותה לצרכיו (הימלטות מאימת הדין וריסוק מערכת המשפט). הבעיה היא, שהיא רותמת אותו לצרכיה. אם הוא יצליח להפיל את הממשלה הנוכחית ואם יקרה הנס המשיחי והם (יחד עם החרדים והבן־גבירים) יחצו את קו 61 המנדטים בבחירות הקרובות, בקבינט הביטחוני הבא ישלטו בן גביר וסמוטריץ'. הם יכשכשו בזנב בשם נתניהו.
באותו רגע, נצטרך להתפלל שסמוטריץ' האחראי יתפוס את ההגה. אני מציע לא לבנות על זה, כי אין בעולם מתכנת שיצליח ליצור גרסה אחראית של איתמר בן גביר, והוא זה שקובע את הטון. מה גם שזחיחות ואופוריה בדרך כלל פועלות נגד זהירות והיגיון. במקרה כזה, של ניצחון יהודה המשיחית על ישראל הדמוקרטית, גם נתניהו יאבד שליטה על המצב.
מה אנחנו נאבד? את הכל. את ישראל, כפי שהוקמה על ידי האבות המייסדים שלה. את הדמוקרטיה. את הביטחון. את הצניעות והפרופורציות. את השאיפה לשלום, או לפחות לדו־קיום נסבל עם שכנינו. ישראל הנוכחית תחדל להתקיים. במקומה תקום ממלכת יהודה. זה ייגמר בדיוק כפי שזה נגמר בפעמיים הקודמות. אבל העיקר שאפשר יהיה, אולי, להשיג עוד דחייה במשפט נתניהו.
3. האמת על פי גלנט
שרלטן בשם יואב גלנט צייץ השבוע את זה: "יחיא סנוואר יושב בעזה, חסן נסראללה בביירות, איברהים ראיסי בטהרן, צופים בכניעה המוחלטת של ממשלת בנט־לפיד לעבאס בנגב ובהר הבית ולומדים איך לעבוד. חולשת הממשלה הזו תעלה לנו במחיר יקר".
למה בחרתי דווקא את השקרן הזה מכל שקרני השבוע? אגב, אצלו זה לא חדש, מבקר המדינה מצא ששיקר גם לבית המשפט (במסגרת פרשת גזל הקרקעות במושב עמיקם). בחרתי דווקא אותו, כי אני מכיר את הדעות המקוריות שלו. הוא היה המזכיר הצבאי של אריאל שרון, הוא היה חלק אינטגרלי מ"פורום חווה", הוא חגג את ההתנתקות כמו כולם. בעצם, לא כמו כולם. רק אחת חגגה את ההתנתקות בזמן אמת בעליצות גדולה ממנו: דוברת צה"ל דאז, מירי רגב.
מר גלנט: אתה בטח זוכר שיחיא סנוואר יושב בעזה כי מישהו שחרר אותו מהכלא הישראלי במסגרת עסקת שליט, נכון? עכשיו בוא ננסה לחטט עוד בזיכרונך הקלוש: מה היה כאן בשנה שעברה, זכור לך? מתפרעים ערבים לא יידו אבנים על מתפללים, כמו בפעם הזו. חמאס ירה רקטות על ירושלים. בפעם הראשונה אי־פעם. וירה ים של רקטות על תל אביב. והכניס חצי מדינה למקלטים והצליח להבעיר את הערים המעורבות. בלוד אזרחים נאלצו להגן על עצמם. גם בעכו. גם ביפו. איפה היית אז? אה, בקבינט. לרגע, גם אני שכחתי.
לגבי נסראללה: מר גלנט, אתה היית בצבא, אתה יודע כמה רקטות היו לנסראללה כשאולמרט הזדכה עליו והעביר חתימות עם נתניהו. רמז: פחות מ־10% ממה שיש לו עכשיו. ובטח תזכור שבשנת 2009 איראן הייתה רחוקה מפצצת גרעין פי כמה וכמה מהמקום שבו היא נמצאת עכשיו, מקום שעליו חתום בנימין־נתניהו מלא־מלא. אין לי ספק שאתה יודע שלמרות הנאומים המזהירים של נתניהו והנזק שהוא חולל ליחסינו עם האמריקאים, הסכם הגרעין נחתם. אחר כך, כשהוא שכנע את טראמפ לצאת ממנו, נזרעו זרעי הפורענות, שאיתם אנחנו צריכים להתמודד עכשיו.
