1. בצמרת הליכוד יש שטינקרים שמדליפים מתוך ישיבות הסיעה חומרים מוקלטים מרתקים לאנשי תקשורת המקורבים אליהם. הנה דוגמה: במהלך ישיבת סיעת הליכוד לקראת ההצבעה בכנסת על הצעת החוק של הקואליציה הנושאת את השם "ממדים ללימודים" הודלפו דבריה של מירי רגב לכתבת חדשות 12 דפנה ליאל. כשהם פורסמו, הרבה אנשים חשו תחושות קשות כמו אלו שמרגישים מי שנדבקו באבעבועות הקוף: חום, הזעה, גירוד בעור.
לרגב עצמה אין כאבי בטן. בקולה חוצב הלהבות היא תקפה את חבריה בסיעת הליכוד לקראת ההצבעה בכנסת. כך היא נשמעה בהקלטה: "אף חוק לא מצביעים בעד, אף חוק! החלטנו שאנחנו אופוזיציה לוחמת ואנחנו רוצים להפיל את הממשלה הזאת, אז אין כאבי בטן עם נכים, ואין כאבי בטן עם מקרי אונס, אין כאבי בטן עם נשים מוכות ואין כאבי בטן עם חיילים".
כרגיל, אחרי אמירות מטומטמות שזוכות לביקורת נוקבת, מודיע הפוליטיקאי כי דבריו סולפו או הוצאו מהקשרם. כמובן שגם רגב הודיעה שדבריה הוצאו מהקשרם, אף שהם מוקלטים ונשמעים נכוחים וברורים. האמירה של רגב נוגעת גם לחוקים העוסקים בקצבאות לנכים, לאנשים עם מוגבלויות, לזקנים, לניצולי שואה ולאוכלוסיות אחרות הנמצאות במצוקה. מצביעים נגד הצעות הקואליציה, היא קבעה נחרצות, להוציא החלטות בענייני מלחמה או מבצע צבאי.
חייבים לומר שרגב היא אחת הדמויות הפופולריות ביותר בליכוד. בליכודיאדה באילת שרים לה "או אה מה קרה, הנה ראשת הממשלה הבאה". בשוק מחנה יהודה היא נחשבת מלכה. בארגון לה פמיליה היא מקבילה למלכה האם. מורעלי ליכוד מנשקים לה את היד. היא זוכה למחמאות ולאהבת המונים ואף אחד לא יכול לקחת לה את זה.
יש לה רזומה מפואר, לרגב. היא באה מהפריפריה, ממשפחה מזרחית מסורתית, קצינה בכירה בצה"ל, שרת התרבות ושרת התחבורה לשעבר, נאה, גאה, יש לה תשובה לכל דבר, מתראיינת בחסד עליון ושורפת אולפנים בכושר הוויכוח והכיסוח שלה. בפריימריז הקרובים בליכוד צופים שהיא תהיה בין שלושת המקומות הראשונים. מה שעוזר לה הוא הצילומים הקבועים המופיעים בתקשורת, שבהם היא נראית קרובה, הדוקה, מחובקת עם בני הזוג המלכותי הנתניהו'ס. אין לה מתחרים ביכולת החנופה למנהיגה הנערץ, וכשהיא נשאלת שאלות קשות לגבי דברים שאמר או עשה, היא יודעת להפוך כישלונות להצלחות, והבטחות שלא קוימו לחוסר הבנה של מי שחושב כך.
ההקלטה שהביאה הכתבת דפנה ליאל עשתה לפוליטיקאית שנמצאת לקראת שיא הקריירה שלה נזק בלתי הפיך, אם וכאשר היא תרצה לרשת את מנהיגה הנערץ. ארגוני נכים, ארגוני נשים וארגוני קשישים שמעו והפנימו את דבריה, ולאחר מכן יצאו עליה במתקפה - איך בכלל העזה לחשוב ולהתבטא בצורה מתועבת. רגב במגננה, הודפת את ההתקפות. היא יודעת לצאת ממצבי לחץ. שום דבר לא יעצור אותה במרוץ לצמרת ולהכתרתה כמלכת ירושלים.
2. לכוכבים הנערצים על ידי הדור הצעיר מצטרף כוכב חדש שזוכה להצלחה בסקרים ובמשאלי רחוב. לא להאמין, אבל במקומות מסוימים ובקהלים מסוימים החלו לשיר לו שירי הלל, במיוחד את השיר המבטא הערצה גדולה יותר מכל שיר אחר. הנערץ הוא הח"כ איתמר בן גביר, והשיר הוא "בן גביר מלך ישראל", שיר שנוהגים לשיר המעריצים לראש הממשלה לשעבר הנאשם ביבי נתניהו.
השבוע חיזקו באופן עקיף את הערצה לבן גביר דווקא ארגוני הטרור, אחרי שהשב"כ פרסם שחוליית מחבלים תכננה לחסל אותו. בן גביר חגג. הוא מוקף אנשי ביטחון לכל מקום שאליו הוא מגיע במסגרת מסעות הפרובוקציה שלו, במקומות ובאירועים "בוערים". בן גביר אלוף בהדלקת מדורות, לאו דווקא בל"ג בעומר.
