1
עננים כבדים כיסו את שמי הכלכלה העולמית, והמילים "מיתון" ו"חשש ממיתון" או "האטה" ו"חשש מהאטה", אף שהנתונים עדיין נראים טובים, מרחפות באוויר.
שוקי המניות מגיבים בעוצמה - מספיק לראות את הירידות החדות משיא מדדי הבורסה בארה"ב. מה שקורה כרגע הוא תהליך ארוך של גמילה מרמות הריביות האפסיות שהיו איתנו יותר מעשור. זה תהליך שיהיו לו, כמובן, תופעות לוואי, שחלקן כבר ניכרות, כמו ההתנהגות בשווקים.
תופעת לוואי אחרת חיובית היא צפי לריסון מסוים בשוק הנדל"ן, אבל עוד חזון למועד. בישראל התהליך ממש בתחילתו, בארה"ב הוא בהמשכו. צריך לזכור גם שנתוני הכלכלה הרשמיים מפגרים בדרך כלל בכמה חודשים אחרי הנתונים בשטח.
בינתיים ישראל ממשיכה להתפוצץ מכסף. בסיום משבר הקורונה עף המשק קדימה במלוא העוצמה הודות לסקטור העסקי. התוצאה: גביית מסים מעל לתחזיות, הרבה מעל לתחזיות. נתוני אפריל מצביעים על ירידה נוספת בגירעון השנתי ל־0.6% ועודף תקציבי באפריל של 8 מיליארד שקל - חודש רביעי ברציפות של עודפים תקציביים המתורגמים לעודף תקציבי מתחילת השנה של כ־32 מיליארד שקל.
כפי שהדגשתי פה בעבר על רקע נתונים קודמים, זה הזמן להפחית מסים - וכוונתי למסים ישירים - ולהוריד באופן קבוע את מס הבלו במקום הורדה זמנית לשלושה חודשים. גביית המסים העודפת צריכה לחזור לציבור - ואין עיתוי מתאים לכך.
אני מבין שהפוליטיקה והפוליטיקאים עסוקים ברומו של עולם, בחירות או לא, אבל אלו החיים עצמם. שהאוצר יפסיק להתבצר בעמדה הקבועה שלו שאין מה וממה לחלק - כי יש גם יש, ונתוני האוצר בעצמו מעידים על כך.
2
אינני מכיר את פרופ' יובל אלבשן, לבד מראיון אחד שערכתי לו. דעותיו הכלכליות רחוקות משלי, אבל אני מעריך את דעותיו ואת יושרו וקורא בהנאה רבה את מאמריו. הלינץ' שנעשה לו בתקשורת הכלכלית, לאחר ששר הרווחה מאיר כהן בחר בו כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, משקף פה שוב את שלטון הפקידים ובני בריתם בתקשורת.
הם מנסים לשבש את הסדר הקיים: במקום שהדרג הנבחר (שרים) יפעל למינויים של נושאי תפקיד בסקטור הציבורי, הם רוצים שהמינויים יעברו דרך ההשגחה העליונה שלהם ושל ועדות מגוחכות לאישור מינויים. אף על פי שאלבשן הוא איש שמאל, הוא כנראה לא חלק מהקליקה, הוא לא "בראש שלהם", אולי מכיוון שהוא משמיע דעות מחוץ לקופסה, גם על מערכת המשפט.
אומרים שאין לאלבשן ניסיון ניהולי, כאילו כל הפקידים, ירום הודם, שגדלו בסקטור הציבורי כל חייהם עברו מסלולים ניהוליים מוקפדים. כשממנים צעירים בני 30 לאחראים לתחומים מסוימים באגף תקציבים - תחומים החולשים על מיליארדי ועשרות מיליארדי שקלים - אף פעם לא שמעתי שאין לחבר'ה האלה "ניסיון ניהולי".
בשני העשורים האחרונים המסלול האוטומטי של אנשי אגף התקציבים בפרט או אנשי האוצר בכלל היה לסקטור הפרטי או לניהול גופים וארגונים ממשלתיים. נדמה לי שאנשי האוצר התמכרו יתר על המידה למסלולים האוטומטיים האלה.
