1. אני לא ממש מצליח להבין את שר האוצר אביגדור ליברמן. את אגף התקציבים ואת הקיבעון המחשבתי שלו אני מכיר כבר עשרות שנים, אבל שרי אוצר אמורים להתרומם מעל הקיבעון של הפקידים שלהם ולא לפחד מהם, פן יבולע לך בכלי התקשורת באמצעות הדלפות והכפשות.
אני לא מבין את שר האוצר, כי במאבק באינפלציה אין רק כלי אחד - כלי הריבית - שנמצא באחריות בנק ישראל. גם לממשלה ולאוצר יש כלי חשוב מאוד במאבק - כלי הורדות המסים. לממשלה ולשר האוצר שלה יש כל הסיבות בעולם לנצל את עודפי גביית המסים בארבעת החודשים האחרונים כדי להוריד מסים, כמו מס הבלו על הדלק - אחד הגבוהים בעולם המערבי. ומה קורה? לא קורה דבר.
חוץ מהורדת מס הבלו לרבעון אחד בלבד, הממשלה לא מצייצת בעקבות העלאת מחיר הדלק האחרונה. אני מבין שפקידי האוצר חוששים מהאטה כלכלית, ומבחינתם, צריך לשמור על רזרבות ליום סגריר. אבל איפה הייתם בחודשים האחרונים כשהצטברו עודפי הגבייה של עשרות מיליארדי שקלים והמשכתם לדבר על "שמירת הקופה"?
זה הרי מעגל קסמים: עליות מחירים מובילות לעלייה בריבית, שמדכאת את כוח הקנייה ומובילה להאטה כלכלית. מה, לעזאזל, חושבים שם באוצר? שעליית מחירי הדלק ומחירי החשמל לא תשורשר לצרכנים בסופו של דבר? האם עד כדי כך טחו עיניהם של פקידי האוצר מלראות? אז למה לא לעשות את המינימום הנדרש ולהוריד מסים במקומות שצריך, כמו הבלו על הדלק? למה לפעול בדיוק הפוך בכמה תחומים ולהעלות מסים בכל מיני סיסמאות של בריאות וכד'?
ההסבר שלי לישיבה בחיבוק ידיים של השר ופקידיו הוא אותו הסבר מקדמת דנא: ניתוק מהחיים עצמם. להם יש רכב צמוד, נהג צמוד, הם לא נוסעים בתחבורה ציבורית. ואחר כך הם לא מבינים מה ההתקוממות הזאת על עליית מחירי התחבורה. בסך הכל "כמה שקלים"? איזו אטימות!
אז ככה, זה המסר שלי לשלטון הפקידים: אפשר להוריד בקלות את מחיר הדלק לרמות של 6־6.5 שקלים במקום 7.7 שקלים אחרי ההעלאה האחרונה. תפסיקו להגג לנו: "זה לא תלוי בנו" ו"זה תלוי במחירי הנפט העולמיים". אכן, העלייה נובעת מתנאים עולמיים, אבל הירידה יכולה וצריכה להיות בעקבות תנאים מקומיים. יש לכם עשרות מיליארדים של עודפי גביית מסים - נצלו רק חלק מהם בשביל להוריד את מחיר הדלק.
2 איזה רומן יש בין ההסתדרות למשרד האוצר! נראה לי שיש, משום מה, מיזוג אינטרסים בין האוצר להסתדרות, אף שזה צריך להיות בדיוק הפוך, דווקא על רקע האידיאולוגיה הימנית־כלכלית המוצהרת של ליברמן. והנה, השבוע, בקול תרועה רמה, הכריז האוצר כי הסכם מסגרת למגזר הציבורי יוצא לדרך: "בכירי משרד האוצר והנהלת ההסתדרות יחלו בימים הקרובים בסדרת פגישות לגיבוש הסכם מסגרת עדכני למגזר הציבורי".
על פי ההודעה, בפגישה הוחלט על הקמת צוותי משא ומתן בנושא הסכם המסגרת והסכמי השכר במגזר הציבורי, שייכנסו לתוקף החל מ־1 בינואר 2023. "הצדדים דנו בחשיבות הסכם המסגרת החדש לצד האתגרים הרבים בשוק העבודה ובמגזר הציבורי ולטובת שיפור השירות לאזרח. הצוותים ייפגשו לשיחות כבר בימים הקרובים". והיו עוד פרפראות וגוזמאות של מנכ"ל האוצר ויו"ר ההסתדרות על "שיפור השירות", על "הסכם מסגרת עדכני ומודרני", על "שיתוף פעולה לטובת המשק" וכד'.