הגיע הזמן לקרוא לאנשים האלה בשמם: חבורה גדולה, צבועה ומסוכנת של שקרנים. בתוכם, הם יודעים את האמת, אבל הם נאלצים לשקר למען המנהיג. באותו יום שבו צויץ ציוץ הקלישאות השקריות הנ"ל, התראיין בכיר ברע"ם, השייח' ד"ר איאד עמאר, בגלי צה"ל ואמר: "בתקופת נתניהו בממשלה הוא לא נתן לאף יהודי להקריב קורבן בהר הבית ולא נתן לאנשים כמו בן גביר לעשות פרובוקציות. במידה והממשלה תיפול, אני חושב שרע"ם ישקלו את זה".
גם גלנט יודע שאם זה היה אפשרי, נתניהו היה מקים ממשלה עם רע"ם, או אפילו עם חזיז ורע"ם. הוא הרי ניסה בכל כוחו. הוא גייס את הרב טאו כדי לשכנע את סמוטריץ' לשבת בממשלה בתמיכת רע"ם ועל הדרך להודיע שאסור לעלות להר הבית. אבל זה היה בזמנו. כלומר, לפני שנה. כשנתניהו סגר את הר הבית ל־14 יום בגלל המתיחות והרגישות. עכשיו מצב חדש, עכשיו יש משימה לאומית והיא לשרוף את המדינה. ויואב גלנט ממלא בה תפקיד ראשי. אסור לנו לשכוח את זה לעולם. לא את גלנט, לא את יואב קיש, לא את אבי דיכטר. הם, ששירתו במערכות הביטחון, יודעים את האמת. חבריהם, משרתי ובוגרי מערכת הביטחון, צה"ל, המוסד והשב"כ, אומרים להם את האמת גם בימים אלה. אבל הם מעדיפים להשתיק את המצפון, לקבור את האינטרס הלאומי ולהמשיך לשחק באש שעלולה לכלות את כולנו.
לנו נותרה רק אופציה אחת: לזהות את השקרנים והשרלטנים, להוקיע אותם ולהישבע שלעולם לא נשכח. גם אחרי שנתניהו יחתום על עסקת הטיעון שלו. אסור לשכוח את זה.
4. איזה בית?
קלמן ליבסקינד הקדיש כאן, לפני כמה חודשים, טור שלם לאיילת שקד. "שובי הביתה", הוא קרא לה. עמית סגל, בציוץ מהשבוע, לגלג על מתן כהנא ודיבורי האחדות שלו. "נזכרתי שדווקא הייתה פה ממשלת אחדות ממש לא מזמן, ואפילו כזו שבה לא היינו במתח אם חלק מחבריה יתמכו בתשלום משכורת לרוצחים", כתב.
ליבסקינד וסגל הם פאר העיתונות והציונות הדתית. אני חולק עליהם בהרבה נושאים, אבל מעריך אותם הערכה אמיתית. שניהם חטפו לא מעט מהשבט הביביסטי, רק כי העזו, פה ושם, לחלוק על הדיברות ודף המסרים. אני מנסה להבין אותם בהקשר הזה: לאיזה "בית" צריכה איילת שקד לחזור, קלמן? אתה הרי בקיא במה שקרה בבית הזה. אם נתחיל בבית האמיתי, הלא הוא בית נתניהו, לשם היא לא יכולה להיכנס. שם היא לא יכולה לדרוך. יש פסק הלכה, פורסמה פתווה, הונפק "דין רודף". אתה גם יודע את הסיבות ומכיר את הפסיכוזות, נכון?
האם התכוונת לבית אידיאולוגי? תגיד, לא היית כאן בעשור האחרון? מה במעשיו של נתניהו טרום כתבי האישום היה שייך ל"בית" הזה? אתה יודע טוב ממני שנתניהו הקים ממשלות עם אהוד ברק, ציפי לבני, יאיר לפיד וכל אלה שמוגדרים עכשיו כ"משומדים" שמאיימים על ביטחונה וזהותה היהודית של ישראל. אתה יודע איך הוא התקפל בכל האתגרים הביטחוניים. אתה יודע איך הוא ברח מעזה בצוק איתן, אמר "כן" לכל ההצעות להפסקת אש ולא היה מטפל במנהרות בלי הלחץ של נפתלי בנט. אתה יודע את האמת. לאיזה בית איילת שקד צריכה לחזור?