הוא כוכב בלעורר מהומות, יש לו דוקטורט על שם ד"ר כהנא בפרובוקציות, אבל הוא רגוע. המשטרה של עמר בר־לב וקובי שבתאי דואגת לאבטחתו 24/7, בכל מקום ובכל שעה, ולמרות התקפותיו על ראש השב"כ, הוא יודע שגם הארגון הזה מגן עליו כי הוא חבר כנסת מאוים.
ענייני האיומים תופסים לאחרונה תאוצה בארץ הקודש. עיתונאים ופרשנים המכסים את משפט הנאשם נתניהו זוכים לאיומים ולמתקפות בוטות, שלא לדבר על ההסתה המתנהלת נגדם מצד מעריצי ראש הממשלה לשעבר שנאשם בעבירות חמורות.
אביעד גליקמן, כתב המשפט של ערוץ 13, זוכה לקיתונות של שופכין והשמצות מצד תומכי המנהיג ומצד אנשי תקשורת המעריצים את המנהיג. גליקמן מקבל איומים שדמו בראשו. באחת ההודעות מתייחסים הכותבים אליו, לאשתו ולילדיו ומאחלים להם ייסורים קשים, תאונת דרכים בעזרת השם או מחלה קשה.
בטוויטר מצייצים דברים איומים ואיומים. העיתונאי גידי וייץ כתב השבוע שישנם עוד אנשים שמקבלים הודעות אימה מבהילות, ולא מספרים עליהם. אתה צודק, גידי, אם הייתי מפרסם פעם את כל קטעי האיומים שחטפתי, היית מת מפחד. יש לא מעט אנשים חושבים, הומנים, דמוקרטים, שחוששים שמדינת ישראל נמצאת לקראת מצב של דיקטטורה ימנית, קיצונית, לאומנית, משיחית, שבה יתרחשו אירועים כמו אלה שקרו ברומניה בתקופת משטר צ'אושסקו, באמריקה בזמן מקארתי, ובעוד משטרים אפלים שאני נזהר בלשוני מלהשוות אותנו אליהם.
אם אכן יתחולל כאן מהפך וביבי יחזור לשלטון, מסביבו יחוגו המנהיגים הבולטים בן גביר, רגב, בצלאל סמוטריץ', ינון מגל, שמעון ריקלין, גלית דיסטל אטבריאן, מאי גולן - ואיך אפשר לשכוח את המתוק מכולם, הדוקטור לזיבולי שכל אבישי בן חיים. מי שקלט את המצב, כתב עליו שיר, הלחין ושר אותו הוא קוואמי. תקראו את המילים ותפנימו. שם השיר: "מכשפות".
רק כי רוב המדינה הולכת בשורה אחת
לא אומר שזו השורה הנכונה
רק כי טעם התיעוב הוא טעם העונה
לא עושה אותו טעים - נה נה נה
מי באמת רוצה לתמוך בזה, בסוף לומר הכרתי
ת'יום שישראל יישמה את מה שמקארתי
עשה לארצות הברית בשנות ה־50
תתנו לזה יד? תשארו אדישים?
זה מתחיל בססמאות ויעבור אל הסלון
מילה לא במקום? עלבון לשלטון?
שכנים יציצו, יקשיבו, יצביעו עליכם
וילשינו בשנייה שלא תסיטו וילון
(זה) לא מוגזם, אנשים, תעשו לזה גוגל
לפחות כל עוד מותר פה בג'ונגל
כי בדרך הזאת אין מקום לדמיון
אין מקום לשירים, רק ליד של בריון
אנשים כמוני עוד ילכו על שיר כזה לכלא
בדרך יכנסו לשם עוד מתונים מאלה
כותבי שירים, זמרים, תסריטאים
שחקנים, קומיקאים - כולם יחטפו
כולם ירדפו, אלה שלא יצטרפו
וגם אלו שתמכו לא יחיו בביטחון
רק לפחד יירשם הניצחון
והוא שיגיד לכם
לצוד מכשפות כי הן זרות
איך הן מתלבשות
איך לעזאזל הן מעיזות
בכלל לחשוב דברים שונים
ובשפה שמוזרה לעור התוף
לשרוף לשרוף לשרוף
והוא שיגיד לכם
לצוד מכשפות כי הן זרות
איך הן מתלבשות
איך לעזאזל הן מעיזות
בכלל לחשוב דברים שונים
ובשפה שמוזרה לעור התוף
לשרוף לשרוף לשרוף
לא קיים חליל אחד שיגיד איך לרקוד
להיכנס בעם שלם - לא דרך לשרוד
לשנוא אדם בגלל לאום או דת - לא מוסיף כבוד
לשום צד, יהודים ערבים - זה כולל כל אחד
דוברמן, ליברמן, פדרמן, נסראללה אני כאן
לא חושש לרגע לא להיות גזען
מכיוון שהכל שחור־לבן אצלכם
לא באמת אומר - שיש לצבוע ת'עולם
רק בצבע אחד, מחשבה אחת, האלו -
למרות שזה הרבה יותר קל, לא?
לגזענים יש ת'מילים הכי יפות
שמרו על עצמכם מלקבל מהם עצות
מרזל, ברטלר, אלדר, בן גביר
היו שמחים להוריד את שכמותי אל מול הקיר
כי כהנא טעה, טועה והטעה
אין משמעות לדת או גזע אם נולדת חלאה
רק בגלל האשליה פה שכולם בזה יחד
לא עוצר ת'נפילה מהפח אל הפחד