ח"כ מירי רגב מצליחה לשבור את כל השיאים, ומוכיחה שוב מה קורה כשהלשון מקדימה את המחשבה. אין שום סיבה לחזור על דברי ההבל שנקשרו בשמה, אך נכון יותר להתמקד במשפט אחד שאותו היא חזרה ואמרה: "דבריי הוצאו מהקשרם". לא ברור מאיזה הקשר, משום שהדברים נשמעים ברצף בהקלטה בקולה שלה, וברור שהם לא הוצאו משום הקשר.
ח"כ רגב חושבת כנראה שיהיו מי שיקנו את הקלישאה המשומשת, שבמקרים רבים לא עומדת במבחן המציאות. לדעתה מי שצריכים להתנצל הם אלו שהקליטו והדליפו את הדברים ולא היא. רגב מכוונת את דבריה בעיקר לחברי מרכז הליכוד ולאלה שעשויים להצביע עבורה בעתיד בפריימריז. רבים מחברי מרכז הליכוד מסכימים עם הדעה שהמטרה לחזור לשלטון מקדשת את האמצעים, מה שמבטיח לרגב מקום גבוה ברשימת הליכוד לכנסת.
המונח "דבריי הוצאו מהקשרם" הפך מזמן לבדיחה. אישי ציבור ובעיקר פוליטיקאים לא חושבים על משמעות הדברים שהם אומרים ועל הסערה שתתחולל בעקבות פרסום דבריהם. המנטרה המשומשת הפכה למסלול חלופי לשיטה שלא להודות בטעות, כך שגם לא צריך לשלם את המחיר.
מירי רגב לא לבד. היא עושה מה שעושים הרבה פוליטיקאים לא הגונים, שנמנעים מלהודות בטעותם, ובוחרים במקום זאת לגלגל את האשמה אל אמצעי התקשורת, ולטעון שהם אלה שעיוותו את הדברים. במקרה של רגב מדובר בהקלטה שמוכיחה את ההפך מטענתה. מה שמעיד בעיקר על אמינותה.
מינוי ידוע מראש
אם חלמתם לפקד על גלי צה"ל, כדאי שלא תשגו באשליות, כי רוב הסיכויים שלא תצליחו להגשים את החלום. ועדה מייעצת לשר הביטחון פרסמה בימים האחרונים מודעות גדולות, שבהן היא מבקשת ממועמדים בעלי ניסיון של עשר שנים לפחות בתחום העיתונות והתקשורת, להגיש את מועמדותם לתפקיד מפקד גלי צה"ל.
ועדת איתור בתחפושת של ועדה אובייקטיבית היא שתבחר את המועמד הראוי, בדרך שאמורה להצטייר ציבורית כמינהל תקין. האופן שבו ייבחר המפקד הבא מעורר גיחוך, כיוון שעוד לפני שהתכנסה הוועדה לישיבתה הראשונה, כבר ברור שהתפקיד תפור למידותיה של לא אחרת מאשר גלית אלטשטיין, המפקדת הזמנית הנוכחית של התחנה. אלטשטיין, שבצעירותה קיבלה פטור משירות צבאי, היא המועמדת של שר הביטחון, וכשבני גנץ רוצה – זה קורה.
אצל גנץ השמיים כבר מזמן אינם הגבול. הוא הוכיח בעבר את סגולותיו המיוחדות בבחירה ובמינוי של בעלי תפקידים, כשהצניח את עומר ינקלביץ' לכס שרת התפוצות, וראה בה גם מועמדת מתאימה לתפקיד יושבת ראש הסוכנות היהודית. גנץ היה זה שמינה גם את איתן גינזבורג לשר התקשורת, למשך תקופת שיא בת שישה שבועות, מה שעורר לא מעט גיחוך.
ועדות איתור הפכו מזמן לשיטה שבאמצעותה יכולים בעלי תפקידים בכירים למנות את המועמד המועדף עליהם, כשבדרך הם מכשירים את המינוי או את השרץ – וכל זאת באמצעות אותן ועדות המקושטות באישי ציבור מרשימים.
לצורך ביצוע המינוי הנוכחי לתפקיד מפקד גלי צה"ל, מונו לוועדת האיתור קציני צה"ל בכירים ומשפטנית. השאלה שנשאלת היא לא אם אלטשטיין תקבל את התפקיד, אלא אם היא רוצה בו. אלטשטיין הצליחה לעבור בהצלחה את מבחן הנאמנות שהיה חשוב לגנץ, כשהביאה לכך שיעקב ברדוגו, שנוא נפשו של שר הביטחון, יפסיק לשדר בתחנה. לכן נראה שהתפקיד מונח בכיסה.
לפיכך, כל מי שיבחר להתמודד על התפקיד כשאלטשטיין היא המתמודדת המועדפת, ישמש לא יותר מאשר תפאורה למחזה גרוטסקי, שבו התוצאה ידועה מראש.
לשלם או להמתין
לא פשוט להוציא היום דרכון במשרד הפנים, אבל לא פחות קשה להוציא ויזה לארצות הברית. שרת הפנים איילת שקד, האחראית הישירה למחדל הדרכונים, התראיינה בכל אמצעי התקשורת כדי לבשר לנו שבקרוב מאוד לא נזדקק לוויזה כדי להיכנס לארה"ב. פרסומים מהימים האחרונים מלמדים כי העניין לא קרוב כפי שהדברים הוצגו בתקשורת, ונמשיך כנראה להמתין עוד זמן מה עד לקבלת הוויזה המיוחלת. למעשה, אלו שמבקשים להיכנס לארה"ב נאלצים להמתין זמן רב יותר מאשר המבקשים להוציא דרכון.
מתברר שהראש היהודי או המאכערים היהודים ממציאים לנו פטנטים. מי שמעוניין להקדים את התור לשגרירות ארה"ב, יכול לעשות זאת תמורת תשלום. אם הוויזה דחופה לכם במיוחד, ואתם מוכנים להשקיע בין 3,000 ל־5,000 שקל, לא תיאלצו להמתין בין שישה לשמונה חודשים.
טובים הסיכויים שאם תסכימו לנסוע למשרדי השגרירות בירושלים, תוכלו למצוא מאכערים שישיגו עבורכם את הוויזה בסכום נמוך יותר. ישנן גם חברות שמבטיחות להשיג תור לשגרירות בתוך שבועיים. אם הוויזה לא ממש דחופה, ויש לכם אפשרות להמתין יותר מחודשיים, תוכלו להשיג דיל בסכום נמוך הרבה יותר.
אז איך עובדת השיטה? מתברר שהמאכערים מעסיקים סטודנטים או מובטלים, שהפכו לתופסי תורות מקצועיים שתפקידם הוא להמתין עבורכם. מה שנותר לכם הוא רק לשלם. השגרירות מתנערת מהתופעה, וקוראת לציבור שלא לעשות שימוש בשיטה שאותה היא מכנה "הונאה", אבל בעלי המאה וכאלה שלחוצים על ויזה, מוכנים לשלם כמעט כל מחיר.
קשה לדעת אם מי שעומדים מאחורי השיטה מצליחים להשיג את התורים שמפרסמת השגרירות באמצעים המקובלים, או שיש להם מידע פנימי שמגיע מתוך השגרירות. נכון יהיה ששגרירות ארה"ב בישראל תערוך בדיקה פנימית כדי לברר אם המאכערים זוכים לשיתוף פעולה פנימי, ובכך פוגעים באלו שידם אינה משגת תור במסלול מקוצר.