עמית סגל, אתה מדבר על ממשלת האחדות שהייתה כאן. אתה מתגעגע אליה? אתה זוכר, במקרה, מי הפר את עקרון־העל של הרוטציה ברגע שבני גנץ החליט לחתום ולירוק בפרצופם של מצביעיו, לטובת המדינה? אני לא מצפה שתגלה לנו מי המקור של הסקופ שלך על חדירת האיראנים לנייד של גנץ, אבל אני מצפה ממך לזכור איזה מסע שיימינג מטורף עבר הגנץ האומלל הזה רק כי נתניהו החליט שלא תהיה רוטציה.
אני מסתכל על קלמן ועמית, שני חברים שלי, ושואל את עצמי באיזה מחנה הם. האם הם במחנה של מתן כהנא, או של הרב טאו? האם הם במחנה של יועז הנדל, או של איתמר בן גביר? האם הם במחנה שמבין שצריך ללמוד לחיות ביחד בארץ הזאת וגם לשמאלנים יש כאן לא מעט זכויות, או במחנה של אלה שקוראים להם "משומדים"? שניהם, סגל וליבסקינד, יודעים היטב שהרפורמות של כהנא והנדל לא פוגעות בצביון היהודי של מדינת ישראל. להפך. הן מחזקות אותו. הן מקרבות אותנו אלה לאלה.
שניהם יודעים (בעיקר סגל) שאת ההחלטות בבית משפחת נתניהו לא מקבל האב וזו פרקטיקה של שנים (לאחרונה העיד עליה שלמה פילבר). האם הם באמת רוצים להחזיר את גורלנו לידיהם של יאיר ושרה נתניהו, במקום שיהיה בידיהם של נפתלי בנט, גדעון סער, אביגדור ליברמן, מתן כהנא, חילי טרופר, איילת שקד, בני גנץ, זאב אלקין ואחרים? האם הם מאמינים שישיבתה של רע"ם בקואליציה פוגעת בביטחון הלאומי?
האם הם מכירים פעולה כלשהי שנתניהו (המקורי) היה עושה עכשיו, ובנט־לפיד לא עושים? האם הם זוכרים שהרצועה שקטה בחצי השנה האחרונה כפי שלא הייתה שקטה מאז ימי שמשון הגיבור (חריג בודד: רקטה אחת ששוגרה השבוע)? האם הם באמת חושבים ששובו לשלטון של זולל שרצים שהתחתן עם שיקסע וכינה תפילין בשם "החבלים האלה" יחזק את הזהות היהודית של מדינה שכרגע ראש הממשלה שלה הוא איש דתי חובש כיפה מהציונות הדתית?
5. כשדרעי שתק
כמה מילים על אריה דרעי. אני עוקב אחריו שנות דור. תמכתי בשובו לפוליטיקה (כל עוד החוק מאפשר זאת). הגנתי עליו כשחזר למשרד הפנים. לנגד עיניי עמדו תמיד המילים שאמרו לי עליו דורות של רמטכ"לים, ראשי אמ"ן, מוסד ושב"כ, ראשי מל"ל ושאר בכירי מערכות הביטחון לאורך 20 שנה: דרעי הוא האיש החשוב ביותר בקבינט. בכל קבינט שבו הוא משתתף. הכי אחראי, הכי שקול, הכי זהיר, הכי מבין עניין, הכי לא מתלהם. שוקל עניינית, לא נסחף לפופוליזם. כך היה כשעזר ליצחק שמיר לבלום את הלוחמנות של משה ארנס בפתיחת מלחמת המפרץ הראשונה, כך היה לכל אורך דרכו בממשלות ישראל.
איפה הוא עכשיו? אני לא בארץ, אולי פספסתי. הוא אמר משהו על מחרחרי הכאוס והאש שמנסים עכשיו בכל הכוח לשרוף הכל? הוא אמר משהו על הדרישה המיידית לערוך ברגע זה מצעד דגלים בשער שכם? הוא הרי יודע מאיזה כור מחצבה מגיעות הדרישות הללו. הוא יודע מה המוטיבציה מאחוריהן. דעתו על נתניהו, כפי ששמעתיה במו אוזניי לאורך שנים, אינה טובה בהרבה מדעתי. הוא איש חכם, דרעי.