אני מוכן להמר, ניחוש לא פרוע במיוחד, שבמסגרת הסכם השכר ה"עדכני" וה"מודרני" לא יהיו קיצוצי שכר כלשהם, במיוחד לשמנת של העובדים במגזר הציבורי, לא תהיה שום פגיעה בתנאי הפנסיה התקציבית של העובדים הבכירים ואף לא תהיה תוכנית התייעלות "מודרנית". לא אתפלא אם גם ייקבע מנגנון של עליית שכר לטווח הארוך, כרגיל בהסכמי שכר בסקטור הציבורי. מה שהיה הוא שיהיה: השמן של המגזר הציבורי ימשיך להשמין ולהכביד על הרזה של הסקטור הפרטי.
3 שאפו לשרת האנרגיה קארין אלהרר על ההחלטה לבטל בפועל את הקפאת חיפושי הגז בים התיכון. ראשית, כשפוליטיקאי חוזר בו מהחלטה שגויה, צריך לברך על כך. זה לא טריוויאלי, זה לא קורה הרבה, כי קשה לאנשים להודות בטעויותיהם. כתבתי אין־ספור פעמים על מהפכת הגז הטבעי ועל האפשרות ליצוא גז משמעותי לאירופה, בייחוד על רקע משבר האנרגיה העולמי ועליית המחירים, ולכן ההחלטה של אלהרר להמשיך בחיפושים היא נכונה וצודקת.
אולם, יש פה עוד עניין ועוד מסר: בשבילי זה איתות נוסף שעוד ועוד אנשים מפסיקים להתבטל ולהיכנע בפני הכת של ה"ירוקים" בתחפושת חברתית והסיסמאות האפוקליפטיות שלהם. זאת כת פופוליסטית, עם אותם "חברתיים", שמקבלת במה תקשורתית הרבה יותר גדולה מכוחה, מהבנתה ומהשפעתה. טוב ללמוד שגם שרת האנרגיה הבינה שהכת הזאת לא תקבע את מפת חיפושי הגז בישראל.
4 את הערכתי לח"כ מיכאל ביטון הבעתי פה לא פעם. אני חושב שפוליטיקאי שלא חווה קושי מימיו, שהיה שבע כל ימיו, לא יכול להבין אנשים ששורדים בקושי, שחווים קשיים - הרי יש מין אופנה כזאת להאשים את העניים בעוניים או את החלשים בחולשתם. לתפיסתי, זאת תמצית העימות בין ביטון למרב מיכאלי, שרת התחבורה.
ויש עוד רבדים בעימות הזה: עימות בין שלטון הפקידים לבין פוליטיקאי שאי אפשר לערבב אותו בסיסמאות על רפורמה, עימות בין יהירות פקידותית, שבטוחה שאין חכמה ממנה, לבין נבחרי ציבור. נכון הוא שיש לא מעט חברי כנסת שמנצלים את בחירתם למופעים פופוליסטיים בענייני כלכלה ובעניינים פיננסיים, אבל להגיד על ח"כ ביטון שהוא רוצה "תשומי", שיש פה ויכוח על "שני שקלים", כפי שעיתונאי שבע אחד הגדיר זאת? נו, לאן הגענו? עד לאן יוביל הניתוק מהחיים עצמם?
כדי להבין בכלל על מה מדובר בחרתי להביא קטעים נבחרים מפרוטוקול של ישיבת הכלכלה בנושא הרפורמה בתעריפי התחבורה במהלך חודש מאי. ביטון התבשל על אש קטנה, לאחר שמשרד התחבורה צפצף עליו שוב ושוב ולא ענה לשאלותיו שנגעו לפרטי הפרטים של הרפורמה. זאת עוד רפורמה שמתבשלת בשביל לדאוג, לכאורה, לצרכנים בלי לבדוק אם היא אכן מועילה להם. בישיבה הזאת ביטון "התפוצץ", כך נוהגים לומר. קראו את הקטע ותבינו למה. כך מרשים לעצמם פקידים - במקרה הזה פקידה - למרוח כל ניסיון להבין על מה הרפורמה. יש איזושהי מחשבה שדי לזרוק את המילה "רפורמה" באוויר כדי לחשוב באופן אוטומטי שהיא צודקת. לא, בחלק מהמקרים היא ממש לא.
ביטון: "שלום. אנחנו בישיבה חשובה בסוגיית הרפורמה בתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, ישיבת מעקב. תקציר הפרקים הקודמים: הממשלה נדרשה להציג לוועדת הכלכלה בפגרה מה כוונתה לעשות ברפורמה בתחבורה הציבורית, כי הגיעו גם אלינו שמועות שיש רפורמה כזאת. נציגי משרד התחבורה ומשרד האוצר שנכחו בדיון אמרו לנו שהרפורמה לא סופית והיא תידון בשבועות הקרובים. שעה אחרי הדיון בוועדת הכלכלה, במהלך הפגרה, הודיעו במסיבת עיתונאים שיש רפורמה ויש מצגת. בתוך שעה בנו רפורמה ומצגת. למעשה, הסתירו מידע מוועדת הכלכלה. עם חידוש עבודת הכנסת והמושב הזה קיימנו דיון דחוף כדי להבין את השלכות הרפורמה לאחר שפורסמה, ובדגש על פגיעה באוכלוסיות מוחלשות והתייקרויות דרמטיות לקבוצות שונות בחברה.