ביטוח לאומי איננו תאגיד עסקי כמו חברה ממשלתית כזו או אחרת. הוא מה שנקרא "מוסד חברתי". המוסד הזה, לשם שינוי, איננו צריך אנשים שהיו לאורך כל הקריירה שלהם "בתוך הקופסה", אלא הוא צריך אנשים "מחוץ לקופסה", כמו פרופ' אלבשן.
3
אני כותב על הכלכלה השחורה בישראל לא מעט וחושב שזאת רעה חולה שאפשר וצריך לטפל בה בצורה טובה יותר. להעלים את התופעה - אי אפשר, אך לצמצם אותה במלחמה יומיומית וסיזיפית - אני חושב שאפשר גם אפשר. ההערכות, שגובו השבוע על ידי דוח המבקר על נושא הלבנת ההון בישראל, ידועות: חמישית מהכלכלה הישראלית היא שחורה, כלומר הפסד הכנסות מס של עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה. כשהכסף השחור נוצר משלל פעילויות, הוא צריך להיות "מולבן".
הלבנת הון, כהגדרתה, היא פעולה שמטרתה להטמיע רכוש שקשור לפעילות עבריינית ברכוש בעל אופי חוקי ותמים, באופן שלא ניתן יהיה להתחקות אחר מקורו הבלתי חוקי. הלבנת הון כוללת כל פעולה ברכוש, בתמורה או ללא תמורה כדי להסתיר או להסוות את מקורו (זה כולל פעולות פשוטות, כמו רכישות בסופר או דלק). הלבנת הון היא כשלעצמה עבירה פלילית בישראל.
דוח מבקר המדינה עסק, כאמור, בהיבטים של משטר איסור הלבנת ההון בישראל והעלה כמה נקודות חשובות שנדחקות מהעין הציבורית - נקודות שמראות עד כמה פרוץ נושא הלבנת ההון בישראל ועד כמה למעשה קל להלבין הון בישראל.
פעילות הנש"פים: מדובר בנותני שירותים פיננסיים, כולל חלפני כספים (צ'יינג'ים) שהיקף פעילותם הכלכלית נכון לשנת 2015 נאמד בכ־150 מיליארד שקל, כשהיו מעל ל־10% מהפעילות הפיננסית של כלל הבנקים בישראל בשנה זו. נכון לשנת 2021 היקף פעילותם של הנש"פים נאמד בכ־230 מיליארד שקל לשנה - סכום עצום לכל הדעות.
לפי ממצאי סקר הסיכונים הלאומי שפורסם בנובמבר 2021, מדובר בסקטור פגיע במיוחד לפעילות עבריינית ולהלבנת הון, ופעילות הקשורה במתן שירותים פיננסיים מעורבת במספר רב של פרשיות שיש להן גם היבטים פליליים. על פי ממצאי הדבר, נכון לאוגוסט 2021 סורבו 39% מהבקשות לקבלת רישיון נש"פ או נמצאו בשלבי דחייה, ולפיכך המשך פעילותם - אם הם אכן ימשיכו לפעול - תהיה ללא רישיון וללא פיקוח מכוח צו איסור הלבנת הון מגזרי.
שימו לב: בין ינואר 2018 לאוגוסט 2021 בוצעו על ידי רשות שוק ההון כ־27 ביקורות לשנה בממוצע בתחום הלבנת ההון על כל הגופים המפוקחים, ושיעורן הממוצע האמור של הביקורות הוא כ־1% משיעור הבקשות שהוגשו לקבלת רישיון. כלומר אין ממש ביקורת ואין ממש אכיפה, ובהיעדר ביקורת אפקטיבית ניתן להעריך כי נשקף סיכון מוגבר מפעילות הנש"פים. המשמעות: אפשרות להלבנת הון בהיקפים אדירים.