הבעיה פשוטה: במקום שהמנהיג יורה דרך לתומכיו ומצביעיו, דרעי נגרר אחרי ההתלהמות הכללית. הוא מבין שעידן נתניהו יסתיים בסופו של דבר. במוקדם או במאוחר. הוא מקווה שחלק מהביביסטים יעברו לש"ס. הוא יודע שהקרב על ירושתו האלקטורלית של נתניהו יתמקד בינו לבין בן גביר. אז הוא שותק. הוא יודע שנתניהו שיתף בימים האחרונים סרטוני הסתה מטורללים שטסו ברשתות ערביות, כדי לשלהב את האווירה. הוא יודע שבנו של נתניהו נתקף טנטרום אנטי־ירדני והקדיש חצי יום להעלבת המלך עבדאללה ("הגמד") והתזת ארס על היחסים הכל כך חשובים (גם לנו) עם ירדן. אם דברים דומים היו נאמרים בקבינט, דרעי היה הופך שולחן. ועכשיו? כשהכל עלול להידלק בבת אחת? הבטן מתהפכת, אבל השולחן ערוך. דרעי חושב פוליטיקה. המדינה? לא דחוף לו.
6. שיחות עם חמאס
ביום שישי פרסמה שלי יחימוביץ' ראיון מרתק עם מאיר בן שבת, מי שהיה ראש המל"ל אצל נתניהו. בן שבת נחשב לאיש אמון של נתניהו. שירת אותו ארוכות ובטח היה ממונה לראש השב"כ אילו נתניהו היה נשאר בשלטון. בן שבת ניהל, בשם נתניהו, מו"מ אינטנסיבי עם חמאס. תארו לעצמכם שזה היה קורה עכשיו. איזה קציצות נתניהו היה עושה מראש ממשלה שמדבר עם חמאס. מה היו מחוללים כאן הביביסטים לכל מי שהיה נתפס עם החמאס ביד.
בן שבת מאשר את כל הפרטים בשיחה עם יחימוביץ'. כן, ברור שדיברנו עם חמאס. "השיחות האלה לא הביאו טקסים או חגיגות אבל בפועל הן מנעו שפיכות דמים לאורך תקופה מאוד ארוכה", הוא אמר, "כן, ידעתי שאני מנהל מו"מ עם חמאס וידעתי שזה יחיא סנוואר בצד השני". הוא סיפר על פתק שסנוואר שלח לו, והיה מיועד לנתניהו. פתק שבו סנוואר כתב לביבי, בעברית, "קח סיכון מחושב". בן שבת אומר ש"זה היה אחד הרגעים היפים במו"מ".
יחימוביץ' לא ויתרה לו ושאלה אותו אם לא הפריע לו להתדיין מול חמאס. הרי נתניהו הטיף, הרצה, שכנע ולימד את כל העולם שאסור לדבר עם טרור. הוא גם הבטיח לעם ישראל שעם חזרתו לשלטון, יורה לצה"ל להיכנס לרצועה ולהפיל את שלטון חמאס. "לא מפריע לי לדבר עם כל אחד שמוכן לדבר איתי, כשכל צד יודע שהוא מפיק רווח מהשיחות", ענה בן שבת. יחימוביץ' שאלה מה היה עושה אם סנוואר היה מבקש לפגוש אותו אישית. "אני לא שולל", אמר בן שבת, והדגיש שכולם ידעו שהוא מייצג את נתניהו.
אותו נתניהו ממש, עושה עכשיו את ההפך הגמור. האיש שרוב הקריירה שלו ברח מהרפתקאות וניסה להקטין את הלהבות, מנסה עכשיו להדליק כמה שיותר שדות בכמה שפחות זמן. בואו נעבור למתווה הפליטים ומסתנני העבודה. גם זו הייתה עבודה של בן שבת. הוא הגה את הרעיון, קיבל עליו אישור מנתניהו והשקיע עבודה כדי לרתום את האו"ם ואת הקהילה הבינ"ל.