"במהלך הדיון הצגנו למשרד התחבורה דרישות ברורות, אילו שינויים הרפורמה צריכה לעבור, ושלחנו גם מכתב. ביקשנו נתונים. קיבלנו מצגת ודיווח, חלק אתמול בלילה וחלק היום בבוקר. מי שרוצה להתייחס אלינו ברצינות, שולח לנו די זמן מראש. הוא היה יכול לשלוח לנו אתמול בבוקר או אתמול בצהריים, לא בלילה ולא בבוקר הזה. בדיון היום לא יהיו הרבה פלפולים ולא יהיו הרבה טענות, כי אני מתכוון להיות מאוד מאוד נחוש בנושא הזה. את הדברים התקיפים אמרתי בדיונים הקודמים, אז אשמור על איפוק ועל קור רוח היום.
"אנחנו שלחנו מכתב לראש הממשלה, לשר האוצר ולשרת התחבורה, וביקשנו או להקפיא את הרפורמה עד לחוק ההסדרים והתקציב הבא ולהתייחס להערות הכנסת או לפתור את הבעיות שעולות מן הרפורמה. הבעיות שביקשנו להתייחס אליהן מפורטות בסעיף 3 במכתב לראש הממשלה.
"מי נמצא פה מטעם משרד התחבורה, הבכיר ביותר? האם אתם מתכוונים להקטין את גיל האנשים מ־75 לגיל פרישה בפטור שנתתם לתחבורה ציבורית? האם אתם מתכוונים להוריד את הפטור לגילי 62־67, כפי שביקשנו?".
נעה ליטמנוביץ, ראשת אגף בכיר כלכלה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: "יו"ר הוועדה, אשמח להציג לכם".
ביטון: "אנחנו לא רוצים שום הצגה. שלחתם מצגת בלילה או בבוקר. אתם לא תציגו שום דבר שתשלחו בשעות כאלה. לו הייתם שולחים את זה יום–יומיים קודם, אז עוד היינו נותנים לכם להציג את זה. אין לנו אפילו זמן לבדוק את מה שאתם שולחים. תעני לי על שאלות בלבד. יש מכתב לשרה. את נציגת השרה. תעני לי על השאלות. האם אתם מתכוונים להוריד את גיל הפרישה ל־62–67 לפטור מתשלום, כפי שביקשנו?"
נעה ליטמנוביץ: "על פי הנתונים שלנו, יו"ר הוועדה, יש היקף משמעותי מאוד של נוסעים ונוסעות בני +75. זה החשש שעלה".
ביטון: "לא שמעת את השאלה. תעני לי על השאלה. האם אתם מורידים את הפטור מתחבורה ציבורית לגיל פרישה, לאנשים בגילי 62–67? דנתם בזה? אתם לא מורידים, סבבה. האם דנתם בבקשת הסטודנטים ואתם מורידים, כפי שנידון פה?".
נעה ליטמנוביץ: "יו"ר הוועדה, הגעתי כדי להציג לכם הרבה מאוד דברים".
ביטון: "אני לא צריך הרבה מאוד. יש מכתב. ראית את המכתב?".
ליטמנוביץ: "כמובן, ראיתי את המכתב".
ביטון: "הוא לפנייך? תראי את סעיף 3. האם אתם מתכוונים למנוע את הפגיעה בערך הצבור ברב־קו?".
ליטמנוביץ: "אשאל שוב, האם אין ברצונך שנענה על כל השאלות בצורה מסודרת?".
ביטון: "אלה השאלות. יש מכתב. במכתב מופיעים בסעיף 3 סעיפי משנה 1–9. בכל סעיף אני רוצה תשובה אם דנתם בו ומה אתם עושים. האם אתם מוכנים לבחון את שינוי המפה, כשהפלתה לרעה באופן ספציפי שתי ערים חרדיות?".
ליטמנוביץ: "שוב אזכיר שהמפות נקבעו לפני הרפורמה ולא במהלך הרפורמה עצמה".