משטר איסור הלבנת הון במגזר הממשלתי: מתברר שדווקא המגזר הממשלתי הוא אחד המגזרים הפוטנציאליים שבאמצעותם מלבינים הון. על פי ממצאי המבקר, על אף היקף שנתי של תשלומים למגזר הממשלתי, המסתכם במאות מיליארדי שקלים (בשנת 2020), מגזר זה הוחרג ממשטר איסור הלבנת ההון בישראל, ולא הוחלו עליו החובות שנקבע כי יוחלו על כלל המגזרים המדווחים - הפיננסיים, המוסדיים והעסקיים - או למצער חלק מחובות אלה (לא ייאמן, אבל זאת המציאות). לפי המבקר, בהיעדר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון נפגעת שלמותו של מאגר המידע של הרשות, ובעקבות כך פוחת היקף המידע המועבר מהרשות לאיסור הלבנת הון ללקוחות המידע - רשויות האכיפה.
השורה התחתונה של המבקר היא חד־משמעית: "פעילות פיננסית שנתית של עשרות מיליוני תשלומים בהיקף כספי של מאות מיליארדי שקלים - שלא נבחנה במסגרת סקר הסיכונים הלאומי ולא הוחל עליה משטר איסור הלבנת הון אפקטיבי, כמקובל בכל יתר המגזרים - עשויה להיות בבחינת 'חוליה חלשה' במשטר איסור הלבנת ההון בישראל. כך עלולה להיווצר פרצה שתאפשר לגורמים עברייניים להשתמש במנגנון התשלומים לגופים הממשלתיים כאמצעי להסתרת מקור הכספים, לריבודם (ביצוע פעולות לטשטוש מקור הכסף) ולהלבנתם.
"התשלומים ששולמו לגופים הממשלתיים בשנים 2019 ו־2020 ללא זיהוי המשלם ושמירת פרטיו מסתכמים ביותר מ־550 מיליארד שקל. דהיינו באופן רוחבי אין לרוב הגופים האמורים מידע על זהות המשלם לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות חשש להלבנת הון. מצב דברים זה הוא פרצה המאפשרת ערוץ תשלום אנונימי אפשרי למלביני הון דווקא במגזר הממשלתי".
אז בואו נחרוג מהלשון המנומסת של המבקר על "חוליה חלשה". זאת שערורייה! דווקא שירותי התשלומים הממשלתיים הם פרצה הקוראת לגנב, לגנבים של הכלכלה השחורה והלבנתה. היא קוראת, למעשה, לעבריינים ואומרת להם: "תפעלו דרכנו, ותקבלו בפועל חסינות ועצימת עיניים". ואיך זה קורה? אולי מרוב שיש רגולטורים, אז אין רגולציה במקומות הנכונים.
ולזה בדיוק מכוון המבקר בלשונו העדינה. הוא מונה את כל הרגולטורים שאמונים על התחום: המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, מינהל הדואר במשרד התקשורת, הממונה על נותני שירות עסקי והמפקח על היהלומים; המשך ברשות לאיסור הלבנת הון, שמקבלת את הדיווחים מהגופים המפוקחים; וכלה ברשויות האכיפה, ובהן משטרת ישראל, רשות המסים וגופים ביטחוניים, המקבלים מידע ממאגר המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון.
המבקר מחמיא על פעילותם ו"מכניס" להם מתחת לחגורה: "ממצאי דוח זה מעידים על פערים במבנה של משטר איסור הלבנת ההון בישראל, וזאת עקב ביזור הסמכויות, היעדר גורם מתכלל בעל סמכות מחייבת כלפי הרגולטורים ואי־הימצאות מידע עדכני, נרחב וחיוני בידי רגולטור, אף שהוא נמצא בידי הרשות להלבנת הון.
לעתים ריבוי הרגולטורים גורם להבדלים בלתי מוסברים ביניהם מבחינת הרגולציה של אותו סוג פעולה, להכבדה הנובעת מכפל רגולציה לחוסר ודאות, וכן לטענות של מגזרים שונים בדבר הכבדה בלתי מוצדקת עליהם. עוד נמצא כי אין בידם של חלק מהרגולטורים למלא את התפקיד שהוטל עליהם באופן מלא בשל חסמים שונים, כגון מגבלת משאבים או חוסר במידע מהותי שנחוץ למילוי תפקידם".