בן שבת חושב שהמתווה שעליו סוכם ושאותו הציג נתניהו במסיבת עיתונאים ארוכה ומבריקה במשרד ראש הממשלה היה טוב. "נתניהו", הוא אמר ליחימוביץ', "יודע שזה היה הסכם מצוין, גם אחרי שהוא ביטל אותו, הוא יודע את זה". אגב, זה גם הוכח בשטח: מאז ביטול המתווה, אין לממשלה, אין לאף ממשלה, פתרון אחר. המצב בדרום תל אביב סטטי. אבל העיקר ששפי פז יכולה להמשיך להתלהם.
למה בוטל המתווה? כאן פספסה יחימוביץ' פספוס קטן. היא אמרה לבן שבת שלחץ של שפי פז עשה את שלו וגרם לנתניהו להיכנע בהמשך ולבטל את המתווה. לו קראה את המהדורה האחרונה של ספרי על נתניהו, הייתה מגלה שזו לא הייתה שפי פז. זה היה יאיר נתניהו. הג'וניור. כשנתניהו סיים את מסיבת העיתונאים שבה הציג את ההסכם ו"מכר" אותו בכישרון רב לתקשורת, הוא פסע בחזרה ללשכתו. בדרך, משהו כמו דקה וחצי, מיהר אליו סנשו-פנשו, טופז לוק, עם מכשיר נייד פתוח. על הקו היה יאיר נתניהו. ראש הממשלה לקח את הנייד, ממנו בקע קולו (הרם) של בנו, יאיר.
ה"שיחה" הזו נמשכה עד שהגיע בחזרה לאקווריום, שבו ממוקמת הלשכה. הוא נכנס, סגר את הטלפון והורה לאנשיו לבטל את המתווה. כן, את אותו מתווה שהרגע הציג כהישג אדיר, דיפלומטי ופרקטי, שהושג בעבודת נמלים של כל המערכת. הוא ביטל אותו, כי קיבל הוראה. ואת זה הם רוצים להחזיר לשלטון, כדי "להחזיר את הביטחון".
7. דגל שחור
את הטור הזה אני מסיים בטרם הוכרע גורלה של מדינת ישראל. כלומר גורלו של "מצעד הדגלים", שאמור להפוך השנה למצעד הפירומנים. אז לקראת סיום, הנה מה שאמר אלוף במילואים יעקב עמידרור כשנשאל על סגירת הר הבית ליהודים בראיון לרדיו 103 השבוע: "מציע להירגע ולתת לגורמי הביטחון להעריך את תמונת המצב, ההמלצות לא נראות גרועות ביותר. צריך לקבוע באיזה יום יחול ביקור היהודים מחדש כדי לסיים את הרמדאן כנהוג מדי שנה, ללא שינוי בסטטוס קוו". כשנשאל על מצעד הדגלים, אמר: "אני יודע שזה נראה משוגע שבירושלים אי אפשר לקיים מצעד דגלים, אבל צריך ללמוד שזו עיר מתוחה מאוד, לכן יש דברים שלא עושים אותם. גם בצד הישראלי יש אנשים שאוהבים להתריס, המשטרה צריכה להיות נחושה".
תזכורת: מי שדחה את מצעד הדגלים בשנה שעברה, היה נתניהו. מי שקיים אותו, היה בנט.
עדות אחרונה לסיום: יעקב נגל, תא"ל במילואים, לשעבר מ"מ ראש המל"ל. כמו עמידרור, נגל הוא איש הציונות הדתית ומי שעבד אצל נתניהו שנים ארוכות. הנה מה שאמר בראיון לכאן 11: "הר הבית הוא המקום היחידי בעולם שיכול להדליק את המזרח התיכון ואת כל העולם באופן מיידי. שם צריך לעבוד חכם, ולא תמיד צודק. גם כשהייתי בתפקיד הייתי מוצא את עצמי מבקש מדי פעם לא לעלות ביום מסוים להר. אסור לוותר על הסטטוס קוו ועל זכות היהודים לעלות להר לצד המוסלמים, אין פתרון בית ספר. צריך לקרב את המתונים, להיות קשוחים ולא לוותר, אבל יש מקרים ויש זמנים ויש תאריכים שבהם צריכים להיות חכמים ולא צודקים... בואו נזכור מה קרה לפני שנה, בשומר החומות...".