ביטון: "האם אתם מוכנים למנוע פגיעה ברשויות במעמד סוציו־אקונומי נמוך, למנוע שהמחירים שם יתייקרו? למשל, אופקים, בית שאן, בנימין, בקעת ים המלח, גוש עציון, דרום הר חברון, הערבה, טבריה, ירוחם, להבים, מעלה אפרים, מצפה רמון, עומר, ערד, קריית ארבע, קריית שמונה ושדרות. התעריף לכרטיס נסיעה בודד היה 3 שקלים, ברב־קו צבור הוא היה 2.4 שקלים. לאחר הרפורמה הוא יהיה 5.5 שקלים. האם אתם יכולים לשמור על המחירים המקוריים שהיו בערים הפריפריאליות והעניות האלו?".
ליטמנוביץ: "יו"ר הוועדה, אשמח להראות לכם נתונים שמראים שעדיף למשתמשים הקבועים המוצר החדש".
ביטון: "אנחנו לא מתעניינים במשתמשים קבועים. המשתמשים האקראיים מעניינים אותנו, האדם שנוסע פעם בשבוע לבית חולים, האדם שנוסע פעם בשבוע לקופת חולים. ממתי התחלתם לדבר על משתמשים קבועים? משתמש מזדמן שצריך פעם בשבוע להגיע לבית חולים לא זקוק להנחה? לא למרוח אותנו. האם דנתם בתעריף בערים הפריפריאליות, שהיה 3 שקלים ועכשיו הולך להיות 5.5 שקלים? כמעט 100% התייקרות. האם אתם נכונים לשנות את התעריפים האלה?".
ליטמנוביץ: "דנו בסוגיה הזאת ובמוצר של 99 השקלים האזורי...".
"ביטון: "אל תגידי לי במה דנתם. כן או לא? אלה התשובות שאנחנו רוצים לשמוע. האם אתם הולכים להשוות את מחיר הנסיעה ברכבת למחיר הנסיעה באוטובוס? הייתה התייקרות ברכבת ברפורמה הזאת".
ליטמנוביץ: "מחירי הנסיעה ברכבת גם היום גבוהים יותר ממחירי הנסיעה באוטובוס".
ביטון: "אבל הם התייקרו יותר ברפורמה. מחיר הנסיעה ברכבת נהיה יקר יותר ממחיר הנסיעה באוטובוס. אתם גם הודיתם בזה. חופשי־חודשי באוטובוס זול יותר מחופשי־חודשי ברכבת. זה גם יכול לפגוע בשכירים, כי הם רוצים לנסוע ברכבת, אבל המעסיק ייתן להם משכורת לפי נסיעה באוטובוס, כי זה זול יותר. זה החוק שעומד לזכות את המעסיק. דיברנו על זה. התייחסתם לפגיעה הזאת בעובדים?".
ליטמנוביץ: "הנושא הזה נמצא בדיון במשרד האוצר. חשוב לי לציין שמרבית העובדים מקבלים החזר על החופשי־חודשי העירוני, ולכן בעצם ההחזר שלהם יעלה".
ביטון: "יש בערך 500 עובדים מירוחם שנוסעים לעבוד בדימונה ובבאר שבע, ומבאר שבע יש עובדים שנוסעים לתל אביב ולקריית גת בכל יום וכן הלאה. זה לא בתוך העיר, זה בין־עירוני. האם האנשים האלה יוכלו לקבל, על פי חוק, בתקנות שתתקנו, שלא יפגעו בהם אם הם נסעו ברכבת? שייתנו להם החזר לפי נסיעה ברכבת ולא לפי נסיעה באוטובוס, כי חופשי־חודשי של אוטובוס זול יותר מחופשי־חודשי של רכבת?".
ליטמנוביץ: "הנושא הזה נמצא בדיון עם משרד האוצר".
ביטון: "לא ראיתי שחיכיתם לדיונים לפני שפרסמתם את הרפורמה. לא ראיתי שחיכיתם להתייחסות של חברי כנסת. עכשיו אתם עורכים דיונים? אולי הייתם עורכים דיונים לפני שהודעתם על רפורמה?".
בהמשך:
ליטמנוביץ: "יו"ר הוועדה, אתה כמובן מכיר, בסוף כדי לעשות רפורמה פעמים רבות יש הוראות שעה שנכנסות קודם כדי למנוע סיטואציות שהן תקלות בשביל נוסעים ונוסעות. ככל שיהיה לנוסעים ולנוסעות יותר החזרים או פרוצדורות נוספות שהם צריכים לעשות, זה דבר שיקשה עליהם".
ביטון: "נעה, לא נחה דעתי מן ההתייחסות שלכם למכתב שלי. יש בו סעיפים מוגדרים. לא קיבלתי תשובות ספציפיות להם, אם כן או לא, אם תעשו חלקית. להגיד שזה נמצא בדיונים - זה לא תשובה. דיונים הייתם עושים לפני פרסום הרפורמה, לא אחרי שמישהו מזהה את הבעיות"