אני רוצה לתרגם את מה שאומר המבקר: "רגולטורים יקרים, חברים יקרים בגופים הממשלתיים השונים, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, אתם לא מעבירים מידע מזה לזה, אתם סותרים לעתים זה את זה. וחברים, יש יותר מדי מכם ('כפל רגולציה'), ולכן צריך בעל בית אחד ('גורם מתכלל') שידבר בקול אחד, ולא יותר מדי גופים שמדברים בקולות שונים. בקיצור ולעניין: יותר מדי רגולטורים הם דווקא פחות מדי רגולציה".
4
הטכנולוגיה מביאה לנו הרבה תועלת, היא מוזילה לנו את השירותים ועושה את חיינו הרבה יותר יעילים. תופעת הלוואי שלה היא שהיא עוזרת גם לעבריינים בהעלמות מס ובהלבנות הון המתבצעות באמצעות נכסים וירטואליים - והתופעה הזאת הולכת ומתעצמת עם העלייה בשימוש במטבעות נכסים וירטואליים.
קצת רקע מתוך דוח המבקר: החל בשנת 2009 נעשה שימוש בנכסים וירטואליים, כגון מטבעות קריפטוגרפיים לביצוע תשלומים והעברות כספיות, המנותקים משליטת מתווכי המערכת הפיננסית המסורתית של הבנקים המרכזיים (שמפוקחת בצורה הדוקה מאוד) וממערכת התשלומים הממשלתית. זהות המשתמשים בנכסים הווירטואליים אינה ניתנת לחשיפה, למעט באתרי ההמרה של הנכסים הווירטואליים.
אף שהשימוש בנכסים וירטואליים לצורכי תשלום, השקעה והעברת ערך אינו נעשה בהכרח בניגוד לחוק, הרי שהעמימות הכרוכה בו והיותו מנותק ממתווכים מקשים על הוכחת מעורבותם של המשתמשים בסוג זה של תשלום בביצוע עבירה והופכים אותו לכלי נוח להלבנת הון אנונימית.
הלבנת הון זו נעשית על ידי המרת כספים למטבעות קריפטוגרפיים ורכישת נכסים במרחב הפיזי באמצעותם. היקף הסחר במטבעות קריפטוגרפיים בעולם נאמד ביולי 2021 בכ־2.5־3 טריליון דולר. מדובר, אם כן, בסכומים עצומים, וגם פה הסחר הענף מפתה עבריינים להשתמש בו.
דוח המבקר מרחיב על עניין "הרשת האפלה" (דארקנט) - המקור לרכישת שירותים וכלים עברייניים. המונח "הרשת האפלה" הוא שם כולל לרשתות תקשורת אנונימיות ומוצפנות המבוססות על תשתית אינטרנט. רשתות אלה אומנם משתמשות ב"נתיבי התעבורה" של האינטרנט, אך הן פועלות על פי פרוטוקולי תקשורת שונים. בפועל תשתיות הרשת האפלה ואתרים ברשת האפלה משמשים כר פורה לפעילות לא חוקית ברמות חומרה שונות.
מקורות הרווח של העבריינים במרחב המקוון מבוססים על ביצוע העבירה וכן על מכירה של מידע ושל כלי פריצה לצד שלישי. אחד מהתחומים שהתפתחו ואפשרו לעבריינים נגישות לכלי פשיעה ולמידע פלילי הוא אספקת שירותי עבריינות מקוונת (Crime as a Service). המשמעות היא רשתות סחר שמואפלות מידי החוק והפכו כר נרחב לפעילות עבריינית.
באתרים שברשת האפלה פועלות זירות סחר המיועדות לרכישה ולמכירה של מידע ושל כלים לביצוע פשיעה, כמו סחר בסחורה גנובה ומזויפת, רכישת ציוד צבאי, סחר בסמים מסוגים שונים, סחר במטבעות מזויפים, שימוש בנתוני כרטיסי אשראי גנובים, התקנת תוכנות זדוניות ואספקת שירותים פליליים, כגון חדירה למערכות מאובטחות, למחשבים אישיים ולארנקים דיגיטליים. כדי לשמור על אנונימיות המסחר התשלום מתבצע במרבית המקרים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים.
בקיצור: חגיגה של עבירות מס, חגיגה של הלבנת הון ורגולטורים (מסביב לעולם) שלא מצליחים להדביק את קצב ההתפתחויות הטכנולוגיות.